יש ברוסיה “חברת ספרות ישראל” (כלומר: “חברה ישראלית לספרות”). מרכזה בפטרבורג וסניפיה בכמה וכמה ערים בתחום ומחוץ לתחום. על-פי תקנותיה חייבת החברה לדאג לכל עניני ספרותנו בשלש הלשונות, שיהודי רוסיה משתמשים בהן – עברית, יודית ורוסית. מוכיח על זה גם השער, הנדפס בשלש הלשונות הללו על גליונותיו של ועד החברה. ורבים טועים וחושבים, שאמנם עוסקת החברה גם בעניני הספרות העברית. יש אשר באחת הערים יאספו חברי החברה לאספה, יערך נשף להרצאה וקריאה, ויקום אחד מן הנאספים ויפתח את פיו לדרוש בשבחה של הספרות העברית או להזכיר את שמם של סופרים עברים, והִסו אותו יתר הנאספים ואמרו לו: הכבד ושב! לא זה המקום…
וכדי להפטר מעלבון זה לעתיד, מוטב שנוציא לכתחלה מלבם של הטועים את טעותם: אותה חברה אין לה עסק בספרות העברית; על מעשיה מכוונים רק לתקונה ותועלתה של ספרותנו ביודית ורוסית.
ואם יש צורך בראיה – הרי הודאתו של הועד המרכזי עצמו ב“ידיעותיו” האחרונות (לחדשי דצמבר יאנואר ופברואר) ששלח זה עתה לכל הסניפים.
ה“ידיעות” גופן כתובות רוסית… במשך ירחי החשבון נשלחו מטעם הועד לערים שונות חמשה מרצים, שקראו תשע הרצאות: שתים מהן – יודית ושבע – רוסיות. שלש-עשרה הרצאות ערך הועד בפטרבורג: ארבע – יודיות ותשע – רוסיות. משני הזורנלים, שהועד דאג להפצתם, אחד – יודי והשני – רוסי. הועד נגש להוצאת קצת מספורי פרץ – ברוסית. הועד טרח ומצא את היכולת להספיק להסניפים מחזות – יודיים. הועד עוסק בסדור אגודה מיוחדה ליסוד תיאטרון – יודי. ההרצאה היחידה שהכין הועד לחג יובלו של מנדלי, היתה – יודית. האדריסה, ששלח הועד למנדלי לחג יובל, היתה – יודית. אף רמז קל לא היה בה לכבודו של מנדלי יוצר הסגנון העברי החדש. כדי שלא לעבור בשתיקה גם על אשר עשה הועד לטובת הספרות העברית, אנו צריכים להזכיר, ש“סייע” להוצאת איזה מלון עברי.
אין כונתנו לקנטר את החברה, כי אין לה עסק בספרות העברית: “מסתפקת” היא בשתי לשונות “לאומיות” ולה אין צורך בשלישית. אין כונתנו אלא לשם תקון טעות. אלמלי היה הועד נשמע לנו, היינו משיאים לו עצה להסיר ליתר בטחון מתוך תקנותיו את הסעיף על הספרות העברית, ומתוך השער של גליונותיו – את השם העברי…
העולם 1911
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.