עֲרָפֶל בְּכֶרֶם מָרְתָא / אברהם רגלסון

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

בּוֹרֵחַ מִצַּעַר – נוֹשֵׂא צַעֲרוֹ עִמּוֹ. עַזִּים הַיְתָרִים

יִקְשְׁרוֹ אִישׁ אֶל עֲבָרוֹ וְאֶל נְפָשׁוֹת בְּתוֹכוֹ חַיּוֹת,

לֹא מֶרְחָק וְלֹא מָוֶת יְנַתְּקוֹם. חֹק הוּא וִידַעְתִּיו,

וּמָרִיתִי בִּידִיעָתִי, וְאָמַרְתִּי נוּס אֶל אַחֲרִית נַחֲלַת הַמֶּרְחָב,

אֶל מִזְרָחִי בָּאִיִּים הַיְרוּיִּים מִזְרָחָה מֵעֵבֶר לְכֵף-קוֹד,

אֶרֶץ חֲפוּפַת אֵד, זְרוּמַת שְׁצָפִים, נְמוּכַת צֶמַח מֵרוּחַ-כְּעָסִים

דּוֹרֵס בּוֹקִיצוֹת וּמְעַקֵּם יִשְׁרַת צַפְצָפוֹת: אֵחָבֵא בְּאֵד-אוֹקְיָנוּס,

אֲקָרֵר עֵינַי בִּשְׂדֵמוֹת אֵין-עֵשֶׂב, וְיִהְיוּ טְחָבִים לְמַדְוִי תַּחְבֹּשֶׁת.

שָׂכַרְתִּי סִירַת-נוֹעַ לְהַרְחִיפֵנִי מִכֶּרֶם-מָרְתָא אֶל נַנְטוֹקֶט.

הַגַּלִּים רֵיחָם כְּדוֹלְפִינִים מֵתִים, הָעֲרָפֶל כָּבֵד, וְהַסִּירָה מְקֻלְקֶלֶת.

עָמַד פְּיֶר הַשַּׁיָּט לְתַקֵּן הַמַּגָּנוֹן, כּוֹבַע עוֹר-בֹּאַשׁ לְרֹאשׁוֹ,

יָדָיו שְׁחוֹרוֹת מִנֵּפְטְ, וּפָנָיו כְּבוּשִׁים בְּגַלְגָּל מַשּׂוֹרִי, בְּרַגְרַג וּמַפְתֵּחַ אַנְגְּלִי.

אָמַרְתִּי לוֹ, בְּנָעֲצִי אֶצְבַּע בַּהֶבֶל הַסָּמִיךְ: "הוּא אֲשֶׁר

קְרָאוּהוּ אֲבוֹתַי בְּמִצְרַיִם: וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ – כְּלוֹמַר, בּיָד יְמֻשָּׁשׁ.

כִּמְעַט לֹא יִשָּׁמַע קוֹל הַמִּשְׁבָּרִים, כִּי יַחֲנִיקֵם עֲנַן-עֲרָפֶל בְּעֻמְסוֹ".

הוּא חִיֵּךְ: "לְזֶה אַתָּה קוֹרֵא עֲרָפֶל? וַאֲנִי גַּסּוֹת מֵאֵלֶּה רָאִיתִי.

וּמַעֲשֶׂה וַאֲבִי-אָבִי, חִירָם שְׁמוֹ, יָצָא בִּסְפִינָתוֹ אֶל צֵיד לִוְיָתָן.

בְּעָבְרוֹ פֹּה, נִשְׁחַק מִפְרָשׂוֹ בָּאֵדִים הַגּוֹחֲנִים. שָׁלַח צְלָצַל,

חָקַק אֶת שְׁמוֹ בְּצֶלַע-עֲרָפֶל, וַיִּסַּע לְדַרְכּוֹ.

נִתְקְעָה סְפִינָתוֹ בַּקֶּרַח בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. עֻכַּב שָׁם

שָׁלֹש שָׁנִים. בְּשׁוּבו, מָצָא אֶת אוֹתִיּוֹת-שְׁמוֹ

עוֹדָן חֲרוּתוֹת בְּגוֹשׁ-הָעֲרָפֶל בַּאֲשֶׁר הִנִּיחָן".

אֲנִי: " מַה כֶּרֶם-מָרְתָא כִּי יְחַבְּבֶנּוּ עֲרָפֶל מִכָּל הָאִיִּים?"

הוּא: "אִם לְעוֹד מַעֲשִׂיָּה אַתָּה זוֹרֵק חַכָּה, הִנֵּה הִיא מָעֳלָה לָךְ.

מוֹשׁוֹפּ הָעֲנָק יָשֵׁן בְכֵף-קוֹד

וּשְׁתֵּי אַנְפִּילְאוֹתָיו בְּיָדָיו, פֶּן יָבוֹא גַנָּב וְיִקָּחֵן. הִבְעִיתָהוּ

חֲלוֹם רָע. הִתְגָּעֵשׁ כָּל גּוּפוֹ, וְהוּא טִפַּח בְּיָדָיו אָנֶה וָאָנָה;

נִשְׁפַּךְ הַחוֹל מֵאַנְפִּילְאוֹתָיו אֶל תּוֹךְ הָאוֹקְיָנוּס. קָמוּ שְׁנֵי אִיִּים בָּאוֹקְיָנוּס,

הֵם כֶּרֶם-מָרְתָא וְנַנְטוֹקֶט. וּמִקֵּץ הַיָּמִים הָהֵם

הָיָה עוֹף גָּדוֹל, סָפֵק יַנְשׁוּף סָפֵק נֶשֶׁר, מַפִּיל פַּחְדּוֹ עַל הָאָרֶץ,

עָט וְחוֹטֵף יַלְדֵי הָאִנְדְּיָנִים מִפִּתְחֵי צְרִיפֵיהֶם, וְאִישׁ הַקָּם נֶגְדּוֹ

יְשֻׁסַּע בְּאַחַת צִפֹּרֶן עֲקֻמָּה, בּוֹלֶטֶת מִנּוֹצוֹת מְכַסּוֹת כָּל הָרֶגֶל,

יְפֻלַּח קָדְקֹד מִנְּקִישַׁת מַקּוֹר.

בָּאוּ הָאִנְדְּיָנִים, רָאשֵׁי הַשֵּׁבֶט וְנִכְבַּדָּיו, הִתְחַנְּנוּ לִפְנֵי מוֹשׁוֹפּ:

אָנָּא, עָזְרֵנוֹ מִיַּד הָעוֹף הָאַכְזָרִי!

נֵאוֹת לָהֶם מוֹשׁוֹפּ. הִתְחִיל מְרַדֵּף הָעוֹף,

וְהָעוֹף בּוֹרֵחַ מִמַּעַל לָאוֹקְיָנוּס. חָצָה מוֹשׁוֹפּ אֶת גַּלֵּי-הָרֶגֶשׁ,

וְהֵם עַד הַחֻלְיָה הַשְּׁלֹש-עֶשְׂרֶה בְּגַבּוֹ גֵאִים. כֵּן בָּא עַד נַנְטוֹקֶט.

מָצָא שָׁם אַלּוֹן עָבֶה, וּמִתַּחַת הָאַלּוֹן עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת עַצְמוֹת-יְלָדִים.

יָדַע כִּי זֶה מְעוֹן הָעוֹף וְזֶה שֻׁלְחָנוֹ.

עָיֵף מֵרִיצָה, יָשַׁב מוֹשׁוֹפּ תַּחְתָּיו. בִּקֵּש לְעַשֵּׁן,

וְטַבַּק אֵין לוֹ. מִלֵּא אֶת מִקְטַרְתּוֹ עֲלֵי עֵץ-אַלּוֹן,

עִרְבֵּב בָּהֶם אֲנִיצֵי קָרְמִית, הִדְלִיק, וַיִּמְשּׁךְ, וַיִּפַּח.

עָלָה עָשָׁן רַב מִן הַמִּקְטֶרֶת, הִתְפַּשֵּׁט עַל פְּנֵי הַשְּׁחָקִים,

פָּשָׁה וְעָטַף אֶת כֶּרֶם-מָרְתָא, עַד כֵּף-קוֹד זָחַל,

וְלֹא סָר מִסְּבִיבוֹת הַמָּקוֹם עַד הַיּוֹם הָזֶּה.

תַּם דְּבַר הֻלֶּדֶת הָעֲרָפֶל".

פְּיֶר הִתְמִיד בָּעֲבוֹדָה. שָׁאַלְתִּי אֲנִי:

“וְהָעוֹף מֶה הָיָה עָלָיו?” עָנָה פְּיֶר בְּנַחַת:

"זֹאת לֹא תֵּדַע מַעֲשִׂיָּתִי, אֶפֶס כִּי נַפְשִׁי מְשַׁעֶרֶת,

הוּא עָבַר אֶת הָאוֹקְיָנוּס הָאַטְלַנְטִי וְשָׁת אֶת קִנּוֹ בַּיַּבֶּשֶׁת.

עַל-כֵּן שְׁלוֹם-עוֹלָם עַל גְּבוּל קַנַּדָּה וּמְדִינוֹת-הַבְּרִית,

וּגְבוּלוֹת אֵרוֹפָּה נְתוּנִים לְמַשְׁחִית,

וְעַצְמוֹת יְלָדִים נֶעֱרָמוֹת לַעֲרִמוֹת בְּעָרֶיהָ".

אָמַרְתִּי: "אַשְׁרֶיךָ, פְּיֶר,

כִּי גֻּלְגָּלְתְּךָ – סֶלַע פְּלִימוֹת, וְעֵינֶיךָ – מֵימֵי סֵנְטְ לוֹרֶנְסְ,

אֲבָל אֲנִי מֶגְרְפוֹת-גִּדּוּלִי שְׁטוּחוֹת אֵי-שָׁם בֵּין הַנָּהָר וַיכְסֶל וְלַנָּהָר דְּנֵיפֶּר,

וּבִנְעֹץ בָּהֶן עוֹף-הַבֶּלַע דּוֹקְרוֹתָיו,

לֵחוֹתַי-אַרְגָּמָן מִטַּפְטְפוֹת וְלֹא תֶחְדַּלְנָה. אַךְ קָשֶׁה

מִצִּפָּרְנַיִם נוֹפְלוֹת בְּשָׁעָה וּבְמָקוֹם, הוּא אֻלְצָן שׁוֹכֵן-פְּנִים,

עֲלֶטֶת-אַשְׁמָה, אֵין פִּרְסוֹם לָהּ וְאֵין מִשְׁפָּט עָלֶיהָ, וְלֹא תָפוּג

גַּם בִּזְרֹחַ חֶסֶד לַזְּמָן". וְלֹא נִשְׁמַע מַשָּׂאִי

כִּי הַמַּגָּנוֹן גִּלְגֵּל רַעֲמוֹ,

הַמָּנוֹעַ הַחַי, דְּמוּת דִּיסְקוּס מְלֻטָּשׁ, נִסֵּר הַגָּל,

וְהַקֶּצֶף נָץ אֶל לֵב הָעֲרָפֶל הַסּוֹפְגוֹ, לַח שׁוֹתֶה לַח.