הַהֵלֶךְ / מרדכי צבי מאנה
ההלך: (נאֵטהע)
בִּרְכַּת אֲדֹנָי עָלַיִךְ,
אִשָּׁה עֲדִינָה, וְעַל הַיּוֹנֵק,
יָלִין בֵּין שָׁדָיִךְ!
הַנִּיחִי לִי בְּצֵל סֶלַע כָּבֵד,
פֹּה תַּחַת הַתַּפּוּחַ,
לָסִיר שִׁכְמִי מִסֵּבֶל
וּבְקִרְבָתֵךְ לָנוּחַ.
האשה:
מַה מַּעֲשֶׂיךָ, אֹרֵחַ?
וּכְחֹם הַיּוֹם לָמָּה תָנוּעַ
בָּאָבָק וּבְחוֹל הַדָּרֶךְ?
אוּלַי מִסְּחַר הָאָרֶץ הֵבֵאתָ
לִמְכּוֹר בַּכְּפָרִים?
אַךְ לָמָּה תִצְחַק
עַל הֲמוֹן שְׁאֵלוֹתָי?
ההלך:
לִמְכּוֹר מִן הָעִיר מְאוּם לֹא הֵבֵאתִי.
הָעֶרֶב רוּחַ צַח יָפִיחַ.
הָרְאִינִי נָא יוּבַל הַמַּיִם,
בּוֹ תִּרְוִי צִמְאוֹנֵךְ,
אִשָּׁה יְפַת עֵינָיִם!
האשה:
פֹּה מִשְׁעוֹל צַר בֵּין הַסְּלָעִים.
לֵךְ קָדִימָה בֵּין סִבְכֵי עֵצִים,
פֹּה בַמְּסִלָּה לִמְעוֹנִי,
בּוֹ אֵשֵׁבָה;
שָׁם יוּבַל הַמַּיִם,
מֶנּוּ אֶשְׁאָבָה.
ההלך:
פֹּה עִקְבוֹת יָד חָרוּצִים,
אֶחֱזֶה בֵּין סִירִים סְבוּכִים,
אֲבָנִים אֵלֶּה לֹא אַתְּ חָצַבְתְּ,
אַתְּ, טֶבַע בַּת הַשָּׁמָיִם!
האשה:
הָלְאָה עֲלֵה!
ההלך:
פֹּה עָלָה קִמּוֹשׁ עַל אֶבֶן גָּזִית.
פֹּה רוּחַ נִשְׂגָּב חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת,
שָׁם חוֹתַם יֹפִי עַל שִׁנֵּי סָלַע!
האשה:
הָלְאָה, אֹרֵחַ!
ההלך:
עַל כְּתֹבֶת חֲרוּתָה אֶצְעָדָה,
אַךְ לִקְרֹא לֹא אוּכָלָה.
גַּם מִלִּים אֵלֶּה נִמְחָקוּ,
אַף כִּי עָמוֹק הוּחָקּוּ,
לְהַגִּיד פָּעֳלֵי הָאֳמָן,
לְאַלְפֵי צֶאֱצָאָיו.
האשה:
מַה כֹּה תַבִּיט, אֹרֵחַ,
עַל אֲבָנִים אֵלֶּה?
שָׁמָּה מִמַּעַל תִּמְצָא רַבּוֹת,
סָבִיב לִמְעוֹנִי.
ההלך:
מִמַּעַל?
האשה:
פֹּה מִשְּׂמֹאל הַמְּסִלָּה,
מִבַּעַד לָעֵצִים
פֹּה.
ההלך:
רוּחוֹת הַשִּׁיר וְהַיֹּפִי פֹּה תְרַחֵפְנָה!
האשה:
זֶה הוּא בֵּית מְעוֹנִי.
ההלך:
חָרְבוֹת הֵיכַל-יָהּ עֵינַי תֶּחֱזֶינָה!
האשה:
שָׁמָּה מִתַּחַת
יָרוּץ יוּבַל מַיִם,
מֶנּוּ אֶשְׁאָבָה.
ההלך:
עוֹד אוֹרְךָ זוֹרֵחַ,
גַּם עַל גַּל קִבְרֶךָ,
רוּחַ נִשְׂגָּב!
עָלֶיךָ פּוֹר יִתְפּוֹרָרוּ,
כָּל פִּלְאֵי מַעֲשֶׂיךָ,
רוּחַ חֵי-עוֹלָמִים!
האשה:
חַכֵּה נָא, חִישׁ אָבִיא צַפַּחַת,
לִשְׁאֹב לְךָ מָיִם.
ההלך:
הַדְרַת קָדְשֵׁךָ כִּסָּה אֵזוֹב
בִּלְבוּשׁ תּוּגָה.
פֹּה עוֹד יִתְנַשְּׂאוּ,
בֵּין גַּלִּים נִצִּים,
שְׁנֵי עַמּוּדֵי שָׁיִשׁ!
שָׁם יִתְנוֹסֵס אָח בּוֹדֵד
כְּמוֹכֶם;
עַל רוֹם רֹאשׁוֹ עָלָה חוֹחַ,
וּבְגָאוֹן וָעֶצֶב יַבִּיט
עַל אֲחֵיכֶם,
הַנְּפוּצִים לִרְסִיסִים,
לְרַגְלֵיכֶם!
בְּצֵל סִבְכֵי הַשִּׂיחִים הָאֵלֶּה,
עֲלֵי גַלֵּי עָפָר וָנֶפֶץ,
קוֹץ וְדַרְדַּר יִצְמָחוּ!
הֲכֹה תָחֹס עֵינֵךָ, טֶבַע,
עַל פְּעָלַיִךָ נִפְלָאוּ,
מִבְּלִי מֵשִׂים תֶּהֶרְסִי
כָּל נְאוֹת קָדְשֵׁךָ?
תַּצְמִיחִי בָם שָׁמִיר וָשָׁיִת?
האשה:
מַה נְּעִימָה שְׁנַת הַיֶּלֶד!
הֲתַחְפֹּץ לָנוּחַ בִּמְעוֹנִי,
אֹרֵחַ? הֲתוֹאִיל שֶׁבֶת
פֹּה בִּנְאוֹת הַחֹפֶשׁ?
פֹּה יַשֵּׁב רוּחַ צַח! קַח הַיֶּלֶד,
אָז אֶשְׁאַב לְךָ לִשְׁתּוֹת מֵי פֶלֶג,
שְׁכַב, בֵּן יַקִּיר, עַד שׁוּבִי!
ההלך:
שְׁנָתְךָ לְךָ תֶעֱרַב, יָלֶד!
הֵן גֵּוְךָ בָרִיא, נַפְשְׁךָ זַכָּה,
וּבְנַחַת תִּשְׁאַף רוּחַ.
פֹּה הֵן נוֹלַדְתָּ עֲלֵי חָרְבוֹת
קָדְשֵׁי יָמִים עָבָרוּ,
רוּחָם עָלֶיךָ יָנוּחַ!
אִם כְּנָפוֹ יִפְרוֹשׂ עָלֶיךָ,
אָז בִּנְעִימוֹת נֵצַח,
תִּתְעַנַּג נַפְשְׁךָ כָּל יוֹם!
תִּפְרַח כַּתָּמָר,
בַּאֲבִיב עֲלוּמֶיךָ,
מִכְלַל כָּל יֹפִי,
לִפְנֵי רֵעֶיךָ!
וּבְעֵת יִבּוֹל הַפֶּרַח,
תְּשַׁלַּח פֶּרְיֶךָ,
מֵעִמְקֵי לִבֶּךָ,
וִיבֻכַּר לִפְנֵי שָׁמֶשׁ!
האשה:
יְבָרֶכְךָ אֵל: – הַעוֹד יִישָׁן?
אֵין לִי לָתֵת לְךָ רַק מַיִם חַיִּים,
וּפַת לֶחֶם, הוֹאִילָה קַח נָא.
ההלך:
הֲיִי בְרוּכָה
מַה יָּפוּ הַפְּרָחִים מִסָּבִיב
וִירַק נְצוּרָם!
האשה:
גַּם אַלּוּף נְעוּרַי,
חִישׁ יָשׁוּב הַבָּיְתָה
מִן הַשָּׂדֶה, שֶׁב נָא פֹה, אִישׁ נֶחְמָד,
וְאָכַלְתָּ אִתָּנוּ אֲרוּחַת עָרֶב.
ההלך:
הַאִם פֹּה תֵּשֵׁבוּ?
האשה:
פֹּה בֵּין הַחוֹמוֹתַיִם.
אֹהֶל זֶה בָּנָה עוֹד אָבִי
מִלְּבֵנִים וַעֲפַר הַמַּפֹּלֶת.
פֹּה נֵשֵׁבָה.
הוּא בָחַר לִי אִישׁ עוֹבֵד אֲדָמָה,
וַיִּגְוַע פֹּה בִּזְרֹעוֹת בָּנָיו. –
הַאִם יָשַׁנְתָּ, בֵּן מַחְמַד לִבִּי?
אֵיכָה יִצְחַק, יִשְׁתַּעֲשָׁע!
בֵּן שׁוֹבָב!
ההלך:
אַתְּ, טֶבַע בַּת-יָהּ! תִּתְחַדְּשִׁי כַנֶּשֶׁר,
תַּשְׂבִּיעִי כָל הַיְצוּר חַיִּים וָנַחַת
וּכְאֵם רַחֲמָנִיָּה תִּשְׁמְרִי בָנַיִךְ,
תִּתְּנִי לָמוֹ מָעוֹן, בֶּטַח לָשָׁבֶת!
שָׁם תָּכִין לָהּ הַדְּרוֹר קִנָּהּ בָּרָמָה,
עַל שִׂפְתֵי גַג הֵיכָל, מִבְּלִי דַעַת,
כִּי עֶדְיוֹ תָּסִיר בַּטִּיחַ.
סְבִיב עַנְפֵי זָהָב תָּכִין תּוֹלַעַת
בֵּית מַטְוֶה לַחֹרֶף לְצֶאֱצָאֶיהָ.
גַּם אַתָּה בֵּין חָרְבוֹת עוֹלָם,
שִׁמְמוֹת הֵיכְלֵי תִפְאֶרֶת,
לְמַחְסֶה מִזֶּרֶם, לְצֵל מֵחֹרֶב,
תִּבְנֶה לְךְ מָעוֹן, בֶּן-אָדָם!
תִּתְעַנַּג עַל גַּלֵּי הָרְפָאִים! –
חֲיִי בַטּוֹב, אִשָּׁה מְאֻשָּׁרָה!
האשה:
לֹא תוֹאִיל פֹּה שָׁבֶת?
ההלך:
אֵל יִשְׁמָרְכֶם פֹּה אֹהֱלָה,
וִיבָרֵךְ גַּם בִּנְּכֶם סֶלָה!
האשה:
תְּהִי דַרְכְּךָ צָלֵחָה!
ההלך:
אָן תִּשְׂתָּרֵעַ הַמְּסִלָּה,
הָעוֹלָה פֹה עַל הֶהָרִים?
האשה:
חֶבְרוֹנָה.
ההלך:
הַרְחוֹקָה עוֹד דַּרְכִּי?
האשה:
שָׁלשׁ כִּבְרוֹת אָרֶץ.
ההלך:
הֲיִי בַטּוֹב!
הַיְשִׁירִי נָא דַרְכִּי, טֶבַע!
שִׁמְרִי נָא צַעֲדֵי הַהֵלֶךְ,
עֵת עַל גַּלֵּי הֵיכָלִים
מִקָּדְשֵׁי עֶלְיוֹן,
בָּדָד אָנוּעַ.
מֵרוּחַ צָפוֹן וְקָרָה,
הָכִינִי לִי מַחְסֶה וָסָתֶר,
מִקַּרְנֵי שֶׁמֶשׁ צָהֳרָיִם –
נֹעַם צֵל יַעַר הַתְּמָרִים.
וּבְעֵת אָשׁוּבָה,
לִפְנוֹת עֶרֶב,
לִמְעוֹנִי,
בִּנְטוֹת קַוֵּי שֶׁמֶשׁ יָמָּה;
אֶמְצָא נָא רַעְיָה אֲהוּבָה,
וּבְחֵיקָהּ יֶלֶד נָעִים!
כסלו, תרמ"ה. ראדושקאוויץ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות