שִׁמְעוּ וְהַקְשִׁיבוּ וְהַאֲזִינוּ, וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַה שֶׁהָיָה וְקָרָה וְנַעֲשָׂה בַּיָּמִים שֶׁבָּהֶם הָיוּ בַּהֲמוֹת-הַבַּיִת בַּהֲמוֹת-בָּר, וְחַיּוֹת-הַבַּיִת הָיוּ חַיּוֹת-בָּר, וְכֻלָּן יַחַד הָיוּ פְּרָאִים שֶׁבִּפְרָאִים. הַכֶּלֶב הָיָה פֶּרֶא, וְהַסּוּס הָיָה פֶּרֶא, וְהַכֶּבֶשׂ הָיָה פֶּרֶא, וְהַחֲזִיר הָיָה פֶּרֶא, וְהַפָּרָה וַדַּאִי הָיְתָה פִּרְאִית, וּבִדְרָכִים בּוֹדְדוֹת הִתְהַלְּכוּ לָהֶם בְיֵעֲרוֹת-פְּרָאִים רְטֻבִּים. וּמִי הָיָה הֶפֶּרֶא מִכֻּלָּם? הֶחָתוּל. לְבַדוֹ הִתְהַלֵּךְ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת הָיוּ שָׁוִים בְּעֵינָיו.

מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁגַּם הָאָדָם הָיָה פֶּרֶא, פֶּרֶא בִמְאֹד-מְאֹד. וְלֹא הָיָה אִיש-בַּיִת אַף כָּלְשֶׁהוּ עַד שֶׁפָּגַע בָּאִשָׁה. וְהִיא אָמְרָה שֶׁאֵין זֶה לְפִי רוּחָהּ שֶׁיִּחְיֶה כְּפֶּרֶא-אָדָם. הִיא בָחֲרָה לָהּ מְעָרָה טוֹבָה וִיבֵשָׁה לִשְׁכַּב בָּהּ, בִּמְקוֹם עֲרֵמַת עָלִים רְטֻבִּים; וְהִיא פִּזְּרָה חוֹל נָקִי עַל הָאָרֶץ; וְהִיא הִצִּיתָה אֵש-עֵצִים טוֹבָה בְּתוֹךְ-תּוֹכָה שֶׁל הַמְּעָרָה; וְעַל פִּי הַמְּעָרָה תָלְתָה עוֹר יָבֵשׁ שֶׁל סוּס-בָּר, הָרֹאשׁ לְמַעְלָה וְהַזָּנָב לְמַטָּה, וְכֹה אָמְרָה אֶל בַּעֲלָהּ: “הֱיֵה זָהִיר, חֲבִיבִי, לְנַגֵּב רַגְלֶיךָ כְּשֶׁאַתָּה נִכְנָס, וְלֹא נִהְיֶה מִתְבַּיְּשִׁים בִּפְנֵי הַבְּרִיוֹת.”

אוֹתוֹ לַיְלָה, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, אָכְלוּ כֶּבֶשׂ-בָּר צָלוּי עַל גַּבֵּי אֲבָנִים מְחֻמָּמוֹת וּמְתֻבָּל בְּשׁוּם-בָּר וּבְפִלְפֵּל-בָּר; בַּרְוַז-בָּר מְמֻלָּא בְאֹרֶז-בָּר וּבְכַרְפַּס-בָּר וּכְרוּב-בָּר; וַעֲצָמוֹת מְמֻיָּחוֹת ¹ שֶׁל שׁוֹר-בָּר, וְדֻבְדְּבָנֵי-בָר, וַאֲפַרְסְמוֹן-בָּר. וְהָאִיש שָׁכַב לִישׁוֹן לִפְנֵי הָאֵשׁ, וְהָיָה מָלֵא נַחַת; אֲבָל הָאִשָּׁה עוֹד יָשְׁבָה וְסָרְקָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ. הִיא לָקְחָה אֶת שֶׁל הַכֶּבֶשׂ, הָעֶצֶם הַגְּדוֹלָה, הַשְּׁטוּחָה, הָרְחָבָה, הִסְתַּכְּלָה בַּסִּמָּנִים הַנִּפְלָאִים שֶׁבָּהּ, זָרְקָה עוֹד עֵצִים עַל הָאֵשׁ, וְעָשְׂתָה כִּשּׁוּף, הוּא כִּשּׁוּף-הַזִּמְרָה הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּעוֹלָם.

וּבְיַעֲרוֹת הַפְּרָאִים וְהָרְטֻבִּים נִקְהֲלוּ יַחַד כָּל חַיּוֹת-הַבָּר, עָמְדוּ בְמָקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יָכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ מֵרָחוֹק, וְתָמְהוּ וְשָׁאֲלוּ מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

אָז רָקַע סוּס-הַבָּר בְּרַגְלוֹ, רֶגֶל-הַבָּר, וְאָמַר: “הוֹ יְדִידַי וְהוֹ אוֹיְבַי, לָמָּה עָשׂוּ הָאִישׁ וְהּאִשָּׁה אֶת הַמָּאוֹר הַהוּא אֲשֶׁר בַּמְּעָרָה, וּמַה נֵּזֶק יִצְמַח לָנוּ מִמֶּנּוּ?”

כֶּלֶב-הַבָּר נָשָׂא אֶת חָטְמוֹ, חֹטֶם-הַבָּר, הֵרִיחַ אֶת רֵיח צְלִי-הַכֶּבֶש, וְאָמַר:

“אָסוּרָה-נָא וְאַבִּיט וְאֶרְאֶה וְאַגִּיד, מִפְּנֵי שֶׁנִּדְמֶה לִי כִּי טוֹב הוּא. חָתוּל, בּוֹא אִתִּי.”

– נֶנִי! – אָמַר הֶחָתוּל. – אָנֹכִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי. לֹא אָבוֹא.

– אִם כִּן, לֹא נִהְיֶה עוֹד יְדִידִים לְעוֹלָם, – אָמַר כֶּלֶב-הַבָּר, וְהוּא צָעַד כְּלַפֵּי הַמְּעָרָה. לְאַחַר שֶׁהִרְחִיק מְעַט אָמַר הֶחָתוּל: “הֵן כָּל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי. לָמָּה לֹא אֵלֵךְ גַּם אָנִי, וְאַבִּיט וְאֶרְאֶה וְאָשׁוּב-לִי לִרְצוֹנִי?”

וְהוּא הִתְגַּנֵּב חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אַחֲרֵי כֶּלֶב-הַבָּר, וְהִתְחַבֵּא בְּמָקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יוּכַל לִשְׁמוֹעַ אֶת הַכֹּל.

כְּשֶׁהִגִּיעַ כֶּלֶב-הַבָּר אֶל פִּי הַמְּעָרָה, הֵרִים אֶת עוֹר הַסּוּס הַיָּבֵש בְּחָטְמוֹ, הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ אֲשֶׁר לִצְלִי-הַכֶּבֶש וּבְהַבֵּט הָאִשָּׁה אֶל עֶצֶם-הַכָּתֵף, שָׁמְעָה אֶת הַכֶּלֶב-הַבָּר בָּא, וֵתִּצְחַק וַתֹּאמַר: “הִנֵּה הָרִאשׁוֹן בָּא. יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים. מָה אַתָּה חָפֵץ?”

אָמַר כֶּלֶב-הַבָּר; “הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת-אוֹיְבִי, מַהוּ הַדָּבָר אֲשֶׁר רֵיחַ נִיחוֹחַ נוֹדֵף מִמֶּנּוּ בְּכָל הַיָּעַר?”

הֵרִימָה הָאִשָּׁה עֶצֶם צְלוּיָה מִצְּלִי-הַכֶּבֶשׂ, זָרְקָה אוֹתָהּ אֶל כֶּלֶב-הַבָּר וְאָמְרָה: “יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, טְעֶם נָא!” כֶּלֶב-הַבָּר גָּרַם אֶת הָעֶצֶם, וְהִיא עָרְבָה לְחִכּוֹ יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶּׁאָכַל מִיָמָיו. פָּתַח אֶת פִּיו וְאָמַר: “הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, תְּנִי לִי עוֹד אֶחָת.”

אָמְרָה הָאִשָּׁה: “יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, עֲזֹר נָא לְאִישׁ לָצוּד צַיִד בַּיּוֹם, וּשְׁמֹר עַל הַמְּעָרָה הַזֹּאת בַּלַּיְלָה, וְאֶתֵּן לְךָ עֲצָמוֹת צְלוּיוֹת כָּל-כַּמָּה שֶֹתַּחְפֹּץ.”

– אָכֵן! – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב: אִשָּׁה חֲכָמָה הִיא זֹאת, אֲבָל אֵין הִיא חֲכָמָה כּמוֹנִי.

כֶּלֶב-הַבָּר זָחַל אֶל תוֹך הַמְּעָרָה, הִנִיחַ רֹאשׁוֹ בְּחֶיק הָאִשָׁה, וְאָמַר: :הוֹ יְדִידָתִי וְאֵשֶׁת יְדִידִי, אֶעֱזוֹר לְאִישֵׁךְ לָצוּד צַיִד בַּיּוֹם, וְאֶשְׁמוֹר עַל הַמְּעָרָה בַּלָּיְלָה."

– אָכֵן! – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב: אֵין זֶה אֶלָּא כֶּלֶב טִפֵּשׁ! וְהוּא שָׁב אֶל יַעֲרוֹת-הַפְּרָאִים הָרְטֻבִּים, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּדָד בְּדַרְכּוֹ וּמְנַעֲנֵעַ בִּזְנָבוֹ.

אֲבָל הוּא לֹא הִגִּיד לְאִישׁ מְאוּמָה.

כֵּיוָן שֶׁהֵקִיץ הָאָדָם מִשְּנָתוֹ, אָמַר, “מַה כֶּלֶב-הַבָּר עוֹשֶׂה כָּאן?” אָמְרָה הָאִשָּׁה: “לֹא יִקָּרֵא עוֹד שְׁמוֹ כֶּלֶב-הַבָּר, כִי אִם הַיְדִיד הָרִאשׁוֹן יִהְיֶה שְׁמוֹ, כִּי הוּא יִהְיֶה יְדִידֵנוּ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים. קָחֵהוּ אִתְּךָ בְּצֵאתְךָ לָצוּד צַיִד.”

לְמָחֳרָת בַלַּיְלָה קָצְרָה הָאִשָּׁה עֵשֶׂב רַעֲנָן וְיָרוֹק, מְלוֹא זְרוֹעוֹתֶיהָ, מִנְאוֹת-הַדֶּשֶׁא אֲשֶׁר עַל פַּלְגֵי הַמַּיִם, וְיִבְּשָׁה אוֹתוֹ כְּנֶגֶד הָאֵשׁ, עַד שֶׁהָיָה רֵיחוֹ כְּרֵיחַ שַׁחַת אֲשֶׁר זֶה אַךְ נִקְצַר. וְהִיא יָשְׁבָה בְּפִי הַמְּעָרָה, וְקָלְעָה רֶסֶן מֵעוֹר-סוּס. אוֹתָהּ שָׁעָה הִבִּיטָה אֶל עֶצֶם-הַכָּתֵף שֶׁל הַכֶּבֶשׂ, אֶל הָעֶצֶם הַגְּדוֹלָה, הַשְּטוּחָה, הָרְחָבָה – וְעָשְׂתָה כִּשּׁוּף. הִיא עָשְׂתָה אֶת כִּשׁוּף-הַזִּמְרָה הַשֵּׁנִי שֶׁבָּעוֹלָם.

וּבְיַעֲרוֹת-הַפְּרָאִים הָרְטֻבִּים הִשְׁתָּאוּ כָל חַיּוֹת-הַבָּר וְשָׁאֲלוּ: מַה זֶה קָרָה לְכֶלֶב-הַבָּר? וְלִבְסוֹף רָקַע סוּס-הַבָּר בְּרַגְלוֹ וְאָמַר: “אֵלְכָה-נָא וְאֶרְאֶה וְאַגִּיד, לָמָּה לֹא שָׁב כֶּלֶב-הַבָּר. חָתוּל, בּוֹא אִתִּי.”

– נֶנִי! – אָמַר הֶחָתוּל. – אָנֹכִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי. לֹא אָבוֹא. אַף-עַל-פִּי-כֵן הָלַך חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אַחֲרֵי סוּס-הַבָּר, וְהִתְחַבֵּא בְּמָקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם יוּכַל לִשְׁמוֹעַ אֶת הַכֹּל.

כִּשְׁמוֹעַ הָאִשָּה אֶת סוּס-הַבָּר נִתְקָל וְנִכְשָׁל בְּרַעֲמָתוֹ הָאֲרֻכָּה, צָחֲקָה וְאָמְרָה: “הִנֵּה השני בָּא. יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים. מָה אַתָּה חָפֵץ?”

פָּתַח סוּס-הַבָּר אֶת פִּיו וְאָמַר: אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, אַיֵּה כֶּלֶב-הַבָּר?"

צָחֲקָה הָאִשָׁה, וּבְהִסְתַּכְּלָהּ בְּעֶצֶם-הַכָּתֵף אָמְרָה: “יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, לֹא לְשֵׁם כֶּלֶב-הַבָּר בָּאתָ הֵנָּה, כִּי אִם לְשֵׁם הָעֵשֶׂב הַטּוֹב הַזֶּה.”

וְסוּס-הַבָּר, נִתְקָל וְנִכְשָׁל בְּרַעֲמָתוּ הַאֲרֻכָּה, אָמַר: “אֶמֶת הַדָּבָר; תְּנִיהוּ לִי לְאָכְלָה.”

אָמְרָה הָאִשָּׁה: יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, הַרְכֵּן אֶת רֹאשְׁךָ וּלְבַשׁ מַה שֶּׁאֲנִי נוֹתֶנֶת לְךָ, וְתֹאכַל מִן הָעֵשֶׂב הַנִּפְלָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם.

– אָכֵן! – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב: אִשָׁה חֲכָמָה הִיא זֹאת, אֲבָל אֵין הִיא חֲכָמָה כָמוֹנִי.

סוּס-הַבָּר הִרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ, וְהָאִשָׁה זָרְקָה וְסָגְרָה אֶת רֶסֶן-הָעוֹר הַקָּלוּעַ עָלָיו, וְסוּס-הַבָּר נָשַׁף לְרַגְלֵי הָאִשָׁה, וְאָמַר: “הוֹ גְבִרְתִּי וְאֵשֶׁת אֲדוֹנִי, אֶעֱבָדֵךְ בָּעֵשֶׂב הַנִּפְלָא הַזֶּה.”

– אָכֵן! – אָמַר הֶחָתוּל. אֵין זֶה אֶלָּא טִפֵּשׁ! וְהוּא שָׁב אֶל יַעֲרוֹת-הַפְּרָאִים הָרְטֻבִּים, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּדָד בְּדַרְכּוֹ וּמְנַעֲנֵעַ בִּזְנָבוֹ.

אֲבָל הוּא לֹא הִגִּיד לְאִישׁ מְאוּמָה.

בְּשׁוּב הָאִיש וְהַכֶּלֶב מִצּוּד צַיִד, אָמַר הָאִישׁ: “מַה סוּס-הַבָּר עוֹשֶׂה כָּאן?” אָמְרָה הָאִשָּׁה: “לֹא יִקָּרֵא עוֹד שְׁמוֹ סוס-הַבָּר, כִּי אִם הָעוֹזֵר הָרִאשׁוֹן יִהְיֶה שְׁמוֹ, כִּי הוּא יִשָּׂא אוֹתָנוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים.”

לְמָחֲרָת בָּאָה פָּרַת-הַבָּר אֶל הַמְעָרָה, וְהִיא מַגְבִּיהָה אֶת רֹאשָׁהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵאָחֵזְנָה קֶרְנֶיהָ בָּאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים פֶּרֶא. הֶחָתוּל הָלַך אַחֲרֶיהָ וְהִתְחַבֵּא כְמִקֹּדֶם; וְהַכֹּל הָיָה כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְהֶחָתוּל אָמַר אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מִקֹּדֶם; וּלְאַחַר שֶׁהִבְטִיחָה פָּרַת-הַבָּר לָתֵת אֶת חֲלָבָהּ לָאִשָּה בְּכָל יוֹם חַלֵף הָעֵשֶׂב הַנִּפְלָא, שָׁב הֶחָתוּל אֶל יַעֲרוֹת-הֶפְּרָאִים הָרְטֻבִּים, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ בָּדָד בְּדַרְכּוֹ וּמְנַעֲנֵעַ בִּזְנָבוֹ. וּכְשׁוֹב הָאִישׁ וְהַסוּס וְהַכֶּלֶב מִצּוּד צַיִד וְהֵם שָׁאֲלוּ אוֹתָן הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר מִקֹּדֶם, עָנְתָה הָאִשָּה וְאָמְרָה: “לֹא פָּרַת-הַבָּר יִקָּרֵא עוֹד שְׁמָהּ, כִּי אִם מְפַרְנֶסֶת הַבַּיִת הַטּוֹב. הִיא תִתֵּן לָנוּ אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים, וַאֲנִי אַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ, בְּעֵת שֶׁאַתָּה וְהַיְדִיד הָרִאשׁוֹן וְהָעוֹזֵר הָרִאשׁוֹן יוֹצְאִים לָצוּד צָיִד.”

לְמָחֲרָת עָמַד הֶחָתוּל לִרְאוֹת אִם יַעֲלֶה עוֹד אֵיזֶה יְצוּר פֶּרֶא אֶל הַמְּעָרָה, אֲבָל אִישׁ לֹא זָז בְּיַעֲרוֹת הַפְּרָאִים הָרְטֻבּים, וְהָלַךְ שָׁמָּה לְבַדּוֹ; וְהוּא רָאָה אֶת הָאִשָּׁה חוֹלֶבֶת אֶת הַפָּרָה, וְהוּא רָאָה אֶת אוֹר-הָאֵשׁ אֲשֶׁר בַּמְּעָרָה, הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן.

אָמַר הֶחָתוּל: הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת אוֹיְבִי, אָנָה הָלְכָה פָּרַת-הַבָּר?"

צָחֲקָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה: " יְצוּר פֶּרֶא מִיַּעֲרוֹת הַפְּרָאִים, שׁוּב אֶל יַעֲרוֹתֶיךָ, כִּי כְבָר עָשִׂיתִי שְׂעָרִי, וְהִצְפַּנְתִּי אֶת עֶצֶם-הַכָּתֵף, עֶצֶם-הַכְּשָׁפִים שֶׁלִּי, וְאֵין לָנוּ צֹרֶך עוֹד בִּמְעָרָתֵנוּ לֹא בִּידִידִים וְלֹא בְּעוֹזְרִים."

אָמַר הֶחָתוּל: “אֵינֶנִּי יְדִיד, וְאֵינֶנִּי עוֹזֵר. אָנֹכִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וַאֲנִי רוֹצֶה לָבוֹא אֶל מְעָרָתֵךְ.”

שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: “וְלָמָּה לֹא בָּאתָ עִם הַיְדִיד הָרִאשׁוֹן בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן?”

עַל זֹאת כָּעַס הֶחָתוּל וְשָׁאַל: “הַאִם דִּבֵּר כֶּלֶב-הַבָּר בִּגְנוּתִי?”

צָחֲקָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה: “אַתָּה הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדֶּךָ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינֶיך. אֵין אַתָּה יְדִיד וְאֵין אַתָּה עוֹזֵר. כֵּן עָנָה בְּךָ פִּיךָ. לֶךְ-לְךָ וְהִתְהַלֵּךְ בַּאֲשֶׁר תֵּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינֶיךָ.”

הִתְחִיל הֶחָתוּל מְקוֹנֵן, כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת צַר לוֹ, וְאָמַר: “הַאִם לְעוֹלָם לֹא אָבוֹא אֶל הַמְּעָרָה פְּנִימָה? הַאִם לְעוֹלָם לֹא אֵשֵׁב אֵצֶל הָאֵשׁ הַחַמָּה? הַאִם לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁתֶּה אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן? הִנָּךְ חֲכָמָה מְאֹד וְיָפָה מְאֹד. חָלִילָה לָךְ מְהִתְאַכְזֵר אֲפִילוּ לְחָתוּל.”

אָמְרָה הָאִשָּׁה: “יָדַעְתִּי שֶׁחֲכָמָה אָנֹכִי, אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי שֶׁיָּפָה אָנֹכִי. עַל כֵּן זֹאת אֶעֱשֶׂה לָךְ. אִם אֹמַר דָּבָר אֶחָד בְּשִׁבְחֲךָ, מֻתָּר לְךָ לָבוֹא אֶל הַמְּעָרָה פְּנִימָה.”

– וְאִם תֹּאמְרִי שְׁנֵי דְבָרִים בְּשִׁבְחִי? – אָמַר הֶחָתוּל.

– לְעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, – אָמְרָה הָאִשָּה, – וְאוּלָם אִם אֹמַר שְׁנֵי דְבָרִים בְּשִׁבְחֲךָ, מֻתָּר לְךָ לָשֶּׁבֶת אֶצֶל הָאֵש בַּמְעָרָה.

– וְאִם תֹּאמְרִי שְׁלשָׁה דְבָרִים? – אָמַר הֶחָתוּל.

– לְעוֹלָם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ, – אָמְרָה הָאִשָּה, – וְאוּלָם אִם אֹמַר שְׁלֹשָׁה בְּשִׁבְחֲךָ, מֻתָּר לְךָ לִשְׁתּוֹת אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכָל יוֹם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵּי עוֹלָמִים.

זָקַף הֶחָתוּל גַּבּוֹ כְקֶשֶׁת, וְאָמַר: “עֵדָה הַיְרִיעָה עַל פִּי הַמְּעָרָה, ועֵדָה הָאֵשׁ בִּפְנִים הַמְּעָרָה, וְעֵדִים סִירוֹת-הֶחָלָב הָעוֹמְדִים עַל-יַד הָאֵש, כּי כֵן דִּבְּרָה אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת-אוֹיְבִי.” וְהוּא הָלַךְ לוֹ בָּדָד בְּדַרְכּוֹ הַפִּרְאִית בְּתוֹךְ יַעֲרוֹת הַפְּרָאִים הַרְטֻבִּים.

בַּלַּיְלָה הַהוּא, כְּשׁוֹב הָאִישׁ וְהַסּוּס וְהַכֶּלֶב מִצּוּד צַיִד, לֹא הִגִּידָה לָהֶם הָאִשָּׁה אֶת אֲשֶׁר הִצִּיעָה לֶחָתוּל, בְּיָרְאָה פֶּן לֹא יִמְצָא הַדָּבָר חֵן בְּעֵינֵיהֶם.

וְהֶחָתוּל הָלַךְ לוֹ הַרְחֵק-הַרְחֵק וְהִתְחַבֵּא בָּדָד בְּיַעֲרוֹת הַפְּרָאִים הַרְטֻבִּים לְיָמִים רַבִּים, עַד שֶׁשָּׁכְחָה אוֹתוֹ הָאִשָׁה. רַק הָעֲטַלֵּף – הַעֲטַלֵּף הַקָּטָן, הַמְהֻפָּךְ – אֲשֶׁר הָיָה תָלוּי בְתוֹךְ הַמְּעָרָה, יָדַע אֶת מְקוֹם-מַחֲבּוֹאוֹ שֶׁל הֶחָתוּל; וּמִדֵּי עֶרֶב יָעוּף הָעֲטַלֵּף וְיָבִיא לֶחָתוּל חֲדָשׁוֹת מִכָּל מִקְרֶה אֲשֶׁר יִקְרֶה.

עֶרֶב אֶחָד אָמַר הָעֲטַלֵּף: “יֵש תִּינוֹק בַּמְּעָרָה. חָדָש הוּא, וָרוֹד הוּא, שָׁמֵן וְקָטָן, וְהָאִשָׁה מְחַבֶּבֶת אוֹתוֹ מְאֹד.”

– אַה, – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב – אֲבָל מַה הַתִּינוֹק מְחַבֵּב?

– הוּא מְחַבֵּב דְּבָרִים שֶׁהֵם רַכִּים וְהֵם מְדַגְדֵּגִים – אָמַר הָעֲטַלֵּף. – הוּא מְחַבֵּב דְּבָרִים חַמִּים לְהַחֲנִיקָם בְּתוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לִישׁוֹן, הוּא מְחַבֵּב שֶׁיְשַׂחֲקוּ אִתּוֹ. חֲבִיבִים עָלָיו כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

– אַה, – אָמַר הֶחָתוּל הַמַּקְשִׁיב – הִנֵּה הִגִּיעָה שַׁעְתִּי.

לְמָחֲרָת בַּלַּיְלָה הִלֵּך הֶחָתוּל דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת הַפְּרָאִים הַרְטֻבִּים, וְהִתְחַבֵּא אֵצֶל הַמְּעָרָה עַד עֵת הַבֹּקֶר; וְהָאִישׁ וְהַכֶּלֶב וְהַסּוּס יָצְאוּ לָצוּד צַיִד. אוֹתוֹ בֹּקֶר הָיְתָה הָאִשָּׁה עֲסוּקָה בְּבִשׁוּל, וְהַתִּינֹוק בָּכָה וְהִפְרִיעַ. עַל כֵּן נָשְׂאָה אוֹתוֹ מִחוּץ לַמְּעָרָה וְנָתְנָה מְלוֹא-כַפּוֹ חַלּוּקֵי אֲבָנִים קְטַנִּים לְשַׂחֵק בָּהֶם. וְעֲדַיִן הַתִּינוֹק בּוֹכֶה.

שָׁלַח הֶחָתוּל אֶת כַּפּוֹ הָרְפוּדָה וְהֶחֱלִיק לוֹ לַתִּינֹוק עַל לֶחֵיוֹ, וְהַתִּינוֹק הִתְחִיל מְמַלְמֵל בְּגִיל, וְהֶחָתוּל הִתְחַכֵּךְ בְּגוּפוֹ אֵצֶל בִּרְכָּיו הַשְּׁמֵנוּת, וּבִזְנָבוֹ דִגְדֵּג לוֹ מִתַּחַת לְסַנְטֵרוֹ. צָחַק הַתִּינוֹק; וְהָאִשָּׁה שָֹמְעָה וְהָיְתָה מְחַיֶּכֶת.

אָמַר הָעֲטַלֵּף הַקָּטָן, הַמְהֻפָּךְ שֶׁהָיָה תָלוּי עַל פִּי הַמְּעָרָה: “הוֹ אֵשֶׁת חַסְדִי וְאִשְׁתּוֹ שֶׁל אִישׁ חַסְדִי וְאֵם בְּנוֹ שֶׁל אִישׁ חַסְדִי, יְצוּר פֶּרֶא מיֵעֲרוֹת הפְּרָאִים מְשַׂחֵק כָּה יָפֶה עִם הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ.”

– הַבְּרָכָה עַל אוֹתוֹ יְצוּר פֶּרֶא, יִהְיֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה, – אָמְרָה הָאִשָּה, בְּזָקְפָהּ אֶת גַּבָּה, – כִּי אִשָּׁה עֲסוּקָה אֲנִי הַבֹּקֶר, וְהוּא גָמַל לִי חֶסֶד.

בּוֹ בָּרֶגַע וּבוֹ בַדַּק, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, נָפְלָה יְרִיעַת עוֹר-הַסּוּס הַיְבֵשָׁה שֶׁהָיְתָה תְלוּיָה, זְנָבָהּ לְמַטָּה, עַל פִּי הַמְּעָרָה – ווּשׁ! – וַיְהִי כַאֲשֶׁר הָלְכָה הָאִשָּׁה לְהַרִימּהּ, וְהִנֵּה הֶחָתוּל יוֹשֵׁב לוֹ בְּנַחַת בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת-אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, – אָמַר הֶחָתוּל. – אֲנִי הוּא: כִּי אָמַרְתְּ דָּבָר בְּשִׁבְחִי, וְעַתָּה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לָשֶׁבֶת בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים. אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל הַמִתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.

הָאִשָּׁה כָּעֲסָה בִּמְאֹד מְאֹד, וְהִיא קָפְצָה אֶת שְׂפָתֶיהָ, וְלָקְחָה אֶת הַפֶּלֶךְ שֶׁלָּהּ וְהִתְחִילָה לִטְווֹת.

וְאוּלָם הַתִּינֹוק בָּכָה עַל כִּי הָלַךְ מִמֶּנוּ הֶחָתוּל, וְהָאִשָּׁה לֹא יָכְלָה לְהַרְגִּיעוֹ, כִּי הוּא נֶאֱבַק וּבָעַט בְּרַגְלָיו הַקְּטַנּוֹת וּפָנָיו קָדְרוּ.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת-אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, – אָמַר הֶחָתוּל, – קְחִי חוּט מִן הַחוּטִים שֶׁאַתְּ טוֹוָה, וְקִשְׁרִי אוֹתוֹ אֶל גַּלְגַּל הַמַּטְוֶה שֶׁלָּךְ, וְגָרְרִי אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה, וְאֶעֱשֶׂה כִּשּׁוּף אֲשֶׁר יַצְחִיק אֶת הַתִּינוֹק צְחוֹק גָּדוֹל, כְּשֵׁם שֶׁהוּא בּוֹכֶה עַכְשָׁו בְּכִי גָּדוֹל.

– כֵּן אֶעֱשֶׂה, – אָמְרָה הָאִשָּה, – כִּי אוֹבֶדֶת עֵצּה אֲנִי, אֲבָל לֹא אֹמַר לְךָ תּוֹדָה עַל זֹאת.

הִיא קָשְׁרָה חוּט אֶל גַּלְגַּל-הַמַּטְוֶה הַקָּטָן, גַּלְגַּל הַחֵמָר, וְגָרְרָה אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הָרִצְפָה, וְהֶחָתוּל רָץ אַחֲרָיו, וְהֶחֱלִיק אוֹתוֹ בְּכַפּוֹתָיו, וְהִתְגַּלְגֵּל רֹאשׁ עַל עָקֵב, וּזְרָקוֹ מֵעֵבֶר לִכְתֵפוֹ, וְרָדַף אַחֲרָיו בֵּין רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת, וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא מְאַבֵּד אוֹתוֹ, וְשָׁב וְקָפַץ וְשָׁב וְהִתְנַפֵּל עָלָיו, עַד שֶׁהַתִּינוֹק צָחַק צְחוֹק גָּדוֹל כְּשֵׁם שֶׁהָיָה בּוֹכֶה בְּכִי גָּדוֹל, וְהוּא זָחַל אַחֲרֵי הֶחָתוּל וְהִשְׁתַּעֲשַׁע עַל פְּנֵי כָּל רִצְפַּת הַמְּעָרָה, עַד שֶׁעָיַף וְנִרְדַּם כְּשֶׁהֶחָתוּל בִּזְרוֹעוֹתָיו.

– וְעַתָּה, – אָמַר הֶחָתוּל, – אֲזַמֵּר לַתִּינוֹק זֶמֶר אֲשֶׁר יַאֲרִיךְ אֶת שְׁנָתוֹ שָׁעָה אֶחָת. וְהִתְחִיל רוֹטֵן חֶרֶשׁ וּבְקוֹל, בְּקוֹל וְחֶרֶשׁ, עַד שֶׁשָּקַע הַתִּינוֹק בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה.

חִיְּכָה הָאִשָּה בְּהַבִּיטָּה עַל שְׁנֵיהֶם וְאָמֱרָה: “יָפֶה נַעֲשָׂה הַדָּבָר. אָכֵן, פִּקֵּחַ אַתָּה מְאֹד, הוֹ חָתוּל!”

בּוֹ בָרֶגַע וּבוֹ בַדַּק, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, יָרְדוּ תִמְרוֹת עֲשַׁן-הָאֵשׁ שֶׁבַּפִּנָה מִן הַתִּקְרָה – פּוּף! – וּמִלּאוּ אֶת כָּל חֲלַל הַמְּעָרָה. וַיְהִי כַאֲשֶׁר הִתְנַדֵּף הֶעָשָׁן, וְהִנֵּה הֶחָתוּל יוֹשֵׁב לוֹ יְשִׁיבַת נֹעַם וְנַחַת אֵצֶל הָאֵשׁ.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת-אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, – אָמַר הֶחָתוּל. – אֲנִי הוּא; כִּי אָמַרְתְּ דָּבָר שֵׁנִי בְּשִׁבְחִי, וְעַתָּה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לָשֶׁבֶת עַל יַד הָאֵשׁ הַחַמָּה בְּפִנַּת הַמְּעָרָה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים. אֲבָל עֲדַיִן אָנֹכִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.

כָּעֲסָה הָאִשָּׁה כַּעַס גָּדוֹל בִּמְאֹד-מְאֹד, וְהִיא סָתְרָה אֶת שַׁעֲרוֹתֶיה, וְהוֹסִיפָה עֵצִים עַל הָאֵש, וְהוֹצִיאָה אֶת עֶצֶם-הַכָּתֵף הָרְחָבָה, עֶצֶם-הַכֶּבֶש, וְהִתְחִילָה עוֹשָׂה כִּשׁוּף אֲשֶׁר יִמְנַע אוֹתָהּ מֵאֱמוֹר דָּבָר שְׁלִישִׁי בְּשֶׁבַח הֶחָתוּל. לֹא הָיָה זֶה כִּשׁוּף בְּשִׁיר, חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, כִּי אִם כִּשׁוּף-חֶרֶשׁ, וְסוֹף-סוֹף נֶעֶשְׂתָה הַמְּעָרָה כָּל-כַּךְ חֲרִישִׁית עַד שֶׁזָּחַל וְיָצָא בֶּן-עַכְבָּר פָּעוּט-קְטַנְטַן מִתּוֹך פִּנָּה וְרָץ עַל פְּנֵי הָרִצְפָּה.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת-אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, הַאִם עַכְבָּר קָטָן זֶה הוּא חֵלֶק מִן הַכִּשׁוּף שֶׁלָּךְ?

– אוֹי! שֶׁבֶר! לֹא, לֹא! – אָמְרָה הָאִשָּה, וְהִיא זָרְקָה אֶת עֶצֶם-הַכָּתֵף, וְקָפְצָה עַל הַשְּׁרַפְרָף אֲשֶׁר עָמַד לִפְנֵי הָאֵשׁ, וְהִיא קָלְעָה וְהֵרִימָה אֶת שְׂעַר-רֹאשָׁהּ מַהֵר-מַהֵר, פֶּן יַעֲלֶה הָעַכְבָּר בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ.

– אַה – אָמַר הֶחָתוּל בִּרְאוֹתוֹ זֹאת, – וּבְכֵן, עַכְבָּר זֶה לֹא יַזִּיק לִי אִם אֶטְרֹף אוֹתוֹ?

– לֹא – אָמְרָה הָאִשָּׁה בְּקָלְעָהּ אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, – אֱכוֹל אוֹתוֹ מַהֵר, וּלְעוֹלָם אַחֲזִיק טוֹבָה לָךְ.

קָפַץ הֶחָתוּל קְפִיצָה אַחַת, וְתָפַשׂ אֶת הָעַכְבָּר הַקָּטָן. אָמְרָה הָאִשָּׁה: “רַב-תּוֹדוֹת לָךְ. אֲפִילוּ הַיְדִיד הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מָהִיר כָּמוֹךָ לִלְכֹּד עַכְבָּרִים קְטָנִּים. אָכֵן, חָכַמְתָּ מְאֹד.”

בּוֹ בָּרֶגַע וּבוֹ בַדַק, הוֹ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, הִתְפַּלֵּץ סִיר-הֶחָלָב אֲשֶׁר עָמַד עַל-יַד הָאֵשׁ וְנִבְקַע לִשְׁנַיִם – פּוּט! - וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָפְצָה וְיָרְדָה הָאִשָּׁה מִן הַשְּרַפְרָף, וְהִנֵּה הֶחַתוּל מְלַקֵּק אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן מֵאַחַד הַחֲרָסִים הַשְּׁבוּרִים.

– הוֹ אוֹיַבְתִּי וְאֵשֶׁת-אוֹיְבִי וְאֵם אוֹיְבִי, – אָמַר הֶחָתוּל. – אֲנִי הוּא: כִּי אָמַרְתְּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בְּשִׁבְחִי, וְעַתָּה יֵשׁ לִי רְשׁוּת לִשְׁתּוֹת אֶת הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן שָׁלֹש פְּעָמִים בְּכֹל יוֹם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים. אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.

צָחֲקָה הָאִשָּׁה, וְהִגִּישָׁה לֶחָתוּל קְעָרָה מְלֵאָה מִן הֶחָלָב הֶחָם וְהַלָּבָן, וַתֹּאמַר, “הוֹ חָתוּל, רוֹאֶה אֲנִי כִּי חָכַמְתָּ כְּבֵן-אָדָם, אֲבָל זְכוֹר כִּי עוֹד לֹא יָדוּעַ אִם יַסְכִּימוּ לְכֹל זֶה הָאִישׁ וְהַכֶּלֶב, וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת מַה יַּעֲשׂוֹ הֵם לִכְשֶׁיַּגִּיעוּ הַבָּיְתָה”.

– מַה לִי וְלָהֵם – אָמַר הֶחָתוּל, – יֵש לִי מְקוֹמִי בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה אֵצֶל הָאֵשׁ, וְיֵשׁ לִי חֲלָבִי הֶחָם וְהַלָּבָן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכֹל יוֹם, וְלֹא אִכְפַּת לִי מַה יַעֲשׂוּ הָאִישׁ וְהַכֶּלֶב.

אוֹתוֹ עֶרֶב, כְּבוֹא הָאִישׁ וְהַכֶּלֶב אֶל תּוֹך הַמְּעָרָה, סִפְּרָה לָהֶם הָאִשָּׁה אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתָה עִם הֶחָתוּל; וְהֶחָתוּל יָשַׁב לוֹ עַל-יַד הָאֵשׁ וְחִיֵּךְ. אָמַר הָאִישׁ: “כֵּן, אֲבָל הוּא לֹא כָרַת בְּרִית לֹא עִמִּי, וְלֹא עִם כָּל אִישׁ הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי”. פָּשַׁט אֶת שְׁנֵי מַגָּפֵי-הָעוֹר שֶׁלּוֹ, לָקַח אֶת קַרְדֻּמּוֹ הַקָּטָן, קַרְדּוֹם-הָאֶבֶן (בְּיַחַד, שְׁלֹשָׁה הֵם), הֵבִיא גֶזֶר-עֵץ וְגַרְזֶן (הֲרֵי חֲמִשָּׁה), הֶעֱמִיד אוֹתָם בְּשׁוּרָה, וְאָמַר: וְעַתָּה, נַעֲשֶׂה אֶת הַחוֹזֶה שֶׁלָּנוּ: “אִם אֵין אַתָּה צָד עַכְבָּרִים בִּהְיוֹתְךָ בַּמְּעָרָה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים, אֶזְרוֹק בְּךָ אֶת חֲמֵשֶׁת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּל פַּעַם שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ וְכֵן יַעֲשֶׂה כָּל אִיש הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי.”

– אַה, – אָמְרָה הָאִשָּׁה, – חָתוּל חָכָם הוּא, אֲבָל אֵין חָכְמָתוֹ מַגַּעַת לְחָכְמַת אִישִׁי.

הֶחָתוּל מָנָה אֶת חֲמֵשֶׁת הַדְּבָרִים, וְהֵם נִרְאוּ מְגֻשָּׁמִים בְּיוֹתֵר, וְאָמַר: “אָצוּד עַכְבָּרִים בִּהְיוֹתִי בַּמְּעָרָה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים; אֲבָל עֲדַיִן אֲנִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.”

– לֹא בְּשָׁעָה שֶׁאָנֹכִי עִמְּךָ, – אָמַר הָאִישׁ. אִלּוּ הֶחֱרַשְׁתָ וְלֹא אָמַרְתָּ אֶת אֲמָרֶיךָ אֵלֶּה, כִּי אָז הָיִיתִי גוֹנֵז אֶת הַדְּבָרִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים; אֲבָל עַתָּה אֶזְרוֹק בְּךָ אֶת שְׁנֵי מַגָּפַי וְאֶת קַרְדֻּמִּי הַקָּטָן, קַרְדּוֹם הָאֶבֶן (בְּיַחַד שְׁלֹשָׁה הֵם), בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֶפְגָּשְׁךָ, וְכֵן יַעֲשֶׂה כָּל אִיש הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי.

אָמַר הַכֶּלֶב: “חַכֵּה רֶגַע. הוּא לֹא כָרַת בְּרִית לֹא אִתִּי וְלֹא עִם כָּל כֶּלֶב הָגוּן אֲשֶׁר יָקוּם אַחֲרָי.” וְהוּא חָשַׂף אֶת שִׁנַּיו, וְאָמַר: “אִם אֵין אַתָּה טוֹב לַתִּינוֹק בְּעֵת שֶׁאֲנִי בַּמְּעָרָה, אֶרְדֹף אַחֲרֶיךָ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים עַד שֶׁאֶתְפֹּשׂ אוֹתְךָ, וְאַך תִּפֹּל בְּיָדִי, אֲשַׁלַּח בְּךָ אֶת שִׁנַּי. וְכֵן יַעֲשֶׂה כָּל כֶּלֶב הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי.”

– אַה, – אָמְרָה הָאִשָּׁה, – חָתוּל חָכָם הוּא, אֲבָל אֵין חָכְמָתוֹ מַגַּעַת לְחָכְמַת הַכֶּלֶב."

הֶחָתוּל מָנָה אֶת שִׁנֵי הַכֶּלֶב, וְהֵן נִרְאוּ מְחֻדָּדוֹת בְּיוֹתֵר, וְאָמַר: “אֶהְיֶה טוֹב לַתִּינֹוק בְּעֵת שֶׁאֲנִי בַּמְּעָרָה, אִם אֵין הוּא מוֹשֵׁך אֶת זְנָבִי יוֹתֵר-מִדַּי בְּחָזְקָה - לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים. אֲבָל עדיִן אֲנִי הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדִּי, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָי.”

– לֹא בְשָׁעָה שֶׁאֲנֹכִי עִמְּךָ, – אָמַר הַכֶּלֶב – אִלּוּ הֶחֱרַשְׁתָּ וְלֹא אָמַרְתָּ אֶת אֲמָרֶיךָ אֵלֶּה, הָיִיתִי קוֹפֵץ אֶת פִּי לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים, אֲבָל עַתָּה אֶרְדֹּף אוֹתְךָ עַד שֶׁתְּטַפֵּס וְתַעֲלֶה עַל עֵץ כָּל פַּעַם שֶׁאֶרְאֶךָּ. וְכֵן יַעֲשֶׂה כָּל כֶּלֶב הָגוּן הַקָּם אַחֲרַי.

אָז זָרַק הָאִישׁ אֶת שְׁנֵי מַגָּפַיו וְאֶת קַרְדֻּמּוֹ הַקָּטָן, קַרְדּוֹם הָאֶבֶן (בְּיַחַד שְׁלֹשָׁה הֵם) עַל הֶחָתוּל, וְהֶחָתוּל בָּרַח מִן הַמְּעָרָה, וְהַכֶּלֶב רָדַף אַחֲרָיו עַד שֶׁטִּפֵּס וְעָלָה עַל עֵץ; וּמֵאָז וְעַד הַיוֹם הַזֶּה, הוּ חֲבִיבַי וַאֲהוּבַי, יִהְיוּ שְׁלֹשָׁה גְּבָרִים מִכָּל חֲמִשָּׁה זוֹרְקִים חֲפָצִים בְּחָתוּל מִדֵּי פָּגְעָם בּוֹ, וְכָל כֶּלֶב הָגוּן יִרְדֹּף אַחֲרֵי חָתוּל עַד שֶׁיְטַפֵּס וְיַעֲלֶה עַל עֵץ. אֲבָל הֶחָתוּל, אַף הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַבְטָחָתוֹ: הוֹרֵג עַכְבָּרִים, וְטוֹב הוּא לַתִּינוֹקוֹת בִּהְיוֹתוֹ בַבָּיִת, אִם אֵין הֵם מוֹשְׁכִים אֶת זְנָבוֹ יוֹתֵר-מִדַּי בְּחָזְקָה.

וְאוּלָם, אַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ זֹאת, וּבֵין פֶּרֶק לְפֶרֶק, וּבְשָׁעָה שֶׁהַלְּבָנָה עוֹלָה וְהַלַּיִלָה בָא, עֲדַיִן הוא הֶחָתוּל הַמִּתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ, וְכָל הַמְּקוֹמוֹת שָׁוִים בְּעֵינָיו. אָז יֵצֵא אֶל ְיַעֲרוֹת הַפְּרָאִים וְהָרְטֻבִּים אוֹ עַל הַגַּגּוֹת הַשּׁוֹמְמִים וְהָרְטֻבִּים, כְּשֶׁהוּא מְנַעֲנֵעַ אֶת זְנָבוֹ פֶּרֶא וּמִתְהַלֵּךְ בָּדַד בְּדַרְכּוֹ הַפִּרְאִית.