… וְאֶפְשָׁר מְאֹד, אֲשֶׁר אָז שֶׁמֶש נְדָבוֹת בָּאָרֶץ

פּוֹרֵשׁ מִקֶּרֶן מַעֲרָבִית מִתּוֹךְ יָם שֶׁל אוֹר וְאַהֲבָה רַבָּה

וְנִתְלֶה בִּנְשִׁיקָה אַחֲרוֹנָה הֲרַת זָהָב עוֹמֵם, פָּז גּוֹסֵס

בְּאַלּוֹת-כֶּסֶף רַעֲנַנּוֹת וְדָלִיּוֹת יְרֻקּוֹת-יְרֻקּוֹת;

מַדְלִיק רִבֹּאוֹת נִיצוֹצוֹת, חוֹגְגִים בְּרָאשֵׁי הַשִּטִּים

בְּטֶרֶם אָבִיב עַל חֲתֻנּוֹת עַלִּיזוֹת שֶׁל קִיכְלִים בְּנֵי-שְׁנָתָם

שָׁבִים מֵעֵבֶר לַיָּם; זוֹרֵק מִזְּהָבָן בַּנְּחָלִים,

בּוֹרֵא מְאוֹרוֹת סְנַפִּירִים טוֹבְלִים וְרוֹקְדִים בַּמָּיִם,

מַשְׁקֶה בִּלְהָטָיו עֲנָנִים וּתְכֶלְתָּם הַהוֹלְכָה וְנִסְפָּה.

וְאֶפְשָׁר מְאֹד, אֲשֶׁר יִפְקֹד, וּבְטֶרֶם יִפָּרֵד, כְּפָר נִדָּח

בְּאַפְסֵי עֲרָבוֹת וָגַן, גַּם פִּנַּת-סְתָרִים נִשְׁכָּחָה,

גִּנָּה – וּתְלָמִים בָּהּ שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה, מַאֲפִילוֹת עֲלֵיהֶם

אַרְבַּע אֲקָקִיּוֹת נוּגוֹת. וּשְׁכֵחֵי זְמָן וַחֲלִיפוֹת

חַיִּים שָׁם חַיֵּי דּוֹר חוֹלֵף, יִסּוּרָיו וַחֲלוֹמוֹתָיו,

נוֹצְרִים מָסֹרוֹת-קְדוּמִים פְּרָחִים עוֹד נָטְעוּ הַסָּבוֹת:

פֶּרֶג לוֹהֵט כָּאֵשׁ וְצִפֹּרֶן צָהֹב וְרַב-בֶּשֶׂם

בְּיַחַד עִם “זְקָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ”¹ הָדוּר בְּאַרְגְּמַן-נִצָּנָיו,

קְנֵי “בֶּן-פָּרִיצִים מִתְפַּתֵּל”² עוֹלִים וְנֶאֱחָזִים בַּגָּדֵר,

תּוֹלִים כּוֹסוֹתָם סַרְבָּנִים, כּוֹס לְבָנָה וְכוֹס שֶׁל יָקִינְטוֹן,

וְסִבְכֵי פּוֹל יְפֵה עָלֶה וּ“בִגְדֵי צוֹעֲנִים” מַבְהִיקִים,

חֶלְמִית³ זְקוּפָה טְעוּנָה כּוֹסוֹת צִבְעוֹנִין לְמִינָהּ,

מַטְלִית-מַטְלִית לְחוּד, קְטִיפָנִית גְּדוּשַׁת-הַצֶּבַע⁴.

וְאֶפְשָׁר מְאֹד, אֲשֶׁר אָז רוּחַ שֶׁל אָבִיב מְרַחֶפֶת

לְרֹחַב עֲרָבוֹת וּמְלוֹאָן – וְשֶׁמֶשׁ נְדָבוֹת בָּאָרֶץ…

אֶפְשָׁר מְאֹד! אֶלָּא לְאַחַר שֶׁטִּפְּסָה בְּקוֹצֵי הַגָּדֵר,

פּוֹרְשָׁה מֵחֲצַר הַמִּשְׁמֶרֶת, וְעָבְרָה הַחוֹמָה הַגְּבוֹהָה,

חָדְרָה בְּעַד שִׂבְכַת הַבַּרְזֶל, תַּשׁ כֹּחָה וְהָיְתָה בַּהֶרֶת,

כֶּתֶם צְהַבְהַב וְעָגוּם, וְעָבְיֵי-הַשְּׂבָכָה מַאֲפִילִים,

גּוֹזְלִים אֶת גְּנוּבֵי-הָאוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֶחְזוּ בְּסִידוֹ שֶׁל כֹּתֶל.

וְנִבְלַע הָאוֹר בְּצֵל הַשְּׂבָכָה, וְהָבְדַּל הַצֵּל וְנֶעֶשְׂתָה

שְׂבָכָה מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁסָּגְרָה עַל שְׁמוֹנֶה-הָעֶשְׂרֵה

נֶפֶשׁ הָאָדָם, שֶׁנִּתְּנוּ בַּמַּאֲסָר בַּ“טְּרַקְלִין הֶחָדָשׁ”.

וְהֶעֱרִיב עֲלֵיהֶם הַיּוֹם וְכָלוּ כָּל שִׁירוֹתֵיהֶם,

הֶחֱשׁוּ אִישׁ בְּפִנָּתוֹ, אִישׁ אִישׁ וּפִגְעוֹ וַאֲסוֹנוֹ,

אִישׁ אִישׁ וְנִגְעֵי לְבָבוֹ, אֶלָּא שֶׁקָּפָא אֲסוֹנָם

כַּאֲשֶׁר קָפָא בָּם לִבָּם, וְלֹא נוֹעַז הַשֶּׁמֶשׁ לְחַמְּמוֹ.

מֵתָה בַּהֶרֶת הָאוֹר…

אחד האסירים:

– עוֹד יוֹם אֶחָד חָלַף וְאֵינֶנּוּ…

אַחַי, מַה יִהְיֶה מָחָר, בְּבֹא עֵת חֲלוֹק הַ“בָּלַנְדָּה”⁵?

שָׁעָה זוֹ יָפָה מְאֹד לְתִקּוּן הַכַּף שֶׁנִּשְׁבָּרָה:

כָּלְתָה רֶגֶל הַ“מֶּנְט”⁶ בַּפְּרוֹזְדוֹר, הָעָמְדוּ “מַסַּלְקוֹת”⁷.

אסיר שני:

– צָרִיךְ לְהַבִּיט בַּ“זְּאֵב”⁸, אִם אֵין חֲשַׁשׁ “שׂוּכֵר” ⁹ חָלִילָה,

וְהַיּוֹם מְנַשֵּׁב הָ“רוּחַ”מֵרִיחַ, מְחַטֵּט בְּחָטְמוֹ¹⁰:

אֵיפֹה נִמְצְאָה הַדְּיוֹ?

אסיר ראשון:

וְזוֹ עוֹמֶדֶת בִּצְלוֹחִית

צְרוּרָה פִּסַּת-נְיָר וְשֵׁם רוֹמִי עַל גַּבֵּי הַצְּלוֹחִית.

תִּחְיֶה חָכְמַת הָרְפוּאָה וּזְכוּתָהּ תָּגֵן עָלֵינוּ!

דּוֹקְטוֹר, מַה שְּׁמָהּ שֶׁל הָרְפוּאָה?

אסיר שלישי:

– קָלִיּוּם הִפֶּרְמַנְגָּנִי,

אסיר שני:

– כְּבוֹדוֹ מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ! וְאָנוּ מַה נַּעֲשֶׂה מָחָר?

הַמְצֵא לִי שׁוֹחֵט¹¹ וָחוּט – וְאֶגַּשׁ לִתְפִירָה וּלְתִקּון.

אסיר אחד:

– סִילִין, סֻלָּמִי אַיּוֹ? יַעֲמֹד, אֶחָא, וְאֶעֱלֶה…

וְעֵינֵי הַקָּהָל נָסַבּוּ אֶל מוּל פְּנֵי סִילִין הַיָּפֶה.

דּוּמָם קָם, וּצְחוֹק קַל מְרַחֵף עַל שְׂפָתָיו הַיָּפוֹת,

מַבְלִיט חָזֵהוּ הָרָם, מֵרִים אֶת כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת,

צוֹעֵד בְּרֶגֶל יְשָׁרָה, כְּאִלּוּ זֶה שָׁב מִלְּכֹד פְּלֶבְנָה.

נִגָּשׁ אֶל כֹּתֶל-הַתַּנּוּר וְעוֹמֵד מְחַכֶּה לַשֵּׁנִי.

מִהֵר אֵלָיו כַּחֵץ הַגּוּץ שֶׁבַּחֲבוּרָה: אַדְמוֹנִי

וִיפֵה-עֵינַיִם, וְהוּא “סָ”ס", וְעָמַד הַקָּהָל עֲלֵיהֶם.

טִפֵס עַל כְּתֵפָיו וְעָמַד בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם,

שְׂמֹאלוֹ אוֹחֶזֶת בַּזִּיז, בִּימִינוֹ פָּתַח אֶת דֶּלֶת

מַעֲשֵׁנַת הַתַּנּוּר שָׁם גְּנוּזִים הַ“טְּרֵפָה-וּפְסוּלָה”:

סַכִּין וְ“חָצִיר”¹² וָעֵט, כָּל חֶמְדַּת הַ“טְּרַקְלִין הֶחָדָשׁ”.

תְּלוּיוֹת כָּל עֵינֵי הַקָּהָל בַּשְּׁנַיִם לִרְאוֹת מַה יֵעָשׂ.

לָקַח הַקָּטָן הַ“סָּ”ס" הַסַּכִּין מִמַּחֲבֵא הַתַּנּוּר,

בְּאַהֲבָה רַבָּה לִוּוּהוּ מַבָּטֵי כָּל הַ“חֶבְרַיָּא”.

חָבִיב הָיָה עֲלֵיהֶם וַחֲבִיבִים יִסּוּרֵי שְׁמִירָתוֹ

(יַעַן אֲסוּרִים לָאַסִּיר סַכִּין, כְּלֵי-כְּתִיבָה וְטַבַּק)

קִבֵּל אוֹתוֹ סִימוֹן הַגַּבַּאי וְיָשַׁב בַּפִּנָּה,

וְעָמַד עָלָיו הַקָּהָל, צוֹפֶה לָדַעַת מַה יֵּעָשׂ.

וְכָכָה תָּפַר הַכַּף: עָשָׂה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת נְקָבִים,

נְקָבִים קְטַנִּים, בִּשְׁנֵי חֶלְקֵי הַכַּף שֶׁנִּשְבְּרָה.

נֶקֶב מִכָּאן וּמִכָּאן, מַקְבִּילִים אִישׁ לְעֵבֶר אָחִיו.

נוֹעֵץ חֻדָּהּ שֶׁל סַכִּין וּמְגַלְגְּלוֹ חֶרֶשׁ בִּזְהִירוּת

בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו הַגַּסּוֹת, עֲדֵי חֲלוֹף חֹד הַסַּכִּין

עָבְיָן שֶׁל דָּפְנוֹת הַכַּף וְיָצָא מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי.

חוּט דַּק נָעַץ בַּנְּקָבִים בִּקְצֵה שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַנְּקָבִים.

הוֹצִיא שְׁנֵי קְצוֹת הַחוּט וְהִצְלִיב אוֹתָם לַהֲבִיאָם

שֵׁנִית בְּנִקְבֵי הַכַּף, עַד תֹּם כָּל שׁוּרַת הַנְּקָבִים.

מְתָחָם בְּכֹחַ וְהִדְבִּיק חֲצָאֵי-הַכַּף הֵיטֵב-הֵיטֵב.

אסיר אחד:

– יָפָה עֲבוֹדָה, שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מִשִּׂיחָה שֶׁל רֵעִים.

כְּלוּם הִפְסִידָה מִשּׁוּם שֶׁנַּחְנוּ בַּכֶּלֶא, רַבּוֹתַי?

נָא יְלַמְּדוּנִי: מִי עָשָׂה הַסֹּהַר הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם?

נִפְלְגוּ דֵּעוֹת הַקָּהָל: זֶה אוֹמֵר כֵּן וְזֶה אוֹמֵר כָּכָה:

“מֶלֶךְ הָיָה – קְצִין עָם”; – עַד שֶׁנַּעֲנָה אֶחָד;

"הָיוּ יֶלֶד וּפַרְפָּר, וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עַלִּיזִים,

שְׁנֵיהֶם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם בַּשָּׂדֶה בַּקָּמָה עִם שָׁמֶש.

לָקַט הַיֶּלֶד מִשִּׁבֳּלֵי הַשְּׁדֵמָה מְלֹא חָפְנָיו הַקְּטַנּוֹת,

לוֹקְטָן וְזוֹרְקָן, וְכֵן יַעֲשֶׂה הַרְבֵּה פְּעָמִים.

וְקָצָה בָּם נַפְשׁוֹ – וּמָצָא דְּגָנִיּוֹת הֲדוּרוֹת לְשַׁעְשְׁעוֹ:

אֶלָּא שֶׁהִרְבָּה לְלָקְטָן וְלֹא מָצָא בָּהֵן קוֹרַת-רוּחַ.

נִתְקַל בַּפַּרְפָּר, וְהוּא נָאֶה מִשִּבֳּלֵי-הַדָּגָן,

וְיָפֶה מִכָּל הַדְּגָנִיּוֹת – וָיָּרָץ אַחֲרֵיהוּ לְתָפְשׂוֹ.

נִמְלַט הַפַּרְפָּר בְּעֵץ נָבוּב – וַיְכַס עָלָיו רוֹדְפוֹ בְּעָלֶה,

בְּחֶפְצוֹ לִרְאוֹת בְּצֵידֹו הֵסִיר הֶעָלֶה לְרֶגַע, –

וְכָכָה דָּבְקָה בּוֹ נַפְשׁוֹ עַד שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִפָּרֵד

וְשָׁמַר עַל אוֹתוֹ הַפַּרְפָּר עַד – נָפַח נַפְשׁוֹ בְּיַד אוֹהֲבוֹ.

רָאוּ וְלָמְדוּ מִמֶּנּוּ הַגְּדוֹלִים לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ.

אסיר אחד:

"כֶּלֶא רִאשׁוֹן בָּעוֹלָם לֹא נִבְנָה, אַךְ נִבְרָא בְּמַאֲמָר.

בְּיוֹם בְּרֹא אֵל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם הָיָה הַכֶּלֶא הַגָּדוֹל.

עוֹלָם וּמְלֹאוֹ, – וִ“יְקוּם” יֵאָמֵר לְבֵית-הָאֲסוּרִים,

בַּיִת מְרֻוָּח – וָצָר, רְחַב-רְחַב יָדַיִם – לְהֵחָנֵק.

כְּלוּאִים בּוֹ כָּל בָּאֵי-עוֹלָם בְּרַתּוּקוֹת נְחֹשֶׁת וְעוֹפֶרֶת,

בְּעֹל מְסוֹרוֹת אָבוֹת וַעֲבוֹתוֹת שֶׁל קוֹרוֹת דּוֹר נִשְׁכַּח מֵעוֹלָם.

בְּמוֹסְדוֹת חֻקֵּי הִתְהַוּוּת וִיצִירָה מֵאַיִן וָאֶפֶס,

נִהְיָה בְּעַרְפִלֵּי בְּרֵאשִׁית עַל סַף הַכִּלָּיוֹן וְהַחַיִּים.

נוֹטְרֵי גְזַר קֵיבָה שׁוֹאֶלֶת וּפְרִיָּה-וּרְבִיָּה מְקַפֶּדֶת

כְּלוּאִים בְּאוֹתוֹ בֵּית-סֹהַר: “יְכֹלֶת” דְּווּיָה וְחוֹלָנִית,

רְתוּקָה לְשֶׁלֶד וּלְגִידִים, וְ“חָכְמָה” בְּשִׁעְבּוּד שֶׁל חוּשִׁים;

מֹחַ וַעֲצָבִים בִּסְיָג חֲלִיפוֹת קֹר, חֹם וְכַלְכָּלָה,

“יֹפִי”, עַבְדּוֹ שֶׁל זְמָן, “לְאֻמִּיוּת” וְסִדְרֵי אַקְלִימִים,

וְ“רָצוֹן חָפְשִׁי” מְפַרְפֵּר בַּאֲזִקֵּי סִבָּה וּמְסֻבָּב.

“אֱמֶת” נִתְּנָה בְּשַׁלְשְׁלוֹת מַעֲמָדוֹת וְצוּרוֹת-תַּעֲשִׂיָּה,

וֶאֱמוּנָה כְּרוּכָה בַּעֲקֵב הִתְפַּתְּחוּת עֲמָמִים, –

כֶּלֶא רִאשׁוֹן בָּעוֹלָם לֹא נִבְנָה, אַךְ נִבְרָא בְּמַאֲמָר!"

אסיר שלישי:

"אַשְׁרֵי אֹזֶן שֶׁזָּכְתָה לָרֶדֶת לְעֹמֶק הָעִנְיָן…

הָשְׁלְמָה מְלֶאכֶת הַכַּף! יַעַמְדוּ מְבִינִים וּמְבַקְּרִים" –

יָצַק מַיִם בַּכַּף – וְלֹא נִשְׁפַּךְ אַרְצָה אַף נֵטֶף.

אוֹרוּ פְּנֵי כָּל הַמְּסֻבִּים תְּמֵהִים לְמַעֲשֵׂי יָדָיו;

דּוֹמְמִים יָשְׁבוּ, וְדוּמָם סָגְרוּ עֲלֵיהֶם הַחוֹמוֹת,

תְּמֵהוֹת, מַאֲזִינוֹת אֶל שִׁיר אֲסִירִים בַּמָּדוֹר הָעֶלְיוֹן:

"קוּמָה, נִבָּדֵל מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הַיָּשָׁן, וַעֲפָרוֹ

נְנַעֵר מֵעַל כַּף-רַגְלֵנוּ"…

מיליטופול, 1907, במאסר-וחופש