תנועת הפועלים הארץ-ישראלית אינה המשך מסתעף מתנועת הפועלים היהודית בעולם, בצלמה ובדמותה, אלא מפנה חדש בקורות העבודה בישראל ובתולדות העם העברי.
הפועל הארץ-ישראלי שונה מהפועל היהודי בגולה במוצאו ההיסטורי, במבנהו הכלכלי, במאווייו החברתיים, בייעודו הלאומי. שונה וחדש גם דרכו.
סבל-דורות של עם דָווי, עשוק מולדת, אשר זרח עליו חזון תקומה ומהפכה, העלה לארץ נוער יהודי נועז ומעפיל, עז-רוח וקשה-עורף, מורד ויוצר – ויתָקע נס-העבודה בשממות-קדומים, ויקם הפועל העברי בארץ ויהי ליציר מולדת ויוצרה.
לא נצר נוסף – גזע חדש של מעמד עובדים צמיח לעם היהודי בארצו.
לא מקורות אכזב של גיטאות העבודה היהודית בגולה, אלא מעינות-ברכה, אשר נבקעו במולדת מתנערת, מרווים את שרשי הגזע הצעיר ויוצקים בו כוחות גידול ויצירה, אשר לא ידע הפועל היהודי בנכר.
לא מרד-אין-אונים ורוגז עקר של בן חורג עלוב-גורל, אשר מילאו את חלל תנועת הפועלים היהודית בגולה, אלא מאוויי-כיבוש רבי-תנופה של מיסדי-מדינה וגואלי-עם יחמו את תנועת הפועלים הארץ-ישראלית. המורדים בהוויה הדווּיה של עם גמול-עבודה ונתוק-אדמה הפכו לכובשי-ארץ, כשאחת ידם עושה במלאכה והשניה מחזיקה בשלח.
במקום הכלים השאולים, שהשתמש בהם הפועל היהודי בגולה – מאין סדן לאומי לעם תלוי על בלימה – יצק הפועל הארץ-ישראלי מתוך גבולי המציאות החדשה דפוסי פעולה ומחשבה עצמיים במולדת המתחדשת. מצא פטיש-העבודה את סדנו.
תנועה זו לא מצאה עדיין את ביטויה העיוני הממצה, ותורת חייה טרם נתגבשה כהלכות פסוקות וכשיטה מסקנית ומקפת. יצירת העבודה העברית ומלחמתה בתנאים קשים ביותר ופורים ביותר – זו שנמשכת למעלה מחצי יובל שנים ועדיין היא עומדת בראשיתה – לא הניחה מקום לעיון שיטתי וצָרוף. תורת הפועל העברי בארץ, במידה שישנה, ניתנה מגילות מגילות, לרוב בדברים שבעל פה, תוך כדי עשייה ותוך כדי סערת-הקרב. כל הרוצה להכיר ולהבין את הפועל הארץ-ישראלי ילך לאבניים שבהם נעשית מלאכתו ולמערכה שבה הוא עומד – ואף כאן לא ימצא עדיין דבר מוגמר וסופי.
הפרקים המכונסים בילקוט זה, המוקדשים לבירור דרכה המעמדי וייעודה הלאומי של תנועת הפועלים הארץ-ישראלית, אף הם אינם אלא ליקוטי דברים ובירורים שנאמרו או נכתבו בשעתם – במשך שמונה-עשרה שנה, משנת תרע“ה עד שנת תרצ”ג – אגב המלאכה של אחד מאנשי התנועה, בלי כוונה לסכם ולמצות את העניין הנידון ובלי נסיון לבררו באופן שיטתי ומקיף.
הפרק הראשון נכתב בגולה, בשנות החירום של מלחמת העולם, בעקב הגירוש “העולמי” שנגזר על הח“מ כ”מורד במלכות" ע"י ג’מאל-פחה, המצביא העליון של צבאות תורכיה בארץ, בראשית המלחמה.
הרשימות שבפרק זה, מלבד הראשונה, נכתבו ונתפרסמו באמריקה ביודית, וניתרגמו עכשיו ע"י כותבן לעברית בשביל ילקוט זה.
כמה דברים באחדות מהרשימות הללו, שהיה להם טעם ועניין רק במקום כתיבתם ובשעתם, נשמטו הפעם (ההערות שבשולי העמודים נוספו מחדש).
יתר הפרקים הם “בני” הארץ, מלבד רשימות והרצאות אחדות, שנכתבו בזמן שהותי בגולה בשליחות התנועה. גם באלה חלו פה ושם השמטות, לפי צורך העניין.
מסירת הילקוט לדפוס חלה בזמן העדרי מהארץ. הח' ד. קלעי קבל על עצמו את הטורח להביא את החומר לדפוס ולהשגיח על ההגהה, ובזאת אני מביע לו את תודתי הנאמנה.
ב.ג.
ורשה, ח סיוון תרצג
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.