רקע
אברהם רגלסון
פָּרָשַׁת גֶּשֶׁם

עִם צֵאת-הַשַּׁבָּת רְצוּעַת-לִימוֹן חוֹגֶרֶת אֶת אַפְסֵי הַמַּעֲרָב, וַעֲנָנִים כְּחֻלִּים, עַרְפִלִּיִּים, נוֹתְנִים זֶמֶר-רְבִיבִים. לְאוֹר הָעַרְבַּיִם הַמִּתְסַּנֵּן בַּעֲדָם, בֵּית-דִּירוֹת לָבָן נִרְאֶה יְרַקְרַק, בֵּית-דִּירוֹת אֲדַמְדַּם נֶהְפַּךְ כְּעֵין-הַקַּקָּאוֹ; וּבְקִרְבָתָם, בֵּית-חֲרשֶׁת לִסְרִיגָה שֶׁאַף הוּא לָבָן (כִּי לֹבֶן לְלֹבֶן אֵינוֹ דוֹמֶה), צָד מַשֶּׁהוּ שֶׁל סְגוֹל בִּשְׁתֵי קוֹמוֹתָיו. סִיעַת סִיסִים מִתְגָּרָה בְּקוּרֵי-הַגֶּשֶׁם הַדַּקִּים, עָפָה מִבַּעַד לָהֶם מַהֵר-מַהֵר בְּצִפְצוּף חָצוּף, טָסָה בְּטִיסָה סְרַגְרַגִּית, וְנֶעְלֶמֶת מֵעֵבֶר לִבְרוֹשִׁים.

הַבְּרוֹשִׁים הַחַדּוּדִיִּים (מִתַּחַת לָהֶם חוֹסִים צְרִיפִים אֲחָדִים, וּפַח-גַּגּוֹתֵיהֶם נוֹצֵץ כְּסַפְסַפִּי), וְכֵן אֹרֶן צָעִיר עֲגֹל-גוּף אֲשֶׁר הִתְעָרָה בְּפִנָּתוֹ שֶׁל מִגְרָשׁ רֵיק, פֹּה בִּשְׁכוּנַת נָוֶה-שַׁאֲנָן, – הִנֵּה הֵם נִצָּבִים דֹּם, קַשּׁוּבִים לְזִמְזוּם סְאוֹן הָרְסִיסִים וּלְרֶנֶן קִלּוּחִים מִצִּנּוֹרוֹת, וְרַק הִסְתַּכְּלוּת מְאֻמֶּצֶת מְגַלָּה כִּי אֵלּוּ הָעֵצִים מִתְנוֹעֲעִים נַעְנוּעַ כָּלְשֶׁהוּ בְּקֶצֶב, כְּמוֹ מְטֻטָּלוֹת רְשֵׁלוֹת.

סָגַר הָעֲרָפֶל עַל קַו-הַמַּעֲרָב הַבָּהִיר, טִשְׁטֵשׁ אֶת הָרֶוַח בֵּין עָנָן לְעָנָן. הִתְנַחְשֵׁל בָּרָק בְּנַמְכוּתוֹ שֶׁל הָרָקִיעַ, רָטַן רַעַם רָחוֹק – וְהַגֶּשֶׁם מִתְגַּבֵּר. נַעַר חוֹצֶה הַמִּגְרָשׁ בְּאוֹפַנַּיִם, וּפָנָסוֹ דָלוּק.

אֵיךְ נִפְתְּחוּ הַגְּשָׁמִים? קֹדֶם הִתְחִילוּ הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּעַשְׁעִים בְּמַרְאוֹת צְפוֹנִיִּים: סִרְטֵי-עֲנָנִים, סוּדָרִים, רַפְסוֹדוֹת וּסְפִינוֹת שֶׁל עֲנָנִים; וְהַשְּׁקִיעוֹת, תַּחַת חָלְפָן כְּהֶרֶף-עַיִן כְּמִשְׁפָּטָן פֹּה, הִתְחִילוּ מַשְׁהוֹת עַצְמָן מִתּוֹךְ בִּדּוּר שַׂעֲרוֹת-זְעַפְרָן וּפְרִימַת טַלִּיתוֹת וְרֻדּוֹת. וּפַעַם, בְּבֹקֶר אֶחָד, תַּחַת הַצְהֵל הַשֶּׁמֶשׁ מִגְרְשֵׁי-הָאָבָק בִּזְהָבוֹ, הִנֵּה לֹא מָשׁ מִמַּעֲטֵה עַרְפִלֵּי-שָׁחַר. וְאֵד דַּק מְחַבֵּק הָאָרֶץ וְנוֹגֵעַ בִּפְנֵי הַהֵלֶךְ בִּדְמוּת בְּנוֹת-טִפּוֹת זַעֲרוּרִיּוֹת. אֵין זֶה גֶשֶׁם עֲדַיִן. וְשׁוּב בֹּקֶר, וְהַלְּבָנָה הַמְּלֵאָה (שֶׁמִּדַּרְכָּהּ לִשְׁהוֹת לִפְעָמִים עַד הַצָּהֳרַיִם), הִנֵּה הִיא צְבוּתָה בֵּין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת-עָנָן אַרְגְּמָנִיּוֹת. וְלַיְלָה אֶחָד, כַּחֲצוֹת, נִצְנוּצִים חוֹלְפִים בְּשׁוּלֵי-רָקִיעַ מִכָּל עֵבֶר. הָאִם בְּרָקִים הֵם? מַה-לִּי בְּרָקִים, וּמַאְדִּים וְצֶדֶק עוֹדָם עוֹגְבִים עַל לְבָנָה בְּרֶבַע-פָּנֶיהָ הָאַחֲרוֹן, וְזֵרֵי-כּוֹכָבִים וּמְשֻׁלְּשֵׁי-כּוֹכָבִים, קַרְדֻּמֵּי-יַהֲלוֹם וּמַחְרְשׁוֹת-פִּטְדָה, סְדוּרִים בְּתַהֲלוּכָתָם אֶל הַיָּם, וּבָתֵּי-הָעִיר חוֹלְמִים חֲלוֹם כְּחַלְחַל תַּחַת אוֹרָם?

אַךְ לְמָחֳרַת-הַבֹּקֶר, גֶּשֶׁם מַמָּשׁ נִטְוֶה מִלְיוֹנֵי חוּטֵי-מַיִם, דְּלוּקֵי זְרִיחָה. נְחַשׁ-עָנָן מִמַּעַל יַקְדִּיר, וּבַמִּזְרָח מִתְנַפְנְפוֹת יְרִיעוֹת תְּפֻזּוֹת. – קֶשֶׁת! הֲדוּרָה הִיא, רְחָבָה הִיא, עֲצוּמָה הִיא, מִתְגַּוֶּנֶת לֹא שִׁבְעָה גְוָנִים כִּי-אִם שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, וְהִיא תְלוּיָה חֲצִי-חִשּׁוּק עֲנָקִי עַל פְּנֵי כָּל גַּגּוֹת-הָעִיר מִבַּת-יָם וְעַד הֶרְצְלִיָּה. וְעוֹד קֶשֶׁת, רְחָבָה כָּרִאשׁוֹנָה, אַךְ יוֹתֵר חִוֶּרֶת מִמֶּנָּה, מֵעֵין בַּת-קוֹל וּבָבוּאָה לָרִאשׁוֹנָה, קָמָה מִמַּעַל לַאֲחוֹתָהּ, כְּנִשְׁמַת פֶּרַח מֵעַל פֶּרַח, כְּחֵן רוּחָנִי שֶׁבָּרוּחָנִי, יְשִׁיתֵהוּ מַבַּט-אוֹהֵב מֵעַל מֵצַח-אֲהוּבָה. וּבַצָּהֳרַיִם – הַגֶּשֶׁם כְּלֹא הָיָה. הַשֶּׁמֶשׁ מַכֶּה בְּתָקְפּוֹ. יַחַלְפוּ שְׁלשָׁה יָמִים, שָׁבוּעַ, שְׁבוּעַיִם, וּפֶתַע יַבְקִיעוּ לֵיל-שְׁנַתְכֶם אַדִּירֵי-רְעָמִים, וִיסַנְוְרוּ עֵינֵיכֶם עֲקֻמֵּי בְּרָקִים מְרַקְּדִים, וְשִׁירָה רוֹעֶשֶׁת, לוֹחֶשֶׁת, מְשַׁכְשֶׁכֶת, הֶמְיַת-שְׁפָכִים וְשֶׁפַע-שְׁטָפִים, מַשְׁרָה עַל הָעוֹלָם שְׁכִינַת גֶּשֶׁם. וְנָאווֹת בַּבְּקָרִים חֲלִיפוֹת גֶּשֶׁם-אֶת-שֶׁמֶשׁ: בִּזְמַן – שֶׁפַּעַם יֻזְרַח וּפַעַם יֻמְטַר, וּבְמָקוֹם – שֶׁצְּפוֹן תֵּל-אָבִיב נִרְטָב בְּעוֹד הַתַּחֲנָה הַמֶרְכָּזִית יְבֵשָׁה; וְיֵשׁ שֶׁרוֹאִים בְּפֹעַל אֵיךְ מִטְרוֹת-עָנָן מִתְרַחֲקִים מִמַּעַל לְאֹרֶךְ-רְחוֹב, וְחֶלְקַת-רָקִיעַ כְּחֻלָּה מְצִיצָה מְשֻׁקֶּפֶת מִגַּג-מְכוֹנִית לַח. וּמְטַיְּלֵי-לַיְלָה יוֹדְעִים פְּלִיאוֹת מֵאֵלֶּה: – אֵיךְ יְשַׂחֵק בָּרָק עַל עֹרֶף עֲנָנָה, בְּעוֹד עַיִשׁ עוֹמֵד בְּטָהֳרוֹ; וְיֵשׁ שֶׁחֲצִי-רָקִיעַ עַל לְבָנָה צְעִירָה וְכוֹכָבִים שֶׁבּוֹ, נֶחְשָׂף לְעֻמְקוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁחֲצִי-הָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי נוֹתֵן זִרְמִיּוֹתָיו, וּמִתַּחְתָּיו הַחוֹלוֹת נַעֲשִׂים חֲרִיצִים מִתְנוֹצְצִים, מַעֲנִיּוֹת בּוֹרְקוֹת, וּבְקִיעִים נֶחְפָּרִים בְּצִדֵּי-גְבָעוֹת לְהַזְרִים עֲפָרָן אֶל תַּחְתִּיּוֹת.

אִם הִתְמַרְמַרְתָּ פַּעַם עַל עִיר זוֹ – עַל דְּמֵי-מַפְתֵּחַ, וְנִצּוּל הַדֹּחַק בַּחֲדָרִים בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת מְחִיר כָּל חוֹר, וְתַעֲבוּרָה בְּהוּלָה וּפְרוּעָה, שֶׁכִּמְעַט-כִּמְעַט דָּרְסָה אוֹתְךָ בְּבֹקֶר פְּלוֹנִי, אַף שִׁלְשׁוֹם בָּעֶרֶב, וְאַתָּה בְּנֵס נִצַּלְתָּ – הִנֵּה, צֵא בְּבֹקֶר-גֶּשֶׁם, בְּעֶצֶם מִזְמוֹר-הַמַּבּוּל, וּרְאֵה הַהֲמוֹנִים הָאָצִים, מִי אֶל מְלֶאכֶת-חַשְׁמַל וּמִי אֶל תִּקּוּן-מְכוֹנִיּוֹת, מִי אֶל מִשְׂרָד וּמִי אֶל בֵּית-חֲרשֶׁת, מִי לַעֲשׂוֹת בְּבַרְזֶל וּנְחשֶׁת וּמִי בַּאֲרִיגִים צִבְעוֹנִיִּים: נְהָרוֹת בְּצַד רְחוֹב יְהוּדָה הַלֵּוִי לֹא יַפְחִידוּם, טִיט וּבִצּוֹת הֵם חוֹצִים בִּגְבוּרָה – וְתָפוּג מְרִירוּתְךָ וְתִמּוֹג תַּרְעֻמְתֶּךָ; אָהֹב תֶּאֱהַב אֶת הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר לֻקַּט מִכָּל הָעוֹלָם, וּרְצוֹן-עֲבוֹדָה אֶחָד מְפַעֲמוֹ.

כְּסֻיּוֹת-הַגֶּשֶׁם עַצְמָן מְעִידוֹת עַל קִבּוּץ-גָּלֻיּוֹת. הִנֵּה – אֲרִיג-נַיְלוֹן, שָׁקוּף-יְרַקְרַק עַל שְׁכֶם נַעֲרָה, הִנֵּה כּוֹבַע מַבְרִיק כְּעֵין הָאַלּוּמִינְיוּם; שָׁם אִשָּׁה עֲטוּפָה מִטְפַּחַת גְּדוֹלָה, עֲקֻדַּת שְׁחוֹר וִירוֹק, וְשָׁם גֶּבֶר מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל-חֹרֶף מְמֻרְטָט; הֲרֵי בַּרְדַּס-גּוּמִי לְרֹאשׁ הָאֶחָד, וְשֵׁנִי חוֹפֵז-בְּלֶכְתּוֹ נוֹשֵׂא כִּסּוּי-עוֹר בְּרָמָה בִּזְרוֹעוֹתָיו. וּפֹה וָשָׁם – מִטְרִיָּה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ כְּאֶפֶס מוּל עֶבְרַת הַמַּיִם הַמְטַפְּחִים.

אוֹתוֹ כִּסּוּי-עוֹר מִמַּעַל לְרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם – הֲרֵי אַף הוּא מִטְרִיָּה פְּרִימִיטִיבִית. אוּלַי מִטְרִיָּה רִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם, וְהִיא הוֹרָתָהּ שֶׁל אֹהֶל; כִּי הָאֹהֶל נוֹלַד בְּשָׁעָה שֶׁאֶחָד פִּקֵּחַ תָּקַע יְתֵדוֹת בִּקְצוֹת מִטְרִיַּת-עוֹר שֶׁלוֹ וְאָמַר: “זֶּה בֵּיתִי”. וּבַיִת מַמָּשׁ כֵּיצַד נוֹלַד? גַּם הוּא מִמִּטְרִיָּה; כִּי אֶחָד יוֹצֵר-קְדֵרוֹת טִיֵּל פַּעַם בְּגֶשֶׁם קָשֶׁה, נָטַל קְדֵרָה שֶׁבְּיָדוֹ, הֱרִימָהּ בִּמְהֻפָּךְ, וַעֲשָׂאָהּ מִטְרִיָּה לְהָגֵן עָלָיו. נִצְנֵץ לְפָנָיו: “אֶעֱשֶׂה קְדֵרָה עֲנָקִית, הֲפוּכָה, וְאוּכַל לָדוּר בָּהּ בְּקִרְבַת נַחַל וּשְׂדֵה-דֻמְדְּמָנִיּוֹת, וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְטַפֵּס אֶל מְעָרָה שֶׁבָּהָר, הַרְחֵק מִמֵּימַי וְלַחְמִי”.

הַגֶּשֶׁם הוּא פֶּרֶק עִקָּרִי בְּמַחֲזוֹר-הַ“דָּם” אֲשֶׁר לְכַדּוּר-הָאָרֶץ וְעֵדוּת לְאוֹרְגַנִּיוּתוֹ. פְּתוּחִים הַיַּמִּים, וְהַנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים אֲלֵיהֶם, לָאֲוִיר וְלַשֶּׁמֶשׁ, וְהֵם עוֹלִים בְּאֵדִים בִּלְתִּי-פּוֹסְקִים, אֶחָד הַלָּלוּ נִרְאִים וְאֶחָד אֵינָם נִרְאִים. אִלּוּ הָיוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, אוֹתָם שֶׁבָּאֲגַמִּים וּבָאוֹקְיָנוֹס, אוֹמְרִים: “מַה-לָּנוּ מְרוֹמֵי-שְׁחָקִים? שְׁקֵטִים אֵין-צָרָה נִשְׁכַּב לָנוּ פֹּה מִתַּחַת, וְלֹא נִרְעֶה רוּחַ וְלֹא נִשְׁאַף לִסְפִירוֹת כּוֹכָבִיּוֹת!” – כִּי-אָז לֹא הָיוּ עֲנָנִים, וְלֹא הָיוּ גְשָׁמִים, וְכָל יַבְּשׁוֹת-הָאָרֶץ הָיוּ שׁוֹמְמוֹת מִבְּלִי חַי וְצוֹמֵחַ. וְכֵן לְהֵפֶךְ: אִלּוּ אָמְרוּ עַנְנֵי-מַעְלָה: “טוֹב לָנוּ פֹּה בַּשְּׁחָקִים; נְרַחֵף לָנוּ בַּנְּעִימִים וְנָצוּר מֵעַצְמֵנוּ צוּרוֹת-נוֹי; וּמַה-לָּנוּ הֶעָפָר הֶעָכוּר מִתָּחַת?” – כִּי-אָז מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים נִכְנָסִים לְתַפְקִידִים פְּרוֹלִיטָרִיִּים שֶׁל הַפְרָחַת הָרִים וּבְקָעוֹת. וְהַלֶּקַח הוּא: שֶׁמַּחֲשָׁבָה גְבוֹהָה חַיֶּבֶת לָרֶדֶת וּלְהִשְׁתַּזֵּר בָּעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁל יוֹם-יוֹם, וְהָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת נָאֶה לָהֶן שֶׁתִּהְיֶינָה חֲדוּרוֹת מַחֲשָׁבָה גְבוֹהָה; וְלֹא תִהְיֶה זוֹ עֲקָרָה, וְלֹא תִהְיֶינָה אֵלֶּה סוּמָאוֹת.

בְּמֶשֶׁק-תֵּבֵל הַגֶּשֶׁם הוּא שִׁקּוּי-מַרְפֵּא לְמַחֲלַת הֶחָרָבָה אֲשֶׁר לָאָרֶץ. כְּמוֹ אֶסְתֵּר בְּאַגָּדַת-הַפּוּרִים, הָיְתָה הָאָרֶץ בְּקַדְמוּתָה כֻּלָּהּ יְרַקְרֶקֶת. זֶה הָיָה בַּזְּמַן שֶׁהַמַּיִם כִּסּוּ אוֹתָהּ כָּלִיל, טֶרֶם נִרְאֲתָה הַיַּבָּשָׁה. נִתְרוֹמְמָה וְעָלְתָה הַיַּבָּשָׁה בְּצַו אֱלֹהִי – הִרְגִּישׁ כּוֹכַב-הַלֶּכֶת שֶׁלָּנוּ וְהִנֵּה הוּא עָלוּב: הֵן שֻׁנָּה מַרְאֵה-פָּנָיו מִן יָרֹק אֶל צְהַבְהַב-שְׁחַמְחַם. אָז לָקַח דְּלָיִים שֶׁל אֲוִיר מְחֻמַּם-שֶׁמֶשׁ, שָׁאַב מַיִם מִמְּקוֹר הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל, וְהִשְׁקָה אֶת פְּנֵי אַדְמָתוֹ. שׁוּב פָּרַץ הַיָּרֹק הָעַלִּיז, – הַפַּעַם בְּצוּרַת יֶרֶק עֵשֶׂב וְאִילָן – וְכִסָּה אֶת הָעֲרָבוֹת וְאֶת צַלְעוֹת-הֶהָרִים. אַךְ בִּגְבוֹר אַחַד-הַקְּצָווֹת שֶׁל חֹם אוֹ קֹר, יַשְׁחִימוּ וְיִתַּלְּעוּ עָלִים: יְנַצַּח יְסוֹד-הֶעָפָר אֶת יְסוֹד-הַמַּיִם, זֶה יְסוֹד הַיֶּרֶק הַחַי – עַד יָבוֹאוּ גִשְׁמֵי-בְרָכָה וִיחַדְּשׁוּ אֶת צִבְאוֹת-הַצּוֹמֵחַ.

מְשׁוֹרְרֵי-הַמְּדִינָה, אֲנִי מַפְצִיר בָּכֶם: אַל תַּשְׁמִיעוּנוּ מִזְמוֹרֵי-קִינָה עַל גִּשְׁמֵי סְתָו בּוֹכִים, וְעָלִים נוֹשְׁרִים בְּשַׁלֶּכֶת, וְצִפֳּרִים מִתְקַבְּצוֹת לִבְרוֹחַ. הַשְׁכַחְתֶּם כִּי כָּאן לֹא הַכְּפוֹר הוּא רֹאשׁ-אוֹיְבָם שֶׁל הַצְּמָחִים כִּי-אִם הַחֹרֶב? וּמַה יִּצְהֲלוּ בְּנֵי-עֵשֶׂב וְשִׂיחִים-וְאִילָנוֹת לִקְרַאת הַמָּטָר הַדּוֹפֵק בָּהֶם: אֵיךְ הַשָּׂרָךְ פּוֹשֵׁט זְרוֹעוֹת רְחָבוֹת לְקַבֵּל אֶת רַב-טוּבוֹ, וְהַתִּמוֹרָה כֻּלָּהּ רְעָדָה בְּהִתְרַפְּקוּת עָלָיו!

אִם מִתְעַקְּשִׁים אַתֶּם לַהֲגוֹת נְכָאִים בְּעֵת-הַגְּשָׁמִים, הֲרֵי דוֹמִים אַתֶּם עָלַי כְּאוֹתוֹ תִּדְהָר אֲשֶׁר לֹא נִתְאַקְלֵם פֹּה כָּל-צָרְכּוֹ, וְהוּא מַשִּׁיר עָלָיו בְּעוֹנָה זוֹ כַּאֲשֶׁר הֻרְגַּל בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת; אָכֵן, לֹא כָּל עָלָיו, כִּי-אִם שְׁלִישׁ מֵהֶם, כְּאִלּוּ הִתְבַּיֵּשׁ בְּמִקְצָת בְּסִגְנוֹנוֹ הַמְשֻׁנֶּה כְּנֶגֶד הַנְּטִיעוֹת הַמְּקוֹמִיּוֹת; מָשׁוּל כְּמִי שֶׁשָּׁכַן בָּאָרֶץ הַרְבֵּה שָׁנִים וַעֲדַיִן הוּא מְתַבֵּל אֶת דִּבּוּרוֹ הָעִבְרִי בִּלְשׁוֹן-לוֹעֵז.

הַאִם הִרְגַּשְׁתֶּם כִּי צִמְחֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת יֵשׁ בָּהֶם מַשֶּׁהוּ שֶׁל בָּשָׂר-וָדָם, שֶׁל הַבְּהֵמָה וּבֶן-הָאָדָם, לְתַאַוְתָנוּת, לְדוֹקְרָנוּת, לְפַרְצוּף אִישִׁי מֻבְהָק? אַף זֶה נִגְרַם עַל יְדֵי הַכַּלְכָּלָה הַמֵּימִית. הָעֵצִים, בִּמְקוֹמוֹת שֶׁל זְרָמִים וּנְחָלִים וְרִבּוּי-גְּשָׁמִים, נְטוּעִים בִּמְקוֹמָם, וְהֵם בּוֹטְחִים כִּי מַיִם לֹא יִפְשְׁעוּ מֵהַגִּיעַ אֶל שָׁרְשֵׁיהֶם. אַךְ הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה – יְצוּרִים נוֹדְדִים אֵלֶּה אֲשֶׁר מוֹצָאָם הַקַּדְמוֹן מִן הַיָּם – הֲרֵי הֵם צְרִיכִים לָשֵׂאת אֶת מֵימֵיהֶם הַמְּלוּחִים בְּעוֹרְקֵיהֶם: אֶפְשָׁר לִסְכּוֹת אוֹתָם כְּדוּדֵי מֵי-יָם מְהַלְּכִים. וּבַחֲבָלִים הַמִּדְבָּרִיִּים שֶׁל אַרְצֵנוּ, יוֹדְעִים הַצְּמָחִים כִּי תּוֹר-הַמַּיִם נָדִיר וְרָחוֹק, וְאַף הֵם נַעֲשִׂים כִּדְוָדִים וְחָבִיּוֹת וּגְלִילִים, שׁוֹמְרֵי נוֹזְלֵיהֶם בְּתוֹכָם.

“אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלוֹשָׁה מַפְתְּחוֹת הֵם בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁלֹּא מְסָרָם בְּיַד שָׁלִיחַ. וְאֵלּוּ הֵם: מַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים, וּמַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה (יוֹלֶדֶת), וּמַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים. מַפְתֵּחַ שֶׁל גְּשָׁמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב. מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל… וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ. מַפְתֵּחַ שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם. בְּמַעֲרָבָא אָמְרוּ: אַף מַפְתֵּחַ שֶׁל פַּרְנָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. וְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעֲמָא לָא קָא חֲשֵׁב לֵיהּ לְהָא? אָמַר לְךָ רַבִּי יוֹחָנָן: גְּשָׁמִים הַיְנוּ פַּרְנָסָה”.

שְׁלשֶׁת הַמַּפְתְּחוֹת הַמְּנוּיִים לְעֵיל, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁהֵם מְשַׁמְּשִׁים לְפִרְיוֹן שֶׁבְּאַהֲבָה. אָנוּ, שֶׁהִנְנוּ עֵדִים לְהִתְמַמְּשׁוּת חֲזוֹן-יְחֶזְקֵאל – תְּחִיַּת הָעֲצָמוֹת אֲשֶׁר כָּל בֵּית-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, אָנוּ, שֶׁהִנְנוּ מְצַפִּים בְּחֶרְדַּת-גִּיל לָעֲלִיָּה הַפְּנִימִית מְבֹרֶכֶת-הָרֶחֶם, וַדַּאי נִרְאֶה סִימָן טוֹב בְּשֶׁפַע הַגְּשָׁמִים הַמַּפְרִים, הַמְחַיִּים, הַמְפַרְנְסִים.

הַגֶּשֶׁם, תְּחִלָּתוֹ טִיט, וּשְׁלוּלִיּוֹת דְּלוּחוֹת עַל אֵם-רְחוֹבוֹת, וְצָרַת שִׁטְפוֹנוֹת בִּצְרִיפִים, וְסַכָּנַת צַנֶּנֶת וְנַזֶּלֶת; אַךְ סוֹפוֹ – “חִטִּים כִּכְלָיוֹת, וּשְׂעוֹרִים כְּגַרְעִינֵי-זָהָב, וַעֲדָשִׁים כְּדִינְרֵי-זָהָב”…

קוֹרֵא הַתַּרְנגוֹל לְשִׁנּוּי-וֶסֶת. מַה-כִּי נִצְטוֹפַפְתֶּם בִּשְׁעַת-מַבּוּל פִּתְאוֹמִי תַּחַת קוֹרַת-דִּיר אוֹ פֶּתַח-חֲנוּת, וּשְׁכַחְתֶּם אֲפִלּוּ לְהִסְתַּכֵּל אֵיךְ בְּנַחֲלֵי-הַכְּבִישׁ טִפּוֹת מוֹלִידוֹת בּוּעוֹת, וְטִפּוֹת אֲחֵרוֹת קוֹטְלוֹת אוֹתָן? מַה-כִּי נִמְלְאוּ נַעֲלֵיכֶם וְסַנְדְּלֵיכֶם חֵמָר וָבֹץ? רְאוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם: אֵין הַחוֹלוֹת מַעֲלִים אָבָק; יָפֶה הֵם מְרֻבָּצִים וּמוּצָקִים. רַעֲנַנּוֹת כִּפְלַיִם הֵן כִּכְּרֵי-הַדֶּשֶׁא בְּאַפְסֵי-עִיר. גִּבְעוֹלֵי-עֲשָׂבִים בְּשׁוּלֵי-מִדְרָכוֹת, שֶׁהָיוּ כְּפוּפִים וּמִתְעַגְּלִים מֵרִפְיוֹן, הִנֵּה, לְאַחַר הַגֶּשֶׁם, קָמוּ וְנִצְּבוּ כִּדְמוּת חֲנִיתוֹת וּרְמָחִים. זַאֲטוּטִים מָצְאוּ כִּי הָאֲדָמָה הִיא נָאָה לְלִישָׁה, וַהֲרֵי הֵם עוֹשִׂים לְבִיבוֹת, וּבִקְתוֹת-עָפָר, וּבִנְיְנֵי-קוֹמוֹת, וּגְשָׁרִים, וְצוּרוֹת חֲמוֹרִים וַחֲתוּלִים, וְכָל שֶׁלִּבָּם רוֹצֶה. שְׁלוּלִית נוֹתֶנֶת בַּחֲזָרָה מַה שֶּׁשָּׁמַיִם וְשֶׁמֶשׁ וְגִבְעָה אֲדֻמָּה נוֹתְנִים לָהּ. וְהַמִּגְרָשׁ הָרֵיק שֶׁעַל-יַד דִּירָתִי, בְּשָׁבוּעַ אֶחָד שֶׁל גְּשָׁמִים הִסְפִּיק לִדְשׁוֹא בְּפֵאָה אַחַת צְנוּעָה שֶׁלּוֹ; מִקֵּץ שְׁבוּעַיִם – שְׁלִישׁ מִמֶּנּוּ מְכֻסֶּה יֶרֶק. בַּשָׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי – יִתְנַקֵּד כַּלָּנִיּוֹת וּפְרָגִים.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 13296 יצירות מאת 539 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!