לְדוֹר, נֶכְדִי.
חֶזֶק וּבֶזֶק אַחִים הֵם, וְחֶזֶק גָּדוֹל מִבֶּזֶק. מַדּוּעַ קָרְאוּ לָזֶה חֶזֶק וְלָזֶה בֶּזֶק – אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מַדּוּעַ הָיוּ שֵׁנִי אַחִים: מִלְלַי וְגִלְלֵי, אוֹ מֻפִּים וְחֻפִּים. כָּךְ הָיָה שְׁמָם. הָאָב-הַמּוֹרֶה שָׁב פַּעַם מִבֵּית-הַסֵּפֶר וּמָצָא אֶת אִשְׁתּוֹ בַּמִּטָּה וְתִינוֹק חָדָשׁ בְּצִדָּהּ. אָמַר: מַזָּל טוֹב! יְהִי שְׁמוֹ חֶזֶק! וְהָאֵם הִסְכִּימָה: טוֹב, יְהִי שְׁמוֹ: חֶזֶק.
לְאַחַר שָׁנָה שָׁב הָאָב-הַמּוֹרֶה מִבֵּית-הַסֵּפֶר וּמָצָא שׁוּב אֶת אִשְׁתּוֹ בַּמִּטָּה וְתִינוֹק חָדָשׁ בְּצִדָּהּ, אָמְרָה הָאֵם לְבַעֲלָהּ: יִקָּרֵא שְׁמוֹ בֶּזֶק! הִסְכִּים הָאָב וְאָמַר: טוֹב, יְהִי שְׁמוֹ בֶּזֶק.
וַיִּהְיוּ חֶזֶק וּבֶזֶק שְׁנֵי יְלָדִים יָפִים, לֹא גְדוֹלִים בְּקוֹמָה, לֹא שַׁמְנוּנִים בְּיוֹתֵר, וְתַלְתַּלֵּי זָהָב סְבוּכִים לָהֶם – זוּג כּוֹכָבִים, חַיִּים, צוֹחֲקִים, נְעִימִים.
וַיִּגְדְּלוּ הַיְלָדִים וַיִּיפוּ מְאֹד, וּלְבוּשָׁם גַּם הוּא פָּשׁוּט וְנָאֶה. בְּלֶכְתָּם יַחַד בָּרְחוֹב, שְׁלוּבֵי זְרוֹעַ, מָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם עֵינֵי עוֹבְרִים וְשָׂבִים.
וְרַבִּים הָיוּ הַשּׁוֹאֲלִים:
– מִי וָמִי הֵם הַיְלָדִים הָאֵלֶּה?
וְהָיוּ מְשִׁיבִים:
– אֵלֶּה הֵם חֶזֶק וּבֶזֶק, יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל בֶּן פּוֹרָת הַמּוֹרֶה.
וְרַבִּים מִמַּכִּירֵיהֶם הָיוּ שׁוֹאֲלִים:
– מַה שְּׁלוֹמְךָ, חֶזֶק? מַה מַּעֲשֶׂיךָ,
בֶּזֶק? הֲיֵשׁ לָכֶם צַעֲצוּעִים יָפִים? מִי חָזָק יוֹתֵר? חֶזֶק אוֹ בֶּזֶק? וּמִי מָהִיר יוֹתֵר: בֶּזֶק אוֹ חֶזֶק?
וְהָיוּ הַיְלָדִים עוֹנִים:
– שְׁלוֹמֵנוּ טוֹב. יֵשׁ לָנוּ צַעֲצוּעִים רַבִּים וְיָפִים.
וּבֶזֶק הָיָה מוֹסִיף: חֶזֶק חָזָק מְאֹד, חָזָק מִמֶּנִּי.
וְחֶזֶק הָיָה אוֹמֵר: בֶּזֶק מָהִיר מְאֹד, מָהִיר מִמֶּנִּי, הוּא עָף לְכָל פִּנּוֹת הָעוֹלָם…
וְתַעֲנוּג הָיָה לִרְאוֹת אֶת חֶזֶק וּבֶזֶק עוֹזְרִים זֶה לָזֶה בַּצָּרָה.
פַּעַם עָמְדוּ שְנֵיהֶם עַל גִּבְעָה קְטַנָּה, וְרַגְלֵי חֶזֶק מָעֲדוּ וְהִתְחִיל מִתְגַּלְגֵּל אֶל הָעֵמֶק. מִיָּד מִהֵר בֶּזֶק, אָחַז בּוֹ וְהֶעֱמִידָהוּ עַל רַגְלָיו, חִבְּקָהוּ וְלִטְּפָהוּ וְנִקָּה אֶת בְּגָדָיו, וְחֶזֶק עוֹד טֶרֶם הִסְפִּיק לְהַשְׁמִיעַ קוֹל בּוֹכִים.
וּפַעַם קָפַץ בֶּזֶק קְפִיצָה מְהִירָה וּמְסֻכֶּנֶת מִגְּזוֹזְטְרַת-הַבַּיִת הַגְּבוֹהָה, וְכִמְעַט הָיָה בְּכָל רַע, אַךְ חֶזֶק מִהֵר לְעֶזְרָתוֹ תְּפָסוֹ וְהֶעֱמִידוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו עַל הַקַּרְקַע וְכָל רַע לֹא אֻנָּה לְבֶזֶק.
“טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד”, וְטוֹבִים חֶזֶק וּבֶזֶק מִכָּל שְׁנַיִם אֲחֵרִים.
גָּדְלוּ הַיְלָדִים וְהוֹרֵיהֶם אֲהֵבוּם. קָנוּ אַבָּא וְאִמָּא לְחֶזֶק קֻפְסָה קְטַנָּה, כְּחֻלָּה וְיָפָה, וּלְבֶזֶק – פִּנְקָס נֶחְמָד לְהַפְלִיא, מְכֹרָךְ בִּכְרִיכָה שֶׁל זָהָב.
וּבְכָל יוֹם שִׁשִּׁי בַּשָּׁבוּעַ, בְּשׁוּב אַבָּא מִבֵּית-הַסֵּפֶר, הָיָה נִגָּשׂ אֵלָיו חֶזֶק וּמוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַקֻּפְסָה הַקְּטַנָּה וְהַכְּחֻלָּה:
– אַבָּא, מַתָּנָה לְחֶזֶק בַּקֻּפְסָה הַזֹּאת!
וְהָאָב, אַף כִּי לֹא הָיָה עָשִׁיר כְּלָל, הָיָה מוֹרִיד מַטְבֵּעַ לְתוֹךְ קֻפְסָתוֹ שֶׁל חֶזֶק.
וּבְכָל יוֹם שִׁשִּׁי בַּשָּׁבוּעַ הָיָה נִגָּשׁ גַּם בֶּזֶק אֶל אִמּוֹ, אַחֲרֵי גָמְרָהּ אֶת עֲבוֹדָתָהּ שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, וְהָיָה אוֹמֵר:
– אִמָּא, מַס לְבֶזֶק בְּעֶרֶב שַׁבָּת!
וְהָאֵם הָיְתָה נוֹתֶנֶת מַטְבֵּעַ לְבֶזֶק, וְהוּא הָיָה מְמַהֵר לִרְשׁוֹם אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁקִּבֵּל בְּפִנְקָסוֹ הַנֶּחְמָד לְהַפְלִיא, הַמְכֹרָךְ בִּכְרִיכָה שֶׁל זָהָב.
וַיַּעַן שֶׁהָיָה בֶּזֶק קָטָן מֵחֶזֶק, הָיָה קוֹלוֹ תָּמִיד צָלוּל יוֹתֵר, מְצַלְצֵל כְּכֶסֶף וּמִשְׁתַּפֵּךְ בְּכָל חֲלַל הַבָּיִת.
וְחֶזֶק וּבֶזֶק קָנוּ לָהֶם כְּלֵי מִשְׂחָק וּכְלֵי עֲבוֹדָה, גַּם מְעַט סְפָרִים וּתְמוּנוֹת.
בְּבֵית-הַסֵּפֶר אֲשֶׁר בּוֹ לָמְדוּ חֶזֶק וּבֶזֶק הָיָה מִתְפָּרֵץ פַּעַם בְּפַעַם צְחוֹק גָּדוֹל. הָיוּ מִקְרִים שֶׁיֶּלֶד קָרָא לְחֶזֶק וְעָנָה בֶּזֶק, אוֹ שֶׁיַּלְדָּה קָרְאָה לְבֶזֶק וְעָנָה חֶזֶק.
כִּי לֹא הָיָה הַהֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין שְׁנֵי הָאַחִים. לֹא בַּקּוֹמָה, לֹא בַּמַּרְאֶה, לֹא בְּתַלְתַּלֵּי הַזָּהָב הַסְּבוּכִים. וְאַף לֹא בַּמֶּזֶג. מֵעוֹלָם לֹא גָרְמוּ לְאִישׁ נֶזֶק. לֹא חֶזֶק וְלֹא בֶּזֶק.
וַאֲבִיהֶם שֶׁל חֶזֶק וּבֶזֶק הָיָה מוֹרֶה מְצֻיָּן. הוּא סִדֵּר לְיַד בֵּית-הַסֵּפֶר גִּנָּה לִזְרִיעוֹת וּנְטִיעוֹת. לְכָל זוּג יְלָדִים עֲרוּגָה אֶחַת. הַתַּלְמִידִים הָיוּ מְסוּרִים לַעֲבוֹדָה וְאוֹהֲבִים אוֹתָהּ. בְּכָל שָׁעָה פְּנוּיָה הָיוּ יוֹצְאִים אֶל עֲרוּגוֹתֵיהֶם, חוֹפְרִים וְעוֹדְרִים, זוֹרְעִים, מְנַכְּשִׁים, מַשְׁקִים וְזוֹמְרִים. וְהָיָה כָּל הָעוֹבֵר עַל פְּנֵי גִּנַּת בֵּית-הַסֵּפֶר מִתְעַנֵּג לִרְאוֹת אֶת גִּדּוּלֵי הַיְרָקוֹת וּנְטִיעֵי הָאִילָנוֹת.
בְּיִחוּד הִרְהִיבָה עַיִן עֲרוּגָתָם שֶׁל חֶזֶק וּבֶזֶק; שְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הָעֲבוֹדָה. חֶזֶק הָיָה חוֹפֵר בַּמַּעְדֵּר הַקָּטָן בַּקַּרְקַע, מְסַקֵּל אֶת הָאֲבָנִים, מְפוֹרֵר אֶת הַגּוּשִׁים הַקָּשִׁים, חוֹרֵשׁ בָּאֵת שֶׁבְּיָדוֹ; וּבֶזֶק הָיָה עוֹמֵד וְגוֹדֵר אֶת הָעֲרוּגָה סָבִיב-סָבִיב וּמַעֲמִיד דַּחְלִיל לְגָרֵשׁ אֶת הַצִּפֳּרִים וְנוֹטֵעַ שְׁתִילִים, שְׁתִילֵי יְרָקוֹת וּשְׁתִילֵי אִילָנוֹת.
– עַתָּה נָחוּץ גֶּשֶׁם! – אָמַר חֶזֶק בְּגָמְרוֹ פַּעַם אֶת עֲבוֹדָתוֹ.
– גֶּשֶׁם, גֶּשֶׁם! – דּוֹבְבוּ שִׂפְתֵי בֶּזֶק.
וְהַיְלָדִים פָּנוּ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה וּבְפִיהֶם זִמְרָה חֲרִישִׁית:
גֶשֶׁם טוֹב לְיַלְדֵי חֵן,
אֶל שָׁמַיִם, אָנָּא תֵּן!
וְהַשָּׁנָה, בִּמְלאוֹת לְחֶזֶק שְׁלֹש-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּלְבֶזֶק – שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, יָצְאוּ לְטִיּוּל יַחַד עִם כָּל תַּלְמִידֵי בֵּית-הַסֵּפֶר. הָיָה יוֹם בָּהִיר וְנָעִים, אֶחָד מִימֵי הָאָבִיב. הָאֲוִיר הָיָה זַךְ וּמְבֻשָּׂם, מָלֵא רֹךְ וְרַעֲנַנּוּת. זֶה הָיָה יוֹם מֵאוֹתָם הַיָּמִים, אֲשֶׁר בָּהֶם לֹא יוּכְלוּ הַתַּלְמִידִים לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה בְּבֵית-הַסֵּפֶר.
בְּשִׂמְחָה יָצְאוּ וּבְשָׁלוֹם צָעֲדוּ זוּגוֹת זוּגוֹת תַּלְמִידִים וְתַלְמִידוֹת, וְשִׁירָה בְּפִיהֶם.
פְּנֵיהֶם הָיוּ מוּעָדִים לִצְפוֹן-מַעֲרַב יְרוּשָׁלַיִם, לַמּוֹשָׁב קִרְיַת-עֲנָבִים, הֶחָבוּי בֵּין הֶהָרִים. סַלְעֵי הַשְּׁמָמָה הִפְחִידוּ אֶת לִבּוֹתֵיהֶם הָרַכִּים שֶׁל הַמְטַיְלִים.
עַל אַחַת הַגְּבָעוֹת יָשְׁבוּ הַתַּלְמִידִים לָנוּחַ, וּלְעֵינֵיהֶם נִרְאוּ: רָמָה – מוֹלֶדֶת שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, מִצְפֶּה – מְקוֹם אֲסֵפוֹת יִשְׂרָאֵל בִּימֵי שְׁמוּאֵל, וְהָלְאָה – סְבִיבַת נוֹב עִיר-הַכֹּהֲנִים, וְגֶבַע – מוֹלֶדֶת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ. עֵינֵי הַיְלָדִים מָלְאוּ דְמָעוֹת.
– בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה חָיוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנִים וְעָבְדוּ אֶת אַדְמָתָם וְאַחַר – גֵּרְשׁוּ אוֹתָם שׂוֹנְאֵיהֶם וְהָאָרֶץ הָפְכָה שְׁמָמָה – סָח חֶזֶק לְבֶזֶק – וְעַתָּה שָׁבִים הַיְּהוּדִים לָאָרֶץ וְהָאָרֶץ פּוֹרַחַת וּמְיֻשֶּׁבֶת כִּמְעַט כְּמוֹ בִּימֵי קֶדֶם.
– הַאֻמְנָם? אֵיךְ נַעֲשֶׂה הַדָּבָר? – שָׁאַל בֶּזֶק כְּחוֹלֵם.
– הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֶת הַשֵּׁם “קֶרֶן קַיֶּמֶת”. זוֹהִי קֶרֶן גּוֹאֶלֶת, שֶׁאוֹסֶפֶת תְּרוּמוֹת לִגְאֻלַּת הָאָרֶץ. הִיא קָנְתָה שְׁטָחִים רַבִּים בָּאָרֶץ.
– וּמִי בָּנָה שָׁם בָּתִּים וְנָטַע גַּנִּים?
– הֲלֹא שָׁמַעְתָּ אֶת הַשֵּׁם“קֶרֶן הַיְסוֹד”. גַּם זוֹהִי קֶרֶן הָאוֹסֶפֶת תְּרוּמוֹת רַבּוֹת לְשֶׁם הִתְיַשְּׁבוּת. הִיא מְבִיאָה הֵנָּה יְהוּדִים רַבִּים מִכָּל אַרְצוֹת הַגּוֹלָה וּבוֹנָה בָּתִּים לַאֲנָשִׁים, רְפָתִים לַבְּהֵמוֹת וְלוּלִים לָעוֹפוֹת.
– הֲרַק הַגְּדוֹלִים הֵם הַתּוֹרְמִים וְהַקְּטַנִּים אֵינָם תּוֹרְמִים? אֱמֹר נָא, חֶזֶק אָחִי – קָרָא בֶּזֶק לְחֶזֶק.
וְאוּלָם חֶזֶק עוֹד טֶרֶם הֵשִׁיב, וּפְקֻדַּת הַמּוֹרֶה נִשְׁמְעָה לָקוּם וְלָלֶכֶת.
חֶזֶק וּבֶזֶק נִכְנְסוּ לְשׁוּרָתָם, נִרְגָּשִׁים וְנִפְעָמִים צָעֲדוּ הָלְאָה בֵּין הָרֵי יְהוּדָה הַנִּשָּׂאִים.
הַיְלָדִים הָלְכוּ דוּמָם בְּמוֹרַד הֶהָרִים. מִתּוֹךְ שׁוּרַת הַמְטַיְלִים הָאֲרֻכָּה נִשְׁמְעָה שִׁירָה עַלִּיזָה.
בַּעֲלוֹת הַמְּטַיְּלִים עַל הַגִּבְעָה, נִרְאוּ הַצְּרִיפִים שֶׁל הַקְּבוּצָה קִרְיַת-עֲנָבִים.
רֵיחַ הַפְּרִיחָה וְהַלִּבְלוּב, רֵיחַ שָׂדֶה וְגַן בְּרוּכִים, עָלָה בְּאַפָּם שֶׁל חֶזֶק וּבֶזֶק. הִנֵּה הַסּוּס עַל מִסְפּוֹא הָאֵבוּס, הִנֵּה
הַפְּרָדוֹת הָרְתוּמוֹת לַמַּחֲרֵשָׁה וְהַפָּרוֹת הָעוֹמְדוֹת לַחֲלִיבָה, הִנֵּה עֲדַת תַּרְנְגֹלוֹת הַמִּתְהַלְּכוֹת לְבִטְחָה.
הַמּוֹרֶה יִשְׂרָאֵל בֶּן פּוֹרָת סִפֵּר לַיְלָדִים, שֶׁהִסְתַּדְּרוּ בְעִגּוּל עַל גִּבְעָה, אֶת תּוֹלְדוֹת הַקְּבוּצָה: הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת קָנְתָה אֶת הַקַּרְקַע, קֶרֶן הַיְסוֹד הֵבִיאָה אֶת הַחֲלוּצִים, קָנְתָה אֶת הַבְּהֵמוֹת וְאֶת כְּלֵי הָעֲבוֹדָה וּבָנְתָה אֶת הַצְּרִיפִים.
– שָׁם, שָׁם – הֶרְאָה הַמּוֹרֶה לְצַד צָפוֹן וּלְצַד מַעֲרָב – הֲמוֹן צְעִירִים עִבְרִים עוֹדְרִים בַּמִּדְרוֹנוֹת. הַחֲלוּצִים מְחַדְּשִׁים אֶת הַמִּרְפָּסוֹת הַקְּדוּמוֹת שֶׁהָיוּ מְקוֹמוֹת נְטָעִים לַאֲבוֹתֵינוּ. שָׁם – יֵשׁ כְּבָר חֻרְשַׁת אֳרָנִים גְּדוֹלָה. שָׁם – נְטוּעוֹת כְּבָר עֲשָׂרוֹת אֲלָפִים גְּפָנִים, מִמִּבְחַר הַמִּינִים. בְּעֶזְרַת עַמֵּנוּ וּבַעֲמַל חֲלוּצֵינוּ אַתֶּם יוֹשְׁבִים עַכְשָׁו בְּמָקוֹם מֻקָּף יֶרֶק וּפְרִי, אֲשֶׁר רַק לִפְנֵי שָׁנִים מִסְפָּר הָיָה שָׁמֵם וְשׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ.
– וְשָׁם? – שָׁאֲלוּ יְלָדִים בְּהַרְאוֹתָם עַל הַר גָּדוֹל וְשׁוֹמֵם.
– אֶת הָהָר הַהוּא לֹא גָאַלְנוּ עוֹד – עָנָה הַמּוֹרֶה בְּעֶצֶב.
– מַדּוּעַ? מַדּוּעַ? – נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת הַיְלָדִים.
– הַמּוֹרֶה הוֹרִיד אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר:
– עוֹד לֹא בָא כָּל עַמֵּנוּ לְעֶזְרַת גְּאֻלַּת אַרְצֵנוּ. עוֹד יֵשׁ יְהוּדִים בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עָשׂוּ כְּלוּם לְמַעַן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל…
אָז יָרְדוּ עֶצֶב וּדְמָמָה עַל קְהַל הַתַּלְמִידִים שֶׁיָּשְׁבוּ וְנָעֲצוּ עֵינֵיהֶם בַּמֶּרְחַקִּים הָעֲזוּבִים וְהַשּׁוֹמֵמִים.
אַחֲרֵי דוּמִיָּה אֲרֻכָּה, בְּשִׁבְתָּם עַל הַגִּבְעָה, לָחַשׁ חֶזֶק לְבֶּזֶק:
– אֲנִי וְאַתָּה, בֶּזֶק, נִתֵּן כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ.
– כַּמָּה יֵשׁ לְךָ, חֶזֶק? – שָׁאַל בֶּזֶק.
– יֵשׁ לִי לִירָה וָחֵצִי. לִירָה שֶׁחָשַׂכְתִּי מִכְּבָר וַחֲצִי לִירָה שֶׁנָּתְנוּ לִי אַבָּא וְאִמָּא, בִּהְיוֹתִי לְבַר-מִצְוָה.
– וְלִי יֵשׁ לִירָה וָחֵצִי שֶׁחָשַׂכְתִּי וְעוֹד חֲצִי לִירָה יִתְּנוּ לִי בְּוַדַּאי אַבָּא וְאִמָּא, כְּשֶׁאֶהְיֶה גַּם אֲנִי לְבַר-מִצְוָה. אִם כֵּן, נִתֵּן יַחַד שָׁלשׁ לִירוֹת וָחֵצִי – אָמַר בֶּזֶק וְעֵינָיו הֵאִירוּ בְגִיל.
– אֲנִי אֶתֵּן תְּרוּמָה לַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת! – לָחַשׁ חֶזֶק.
– וַאֲנִי אֶתֵּן מַס לְקֶרֶן הַיְסוֹד! – לָחַשׁ בֶּזֶק.
– שְׁנֵי אַחִים אֲנַחְנוּ וּשְׁתֵּי קְרָנוֹת לְעַמֵּנוּ, וַאֲנַחְנוּ נִתֵּן לָהֶן אֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, – אָמַר חֶזֶק וְלָחַץ אֶת בֶּזֶק אֶל לִבּוֹ.
– אִלּוּ נָתְנוּ כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל הַיְּהוּדִים בָּעוֹלָם – לָחַשׁ בֶּזֶק כְּחוֹלֵם, בְּהַבִּיטוֹ לְמֶרְחַק הָאֹפֶק – כִּי עַתָּה הָיָה הָהָר הַהוּא וְכָל אַרְצֵנוּ כַּעֲרוּגָה אֲשֶׁר זָרַעְנוּ בְּגִנַּת בֵּית-הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ.
הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה. חֶזֶק וּבֶזֶק שָׁכְבוּ עַל גַּבָּם, קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ לִהֲטוּ אֶת פְּנֵיהֶם וְאֶת תַּלְתַּלֵּיהֶם.
– חֶזֶק! – הִפְסִיק בֶּזֶק הַקָּטָן אֶת הַדּוּמִיָּה.
– הִנֵּנִי!
– יֵשׁ לִי מַה לְהַגִּיד לָךְ.
– מַה?
– אַתָּה תִּצְחַק לִי אִם אַגִּיד לָךְ.
– לֹא. לֹא אֶצְחַק, הַגֵּד!
– אַתָּה אָמַרְתָּ, אִלּוּ נָתְנוּ “כָּל הַיְהוּדִים” שֶׁבָּעוֹלָם הָיְתָה אַרְצֵנוּ נִגְאֶלֶת, וְלָנוּ הֲלֹא יֵשׁ דּוֹד בְּאַמֶרִיקָה, דּוֹד עָשִׁיר, אֲחִי אַבָּא.
– וְגַם יֵשׁ לָנוּ דּוֹד בְּוַרְשָׁה, אֲחִי אִמָּא.
– אִם כֵּן?
– נִכְתֹּב לָהֶם מִכְתָּב בִּשְׁמֵנוּ, וּבְשֵׁם קִרְיַת עֲנָבִים זוֹ שֶׁבָּאנוּ אֵלֶיהָ הַיּוֹם, וּבְשֵׁם כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל…
– וּמַה נִכְתֹּב לָהֶם?
– כִּי יִתְּנוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם – – –
לְ… לְ… קֶרֶן הַיְסוֹד! – קָרָא בֶּזֶק וְקָפַץ בְּשִׂמְחָה.
וְלַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת! – קָרָא חֶזֶק.
– הֵם וּבְנֵיהֶם! – קָרָא בֶּזֶק וְרָקַד וּמָחָא כַּפַּיִם.
– וְכָל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּוַרְשָׁה!
– וְכָל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּאַמֶּרִיקָה! – קָרָא בֶּזֶק וְנָפַל עַל צַוְּארֵי חֶזֶק.
– הֶאָח, הֶאָח! – קָרְאוּ שְׁנֵיהֶם – מַה טּוֹב! מַה טּוֹב יִהְיֶה אָז!
בְּיוֹם הַמָּחֳרָת. אַחֲרֵי גֶמֶר הַלִּמּוּדִים, וַהֲכָנַת הַשֵּׁעוּרִים, יָשְׁבוּ חֶזֶק וּבֶזֶק סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנָם בְּחַדְרָם וְעָרְכוּ בַּחֲשַׁאי אֶת מִכְתְּבֵיהֶם לְדוֹדֵיהֶם.
תְּחִלָּה הֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִכְתִיבָה בֶּזֶק הַמָּהִיר, וְחֶזֶק עוֹמֵד עָלָיו.
כָּתַב בֶּזֶק: דּוֹד טוֹב וְנֶחֱמָד אֲשֶׁר בְּאַמֶּרִיקָה. תֵּן אֶת כָּל כַּסְפֶּךָ…
תִּקֵּן חֶזֶק: מַה שְּׁלוֹמְךָ, דּוֹד? מַה טּוֹב הָיָה לוּ יָשַׁבְתָּ בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל – –
הוֹסִיף בֶּזֶק: בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ הַטּוֹבָה וְהַיָּפָה – –
וְהוֹסִיף חֶזֶק: וּמַה טּוב יִהְיֶה אִם תִּתֵּן תְּרוּמָה לַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת.
וְהוֹסִיף בֶּזֶק: וּמַס לְקֶרֶן הַיְסוֹד.
וְהוֹסִיף חֶזֶק: וְאִם לֹא כָּל כַּסְפֶּךָ. לְפָחוֹת – חֵלֶק מִמֶּנּוּ, מַעֲשֵׂר.
וְהוֹסִיף בֶּזֶק: אַתָּה וּבָנֶיךָ.
וְהוֹסִיף חֶזֶק: וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּאַמֶּרִיקָה.
וְהוֹסִיף בֶּזֶק: כִּי אָז נִגְאַל אֶת אַרְצֵנוּ.
וְהוֹסִיף חֶזֶק: וְיִפְרְחוּ הָרֵינוּ וַעֲמָקֵינוּ.
וְהוֹסִיף בֶּזֶק: וְיָבֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ.
וְאָמַר חֶזֶק: אָמֵן וְאָמֵן!
לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ לִכְתֹּב לְאַמֶּרִיקָה יָשַׁב חֶזֶק לִכְתֹּב גַּם לְוַרְשָׁה וּבֶזֶק עוֹמֵד עָלָיו וְעוֹזֵר לוֹ לִכְתֹּב.
שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים נִשְׁלְחוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הַיּוֹם הָרְבִיעִי לַשָּׁבוּעַ, בּוֹ נִשְׁלָחִים הַמִּכְתָּבִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֵירוֹפָּה וּלְאַמֶּרִיקָה.
וּמֵאָז –
עוֹמְדִים שְׁנֵי הַיְלָדִים, חֶזֶק וּבֶזֶק, בְּכָל יוֹם חֲמִשִּׁי לַשָּׁבוּעַ, יוֹם בּוֹא הַדּוֹאַר מֵאֵירוֹפָּה וּמֵאַמֶּרִיקָה לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל יַד בֵּית הַדּוֹאַר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בָּרְחוֹב הָרָאשִׁי בִּירוּשָׁלַיִם, עוֹמְדִים וּמְצַפִּים לִיצִיאַת נוֹשְׂאֵי הַמִּכְתָּבִים, כְּשֶׁיַּלְקוּטֵיהֶם מְלֵאִים מִכְתָּבִים וְעִתּוֹנִים.
הֵם עוֹמְדִים גַּם בִּסְעוֹר הָרוּחַ, גַּם בְּרֶדֶת הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, גַּם בִּבְעוֹר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ עַל רָאשֵׁיהֶם.
שָׁעָה אֲרֻכָּה הֵם עוֹמְדִים, וּבְצֵאת נוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים שֶׁל רְחוֹבָם, הֵם נִטְפָּלִים אֵלָיו וְשׁוֹאֲלִים בְּלֵב נִפְעָם:
– הֲיֵשׁ לָנוּ מִכְתָּב?
– לְמִי? – שׁוֹאֵל נוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים הַטָּרוּד, בְּקֹצֶר רוּחַ.
– לָנוּ, לְחֶזֶק וּבֶזֶק, בְּנֵי הַמּוֹרֶה יִשְׂרָאֵל בֶּן פּוֹרָת מִיְּרוּשָׁלָיִם – עוֹנִים שְׁנֵי הַיְלָדִים בְּבַת-אַחַת וּבִנְשִׁימָה אַחַת.
וְנוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים בּוֹדֵק בַּיַּלְקוּט.
– אָיִן! הוּא מֵשִׁיב וְהולֵךְ.
וּבֶזֶק הוֹלֵךְ אַחֲרָיו וְאֵינוֹ מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ וְכֻלּוֹ שְׁאֵלָה שֶׁל תּוּגָה:
– הֲגַם מֵאַמֶּרִיקָה אָיִן?
– בְּוַדַּאי יָבוֹא בַּדּוֹאַר הַבָּא! – מְנַחֵם אוֹתָם נוֹשֵׂא הַמִּכְתָּבִים.
אָז יָשׁוּב בֶּזֶק אֶל חֶזֶק אָחִיו, וְהֵם הוֹלְכִים יַחַד הַבַּיְתָה, אֶל תּוֹךְ מַעֲמַקֵּי יְרוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה.
הַדֶּרֶךְ קָשָׁה, מְלֵאָה אֲבָנִים, חַתְחַתִּים, מַעֲלוֹת, מוֹרְדוֹת. וְאוּלָם שְׁנֵי הָאַחִים מַחֲזִיקִים זֶה בָּזֶה וְהוֹלְכִים.
הֵם נִפְעָמִים, נִכְלָמִים. נַפְשָׁם בְּקִרְבָּם הוֹמָה, וּבְלִבָּם מְנַקְּרָה שְׁאֵלָה:
– מָתַי… יָבוֹאוּ כְּבָר הַמִּכְתָּבִים מֵאַמֶּרִיקָה וּמִוַרְשָׁה? מָתַי?…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.