נוכח המצב / ברל כצנלסון
הפּוֹגרוֹם בּירוּשלים גילה את הלוֹט מעל פּני שיטת השלטוֹן של הממשלה הכּוֹבשת, הממשלה הצוֹררת של אלנבּי וּבּוּלס 2. הפּוֹגרוֹם בּיפוֹ גילה את מַהוּתה של שיטת הממשלה הנוֹכחית, הממשלה הידידוּתית של הנציב היהוּדי הֶרבֶּרט סַמוּאֵל.
כּפילוּת ודוּ-פּרצוּפיוּת שלטוּ בּשלטוֹן הזה כּל הימים. נציב שנשלח בּדבר-מלך, כּדי “לקיים את העיקרים” של בּית לאוּמי ונשען על אַפַּרַט פּקידוּתי, מוֹרשת המשטר הישן, צוֹרר חוֹתר וּמשַסה, רוֹקם מזימוֹת וקוֹשר קשרים. ממשלה נאוֹרה הרוֹדפת שלוֹם, בֹמחיר של כּל מיני ויתוּרים – חוֹששת רק לבטחוֹן הארץ, וּמחזיקה בּקרבּה – למרוֹת כּל האַזהרוֹת – משטרה שוֹפכת-דם, רוֹצחת, שוֹדדת, עלוּלה לכל מעשׂי פּשע ותֶבֶל, נתוּנה לכל בּגידה והשפּעה זרה; ממשלה ידידוּתית, המקרבת וּמגַדלת כּל צוֹרר וּמסית, ודוֹחה וּמַרחיקה כּל איש מבּני הארץ שאין חלקוֹ עם משַׂנאינוּ; ממשלה ליבּרלית, המסתלקת מלהילָחם בּפּוֹגרוֹמים וּמסיתיהם, בּאשר היא רוֹאה בּהם “תנוּעה לאוּמית”, שאין מדכּאים אוֹתה בּכוֹח, וּביחס אלינוּ אינה נמנעת להשתמש בּחוּמרוֹת הצנזוּרה הפּראית בּיוֹתר וחוֹתמת פּקוּדוֹת של גירוּש, בּאוֹפן אַדמיניסטרַטיבי, לאנשים שלא הוּברר עווֹנם, עווֹן השתתפוּת בּתנוּעה, שאוֹתה, כּנראה, אפשר לדכּא בּכוֹח; ממשלה הדוֹגלת בּשם הצדק, וּמעַוולת משפּט לשם חשבּוֹנוֹת וּפחדים פּוֹליטיים; ממשלה האוֹמרת “לרמוֹת” את הערבים על ידי ויתוּרים למעשׂה, וּמרַמה אוֹתנוּ בּהסבּרת- פּנים ריקה.
ההצהרה של השלישי בּיוּני מסַיימת וּמסַכּמת את שיטת שלטוֹן זה בּבהירוּת שאין לאחריה כּלוּם.
אל מי פּוֹנה ההצהרה, על לב מי היא מדבּרת?
היא אינה רוֹאה לפניה לא ישוּב יהוּדי בּארץ ולא עם עברי בּעוֹלם. היא מתעלמת מדמוֹ השפוּך, אינה יוֹדעת את אבלוֹ, אינה רוֹאה את סכּנת החוּרבּן האוֹרבת לוֹ כּל עוֹד מצב-שלטוֹן זה ישָאר.
ההצהרה רוֹאה לפניה רק את מחנה הפּוֹרעים, את מנהיגיהם-משַסיהם, רוֹאה אוֹתם כּשליטי-מחר, לפניהם היא מתרפּסת, מהם היא מבקשת לה אַרכּה. בּחסדם רוֹצה הנציב היהוּדי, המבוֹהל והנכנע, להציל את כּסאוֹ ואת שֶלֶט-שלטוֹנוֹ.
מוֹרך-לב, הכנעה מבוֹהלת, התנַצלוּת רְמִיָה, התרפּסוּת לפני צוֹררים וּפוֹרעים – אלה הם קויה היסוֹדיים של ההצהרה החדשה.
הנציב היהוּדי העליוֹן, אשר נשלח לגַשם את ההצהרה הבַּלפוּרית, לא יֵדע בּוֹשת לאמוֹר גָלוּי לפני העוֹלם, כי יוכל היוֹת ש“תרגוּם המלים האַנגליוֹת אינוֹ מוֹסר את הפּירוּש האמיתי”, הפּירוּש האמיתי הוּא “כּי אחדים מהיהוּדים בּגדר התחוּמים אשר יקָבעוּ על ידי מספּר התוֹשבים הנוֹכחים יבוֹאוּ”.
על דם רֵעֵינוּ-חללינוּ, על דם הישוּב העברי הנתוּן לרצח ולמשיסה, עוֹמד הנציב היהוּדי לעיני הפּקידים הבּוֹגדים והמשטרה הרוֹצחת, וּמפייס את הערבים, וּמבטיח להם הגָנה מפּני הסכּנה היהוּדית, מפּני הסכּנה, “שארצם, מקוֹמוֹתיהם הקדוֹשים ונַחלוֹתיהם יוּפקעוּ מהם וינָתנוּ לזרים”. ולפני כּל העוֹלם הוּא חוֹזר על העלילה, שהמציאוּ מאַרגני הפּרעוֹת, ותמכוּ בּה ההוֹדעוֹת הרשמיוֹת, על ה“בּוֹלשֶבים האשמים בּבלבּוּלים בּיפוֹ”.
הוּא, שאמר לפני ימים אחרים לנכבּדי היהוּדים, כּי מבּלי עליה אין לוֹ מה לעשׂוֹת כּאן, גוֹזר על העליה, מבטל את העליה, מוֹציא אוֹתה מרשוּת ההסתדרוּת הציוֹנית, ואינוֹ מסתפּק בּזה: הוּא מצטרף לעיני כּל העוֹלם אל כּל שׂוֹנאי ציוֹן וּמנַדיה, וּמתרצה לאוֹיבינוּ, בּהוֹציאוֹ את דיבּת הארץ, “כּי תנאי פּלשׂתינא הנם תנאים כּאלה שאינם מַרשים הגירה בּהמוֹן”.
ואין לוֹ די בּכל אלה, אלא שהוּא גוֹזר מתוֹך מבוּכת-פּחד גם על הטוּריסטים, שאין להם לשהוֹת בּארץ “יוֹתר משלוֹשה חדשים”, לטוֹבת התפּתחוּת הארץ, כּמוּבן.
מהיוֹם והלאה נתוּנה העליה לארץ-ישׂראל – הערוּבה היחידה להגשמת הציוֹנוּת – בּידי שרירוּת-לב של פּקידים, בּידי “חוּקי-הגירה”, הגרוּעים הרבּה יוֹתר מאשר בּכמה ארצוֹת שאין בּהן “בּית לאוּמי”.
וגם לבטחוֹן הארץ דאג הנציב.
אחרי הנצחוֹנוֹת הגדוֹלים של המשטרה הערבית, הוּא מבטיח לנוּ בּטחוֹן גמוּר: “גדוּד משטרה של 500 איש מהמעוּלים, ואשר יגוּיסוּ מכּל בּני התוֹשבים”. האין לך בּטחון טוֹב מזה?
והרי, אחרי כּל אלה, סיכּוּם תכנה האמיתי של ההצהרה החדשה:
א. הכרזת ליקוידַציה של הצהרת בּלפוּר, מפּי הנציב היהוּדי.
ב. הכרזת נצחוֹנם של הקוֹנגרס החיפאי ושל פּוֹרעי יפוֹ.
ג. עיכּוּב העליה, מַתמיד וקבוּע, בּדרך החוֹק.
ד. הוֹדעה לעוֹלם, כּי אין ארץ-ישׂראל ארץ של הגירה.
והתוֹצאה: סכּנה של פּרעוֹת חדשוֹת.
זוֹהי התשוּבה של הנציבוּת היהוּדית על הדם השפוּך, על ידי פּקידיו ושוֹטריו.
כּכה סיים הנציב היהוּדי את הקַריֶרה שלוֹ בּתוֹר נציב יהוּדי.
בּארמוֹן הממשלה, שבוּי בּידי צוֹררים ונוֹכלים, ממלא את פּקוּדוֹתיהם, עוֹשׂה את רצוֹנם – “הנציב היהוּדי”.
אפשר שאת כּסאוֹ הוּא יציל, את שלטוֹנוֹ יְמַלט. אוּלם מפּני גזר-דינהּ של ההיסטוֹריה העברית, עקוּבּת-הדמים ורבּת-הבּגידוֹת, לא יִמָלט. את ההיסטוֹריה אי-אפשר להוֹנוֹת.
הנציבוּת היהוּדית היתה לדֶקוֹרַציַת-שוא. השמחה התמימה של ההמוֹן היהוּדי לנציבוּת היהוּדית היתה לשׂמחת-שוא. הציפּיה – לאַכזב. נשאר לנוּ האֵבל, אֵבל העם על מוֹת בּניו, על מוֹת בּניו העוֹלים, העוֹבדים, היוֹצרים, על בּרנר יחידוֹ. אֵבל-אמת.
סיון תרפ"א.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.