רעיוֹן הבּנק חי בּעוֹלמנוּ זה שנים אחדוֹת וּמבקש את תיקוּנוֹ, כּלוֹמר, את הגשמתוֹ. משעה שהפּוֹעל הארץ-ישֹראלי התחיל לחפּשֹ דרכים וּלנסוֹת למעשֹה לצאת מעוֹל עבוֹדה (אוֹ יוֹתר נכוֹן, אי-עבוֹדה) אצל בּעלים, וּלהיכּנס לתוֹך עבוֹדה פּוֹריה בּרשוּת עצמוֹ וּברשוּת העם, נברא גם הצוֹרך בּמוֹסד כּספּי מיוּחד, אשר יסייע לכך. הקבוּצוֹת הראשוֹנוֹת, אשר היוּ כּהוֹפעוֹת בּוֹדדוֹת, נוֹצרוּ בּעזרת הכּספים אשר נקרוּ לפנינוּ בּהזדמנוּיוֹת שוֹנוֹת. גם הקרן הקימת, גם ה“חברה להכשרת הישוּב”, גם קוּפּת-הפּוֹעלים הארץ-ישֹראלית, ואפילוּ יִק“א – השתתפוּ מדי פּעם בּפעם בּאמצעיהם בּיסוּד הקבוּצוֹת. בּימי המַשבּר2 השתדלנוּ אפילוּ, עד כּמה שאפשר, להוֹציא את כּספּי הסיוּע למטרוֹת עבוֹדה פּרוֹדוּקטיבית. אוּלם ברוּר הדבר, כּי אין כּל תקוה להוֹציא את העבוֹדה הקבוּצתית למרחב, לפַתח אוֹתה כּצוּרה קבוּעה, שיטתית של עבוֹדה, של קבּלנוּת, של אריסוּת, כּל עוֹד לא נברא המוֹסד הכּספּי החזק, המיוּעד מתחילת בּרייתוֹ להמצאת אַשראי חוֹלף לעבוֹדה הפּרוֹדוּקטיבית המשוּתפת בּצוּרוֹתיה השוֹנוֹת. אין כּל תקוה לעשֹוֹת את הפּוֹעל לשליט בּעבוֹדתוֹ, לבעל-יכוֹלת, המסוּגל לאִיניציאַטיבה וּלמילוּי האִיניציאַטיבה, כּל זמן אשר כּל קיוּם של כּל קבוּצה תלוּי לא בּיכוֹלתה וּבערכּה הכּלכּלי כּי אם בּשתדלנוּת וּבהמוֹן הערכוֹת והשפּעוֹת ו”דעוֹת", וּבהגנה על תקציבים לפני מוֹסדוֹת שוֹנים, אשר כּל הענין הזה הוּא כּלפּיהם “בּן חוֹרג”, אם לא גרוּע מזה. מבּלי מוֹסד כּספּי אשר כּזה תישָאר הקבוּצה – ויחד אִתה גם הפּוֹעל – חזיוֹן מקרי בּוֹדד, מתנדנד לרוּח ותלוּי בּכל מיני עילוֹת וירידוֹת על כּס העסקנוּת.
עוֹד בּועידה השלישית של הסתדרוּת פּוֹעלי יהוּד החקלאים, בּבן-שמן, חנוּכּה תרע“ג, עוֹד בּראשית ימי הקבוּצוֹת נתקבּלה ההחלטה, כּי “הועידה מכּירה בּנחיצוּת מוֹסד כּספי מיוּחד, שיוּכל לערוֹב בּעת הצוֹרך בּעד הקבוּצוֹת לפני בּעלים פּרטיים וּמוֹסדוֹת ישוּביים שוֹנים”. המוּשֹג בּדבר מַהוֹת המוֹסד וחוּג פּעוּלתוֹ עוֹד היה מצוּמצם למדי. הועידה ראתה לפניה מוֹסדוֹת לאוּמיים אוֹ גם פּרטיים, המיַשבים את הקבוּצה אוֹ מוֹסרים לה אדמה בּאריסוּת, בּכליהם וּבבהמוֹתיהם, ונחוּץ רק המוֹסד אשר יערוֹב (לפני יק“א, למשל, אוֹ לפני ה”אחוּזוֹת"3) בּעד הקבוּצוֹת. אוּלם פּה היתה כּבר ראשית ההכּרה, כּי מוֹסד כּספּי, אשר יעמוֹד לימין העוֹבד וימָצא בּרשוּתוֹ, הוּא הכרחי בּשביל פּיתוּח התנוּעה הקבוּצתית. רעיוֹן זה הוּבּע בּיתר תוֹקף וּביתר בּהירוּת בּועידה הרביעית של ההסתדרוּת החקלאית בּראשוֹן-לציוֹן, תרע”ד. נִדְבַּר שם בּדבר יצירת “קרדיט על יסוֹדוֹת מסחריים”. בּמשך השנה גם נעשוּ הכנוֹת לבירוּר הענין וּלהגשמתוֹ. אבל – הדבּיקנוּ המַשבּר, והפסיק הרבּה התחלוֹת בּעוֹלם עבוֹדתנוּ וגם את זוֹ.
בּשנוֹת המַשבּר היוּ כּל הכּוֹחוֹת נתוּנים להחזקת מעמד, לחיזוּק הכּוֹשלים. “שמירת הקיים” זוֹ, אשר נעשֹתה בּחירוּף-נפש, לא יכלה בּטבעה להסתפּק בּקיים, והיתה מוּכרחה לפנוֹת לדרך היצירה. בּתוֹך המצוּקוֹת נוֹסדוּ קבוּצוֹת הפּוֹעלים, הוּשֹם לב והוּשקע כּוֹח בּפיתוּח מקצוֹע הירקוֹת ואפילוּ גידוּל דבוֹרים. נפתחה העבוֹדה בּגליל העליוֹן (כּפר-גלעדי, אַיֶלת-השחר, מַחנַיִם) ונוֹסדה גם היצירה הפינַנסית הכי-חשוּבה של פּוֹעלי ארץ-ישֹראל – “המַשבּיר”, אשר קיוֹּמוֹ בּלבד דרש את ריכּוּז כּל הכּוֹחוֹת הכּספּיים שהיוּ בּרשוּתנוּ. יצירת הבּנק היתה מוּכרחה להידחוֹת לימים יוֹתר טוֹבים. אוּלם גם בּאמצע שנוֹת המַשבּר היה צף ענין הבּנק, בּהכרח, מתוֹך הפּעוּלה הישוּבית. הועידה הששית של פּוֹעלי יהוּדה, בּפתח-תקוה, סוּכּוֹת תרע"ז, מַבּיעה את ההכּרה של " הצוֹרך הרב שיש לציבּוּר הפּוֹעלים בּמוֹסד כּספּי לעניני העבוֹדה, אשר ימָצא בּרשוּת הסתדרוּת הפּוֹעלים בּארץ-ישֹראל ". הועידה, אשר לא היה בּכּוֹחה לעשֹוֹת דבר-מה ניכּר, למעשֹה, לשם זה, החליטה, בּכל זאת לחַפּשֹ דרכים, “להתאמץ וּלקדם את הוֹצאת הדבר מן הכּוֹח אל הפּוֹעל”.
בּועידה השביעית של פּוֹעלי יהוּדה (תיכף לאחר כּיבּוּש יהוּדה), בּרחוֹבוֹת, אדר תרע“ח, וּבועידה האחרוֹנה בּגליל לפני כּיבּוּשוֹֹ, הוּנח היסוֹד למוֹסד כּספּי אחר של פּוֹעלי ארץ-ישֹראל, לקרן-העבוֹדה, אשר תפקידה לא אַשראי מסחרי לקבוּצוֹת ולמשקים, כּי אם סיוּע לאוֹתם הצדדים של הפּעוּלה החברתית של תנוּעת העבוֹדה, אשר איננה יכוֹלה להימָלא בּדרך של קרדיט מסחרי. ובועידה הראשוֹנה, המיַסדת, של “אחדוּת-העבוֹדה”, בּפתח-תקוה, תרע”ט, נתקבּלה ההחלטה בּדבר יסוּד בּנק-פּוֹעלים ועיבּוּד תכניתוֹ.
רעיוֹן הבּנק נתעוֹרר גם מחוּץ לגבוּלוֹת ארץ-ישֹראל. חברינוּ, גוֹלי ארץ-ישֹראל שבּאמריקה, בּן-צבי וּבן-גוּריוֹן, עשֹוּ פּרסוּם לרעיוֹן זה, והשאלה הוּצגה על סדר היוֹם של התנוּעה הפּוֹעל-ציוֹנית.
לרעיוֹן של בּנק הפּוֹעלים הגיע גם כּן, אוּלם בּדרך אחרת, הד“ר רוּפּין. אין הוּא חוֹשב כּי יצירת ישוּב עוֹבד, עוֹמד בּרשוּת עצמוֹ, הוּא תנאי הכרחי לבנין הארץ וּלהגשמת הציוֹנוּת. אדרבּא, תכניוֹתיו הישוּביוֹת מכוּוָנוֹת בּעיקר אל יצירת אחוּזוֹת-מעטים וכל מיני צוּרוֹת אחרוֹת של משק קפּיטליסטי, המשתמש אמנם בּעבוֹדה עברית. וּלסיוּע לעבוֹדה עברית, שתוּכל להחזיק מעמד בּתנאים אלה, מכוּוָן אצלוֹ רעיוֹן הבּנק. רוּפין סוֹבר, כּי אין צוּרה יוֹתר הוֹלמת לעבוֹדה העברית וּלנוֹתן העבוֹדה מאשר קבוּצוֹת פּוֹעלים, בּעלוֹת-יכוֹלת, המקבּלוֹת עליהן עבוֹדוֹת על פּי חוֹזים, ומעוּנינוֹת להוֹציא אוֹתן לפּוֹעל על צד היוֹתר טוֹב. ולשם חיזוּק הקבוּצוֹת האלה והתפּתחוּתן, וּבכדי שנוֹתן העבוֹדה ימצא לפניו גוּף עוֹבד חזק וּמסוּגל לתפקידוֹ, וּלמען הסיר מעל נוֹתן-העבוֹדה את עוֹל הדאגה הכּספּית לקיוּם הקבוּצה בּטרם גמרה את עבוֹדתה, מציע הד”ר רוּפּין לועד הפּוֹעל הציוֹני ליַסד בּנק-פּוֹעלים אשר “יָקֵל לפוֹעלי ארץ-ישֹראל לקבּל עבוֹדה על פּי חוֹזים, בּצוּרה של קבוּצוֹת קבּלניוֹת, בּמשקים חקלאיים, אוֹ אצל קבּלנים בּעבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת”. יחד עם זאת קוֹבע הד"ר רוּפּין את ההנחה, כֹּי הבּנק יכוֹל למלא את תפקידוֹ זה וּלהצליח רק אם יהיה בּנק של הפּוֹעלים, המתנהל על ידיהם, וּברוּחם, ורוֹכש את אמוּנם המוּחלט.
הועד הפּוֹעל הציוֹני קיבּל את הצעתוֹ של רוּפּין, הדוֹרשת להקציב לבּנק הפּוֹעלים 50,000 לי"ש (מזה 20,000 לי"ש יהיוּ שייכים לועד הפּוֹעל וּ-30,000 לקוֹלוֹניאַל-בּנק) בּיסוּדה, ועל יסוֹד זה התנהל משֹא-וּמתן לבירוּר שאלוֹת הבּנק, בּין שליחינוּ בּלוֹנדוֹן וּבין הועד הפּוֹעל הציוֹני. חברינוּ, שאינם כּוֹפרים בּערך העבוֹדה הקבּלנית, העלוּלה לתפּוֹס מקוֹם רב גם בּעבוֹדוֹת ציבּוּריוֹת וגם בּתנאים אחרים, לא יכלוּ להסכּים, כּי בּנק הרוֹצה להיוֹת בּנק של פּוֹעלים יראה את עצמוֹ רק כּלי-שרת לכל מיני אחוּזוֹת וקבּלנים, ויצמצם את פּעוּלוֹתיו רק בּסוּג אחד של קוֹאוֹפּרציוֹת קבּלניוֹת, ולא יסַייע לתנוּעה קוֹאוֹפּרטיבית בּכל דרכיה, בּשאיפתה לרכּוֹש לעוֹבד את עמידתוֹ בּרשוּת עצמוֹ, בּפַתחה את הצרכּנוּת המשוּתפת, בּסייעה להתחלוֹת כּלכּליוֹת שוֹנוֹת של הסתדרוּיוֹת הפּוֹעלים. חברינוּ גם דרשוּ את הבּיטוּי המעשֹי, החוּקי, של השפּעת הפּוֹעלים בּהנהלת עניני הבּנק. אחרי משֹא-וּמתן בּשאלוֹת אלוּ נקראה ישיבה משוּתפת, אשר בּה בּאוּ לידי הסכּמה בּיחס ליסוֹדוֹת העיקריים.
זהוּ הפּרוֹטוֹכּוֹל של הישיבה שנתקיימה בּ-29 בּאוֹקטוֹבּר ואשר השתתפוּ בּה: יוּליוּס סימוֹן, ד"ר אביגדוֹר יעקבסוֹן, בֶּרטוֹלד פייבל, א. בּלוּמנפלד, בּ. כּצנלסוֹן, י. שוֹחט, י. שפּרינצק.
א. בּישיבה זוֹ הוּסכּם דבר מטרת הבּנק, כּי בּנק הפּוֹעלים עוֹמד לשירוּתן של כּל קבוּצוֹת הפּוֹעלים, המיוּסדוֹת על בּסיס קוֹאוֹפּרטיבי, בּכל ענפי פּעוּלתן.
ב. ואשר לָאֳפי הבּנק בּתוֹר בּנק פּוֹעלים אמיתי, הוּסכּם:
מנהל הבּנק ימָנה על ידי כּל ציבּוּר הפּוֹעלים שבּארץ-ישֹראל.
ההוֹן הנוֹמינַלי של בּנק הפּוֹעלים יגיע ל-200,000 לי“ש. מזה מכניס הבּנק הקוֹלוֹניאַלי היהוּדי 30,000 מניוֹת-הבּכוֹרה (אשר להן משפּט-הבּכוֹרה בּקבּלת הדיוידנדוֹת), השאר 170,000 הן מניוֹת רגילוֹת, וּמהן מכניס הועד הפּוֹעל הציוֹני 20,000 לי”ש.
הועד המפקח, המוּרכּב משבעה עד חמישה-עשֹר חברים, נבחר רק על ידי בּעלי המניוֹת הרגילוֹת. ל-30,000 מניוֹת-הבּכוֹרה אין זכוּת-הבּחירה. הועד המפקח הראשוֹן מוּרכּב משבעה חברים, אשר מהם ארבּעה נבחרים על ידי הועד הפּוֹעל הציוֹני וּשלוֹשה על ידי הפּוֹעלים.
ג. הסעיף האחרוֹן מחייב הנחה קוֹדמת, כּי ציבּוּר הפּוֹעלים ידאג ליצוֹר את בּיאת-הכּוֹח המשפּטית של כּל החלקים והקבוּצוֹת שבּקרבּוֹ, אשר תשמש כּביאת-כּוֹח צוֹדקת לפני הבּנק.
ד. על כּל הסעיפים הללוּ בּאה ההסכּמה פה אחד, מלבד הסעיף ב' אשר נגדוֹ הצבּיע מר שוֹחט, בּבארוֹ בּפירוּש, שאין הוּא יכוֹל לזוּז מן העיקר, המבטיח לפּוֹעלים מלכתחילה את הרוֹב המכריע אוֹ לפּחוֹת את הדעה השוה.
הוּסכּם עם זה, כּי הצעת-התכנית של הבּנק תוּצע לחַוַת-הדעת של משֹרד הבּרית של “פּוֹעלי-ציוֹן”.
בּמכתבוֹ של הוַעד הפּוֹעל הציוֹני אל משֹרד-הבּרית מיוֹם ג' בּנובמבּר נאמר, בּין יתר הדברים: “אפשר לאמוֹר בּבטחה, כּי כּל המשתתפים בּישיבה ראוּ לפניהם מטרה אחת – לברוֹא בּנק פּוֹעלים אמיתי וּלהבטיח לפּוֹעלים השפּעה מחליטה וּמכריעה בּהנהלתוֹ, בּכדי שהפּוֹעלים יראוּ את הבּנק הזה כּשלהם, ויוּכלוּ לקבּל את האחריוּת בּעד הנהלתוֹ. לפיכך נמסרה לפּוֹעלים הזכוּת לבחוֹר את המנהל, לפיכך ויתר הועד הפּוֹעל הציוֹני על זכוּת המניוֹת המיַסדוֹת, אשר לפי ההצעה הקוֹדמת היתה זכוּת בּחירת-ההנהלה נתוּנה להן. בּעלי המניוֹת הרגילוֹת בּוֹחרים את חברי המוֹעצה המפקחת. בּשעה שהפּוֹעלים מצדם ירכּשוּ להם את ה-20,000 מניה, הריהם מקבּלים את הרוֹב, וּבידיהם לבחוֹר מקרבּם את רוֹב היוֹעצים, אוֹ גם את כּוּלם. הועד הפּוֹעל, אשר הוּא כּיוֹם בּעל כּל המניוֹת, מתחייב למסוֹר לפּוֹעלים שלוֹשה מקוֹמוֹת מהשבעה שלוַעד המפקח. ולארבּעת המקוֹמוֹת הנשארים בּרשוּתוֹ ימַנה אנשים, המבינים הבנה גמוּרה את מטרת בּנק-הפּוֹעלים, ואשר זכוּ לאֵמוּן גדוֹל של ציבּוּר הפּוֹעלים. אחרי עיבּוּד תכנית-התקנוֹת, בּרוּח העיקרים המוּבּעים לעיל, נשלח לכבוֹדם את ההעתקה, ונשאל את חַוַת-דעתם”.
עד כּאן מצב הדברים, עד התחלת העיבּוּד של התכנית המשפּטית. לידיעוֹת חדשוֹת אנוּ מחכּים.
שבט, תר"פ.
-
“קוּנטרס”כ“ב, שבט תר”פ, עמוּד 3. ↩
-
בּימי המשבּר.כּלוֹמר, בּימי המלחמה העוֹלמית הקוֹדמת. ↩
-
ה“אחוּזוֹת”. בּשנוֹת פּעוּלתוֹ של המשׂרד הארץ–ישׂראלי, לפני המלחמה הקוֹדמת, נתאַגדוּ בּחוּגים ציוֹניים שוֹנים בּרוּסיה וּבאמריקה חברוֹת לרכישת אדמה בּארץ–ישׂראל וּלהכשרתה להתישבוּתם העתידה. מיסוּדן של החברוֹת האלה, שנקראוּ בּשם “אחוּזה”, נוֹצרוּ מספּר ישוּבים (פּוֹריה, רוּחָמה, שרוֹנה, כּרכּוּר ועוֹד) על עקרוֹן עבוֹדה עברית. היוּ מהן שמסרוּ את עבוֹדת המשק אצלן לידי קבוּצוֹת פּוֹעלים (מגד, כּפר–אוּריה ואחרוֹת). ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות