למצב משקינו / אליעזר יפה

(מתוך הרצאה בועידת “הפועל הצעיר” בפתח־תקוה, י“ח תשרי, תרפ”ז)

בכל הארצות תצעד החקלאות לכל ענפיה בצעדי ענק קדימה. הישן יצא מפני החדש כמעט בלי הפסק, אך במידה וקצב, בהבחנה והכרעה. אכן אלינו כאן נצמדה מאֵרת ההחזקה בנושנות עד כדי מחנק, יחד עם הזינוק לקראת כל בשורה מפתיעה עד כדי שבירת ראש ומפרקת.

בכל הנוגע לפיתוח ענפי המשק הקבועים ושכלולם, מחזיקי־נושנות נחנו, וקשה להניע את ענשינו אף לבחינת הדרכים והערכת תוצאותיהן. אם נקבע פעם תקציב לבנין במחיר נתון, והיה זה קודש־קדשים, גם עת כל אבן מן הקיר תזעק מאזני משקם ולמצוא את הגורמים לגרעון והגורמים להכנסות מספּקוֹת. ומכאן הפּתח לגרש כליל את הגרעון ולהרבות בלי הרף את ההכנסות. חד־הגווניוּת במשקינו חולפת, והענפים הולכים ורבים. אמנם אין עדיין תשומת לב ניתנת במידה שווה לכל הענפים, אפשר לראות במשקים שונים מידות שונות של תשומת לב לענפים השונים, בלי כל הצדקה משקית לכך, ורק מתוך נטיות מקריות והשפעות חולפות. את הענף האחד ירבו לדחוף קדימה יותר מיכולת הגורמים אשר הנו מותנה בהם באותו המשק; ולעומת זה יזניחו ענף אחר, מבלי להיסמך על סיבות מצדיקות את זה. וביחוד בולטות חליפות אלה בענפים של גידול ירקות, עופות ודבורים, ענפים הניתנים להצטמצם ולהתפשט על נקלה בכל עונה ועונה. בהופעה זו נמצאת, לדעתי, חולשתם של משקינו. ואני בטוח כי בהגיענו לימים, אשר כל משקינו יקדמו ויפתחו את כל הענפים בתוכם בלי הפסק ובלי לאוּת, ויחד עם זה לא יחדלו מבּחוֹן באופן יסודי כל צד וכל גורם בביצור הענפים, כדי להגיע למרבית הכנסותיהם במעט הוצאותיהם, אז גם יחלוף חזיון הגרעון ממאזני משקינו. את הימים ההם רואה אני הולכים ובאים לקראתנו ולא ירחקו עוד.

אכן כיום עדיין קשה למאוד המצב הכלכלי במשקינו כולם, בלי הבדל צורתם. והסיבה לקושי זה מונחת בעצם התקופה אשר הגיעתנו עכשיו, שהיא כתקופת ההתבגרות בחיי הפּרט, תקופת המעבר מחיי נוער נטולי דאגה לחיים עצמיים עמוסי משקל רב של תנובה, מחפץ כפּים לזיעת אַפים מכביר. היתה במשקינו תקופת שירה וריקוד־נעורים, “עד בלי די”, בלי דאגה ליום מחר ובלי הערכת יום אתמול, תקופת הילדוּת הזונקת. כיום עברה התקופה ההיא. הדאגה לצרכי יום יום מרובים, והחרדה ליום המחרת המעולף ערפלים, אמנם מוזהבים בקצותיהם, אך כבדים בעצם, מצורפי חשרת ספקות אף תקוות ושאלות תיקו עם תשובות מעודדות – הדאגה והחרדה השתרגו על אנשינו בכל המשקים, ויעיקו עליהם כיום עד בלי די. כאילו בן לילה היו מילדים נטולי דאגה לאישים נושאי עול־עולמים. לכאורה המשק מתקדם, פוריותו לכל ענפיו משגשגת ועולה. ואולם כאילו בעקב עלית הפוריות עולות ורבות גם ההוצאות לאין מוצא.

קושי רב נגרם למשקים בזה, שלא סידרו להם מלכתחילה את הדברים הכי ראשוניים ונחוצים למשק. יש משקים רבים בעמק יזרעאל, אשר טרם סודר להם מים אף לשתיה. שעות רבות וימים שלמים יעמדו שם בתור, ליד המקורות הזעומים, כדי להשיג טיפת מים. האדם והבהמה יתבטלו מתוך כך מעבודתם במשק, ומים במידה מספיקה לא ישיגו. ויש משקים אשר אין להם די קרקע, וכל קיומם עלוב עד לאין־נושא. ויש בהתישבותנו סעיפים, אשר אין להם בעלים, כגון בניני ציבור במושבים ותקציבים לבעלי המקצוע שם, וכיום גם סידור דרכים. הקה"ק מתנערת מכל זה; קרן היסוד אינה מקבלת על עצמה לסדר זאת, והמשקים מתדפקים מדלת של מוסד לדלת של מוסד ללא מענה. ואם בסעיפים אלה, מחוסרי הבעלים, עדיין אפשר למצוא הצדקה למוסדותינו המישבים: חוסר כסף, הרי לסעיפים של חוסר קרקע וחוסר מים ירבו לפשוע.

בעטרות, לדוגמה, הוצאו במשך השנתים האחרונות יותר מאלף לירות לקנית מים מן השכנים הערבים, בעת שכל סידור המים שם צריך אולי להגיע לסכום כזה. –

ובפקיעין, השריד היחידי אשר נשאר בארצנו יושב על אדמתו ועוֹבדה, עוד מלפני חורבן ביתנו; שריד של עברים אשר לא הלכו בגולה, ושריד של אדמה עברית אשר לא היתה לזרים, אלא נשארה בידי עובדיה העברים, אם לא מתקופת ההתנחלות על־ידי יהושע בן נון, הרי בכל אופן מתקופת הבית השני; השריד בעל הערך ההיסטורי, ואשר מותר להניח כי יכול לבוא יום אשר לשריד זה יהיה משקל פוליטי, לא פחות מאשר למתוּלה וכפר־גלעדי, בקביעת הגבולין שבין ארץ ההצהרה הבריטית לארץ המנדט הצרפתי, - בפקיעין רואה הקרן־הקימת את עצמה בת־חורין מלגאול מעט קרקע לשריד הישוב העברי שם, אם לא תבואנה נדבות מקריות מיוחדות למטרה זו. הקרקע טעם נקנתה עד היום, והשריד ההוא הולך ונמוג אף הוא - - -

במצב החברתי במשקינו ישנה, בדרך כלל, התקדמות רבה. מתקשרים למשק, ומתוך כך ישנה גם דאגה רבה לאמץ את הקשרים החברתיים, וליצור מוסדות לסיפוק הצרכים הכלליים ולעזרה הדדית, שתמנע את האפשרות כי יהיו חברים כושלים. אמנם אין הדבר קל, ובמקומות אשר המצב הכלכלי הנו קשה ביותר שם גם היחסים החברתיים אינם עדיין כשורה. העניות מנוולת, וההשבחה במובן החברתי תבוא עם ההשבחה הכלכלית הכרוכה בהשבחה המשקית.