אלף לילה ולילה: סִפּוּר שְׁלֹשֶׁת הַתַּפּוּחִים / תרגם יוסף יואל ריבלין

מְסַפְּרִים, הַמֶּלֶךְ גְּדָל הַדּוֹר וְכָל הַתְּקוּפוֹת וְהָעִתִּים שֶׁעָבְרוּ, שֶׁהַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד קָרָא לְמִשְׁנֵהוּ גַ’עְפָר בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת וְאָמַר לוֹ: “רְצוֹנִי שֶׁנֵּרֵד הַלַּיְלָה לָעִיר, וְנִשְׁאַל אֶת הֲמוֹן הָעָם עַל דַּרְכֵי הַמּוֹשְׁלִים שֶׁהָפְקְדוּ עַל יָדֵנוּ, וְכָל מִי שֶׁתָּבוֹא עָלָיו תְּלוּנַת אָדָם, נַעֲבִיר אוֹתוֹ מִפְּקֻדָּתוֹ, וְזֶה שֶׁיְהַלְּלוּהוּ נָרִים מַעֲלָתוֹ”. אָמַר גַ’עְפָר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. כְּשֶׁיָּרְדוּ הַכַלִיף וְגַ’עְפָר וּמַסְרוּר, שׁוֹטְטוּ בָּעִיר וְהִתְהַלְּכוּ בַּשְּׁוָקִים. עָבְרוּ עַל פְּנֵי סִמְטָא אַחַת וְרָאוּ זָקֵן בָּא בַיָּמִים וְרֶשֶׁת שֶׁל דָּגִים וְסַל עַל רֹאשׁוֹ, וּבְיָדוֹ מַטֶּה, וְהוּא מְהַלֵּךְ לְאִטּוֹ וְנוֹשֵׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אוֹמְרִים לִי: "אַתָּה בְּדַעְתְּךָ הָיִיתָ

כְּלֵיל יָהֵל בּוֹ יָרֵחַ – אֵלָיו דָּמִיתָ".

אָמַרְתִּי: "הַרְפּוּ מֵאֲמָרִים וּתְנוּ לִי מָנוֹחַ,

שֶׁאֵין דַּעַת בִּלְתִּי אִם לְבַעַל הַכֹּחַ,

וְלוּ נְתָנוּנִי אֲנִי וְעִמִּי דַעְתִּי בַעֲבוֹט

יַחַד עִם כָּל הַדִּפְתְּרָאוֹת וְכָל הַדְּיוֹתוֹת

מְזוֹן יוֹם אֶחָד – לֹא יַעֲלֶה בְּיָדָם

מְצוֹא עַד קֵץ הַיָּמִין מִי שֶׁיְקַבְּלָם.

וְאָכֵן הֶעָנִי – גוֹרַל הָאֶבְיוֹן

חַיֵּי הַדַּלּוּת הֵם, רַק עֶלְבּוֹן.

בַּקַּיִץ אֵין אוֹנִים הוּא לְהַשִּׂיג מְזוֹנוֹ,

וּבַחֹרֶף יִתְחַמֵּם עַל אָח יַעַל עֲשָׁנוֹ.

כְּלָבִים יִרְדְּפוּהוּ בַאֲשֶׁר יַעֲבֹר שָׁם,

וְאוֹתוֹ יִבְזֶה גַם נִקְלֶה וּשְׁפַל-עָם.

מַצָּבוֹ לִפְנֵי אָדָם כִּי יְתַנֶּה,

וְעָלָיו יִתְחַטֵּא – לֹא יִמְצָא מַעֲנֶה.

אָכֵן אִם אֵלֶּה חַיֵּי הָאֶבְיוֹן

טוֹב לוֹ לוּ נִקְבַּר בְּמַשָּׁאוֹן.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף שִׁירוֹ, אָמַר לְגַ’עְפָר: “הִתְבּוֹנֵן לְמִסְכֵּן זֶה וְהַקְשֵׁב לְשִׁיר זֶה. אָכֵן סִימָן הוּא לְדָחֳקוֹ”. פָּנָה הַכַלִיף אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “זָקֵן, מַה אוּמָנוּתֶךָ?” אָמַר: “אֲדוֹנִי, דַּיָג אֲנִי וּמְטֻפָּל בְּמִשְׁפָּחָה. יָצָאתִי מִבֵּיתִי בַּחֲצוֹת הַיּוֹם וְעַד עַכְשָׁו לֹא זִמֵּן לִי אֱלֹהִים כְּלוּם שֶׁאֲפַרְנֵס בּוֹ אֶת בְּנֵי-בֵיתִי, וּכְבָר מָאַסְתִּי נַפְשִׁי וּבִקַּשְׁתִּיהָ לָמוּת”. אָמַר הַכַלִיף: “רְצוֹנְךָ שֶׁתָּשׁוּב אִתָּנוּ אֶל הַנָּהָר, וְתַעֲמֹד עַל שְׂפַת חִדֶּקֶל וְתַשְׁלִיךְ רִשְׁתְּךָ לְשֵׁם מַזָּלִי, וְשֶׁכָּל מַה שֶׁיַּעֲלֶה אֶקְנֶה מִמְּךָ בְּמֵאָה דִינָר?” שָׂמַח הָאִישׁ לְמִשְׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה וְאָמַר: “עַל רֹאשִׁי, חוֹזֵר אֲנִי עִמָּכֶם”. חָזַר הַדַּיָּג לַנָּהָר וְהִשְׁלִיְך רִשְׁתּוֹ וְהִמְתִּין קְצָת. אַחַר-כָּךְ מָשַׁךְ אֶת הַחֶבֶל וְאָסַף אֶת רִשְׁתּוֹ אֵלָיו, וְעָלְתָה בָרֶשֶׁת תֵּבָה נְעוּלָה וּמִשְׁקָלָהּ כָּבֵד. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַכַלִיף, מִשְּׁשָׁה וּמְצָאָהּ כְּבֵדָה. נָתַן לוֹ לַדַּיָּג מֵאָה דִינָר וְהִסְתַּלֵּק.

נָשְׂאוּ מַסְרוּר וְגַ’עְפָר אֶת הַתֵּבָה וְעָלוּ אִתָּהּ עִם הַכַלִיף לָאַרְמוֹן, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת. וּכְשֶׁהָיְתָה הַתֵּבָה לִפְנֵי הַכַלִיף, נִגְּשׁוּ גַ’עְפָר וּמַסְרוּר וְשָׁבְרוּ אוֹתָהּ וּמָצְאוּ בָהּ סַל עֲלֵי-תָּמָר תָּפוּר בְּחוּטֵי-צֶמֶר אדֻמִּים. חָתְכוּ אֶת הַחוּטִים וְרָאוּ בְתוֹכוֹ קֶרַע שֶׁל שָׁטִיחַ. הֵרִימוּ אוֹתוֹ וּמָצְאוּ מִתַּחַת לוֹ אַדֶּרֶת נָשִׁים. הֵרִימוּ אֶת הָאַדֶּרֶת וּמָצְאוּ תַּחְתֶּיהָ עַלְמָה דוֹמָה לִגְלִיל כֶּסֶף, הֲרוּגָה וּגְזוּרָה לִגְזָרִים. כְּשֶׁרָאהָ אוֹתָהּ הַכַלִיף נִגְּרוּ דִּמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ וּפָנָה אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: "הוֹי כֶּלֶב שֶׁבַּמִּשְׁנִים, הֲיִתָּכֵן שֶׁיֵּרָצְחוּ בְנֵי-אָדָם בְּיָמַי וְיָשְׁלְכוּ לַנָּהָר, הֵן דָּמָם יִדָּרֵשׁ מִיָּדִי?

חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶקֹּם נִקְמַת עַלְמָה זוֹ מֵרוֹצְחָהּ נֶפֶשׁ וַאֲמִיתֶנּוּ בָרָעָה שֶׁבַּמִּיתוֹת". הוֹסִיף וְאָמַר עוֹד לְגַ’עְפָר: “נִשְׁבַּע אָנֹכִי בְּשׁוּשֶׁלֶת יִחוּסִי מִבְּנֵי עַבָּאס, שֶׁאִם אֵין אַתָּה מֵבִיא לְפָנַי רוֹצֵחַ עַלְמָה זוֹ, הֲרֵינִי דוֹרֵשׁ דָּמָהּ מִיָּדְךָ, וַאֲנִי צוֹלֵב אוֹתְךָ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנִי, אוֹתְךָ וְאַרְבָּעִים מִבְּנֵי דוֹדֶיךָ”. וְכָעַס הַכַלִיף כַּעַס גָּדוֹל. נִרְתַּע גַ’עְפָר לַאֲחוֹרָיו וְאָמַר: “הַמְתֵּן לִי שְׁלשָׁה יָמִים”. אָמַר: “מַמְתִּין אֲנִי לְךָ”.

יָצָא גַ’עְפָר סָר וְזוֹעֵף מִלְּפָנָיו, וְהָיָה מִתְהַלֵּךְ בָּעִיר וְאוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִנַּיִן אֵדַע מִי הוּא שֶׁרָצַח עַלְמָה זוֹ, שֶׁאֲבִיאֶנּוּ לִפְנֵי הַכַלִיף? וְאִם אֲנִי מֵבִיא לְפָנָיו זוּלָתוֹ, הֲרֵי יִדָּרֵשׁ דָּמוֹ מִיָּדִי בְיוֹם מִן הַיָּמִים. אֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת”. יָשַׁב גַ’עְפָר בְּבֵיתוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי שָׁלַח הַכַלִיף אֵלָיו אִישׁ מֵאַנְשֵׁי-חֲצֵרוֹ לְבַקְּשׁוֹ, כְּשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַכַלִיף שָׁאַל אוֹתוֹ: “הֵיכָן רוֹצֵחַ עַלְמָה זוֹ?” אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּלוּם שׁוֹמֵר הַנִּרְצַחַת אֲנִי, שֶׁאָבִיא אֶת רוֹצְחָהּ לְפָנֶיךָ?” כָּעַס הַכַלִיף כַּעַס גָּדוֹל וְצִוָּה לְצָלְבוֹ עַל שַׁעַר אַרְמוֹנוֹ, וְצִוָּה לְכָרוֹז שֶׁיַּכְרִיז בְּשׁוּקֵי בַגְדָאד: “כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹת בִּצְלִיבָתוֹ שֶׁל גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי מִשְׁנֵה הַכַלִיף וּבִצְלִיבַת בְּנֵי דוֹדָיו, אַרְבָּעִים מִבְּנֵי בַּרְמַךְּ, לִפְנֵי שַׁעַר אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַכַלִיף, יָבוֹא וְיֶחֱזֶה”. יָצְאוּ בְנֵי-אָדָם מִכָּל רָבְעֵי הָעִיר לַחֲזוֹת בִּצְלִיבָתָם. הִצִּיבוּ אֶת הַצְּלָבִים וְהֶעֱמִידוּם תַּחְתָּם לְצָלְבָם, וְהָיוּ מַמְתִּינִים לַכַלִיף שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאוֹת לְמַלֵּא הַפְּקֻדָּה, כַּנָּהוּג. הָיוּ בְנֵי-אָדָם מְעוֹרְרִים בֶּכִי עַל גַ’עְפָר וּבְנֵי-דוֹדָיו.

וּבְעוֹד הֵם בְּכָךְ, וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה-מַרְאֶה לָבוּשׁ לְבָנִים כַּשֶּׁלֶג; פָּנָיו זֹהַר כַּלְּבָנָה בְאוֹרָהּ, וְעֵינוֹ כְּאֶבֶן חֵן שְׁחוֹרָה מִצְחוֹ צַח וּמֵאִיר וּלְחָיָיו וְרֻדּוֹת, בְּמַשְׂכִּית כִּשּׁוּת עֲנוּדוֹת וּבְתוֹכָהּ שׂוּמָא לָהּ זֹהַר, כְּגַרְגִּיר הָעִנְבָּר לָטֹהַר. פִּלֵּשׁ לוֹ נְתִיב בֵּין הֶהָמוֹן, וְאָץ עַד שֶׁעָמַד לִפְנֵי גַ’עְפָר וְאָמַר: “פָּטוּר אַתָּה מֵעִנּוּיִים אֵלֶּה, נְשִׂיא-הַנְּסִיכִים וּמָעוֹז הָעֲנִיִּים וּמַחֲסָם; אֲנִי הוּא שֶׁרָצַחְתִּי אֶת הַנִּרְצַחַת שֶׁמְּצָאתֶם בַּתֵּבָה. יִצְלְבוּ נָא אוֹתִי וְלָקְחוּ אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם וְהוֹדָאָתוֹ, שָׂמַח עַל פְּדוּת נַפְשׁוֹ, וְהָיָה מִצְטָעֵר עַל הָעֶלֶם.

וּבְעוֹד הֵם מְדַבְּרִים, פָּרַץ לוֹ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים דֶּרֶךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאָץ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל גַ’עְפָר וְאֶל הָעֶלֶם. נָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וְאָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, פְּאֵר הַנְּסִיכִים, אַל תַּאֲמֵן לְדִבְרֵי עֶלֶם זֶה, שֶׁלֹּא רָצַח עַלְמָה זוֹ אֶלָּא אָנִי. קַח אֵפוֹא אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי, שֶׁאִם אֵינְךָ עוֹשֶׂה כֵּןְ, הֲרֵינִי תוֹבֵעַ אוֹתְךָ לְמִשְׁפָּט לִפְנֵי אַללָּה הָרַחֲמָן”. אָמַר הָעֶלֶם: “הַמִּשְׁנֶה, הֲרֵי זָקֵן זֶה כַּבִּיר לְיָמִים הוּא, וְעוֹבֵר-וּבָטֵל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא שָׂח. אֲנִי הוּא שֶׁרְצַחְתִּיהָ, קַח אֵפוֹא אֶת נִקְמָתָהּ מִמֶּנִּי”. אָמַר הַזָּקֵן: "בְּנִי, אַתָּה צָעִיר וּמִשְׁתּוֹקֵק לָעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲנִי בָא בַיָּמִים וְשָׂבַעְתִּי חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַנַּח לִי וְאֶפְדֶּך וְאֶפְדֶּה אֶת הַמִּשְׁנֶה וְאֶת בְּנֵי-דוֹדָיו. וְלֹא רָצַח אֶת הָעַלְמָה זוּלָתִי אָנִי. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, שֶׁתִּזְדָּרֵז לָקַחַת נָקָם מִמֶּנִּי ". כְּשֶׁרָאָה הַמִּשְׁנֶה כָל זֶה, תָּמַהּ וְנָטַל אֶת הָעֶלֶם וְאֶת הַזָּקֵן וְהֶעֱלָה אוֹתָם אֵצֶל הַכַלִיף. נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְאָמַר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, כְּבָר נִתְגַלָּה רוֹצֵחַ הָעַלְמָה”. אָמַר הַכַלִיף: “הֵיכָן הוּא?” אָמַר גַ’עְפָר: “עֶלֶם זֶה אוֹמֵר: אֲנִי הָרוֹצֵחַ. וזְקָןֵ זֶה מֵזֶם אוֹתוֹ וְאוֹמֵר: לֹא כִּי אֲנִי הָרוֹצֵחַ, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶם לְפָנֶיךָ”.

הִסְתַּכֵּל הַכַלִיף בַּזָּקֵן וּבָעֶלֶם וְאָמַר: “מִי מִשְּׁנֵיכֶם רָצַח עַלְמָה זוֹ?” אָמַר הָעֶלֶם: “לֹא רְצָחָהּ אֶלָּא אָנִי”. וְאָמַר הַזָּקֵן: “לֹא רְצָחָהּ אֶלָּא אָנִי”. אָמַר הַכַלִיף לגַ’עְפָר: “קַח אֶת הַשְּׁנַיִם וּצְלֹב אוֹתָם”. אָמַר גַ’עְפָר: “מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה הָרוֹצֵחַ אֶלָּא אֶחָד, הֲרֵי הֲמָתָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי עָוֶל”. אָמַר הָעֶלֶם: “נִשְׁבַּע אָנֹכִי בְּמִי שֶׁקֵּרָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְרָקַע אֶת הָאָרֶץ, שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרָצַחְתִּי אֶת הָעַלְמָה. וְכָךְ וְכָךְ הָיְתָה דֶרֶךְ רְצִיחָתָהּ”. תֵּאֵר לַכַלִיף מַה שֶּׁמָּצָא בַתֵּבָה, וְנִתְבָּרֵר לַכַלִיף, שֶׁהָעֶלֶם הוּא שֶׁרָצַח אֶת הָעַלְמָה. תָּמַהּ הַכַלִיף עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְאָמַר: “מַה הַסִּבָּה שֶׁרָצַחְתָּ עַלְמָה זוֹ בְּלִי מִשְׁפָּט? וּמַה הַסִּבָּה שֶׁאַתָּה מוֹדֶה בַדָּבָר מִבְּלִי שֶׁיַּלְקוּךָ, וּבָא וְאוֹמֵר מֵעַצְמְךָ: קְחוּ מִמֶּנִּי אֶת נִקְמָתָהּ?” אָמַר הָעֶלֶם: “דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁעַלְמָה זוֹ אִשְׁתִּי וּבַת דּוֹדִי אֲחִי אָבִי הָיְתָה, וְזָקֵן זֶה אָבִיהָ דוֹדִי אֲחִי אָבִי הוּא. נְשָׂאתִיהָ לְאִשָּׁה וְהִיא בְתוּלָה, וְחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה בָנִים זְכָרִים. הָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי וּמְשָׁרֶתֶת אוֹתִי, וְלֹא מָצָאתִי בָהּ כָּל רָע, וְגַם הָיִיתִי עִמָּהּ בְּאַהֲבַת אֹמֶן. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ זֶה חָלְתָה מַחֲלָה אֲנוּשָׁה, וְהֵבֵאתִי לָהּ רוֹפְאִים, וְהִבְרִיאָה לְאַט לְאַט. חָפַצְתִּי לְהוֹבִיל אוֹתָהּ לְבֵית-הַמֶּרְחָץ. אָמְרָה: “חֲפֵצָה אֲנִי מַשֶּׁהוּ לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת לוֹ מְאֹד מְאֹד”. אָמַרְתִּי: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה, וּמַה הוּא זֶה?” אָמְרָה: “מִתְאַוָּה אֲנִי לְתַפּוּחַ שֶׁאָרִיחַ בּוֹ וְאֶטְעַם מִמֶּנּוּ קְצָת”. מִיָּד יָצָאתִי לָעִיר וְחִפַּשְׂתִּי תַּפּוּחִים, אַךְ לֹא מָצָאתִי, וְאִם גַּם כִּי מוּכָן הָיִיתִי לְשַׁלֵּם מְחִיר הָאֶחָד דִּינָר. שַׁבְתִּי הַבַּיְתָה וְרוּחִי נֶעְכְּרָה וְאָמַרְתִּי: “בַּת-דּוֹדִי, חֵי-אֱלֹהִים שֶׁלֹּא עָלָה בְיָדִי לִמְצֹא”. הָיְתָה נִכְזָבָה מְאֹד, שֶׁכֵּן הָיְתָה חֲלָשָׁה עֲדַיִן, וְרָבְתָה חֻלְשָׁתָהּ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. בִּלִּיתִי אֶת הַלַּיְלָה בִדְאָגָה, וּכְשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר, יָצָאתִי שׁוּב מִבֵּיתִי וְסוֹבַבְתִּי עַל הַגַּנִּים אֶחָד, אֶחָד, אַךְ לֹא מָצָאתִי בְשׁוּם מָקוֹם. לִבְסוֹף נִקְרָה עָלַי גַנָּן זָקֵן, וּשְׁאִלְתִּיו לְתַפּוּחִים. אָמַר לִי: “בְּנִי, פְּרִי זֶה אֵינוֹ כִמְעַט בְּנִמְצָא, וְעַכְשָׁו אֵין לְמָצְאוֹ כָאן כְּלָל וּכְלָל; אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ רַק בְּגַנּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בְּבָצְרָה, שֶׁאָגַר אוֹתוֹ הַגַּנָּן בְּעַד הַכַלִיף “. חָזַרְתִּי לְבֵיתִי, וְהֵבִיאָה אוֹתִי אַהֲבָתִי לְאִשְׁתִּי לִידֵי כָךְ שֶׁהֲכִינוֹתִי עַצְמִי וְהִצְטַיַּדְתִּי וְנָסַעְתִּי חֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם, לַיְלָה וָיוֹם הָלוֹךְ וָשׁוּב, וְהֵבֵאתִי לָהּ שְׁלשָׁה תַפּוּחִים, שֶׁלְּקַחְתִּים מִן הַגַּנָּן בְּבָצְרָה בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים. נִכְנַסְתִּי וְהוֹשַׁטְתִּי אוֹתָם לָהּ. אַךְ הִיא לֹא שָׂמְחָה בָהֶם וְהִנִּיחָה אוֹתָם מִן הַצַּד, שֶׁכֵּן גָּבְרָה עוֹד חֻלְשָׁתָהּ וְקַדַּחְתָּהּ. וְלֹא רָפְתָה מַחֲלָתָּהּ עַד שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה יָמִים. אַחֲרֵי זֶה הָלְכָה וְהִבְרִיאָה. עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְהָלַכְתִּי לַחֲנוּתִי לְמַשָּׂא וּלְמַתָּן. וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, עָבַר עַל פְּנֵי חֲנוּתִי עֶבֶד שָׁחוֹר, כּוּשִׁי וּבְיָדוֹ תַּפּוּחַ וְהוּא מְשַׂחֵק בּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: “מֵאַיִן לָקַחְתָּ תַּפּוּחַ זֶה? רְצוֹנִי לִקְנוֹת כָּמוֹהוּ”. צָחַק וְאָמַר: “לְקַחְתִּיו מֵאֲהוּבָתִי, שֶׁלֹּא הָיִיתִי אֶצְלָהּ זְמַן רָב. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי מְצָאַתִיהָ חוֹלָה וְאֶצְלָהּ שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים. אָמְרָה לִי: “בַּעֲלִי הַקַּרְנָן נָסַע בִּגְלָלָם לְבָצְרָה וְקָנָם בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים. לָקַחְתִּי מִמֶּנָּה אֶחָד מֵהֶם”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה מִפִּי הָעֶבֶד, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדִי וְקַמְתִּי וְנָעַלְתִּי אֶת חֲנוּתִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה, וְדַעְתִּי נִטְרֶפֶת עָלַי מֵרֹב זַעֲמִי. הִתְבּוֹנַנְתִּי לַתַּפּוּחִים וְלֹא מָצָאתִי אֶלָּא שְׁנַיִם. אָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי: “וְהֵיכָן הַשְּׁלִישִׁי?” אָמְרָה: “אָכֵן אֵינִי יוֹדַעַת”. נִתְבָּרֵר לִי שֶׁאֱמֶת דִּבֵּר הָעֶבֶד. לָקַחְתִּי סַכִּין וְנִגַּשְׁתִּי מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּבְלִי אֹמֶר וּדְבָרִים קָפַצְתִּי עַל חָזָהּ, תָּקַעְתִּי אֶת הַסַּכִּין בְּחָזָהּ וְכָרַתִּי אֶת רֹאשָׁהּ וּנְתַחְתִּיהָ אֲבָרִים אֲבָרִים וְשַׂמְתִּים בַּסַּל חִישׁ מַהֵר, וְכִסִּיתִיהָ בְּאַדֶּרֶת שֶׁל נָשִׁים וּתְפַרְתִּיו וְשַׂמְתִּי עָלֶיהָ קֶרַע שֶׁל שָׁטִיחַ וְהוֹרַדְתִּי אוֹתָהּ בַתֵּבָה וְנָעַלְתִּי הָתֵּבָה, וְטָעַנְתִּי אוֹתָהּ עַל פִּרְדָּתִי וְהֵטַלְתִּיהָ בְעֶצֶם יָדַי לְתוֹךְ נְהַר חִדֶּקֶל. מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵּאלֹהִים, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, שֶׁתְּמַהֵר בַּהֲרִיגָתִי לִנְקֹם דָּמָהּ, שֶׁמִּתְיָרֵא אֲנִי שֶׁיִּדָּרֵשׁ דָּמָהּ מִיָּדִי בְיוֹם הַדִּין, שֶׁכָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה: כְּשֶׁהֵטַלְתִּיהָ לִנְהַר חִדֶּקֶל מִבְּלִי שֶׁיָּדַע אָדָם,חָזַרְתִּי לְבֵיתִי וּמָצָאתִי אֶת הַגָּדוֹל בְּבָנַי בּוֹכֶה מִבְּלִי שֶׁיָּדַע מַה שֶׁעָשִׂיתִי בְאִמּוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ:” מַה הוּא שֶׁהֵבִיא אוֹתְךָ לְבֶכִי, בְּנִי?” אָמַר: " לָקַחְתִּי תַּפּוּחַ מִן הַתַּפּוּחִים שֶׁאֵצֶל אִמִּי, וְיָרַדְתִּי אִתּוֹ לַסִּמְטָא לְשַׂחֵק עִם אַחַי. בָּא עֶבֶד כּוּשִׁי גְּבַהּ-הַקּוֹמָה וְחָטַף אוֹתוֹ מִמֶּנִּי וְאָמַר: “מִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַרְתִּי לוֹ: “אָבִי נָסַע נְסִיעָה בִּשְׁבִילוֹ לְבָצְרָה וְהֵבִיאוֹ לְאִמִּי, שֶׁהִיא חוֹלָה. הוּא קָנָה שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים”. וְאוּלָם הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ לְבַקָּשָׁתִי. בִּקַּשְׁתִּיו שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית. אַךְ הוּא לֹא שָׁת לִבּוֹ אֵלַי, וְלֹא זוֹ בִלְבָד, אֶלָּא שֶׁהִכַּנִי וְהָלַךְ לוֹ עִם הַתַּפּוּחַ. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא תַכֵּנִי אִמִּי בִגְלַל הַתַּפּוּחַ, וְהָלַכְתִּי מִפַּחַד עִם אַחַי אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְשָׁהִינוּ שָׁם עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם, וַעֲדַיִן אֲנִי מְפַחֵד מִפָּנֶיהָ. חֵי-אֱלֹהִים אָבִי, אַל תַּגֵּד לָהּ כְּלוּם מִזֶּה, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַכְאוֹבֶיהָ עוֹד יוֹתֵר”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הַנַּעַר, יָדַעְתִּי שֶׁשֶּׁקֶר עָנָה הָעֶבֶד בְּבַת-דּוֹדִי, וְנִתְבָּרֵר לִי שֶׁחֵטְא גָדוֹל חָטָאתִי בַהֲרִיגָתָהּ. בָּכִיתִי בְכִי מָר, וְהִנֵּה זָקֵן זֶה הַיְנוּ דוֹדִי וְאָבִיהָ, בָּא אֵלַי. הִגַּדְתִּי לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה, יָשַׁב לְצִדִּי וּבָכָה, וְלֹא פָסַקְנוּ מִבְּכִי עַד חֲצוֹת הַלַּיְלָה, וְקָרָאנוּ לְמִסְפֵּד. וְזֶה לָנוּ חֲמִשָּׁה יָמִים שֶׁאָנוּ מִתְאַבְּלִים וּבוֹכִים עַל שֶׁנִּרְצָחָה בְלִי מִשְׁפָּט. וְכָל זֶה בִּגְלַל הָעֶבֶד, וְהוּא הַסִּבָּה לְמִיתָתָהּ. וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אֲנִי אוֹתְךָ בִּכְבוֹדָם שֶׁל אֲבוֹת-אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁתְּמַהֵר לַהֲמִיתֵנִי, שֶׁאֵין חַיַּי חַיִּים אַחֲרֵי מוֹתָהּ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם, תָּמַהּ וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵינִי תוֹלֶה אָדָם, זוּלָתִי הָעֶבֶד הַנִּתְעָב הַזֶּה, וּרְצוֹנִי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יָבִיא מַרְפֵּא לַחוֹלֶה, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַמְהֻלָּל וְהַמְפֹאָר עַל כֹּל”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים, אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהַכַלִיף נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִצְלֹב אָדָם זוּלָתִי הָעֶבֶד, שֶׁכֵּן יֵשׁ לִמְצֹא לָעֶלֶם זְכוּת. פָּנָה הַכַלִיף אֶל גַ’עְפָר וְאָמַר: “הָבֵא לְפָּנַי אוֹתוֹ עֶבֶד מְתֹעָב, שֶׁהָיָה סִבָּה לְאָסוֹן זֶה, וְאִם אֵינְךָ מְבִיאוֹ הֲרֵי אַתָּה חֲלִיפָתוֹ”. יָרַד גַ’עְפָר בּוֹכֶה וְאוֹמֵר: “כְּבָר הָיִיתִי צָפוּי פַּעֲמַיִם לְמִיתָה, וְלֹא בְכָל יוֹם יֵצֵא הַכַּד בְּשָׁלוֹם. בִּכְגוֹן זֶה יוּשְׁבוּ חֲכָמִים אָחוֹר, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם אֶלָּא מִי שֶׁהוֹצִיאֵנִי בְשָׁלוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי יוֹצֵא מִבֵּיתִי שְׁלשָׁה יָמִים, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ יַעֲשֶׂה”. עָמַד שְׁלשָׁה יָמִים בְּבֵיתוֹ. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הֵבִיא אֶת הַקָּאצִ’ים וְצִוָּה לְבֵיתוֹ וְנִפְרַד מִילָדָיו וּבָכָה.

וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ עַד שֶׁבָּא אֵלָיו שְׁלִיחַ הַכַלִיף וְאָמַר לוֹ: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים בָּעֲרָה בוֹ חֲמָתוֹ עַד מְאֹד וְשָׁלַח אוֹתִי אֵלֶיךָ וְנִשְׁבַּע, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר יוֹם זֶה עַד שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתְךָ צָלוּב”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר דְּבָרִים אֵלֶּה בָכָה וּבָכוּ עִמּוֹ יְלָדָיו וַעֲבָדָיו וְכָל מִי שֶׁהָיוּ בַבַּיִת. כְּשֶׁגָּמַר לְהִפָּרֵד מֵהֶם נִגַּשׁ אֶל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה לְהִפָּרֵד מִמֶּנָּה, וְהָיָה מְחַבְּבָה יוֹתֵר מִכָּל יְלָדָיו כֻּלָּם. אִמְצָה אֶל לִבּוֹ וּנְשָׁקָהּ וּבָכָה עַל פְּרִידָתוֹ הֵימֶנָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִרְגִּישׁ בְּכִיסָהּ דְּבַר-מָה עָגֹל. אָמַר לָהּ: “מַה זֶּה שֶׁבְּכִיסֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אַבָּא, תַּפּוּחַ הוּא שֶׁשֵּׁם אֲדוֹנֵנוּ הַכַלִיף כָּתוּב עָלָיו, הֱבִיאוֹ לִי עַבְדֵּנוּ רִיחָאן, וַהֲרֵי הוּא עִמִּי אַרְבָּעָה יָמִים. וְלֹא נְתָנוֹ לִי עַד שֶׁלָּקַח שְׁנֵי דִינָרִים”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר עַל דְּבַר הָעֶבֶד וְהַתַּפּוּחַ, שָׂמַח וְשָׁלַח אֶת יָדוֹ לְכִיס בִּתּוֹ וְהוֹצִיא אֶת הַתַּפּוּחַ וְהִכִּירוֹ וְאָמַר: “הוֹי אַתָּה שֶׁתְּשׁוּעָתְךָ קְרוֹבָה”. צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָעֶבֶד. בָּא לְפָנָיו. אָמַר לוֹ: “הָבָה נָא, רִיחָאן, מֵאַיִן תַּפּוּחַ זֶה?” אָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, שֶׁאִם יֵשׁ תּוֹעֶלֶת בַּשֶּׁקֶר, הֲרֵי הָאֱמֶת מוֹעִילָה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, לֹא גָנַבְתִּי אֶת הַתַּפּוּחַ מֵאַרְמוֹנְךָ,וְלֹא מֵאַרְמוֹן הַמַּלְכוּת וְאַף לֹא מִגַּנּוֹ שֶׁל נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה:לִפְּנֵי חֲמִשָּׁה יָמִים הָיִיתִי מְהַלֵּךְ וְנִכְנַסְתִּי לְאַחַת סִמְטוֹת הָעִיר, וְרָאִיתִי תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים, וְהָיָה עִם אֶחָד מֵהֶם תַּפּוּחַ זֶה, חֲטַפְתִּיו מִמֶּנּוּ וְהִכִּיתִיו. בָּכָה וְאָמַר: “לְאִמִּי הוּא וְהִיא חוֹלָה. בִּקְּשָׁה מֵאָבִי תַּפּוּחַ. נָסַע לְבָצְרָה וְהֵבִיא לָהּ שְׁלשָׁה תַּפּוּחִים בִּשְׁלשָׁה דִינָרִים, וְלָקַחְתִּי לִי אֶחָד מֵהֶם לְשַׂחֵק בּוֹ”. הוֹסִיף וּבָכָה וְלֹא שָׁעִיתִי אֵלָיו, וְלָקַחְתִּי אֶת הַתַּפּוּחַ עִמִּי וְהֵבֵאתִיו. וְקָנְתָה אוֹתוֹ מִמֶּנִּי גְבִרְתִּי הַקְּטַנָּה בִּשְׁנֵי דִינָרִים. זֶהוּ כָל הָעִנְיָן”. כְּשֶׁשָּׁמַע גַ’עְפָר דְּבָרִים אֵלֶּה, הִתְפַּלַּא עַל זֶה שֶׁנִּגְרַם הָאָסוֹן כֻּלּוֹ וְרֶצַח הָעַלְמָה עַל-יְדֵי עַבְדּוֹ. הִצְטָעֵר עַל כָּךְ שֶׁדַּוְקָא עַבְדּוֹ הוּא, אַךְ שָׂמַח בְּהַצָּלַת נַפְשׁוֹ, וְאָמַר בָּתֵי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם בְּיָד עַבְדְּךָ הָרָע קָרָה,

שִׂימוֹ לְנַפְשֶׁךָ כַּפָּרָה.

כִּי עֲבָדִים לָרֹב תִּמְצָא לְךָ,

וְנֶפֶשׁ לֹא תִמְצָא זוּלַת נַפְשְׁךָ.

תָּפַס בְּיַד הָעֶבֶד וְהֶעֱלָה אוֹתוֹ לַכַלִיף וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית.

הִתְפַּלֵּא הַכַלִיף תַּכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְצָחַק עַד שֶׁנָּפַל עַל גַּבּוֹ, וְצִוָּה לִכְתֹב אֶת הַסִּפּוּר וּלְפַרְסְמוֹ בֵּין בְּנֵי-אָדָם. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “אַל תִּתְפַּלֵּא, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, עַל סִפּוּר זֶה, שֶׁאֵין הוּא נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּרוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין עַלִי מִמִּצְרַיִם”. אָמַר הַכַלִיף: “סַפֵּר-נָא אוֹתוֹ לִי. וְאוּלָם מַה הוּא שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת נִפְלָא יוֹתֵר מִסִּפּוּר זֶה?” אָמַר גַ’עְפָר: “נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵינִי לְסַפֵּר אוֹתוֹ לְךָ בִּתְנָאי שֶׁתִּפְטֹר אֶת עַבְדִּי מִמָּוֶת”. אָמַר הַכַלִיף: “אִם מַתְמִיהַ הוּא יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁרָאִינוּ עַכְשָׁו, אֶתֵּן לְךָ דָּמָיו בְּמַתָּנָה, וְאִם לָאו הֲרֵינִי מְצַוֶּה לְהָרְגוֹ”.

פָּתַח גַ’עְפָר וְאָמַר:

                                     סִפּוּר הַמִּשְׁנִים נוּר   אַלדִּין וְשַׁמְס אַלדִּין

דַּע, נְשִׂיא-הַמַּאֲמִינִים, בְּיָמִים קְדוּמִים חַי בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֻׂלְטָאן עוֹשֶׂה-הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, אָב לָאֶבְיוֹנִים וְהוֹלֵךְ בַּעֲצַת חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְהָיָה לוֹ מִשְׁנֶה מַשְׂכִּיל וּנְבוֹן דָּבָר, וְדַעַת לוֹ בְּעִנְיָנֵי הָעוֹלָם וּבְהַנְהָגַת הַמְּדִינָה. וְהָיָה זֶה זָקֵן מֻפְלָג וְלוֹ שְׁנֵי בָנִים דּוֹמִים לִשְׁנֵי יְרֵחִים, שֵׁם הַגָּדוֹל שַׁמְס אַלדִּין וְשֵׁם הַקָּטָן נוּר אַלדִּין. וְהָיָה הַקָּטָן עוֹלֶה עַל הַגָּדוֹל בְּיֹפִי וּבְחֵן, וְלֹא נִמְצָא בְדוֹרוֹ יָפֶה מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁנִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בָאֲרָצוֹת. וְהָיוּ אֲנָשִׁים מְיוֹשְׁבֵיהֶן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים מֵאַרְצָם לְאַרְצוֹ כְּדֵי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ. קָרָה הַדָּבָר שֶׁאֲבִיהֶם מֵת. הִתְאַבֵּל עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן, וְנָתַן אֶת דַּעְתּוֹ עַל שְׁנֵי הַיְלָדִים וְקֵרְבָם וְהִלְבִּישָׁם מַחֲלָצוֹת וְאָמַר לָהֶם: “שְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ תַחַת אֲבִיהֶם, אַל תִּתְעַצְבוּ”. שָׂמְחוּ וְנָשְׁקוּ הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְעָשׂוּ לַאֲבִיהֶם אֵבֶל חֹדֶשׁ יָמִים וְנִכְנְסוּ לְתַפְקִידָם תַּפְקִיד הַמִּשְׁנֶה, וְעָבַר שִׁלְטוֹן אֲבִיהֶם לְיָדָם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּיַד אֲבִיהֶם. וּכְשֶׁהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מְבַקֵּשׁ לִנְסוֹעַ, הָיָה נוֹסֵעַ בְּלִוְיַת אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם.

אֵרַע בְּלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת שֶׁהַשֻּׂלְטָאן הֶחֱלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסוֹעַ בַּבֹּקֶר, וְהָיָה זֶה בְתוֹרוֹ שֶׁל הַגָּדוֹל. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ הָאַחִים מְשׂוֹחֲחִים בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אָמַר הַגָּדוֹל לַקָּטָן: “אָחִי, רְצוֹנִי שֶׁשְּׁנֵינוּ, אֲנִי וְאַתָּה, נִשָּׂא נָשִׁים בְּלַיְלָה אֶחָד”. אָמַר הַקָּטָן: “עֲשֵׂה אָחִי כְּחֶפְצֶךָ, שֶׁאֲנִי מַסְכִּים לְךָ לְכָל מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר” הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ. הוֹסִיף הַגָּדוֹל וְאָמַר לְאָחִיו: “אִם יִתֵּן אֱלֹהִים וְאֵרַשְׂנוּ לָנוּ שְׁתֵּי נְעָרוֹת, וְנָבוֹא אֲלֵיהֶן בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְתֵלֵדְנָה שְׁתֵּיהֶן בְּיוֹם אֶחָד, וְיִרְצֶה אֱלֹהִים שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתְּךָ בֵּן זָכָר וְיָלְדָה אִשְׁתִּי בַּת, נַשִּׂיאֵם זֶה לְזוֹ, שֶׁהֲרֵי בְנֵי-דוֹד הֵם”. אָמַר נוּר אַלדִּין: “אָחִי, מַה תִּקַּח מִבְּנִי מֹהַר בִּתְּךָ?” אָמַר: “אֶקַּח מִבִּנְךָ מֹהַר בִּתִּי שְׁלשֶׁת אֲלָפִים דִּינָר וּשְׁלשָׁה גַנִּים וְשָׁלשׁ אֲחֻזּוֹת, שֶׁלֹּא יֵאוֹת שֶׁיַּאַרְסֶנָּה לוֹ הַנַּעַר בְּפָחוֹת מִכָּךְ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דְּבָרִים אֵלֶּה אָמַר: “מָה הַמֹּהַר הַזֶּה, שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה עַל בְּנִי? כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁשְּׁנֵי אַחִים אֲנַחְנוּ, וּבְחַסְדֵי אֱלֹהִים שְׁנֵינוּ מִשְׁנִים בְּמַעֲלָה אֶחָת? יָאֶה הוּא שֶׁתַּגִּישׁ אֶת בִּתְּךָ מַתָּנָה לִבְנִי מִבְּלִי מֹהַר. וְאִם רְצוֹנְךָ דַּוְקָא בְמֹהַר, קְבַע אֵיזֶה סְכוּם שֶׁהוּא רַק לִכְסוּת עֵינַיִם, לְמַרְאֵה עֵינֵי בְנֵי-אָדָם, שֶׁהֲרֵי יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁיִּתְרוֹן לוֹ לַזָּכָר עַל הַנְּקֵבָה. וּבְנִי הַזָּכָר, וְזִכְרוֹנֵנוּ יָקוּם עַל יָדוֹ וְלֹא עַל-יְדֵי בִתֶּךָ”. אָמַר שַׁמְס אַלדִּין: “וּמַה אִתָּהּ?” אָמַר: "לֹא יִזָּכֵר שְׁמֵנוּ עַל יָדָהּ בֵּין הַנְּסִיכִים, וְאוּלָם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לִנְהֹג בִּי כַּעֲצַת זֶה, שֶׁכְּפִי הַמְסֻפָּר אָמַר לִידִידוֹ, שֶׁבָּא לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מַה-שֶּׁהוּא: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, רְצוֹנִי לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ וְאוּלָם מָחָר”. וּכִתְשׁוּבָה לַדָּבָר אָמַר:

אִם לְמָחָר מִלּוּי הַבַּקָּשָׁה נִדְחָה,

כְּנִדְחָה לְגַמְרִי הִיא לְמֵבִין נְכוֹחָה".

אָמַר לוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה מְקַפְּחֵנִי, שֶׁעוֹשֶׂה אַתָּה אֶת בִּנְךָ נַעֲלָה מִשְׂרַת-הַמִּשְׁנֶה שֶׁאָנוּ שָׁוִים בָּהּ, וַהֲרֵי לֹא הִכְנַסְתִּיךָ, אָחִי, עִמִּי בְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲמִים עָלֶיךָ, וּכְדֵי שֶׁתְּהֵא עוֹזֵר לִי וְעוֹמֵד עַל יָדִי, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֵר אוֹתְךָ. וְאוּלָם אֱמֹר מַה שֶּׁתֹּאמַר, חֵי-אֱלֹהִים, אַחֲרֵי שֶׁהוֹצֵאתָ מִלִּים אֵלּוּ, אֵינִי מַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְבִנְךָ, וַאֲפִלּוּ אִם אַתָּה שׁוֹקֵל זָהָב בְּמִשְׁקָלָהּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין דִּבְרֵי אָחִיו בָּעֲרָה חֲמָתוֹ וְאָמַר: “וְאַף אֲנִי לֹא אַשִּׂיא לִבְנִי אֶת בִּתְּךָ בְּשׁוּם אֹפֶן”. אָמַר שַׁמְס אַלדִּין: “אֲנִי לֹא אַסְכִּים שֶׁיִּהְיֶה בַעֲלָהּ. וְאִלּוּלֵא שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ, הָיִיתִי שָׂם אוֹתְךָ לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה. וְאוּלָם כְּשֶׁאָשׁוּב מִנְּסִיעָתִי, אַרְאֲךָ וְיָדַעְתָּ אֶת כְּבוֹדִי”.

כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין מֵאָחִיו דְּבָרִים אֵלֶּה, נִמְלָא חֵמָה וְנִטְרְפָה דַעְתּוֹ עָלָיו, אַךְ הִסְתִּיר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ. בִּלּוּ הָאַחִים אֶת הַלַּיְלָה הַהוּא נִפְרָדִים זֶה בְזָוִית זוֹ וְזֶה בְזָוִית אַחֶרֶת. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, יָצָא הַמֶּלֶךְ בְּרֹב פְּאֵר לְמַסָּעוֹ וְעָבַר מֵאלְקָא-הִרָה אֶל גִ’יזָה וּפָנָה לַפִּירַמִּידוֹת, וּבְלִוְיָתוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין וְאוּלָם בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְאָחִיו נוּר אַלדִּין, הֲרֵי עָבַר עָלָיו אוֹתוֹ לַיְלָה בַחֲמַת זָעַם. וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר קָם וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר. הָלַךְ אֶל בֵּית גְּנָזָיו וְנָטַל מִשָּׁם אַמְתַּחַת קְטַנָּה וּמִלְּאָהּ זָהָב, וְהִרְהֵר בְּדִבְרֵי אָחִיו שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו וּבַבִּזָּיוֹן שֶׁבִּזָּה אוֹתוֹ בְשָׁעָה שֶׁהִלֵּל אֶת עַצְמוֹ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

סַע, תִּמְצָא תְּמוּרָה לַאֲשֶׁר עֲזַבְתָּם וַיִּרְחָקוּ.

וִיגַע, כִּי אָכֵן אַךְ בֶּעָמָל הַחַיִּים יִמְתָּקוּ.

לֹא בִמְנוּחָה לְאִישׁ תְּרוּמוֹת וְנִלְבָּב יְקָר.

עֲזֹב אֵפוֹא מוֹלֶדֶת וְצֵא אֶל נֵכָר.

הִנֵּה רָאִיתִי מַיִם עוֹמְדִים נִרְפָּשִׁים,

כִּי יִזְרְמוּ יִיטָבוּ, וְאִם לֹא יִזְרְמוּ נִבְאָשִׁים,

וְיָרֵחַ אִלּוּלֵא הָלַךְ וְחָסֵר, לֹא הִתְבּוֹנְנָה

אֵלָיו עֵין-בּוֹחֵן בְּכָל עֵת וְעוֹנָה.

וְאַרְיֵה לֹא צָד, אִלּוּלֵא מִיַּעַר נִפְרָד,

וְלוּלֵא פֵּרוּד קֶשֶׁת, לֹא פָגַע חֵץ חַד.

רַק כְּעָפָר מָשְׁלָךְ בְּמִכְרָתוֹ הַזָּהָב,

וְעֵץ בֹּשֶׂם בְּאַרְצוֹ כְּעֵץ-דֶּלֶק נֶחֱשָׁב.

אָכֵן בְצֵאתוֹ אֶל נֵכָר יְבַקֵּשׁ וְעֶרְכּוֹ יִיקָר.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ צִוָּה לְאַחַד נְעָרָיו לַחֲבשׁ לוֹ פִּרְדָּה לוּבִית מְרֻפָּדָה בַאֻכָּף. וְהָיְתָה אֲפֹרָה כַפְלָדָה, וְגַבָּה עָלֶיהָ עַל נוֹטֶה כְּכִפָּה. אֻכָּפָהּ זָהָב, וּמֵהֹדּוּ אַרְכּוֹבָהּ, וְעָלֶיהָ צִפִּית פַּרְסִית מְפֹאָרָה, דוֹמָה הָיְתָה כְּכַלָּה הֲדוּרָה מְקֻשָּׁטָה לִכְלוּלוֹתֶיהָ. פָּקַד עָלָיו לָשִׂים מִכְסֵה מֶשִׁי עַל הָאֻכָּף וּמֵעָלָיו שָׁטִיחַ לִכְרֹעַ עָלָיו לִתְפִלָּה, וְשֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּי אַמְתְּחוֹת הָאֻכָּף תְּלוּיוֹת לִשְׁנֵי עֲבָרָיו מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ. אַחַר-כָּךְ אָמַר לַנַּעַר וְלָעֲבָדִים: “רְצוֹנִי לְטַיֵּל קְצָת מִחוּץ לָעִיר וְלָלֶכֶת לִסְבִיבוֹת קַלְיוּבִיָּה; שְׁלשָׁה לֵילוֹת אָלוּן שָׁם וְאַל יֵלֵךְ אִישׁ מִכֶּם אִתִּי, שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה עָלַי”. מִהֵר וְרָכַב עַל הַפִּרְדָּה וְלָקַח אִתּוֹ קְצָת מִן הַצֵּדָה וְיָצָא מֵאלְקָאהִרָה וְשָׂם פָּנָיו לַמִּדְבָּר. וְאַךְ הִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, נִכְנַס לִמְדִינַת בַּלְבִּיס, וְיָרַד מִפִּרְדָּתוֹ לָפוּשׁ וְנָתַן מָנוֹחַ לַפִּרְדָּה וְאָכַל מַשֶּׁהוּ. קָנָה בְּבַּלְבִּיס מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ וּמִסְפּוֹא לִבְהֶמְתּוֹ וּפָנָה לַמִּדְבָּר. וְאַךְ הֶעֱרִיב הַיּוֹם הִגִּיעַ לְמָקוֹם, סַעַדִיָּה שְׁמוֹ, וְלָן שָׁם הַלַּיְלָה. לָקַח מַשֶּׁהוּ מִצֵּדָתוֹ וְאָכַל. שָׂם הָאַמְתָּחוֹת לְכַר לוֹ לִמְרַאֲשׁוֹתָיו וּפָרַשׂ אֶת הַמִּכְסֶה וְלָן בַּמֶּרְחָב, כְּשֶׁעוֹדֶנּוּ תָּפוּס בְּכַעֲסוֹ. וְכָך בִּלָּה אֶת הַלַּיְלָה.

כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר עָלָה עַל פִּרְדָּתוֹ וְנָסַע לְמַסָּעָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת חַלַבּ. יָרַד לְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת וְשָׁהָה שְׁלשָׁה יָמִים, וְנָח וְנָתַן מְנוּחָה לַפִּרְדָּה, וְהִתְעַנֵג עַל הָאֲוִיר הַצַּח אַחַר-כָּךְ הֶחֱלִיט בְּדַעְתּוֹ לִנְסֹעַ הָלְאָה וְרָכַב עַל פִּרְדָּתוֹ, וְיָצָא לַדֶּרֶךְ מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע לְאָן יֵלֵךְ. לֹא פָסַק מִנְּסוֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְאוּלָם לֹא יָדַע הַדָּבָר, עַד שֶׁיָּרַד לְאַכְסַנְיָה וְהוֹרִיד אֶת אַמְתַּחְתּוֹ מֵעַל הַפִּרְדָּה. פָּרַשׂ אֶת הַשָּׁטִיחַ, וְהִפְקִיד אֶת הַפִּרְדָּה עַל כֵּלֶיהָ בְיַד הַשּׁוֹעֵר, שֶׁיּוֹבִילֶנָּה. לְקָחָהּ וְהוֹבִילָהּ.

וְקָרָה מִקְרֶה שֶׁמִּשְׁנֵה בָּצְרָה יָשַׁב בְּחַלּוֹן אַרְמוֹנוֹ וְרָאָה אֶת הַפִּרְדָּה וְאֶת רִתְמָתָהּ הַיְקָרָה, וְחָשַׁב שֶׁזּוֹהִי פִּרְדַּת-פְּאֵר שֶׁל מִשְׁנֶה מֵהַמִּשְׁנִים אוֹ מֶלֶךְ מִן הַמְּלָכִים. הִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר וְנָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ, וְאָמַר לְאַחָד נְעָרָיו: “הָבֵא לְפָנַי שׁוֹעֵר זֶה”. הָלַךְ הַנַּעַר וְהֵבִיא אֶת הַשּׁוֹעֵר לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה. נִגַּשׁ הַשּׁוֹעֵר וְנָשַׁק הָאָרֶץ לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהָיָה זָקֵן מֻפְלָג. אָמַר לַשּׁוֹעֵר: “מִי הוּא בְעָלֶיהָ שֶׁל פִּרְדָּה זוֹ וּמַה תָּאֳרוֹ?” אָמַר: “הַמִּשְׁנֶה, בְּעָלֶיהָ שֶׁל פִּרְדָּה זוֹ הוּא עֶלֶם צָעִיר מֻכְתָּר בְּנִימוּסִין נָאִים מִבְּנֵי הַסּוֹחֲרִים וְעַל פָּנָיו נְסוּכִים הָדָר וִיקָר”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַשּׁוֹעֵר קָם מִיָּד וְעָלָה עַל סוּסוֹ וְרָכַב אֶל הָאַכְסַנְיָה וְנִכְנַס אֶל הָעֶלֶם לְבַקְּרוֹ. כְּשֶׁרָאָה נוּר אַלדִּין אֶת הַמִּשְׁנֶה קָרֵב וּבָא, קָם עַל רַגְלָיו וְיָצָא לִקְרָאתוֹ וְשָׁאַל לוֹ לְשָׁלוֹם. נָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה שָׁלוֹם וְיָרַד מִסּוּסוֹ וְחִבְּקוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ: “בְּנִי, מֵאַיִן בָּאתָ וּמַה מְבֻקָּשֶׁךָ?” אָמַר נוּר אַלדִּין: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, בָּא אָנֹכִי מִמְּדִינַת בַּגְדָאד, וְהָיָה אָבִי מִשְׁנֶה בָהּ. וְאוּלָם הוּא נֶאֱסַף אֶל רַחֲמֵי אַללָּה הָרַחֲמָן”. וְסִפֵּר לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אַחַר-כָּךְ אָמַר: “וּכְבָר הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לִמְקוֹמִי עַד שֶׁאֲבַקֵּר בְּכָל הֶעָרִים וְהַמְּדִינוֹת”.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרָיו אָמַר לוֹ: “בְּנִי, אַל תָּתוּר אַחֲרֵי נַפְשְׁךָ שֶׁלֹּא תָטִיל אוֹתְךָ לְתוֹךְ הָאֲבַדּוֹן, שֶׁהַרְבֵּה מִן הַמְּדִינוֹת מֶרְחַקֵּי-שְׁמָמָה הֵן, וְחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִתְּמוּרוֹת הַזְּמָן”. צִוָּה לִטְעֹן אֶת הָאַמְתַּחַת עַל הַפִּרְדָּה וְאֶת הַמִּכְסֶה וְאֶת הַשָּׁטִיחַ, וְלָקַח עִמּוֹ אֶת נוּר אַלדִּין לְבֵיתוֹ. הִשְׁכִּין אוֹתוֹ בְּחֶדֶר נָאֶה וְכִבְּדוֹ וְהֵיטִיב עִמּוֹ, שֶׁכֵּן אָהַב אוֹתוֹ אַהֲבָה עַזָּה. אָמַר לוֹ: “בְּנִי, הֲרֵי אֲנִי אֵינִי אֶלָּא זָקֵן מֻפְלָג, וְאֵין לִי בֵן זָכָר, וּכְבַר חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בַּת הַקְּרוֹבָה לְךָ בְיֹפִי. חָשַׂכְתִּי אוֹתָהּ מֵרַבִּים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְשֵׂאתָהּ. וְאוּלָם אַתָּה, נִכְנְסָה אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי. הֲיֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לָקַחַת אֶת בִּתִּי שִׁפְחָה לְךָ לְשָׁרֶתְךָ וְלִהְיוֹת לָהּ לְבָעַל? וְאִם אַתָּה מְקַבֵּל אֶת זֶה, הֲרֵינִי עוֹלֶה אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וְאוֹמֵר לוֹ: בֶּן-אָחִי הוּא זֶה, וּמוֹלִיְכָך אֵלָיו שֶׁיְמַנֶּה אוֹתְךָ לְמִשְׁנֶה תַּחְתַּי, וְאֵשֵׁב אֲנִי בִמְנוּחָה בַּיִת, שֶׁהֲרֵי זָקֵן מֻפְלָג אָנִי”. כְּשֶׁשָּׁמַע נוּר אַלדִּין אֶת דִּבְרֵי מִשְׁנֵה בָּצְרָה, הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

שָׂמַח מִשְׁנֵה בָּצְרָה בְכָךְ וְצִוָּה לִנְעָרָיו לְהָכִין מִשְׁתֶּה וּלְקַשֵּׁט אֶת אוּלָם הָאוֹרְחִים הַגָּדוֹל, שֶׁהָיוּ חוֹגְגִים בּוֹ אֶת חַגֵּי כְּלוּלוֹת הַנְּסִיכִים. אַחַר-כָּךְ אָסַף אֶת יְדִידָיו וְהִזְמִין אֶת רַבֵּי-הַמְּלוּכָה וְאֶת סוֹחֲרֵי בָצְרָה, וּבָאוּ אֵלָיו. אָמַר לָהֶם: “אָח הָיָה לִי, מִשְׁנֶה בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים שְׁנֵי בָנִים. וַאֲנִי, כְּפִי שֶׁיְדַעְתֶּם, חָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים בַּת. וּבִקֵּשׁ אוֹתִי אָחִי בְמַפְגִּיעַ שֶׁאַשִּׂיא אֶת בִּתִּי לְאֶחָד מִבָּנָיו, וְנַעֲנֵיתִי לוֹ לְכָךְ. וְהִנֵּה לְעֵת הַנִּשּׂוּאִין שָׁלַח אֵלַי אֶת אַחַד מִבָּנָיו, וַהֲרֵי הוּא עֶלֶם זֶה שֶׁלִּפְנֵיכֶם. וְעַתָּה כְּשֶׁבָּא אֵלַי חָפֵץ אֲנִי לִכְתֹּב לוֹ שְׁטָר-נִשּׂוּאִין עִם בִּתִּי וְלָחֹג חַג כְּלוּלוֹתָיו עִמָּהּ בְּבֵיתִי”. אָמְרוּ כֻלָּם: “יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת”. הִתְבּוֹנְנוּ לֶחָתָן, וּכְשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם. שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה וְקָרְאוּ לַקָּאצִ’ים וְלָעֵדִים, וְסִדְּרוּ אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. הִקְטִירוּ הַמְשָׁרְתִים אֶת הָאוֹרְחִים בִּקְטֹרֶת לְבוֹנָה וְהִגִּישׁוּ לָהֶם מַשְׁקָאוֹת מְתוּקִים וְהִזְלִיפוּ עֲלֵיהֶם מֵי וְרָדִים, וְהָלְכוּ כֻלָּם לְבֵיתָם. צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת מְשָׁרְתָיו שֶׁיִּקְּחוּ אֶת נוּר אַלדִּין וְיַכְנִיסוּהוּ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְנָתַן לוֹ הַמִּשְׁנֶה מִן הַבְּגָדִים הַחֲמוּדִים הַמְיֻחָדִים לוֹ, וְשָׁלַח אֵלָיו מַגָּבוֹת וּסְפָלִים וּכְלֵי קְטֹרֶת לִבְשָׂמִים וְכָל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ. כְּשֶׁיָּצָא הָעֶלֶם מִן הַמֶּרְחָץ וְלָבַשׁ אֶת הַבֶּגֶד, הָיָה דוֹמֶה לַסַּהַר בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. עָלָה עַל פִּרְדָּתוֹ שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי בֵית-הַמֶּרְחָץ וְנָסַע יָשָׁר לְאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה. יָרַד מִן הַפִּרְדָּה וְנִכְנַס אֶל הַמִּשְׁנֶה וְנָשַׁק יָדָיו, וּבֵרְכוֹ הַמִּשְׁנֶה לְבוֹאוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁהַמִּשְׁנֶה קָם לִקְרָאתוֹ וּבֵרְכוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “קוּם וּבוֹא הַלַּיְלָה אֶל אִשְׁתֶּךָ, וּמָחָר בַּבֹּקֶר אַעֲלֶה אוֹתְךָ אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וַאֲנִי מְאַחֵל לְךָ כָל טוּב מֵאֵת אֱלֹהִים”. קָם נוּר אַלדִּין וּבָא אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת-הַמִּשְׁנֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן נוּר אַלדִּין. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְאָחִיו, הֲרֵי נֶעְדַּר מִבֵּיתוֹ עִם הַשֻּׂלְטָאן מֶשֶׁךְ זְמַן בִּנְסִיעָה. אַחַר-כָּךְ חָזַר וְלֹא מָצָא אֶת אָחִיו. שָׁאַל אֶת פִּי הַמְשָׁרְתִים עַל אֹדוֹתָיו וְאָמְרוּ לוֹ: "בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנָּסַעְתָּ עִם הַשֻּׂלְטָאן עָלָה אָחִיךָ עַל פִּרְדָּתוֹ שֶׁהָיְתָה חֲבוּשָׁה כְּאִלּוּ לְתַהֲלוּכַת תִּפְאָרָה, וְאָמַר: “הוֹלֵךְ אֲנִי לְעֵבֶר קְלְיוּבִיָּה וְאֵעָדֵר מִכָּאן יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, שֶׁנַּפְשִׁי עֲגוּמָה עָלַי, וְאַל יָבֹא אִישׁ מִכֶּם עִמִּי. וּמִיּוֹם צֵאתוֹ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה לֹא שָׁמַעְנוּ עַל אֹדוֹתָיו דָּבָר”.

נִתְמַלֵּא שַׁמְס אַלדִּין דְּאָגָה בְּעִנְיַן פֵּרוּד אָחִיו וְהִצְטָעֵר צַעַר רַב עַל שֶׁאָבַד וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “לֹא גָרַם לְכָךְ אֶלָּא זֶה שֶׁהִרְעַמְתִּיו בִּדְבָרִים בְּלֵיל נְסִיעָתִי עִם הַשֻׂלְטָאן, עַד שֶׁהִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ וְנָדַד לְמֶרְחַקִּים. אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו לְחָפְּשׂוֹ”. עָלָה וְהוֹדִיעַ אֶת הָעִנְיָן לַשֻּׂלְטָאן, וְכָתַב אִגְּרוֹת וּשְׁלָחָן בְּיַד הָרָצִים אֶל נְצִיבָיו בְּכָל גְּלִילוֹת מַמְלַכְתּוֹ. וְאוּלָם נוּר אַלדִּין כְּבָר הִפְלִיג לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן עֶשְׂרִים הַיּוֹם שֶׁנֶּעְדְּרוּ מִן הַמָּקוֹם אָחִיו עִם הַשֻּׂלְטָאן. הוֹלִיכוּ הָרָצִים אֶת הַמִּכְתָּבִים וְחָזְרוּ וְלֹא גִלּוּ עִקְבוֹתָיו. הִתְיָאֵשׁ שַׁמְס אַלדִּין מֵאָחִיו וְאָמַר: “אָכֵן הִרְעַמְתִּי אֶת אָחִי בִדְבַר נִשּׂוּאֵי הַיְלָדִים. וּלְוָאי שֶׁלֹּא הָיָה בָא כָל זֶה. וְלֹא הִגִּיעַ הַדָּבָר לִידֵי כָךְ אֶלָּא מִתּוֹךְ מִעוּט שִׂכְלִי וְחֹסֶר נִימוּסִי”. אַחַר-כָּךְ אֵרַשׂ לוֹ אַחֲרֵי זְמַן מוּעָט בַּת אִישׁ-סוֹחֵר מִסּוֹחֲרֵי אַלקָאהִרָה, וְכָתַב לָהּ שְׁטָר-נִשּׂוּאִין וּבָא אֵלֶיהָ. וְקָרָה הַמִּקְרֶה שֶׁאוֹתוֹ לַיְלָה שֶׁבָּא שַׁמְס אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ, הָיָה הַלַּיְלָה שֶׁבּוֹ בָא נוּר אַלדִּין אֶל אִשְׁתּוֹ בַּת מִשְׁנֵה בָּצְרָה, וְזֶה בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְמַלֵּא אֶת אֲשֶׁר גָּזַר עַל בְּרִיוֹתָיו. וְאֵרַע שֶׁהָרוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים מֵהֶם, כְּפִי שֶׁדִּבְּרוּ שְׁנֵי הָאַחִים בֵּינֵיהֶם וְיָלְדָה אֵשֶׁת שַׁמְס אַלדִּין מִשְׁנֵה מִצְרַיִם בַּת, שֶׁלֹּא רָאֲתָה אַלקָאהִרָה מֵעוֹלָם יָפָה הֵימֶנָּה. וְיָלְדָה אֵשֶׁת נוּר אַלדִּין בֵּן זָכָר שֶׁלֹּא נִרְאָה יָפֶה הֵימֶנּוּ בְדוֹרוֹ, כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר:

וְדַק הַגִּזְרָה, מִצְחוֹ וּשְׂעַר תַּלְתַּלָּיו

יְמַלְּאוּ גַם שָׂשׂוֹן גַּם יָגוֹן כָּל לֵבָב,

אַל תִּנְאֲצוּ תָּו מָתְוֶה יַקִּיף לְחָיָיו,

בְּטוּרַיִם נְקֻדּוֹת-שְׁחוֹר יַקְסִים כָּל רוֹאָיו.

וְאָמַר אַחֵר:

אִלּוּ הוּבָא הַיֹּפִי לְהַשְׁווֹתוֹ אֵלָיו,

הָיָה מַרְכִּין אֶת רֹאשׁוֹ בוֹשׁ כְּלַפָּיו.

אוֹ לוּ אָמְרוּ: “יֹפִי, הֲרָאִיתָ כְּמוֹתוֹ?”

כִּי אָז אָמַר: “אָכֵן מַרְאֶה כָזֶה, לֹא”.

קָרְאוּ אֶת שֵׁם הַיֶּלֶד בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וְשָׂמַח סָבוֹ מִשְׁנֵה בָּצְרָה עָלָיו. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְהוּלַדְתּוֹ עָשׂוּ מִשְׁתָּאוֹת וְעָרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת כָּרָאוּי לִבְנֵי-מְלָכִים. אַחַר-כָּךְ לָקַח מִשְׁנֵה-בָּצְרָה אֶת נוּר אַלדִּין וְעָלָה עִמּוֹ אֶל הַשֻּׂלְטָאן. וּכְשֶׁעָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. וְהָיָה נוּר אַלדִּין בַּעַל לָשׁוֹן צַחָה וּבַעַל בִּינָה מוּצָקָה. יָפֶה בְמַרְאֵהוּ וְנָאֶה בְּמַעֲשֵׂהוּ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְבָתֵי שִׁיר אֵלֶּה:

אֲדוֹנִי, יַתְמִיד שְׂשׂוֹנְךָ וְלֹא יִתַּם,

וְאָרְכוּ חַיֶּיךָ כַּלַּיִל וּכְאוֹר יוֹמָם,

יִרְקֹד הָעוֹלָם, וְהַזְּמַן יִמְחָא כַּף

לְמִשְׁמַע עֹז-רוּחֲךָ אֲשֶׁר לֹא יִיעַף.

קָם הַשֻּׂלְטָאן לִכְבוֹדָם, וְהוֹדָה לְנוּר אַלדִּין עַל דְּבָרָיו וְאָמַר לְמִשְׁנֵהוּ: “מִי הוּא הָעֶלֶם הַזֶּה?” נֶאֱלַץ הַמִּשְׁנֶה לְסַפֵּר לוֹ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. וְקֹדֶם כֹּל אָמַר לוֹ: “זֶהוּ בֶן-אָחִי”. אָמַר לוֹ: “וְאֵיךְ זֶה יִתָּכֵן, שֶׁבֶּן-אָחִיךָ הוּא וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל אוֹדוֹתָיו?” אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, אָח הָיָה לִי בְחַצְרוֹת מִצְרַיִם וּמֵת וְעָזַב שְׁנֵי בָנִים. יָשַׁב הַגָּדוֹל עַל מְקוֹם אָבִיו מִשְׁנֶה, וְזֶה הַקָּטָן בָּא אֶצְלִי. וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא לָתֵת אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה אֶלָּא לוֹ, וּכְשֶׁבָּא הִשֵּׂאתִי אוֹתוֹ אֶת בִּתִּי. וַהֲרֵי הוּא צָעִיר עֲדַיִן, וַאֲנִי זָקֵן מֻפְלָג וּכְבָר כָּבְדוּ אָזְנַי וַחֲסַר-אוֹנִים אֲנִי מִכְּדֵי לְהַנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה. וְלָזֹאת אֲבַקֵּשׁ אֵפוֹא מֵאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתוֹ בִמְקוֹמִי, שֶׁהֲרֵי הוּא בֶן-אָחִי וּבַעֲלָהּ שֶׁל בִּתִּי, וְהוּא רָאוּי לְמִשְׂרָה זוֹ, שֶׁהוּא אִישׁ עֵצָה וּבַעַל-בִּינָה”. הִסְתַּכֵּל הַשֻּׂלְטָאן בְּנוּר אַלדִּין וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, וְהָיְתָה טוֹבָה בְעֵינָיו עֲצַת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁיְּעָצוֹ לְקָרְבוֹ לְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה. הִטָּה לוֹ חֶסֶד וּמְסָרָהּ לְיָדוֹ בְכָל הַטֶּכֶס וְצִוָּה לָתֵת לוֹ מַחֲלָצוֹת יְקָרוֹת וּפִרְדָּה מִבַּהֲמוֹת רִכְבּוֹ הַמְיֻחָדוֹת לוֹ, וְקָצַב לוֹ שָׂכָר וּמְקוֹרוֹת לְהַכְנָסָה. נָשַׁק נוּר אַלדִּין אֶת יַד הַשֻּׂלְטָאן, וְיָרַד הוּא וְחוֹתְנוֹ לִמְעוֹנָם כְּשֶׁהֵם בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה, וְאָמְרוּ: “אָכֵן לֹא בָאָה הַבְּרָכָה אֶלָּא לְרַגְלֵי הוּלֶדֶת חַסַן”. שָׂם נוּר אַלדִּין פָּנָיו בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

יִתְחַדֵּשׁ הָאשֶׁר בְּכָל יוֹם תָּמִיד.

כּוֹכַב-טוֹב עָרְמַת מְקַנֵּא הוֹרִיד.

לְבָנִים יִהְיוּ יָמֶיךָ עַד דּוֹר וָדוֹר,

וְיוֹם מְשַׂנְּאֲךָ אַךְ וְרַק שָׁחוֹר.

צִוָּהוּ הַמֶּלֶךְ לָשֶׁבֶת בְּמוֹשַׁב הַמִּשְׁנֶה, וְיָשַׁב וְנָטַל לְיָדָיו אֶת עִנְיָנֵי מִשְׂרָתוֹ, וְחָקַר בְּעִנְיָנֵי בְנֵי-אָדָם וְדָן דִּינָם וְעָשָׂה מִשְׁפָּטָם כְּמִנְהַג הַמִּשְׁנִים. וְהָיָה הַשֻּׂלְטָאן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו וּמִתְפַּלֵּא עָלָיו עַל זַכּוּת שִׂכְלוֹ וְטוּב הַנְהָלָתוֹ אֶת הָעִנְיָנִים. אָהַב אוֹתוֹ וְקֵרְבוֹ אֵלָיו. וְכַאֲשֶׁר הִסְתַּלְּקוּ הַנֶּאֱסָפִים יָרַד נוּר אַלדִּין לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לְחוֹתְנוֹ כֵּיצַד נָפַל הַדָּבָר, וְשָׂמַח. לֹא פָסַק הַמִּשְׁנֶה מִלְּטַפֵּל בִּגִדּוּלוֹ שֶׁל הָרַךְ הַנּוֹלָד הַנִּקְרָא בְשֵׁם חַסַן, וְלֹא חָדַל נוּר אַלדִּין מִלַּעֲמֹד בְמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה עַד שֶׁלֹּא הָיָה נִפְרָד מִמֶּנּוּ הַשֻּׂלְטָאן לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. וְהוֹסִיף לוֹ הַכְנָסוֹת וְשָׂכָר, עַד שֶׁרָוַח לוֹ מְאֹד וְהָיוּ לוֹ אֳנִיּוֹת נוֹסְעוֹת בִּפְקֻדָּתוֹ בִסְחוֹרָה וְזוּלַת זֶה, וְהָיוּ לוֹ אֲחֻזּוֹת רַבּוֹת מָשְׁקוֹת בְּמַשְׁאֵבוֹת, כֻּלָּן מַשְׁקֶה וְגַנִּים. עַד שֶׁהִגִּיעַ חַסַן בְּנוֹ לְגִיל אַרְבַּע שָׁנִים נֶאֱסַף אֶל אֲבוֹתָיו הַמִּשְׁנֶה הַזָּקֵן אֲבִי אִשְׁתּוֹ שֶׁל נוּר אַלדִּין, עָרַךְ לוֹ הַלְוָיָה גְדוֹלָה וּשְׁפָנוֹ בֶעָפָר. אַחַר-כָּךְ הִתְעַסֵּק הוּא בְגִדּוּל בְּנוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ לְחִנּוּךְ הֵבִיא לוֹ חָכָם שֶׁיְּלַמְּדוֹ בְבֵיתוֹ, וְצִוָּהוּ לְהוֹרוֹתוֹ וּלְחַנְּכוֹ יָפֶה. לִמְּדוֹ קְרֹא וְהוֹרָה אוֹתוֹ אֶת הַמַּדָּעִים הַמּוֹעִילִים וְקָרָא עִמּוֹ אֶת הַקֻּרְאָן קָרֹא וְשָׁנֹה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים מִסְפָּר. וְלֹא פָסַק חַסַן מִלְּהוֹסִיף חֵן וָיֹפִי וּשְלֵמוּת הַמִּדָּה וְהַקֶּצֶב,כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

שָׁלֵם בְּחִנּוֹ כַּיָּרֵחַ בַּשָּׁמַיִם,

שֶׁמֶשׁ עוֹלָה תִּזְרַח מִנִּצָּנֵי הַלְּחָיַיִם.

כָּל חֵן בוֹ הָיוּ לַאֲחָדִים, כְּאִלּוּ

כָּל הַבְּרוּאִים מֶנּוּ אֶת יָפְיָם נָטָלוּ.

חִנֵּךְ אוֹתוֹ הֶחָכָם בְּאַרְמוֹן אָבִיו, שֶׁמִּיּוֹם הִוָּלְדוֹ לֹא יָצָא מֵאַרְמוֹן הַמִּשְׁנֶה. בְּיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים לָקַח אָבִיו הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין וְהִלְבִּישׁוֹ חֲלִיפָה מֵהַמְפֹאָרִים בִּבְגָדָיו וְהִרְכִּיבוֹ עַל פִּרְדָּה מֵהַנִּבְחָרוֹת בְּפִרְדוֹתָיו, וְעָלָה עִמּוֹ אֶ ל הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁנִּכְנַס אֵלָיו רָאָה הַשֻּׂלְטָאן אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּנוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין, וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו וְאָהַב אוֹתוֹ. וּבַאֲשֶׁר לִבְנֵי הַמְּדִינָה, הִנֵּה כְּשֶׁעָבַר עַל פְּנֵיהֶם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה עִם אָבִיו בְּדַרְכּוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, הִשְׁתָּאוּ לְעָצְמַת יָפְיוֹ וְחִנּוֹ וְלִשְׁלֵמוּת מִדַּת הַקֶּצֶב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אָרַב אִצְטַגְנִין לַיְלָה וְהוֹפִיעַ לְפָנָיו

יְפֵה הַתֹּאַר בְּהַדְרַת יִפְעוֹתָיו.

עָמַד מַזָּל כְּסִיל מִשְׁתָּאֶה בְּהִתְפַּתַּח

רֹב-חֵן בְּכָל יְצִירֵי-גֵווֹ, וְזָרַח.

סְמָכוֹ שַׁבְּתַאי שְׁחוֹר שַׂעְרוֹתָיו,

וְהַמֻּשֶּׁק הֶאֱצִיל לוֹ כְחַל לְרַקּוֹתָיו,

וְחָשׁ מַאְדִּים לְהַאֲצִיל אֹדֶם לִלְחָיָיו,

וְכוֹכָב הֶעֱנִיק לוֹ כְלִיל בִּינוֹתָיו.

וּמֵאֵן עָשׁ מִקִּנְאָה הַבֵּט אֶל פָּנָיו.

נָבוֹךְ אִצְטַגְנִין מִמַּרְאֵה עֵינָיו,

וְנָשַׁק אַגַּן-סַהַר אֶרֶץ לְפָנָיו.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַשֻּׂלְטָאן הֵיטִיב עִמּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁאָהַב אוֹתוֹ וְאָמַר לְאָבִיו: “הַמִּשְׁנֶה, צָרְיךְ שֶׁתְּבִיאוֹ עִמְּךָ בְּכָל יוֹם”. אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וִּפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. שָׁב הַמִּשְׁנֶה עִם בְּנוֹ לְבֵיתוֹ, וְהָיָה מַעֲלֶה אוֹתוֹ עִמּוֹ בְכָל יוֹם אֶל הַשֻּׂלְטָאן, בְּלִי הֶפְסֵק, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַנַּעַר לְגִיל חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה. אָז חָלָה אָבִיו הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין. קָרָא אֶת בְּנוֹ אֵלָיו וְאָמַר: “בְּנִי, דַּע שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָעוֹן חוֹלֵף הוּא, וְאוּלָם הָעוֹלָם הַבָּא קַיָּם לְעוֹלָם. וּבִרְצוֹנִי לְצַוּוֹת אוֹתְךָ צַוָּאָה, שִׂים לִבְּךָ לְמַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ וְהָבֵן”. צִוָּהוּ לִהְיוֹת מְעֹרָב בֵּין הַבְּרִיּוֹת וּבַעַל נִימוּסִין טוֹבִים, וְאֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכַר נוּר אַלדִּין אֶת אָחִיו וְאֶת מוֹלַדְתּוֹ וְאַרְצוֹ וּבָכָה עַל פְּרִידָתוֹ מֵאֲהוּבָיו וְזָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת. מָחָה דִּמְעוֹתָיו וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִם עַל פֵּרוּד נִתְלוֹנֵנָה, מַה נַּגִּיד?

אוֹ מַה הַדֶּרֶךְ עֵת תְּשׁוּקָה אוֹתָנוּ תַּכְחִיד?

אוֹ שָׁלִיחַ יְהִי לָנוּ לְפֶה נִשְׁלָחָה?

הֵן לֹא יִמְסֹר שׁוּם שָׁלִיחַ מֵאוֹהֵב אֲנָחָה.

אוֹ אַאֲרִיךְ רוּחִי? הֵן אֵין לִי שְׁאֵרִית

אַחֲרֵי הִפָּקֵד הָאָהוּב, לֹא תְאַחֵר הָאַחֲרִית.

אֵין לוֹ עוֹד בִּלְתִּי אִם יָגוֹן וְצָרָה,

וְדִמְעָתוֹ עַל הַלְּחָיַיִם נִגָּרָה,

הוֹי הַנִּסְתָּרִים מִמַּרְאֵה עֵינִי,

וְהֵם בְּתוֹךְ לְבָבִי צְפוּנִי,

הֲתָשׁוּב תְּשׁוּרְכֶם? – אַךְ דְּעוּ יְדִידוּתִי

לֹא תִּתְפּוֹרֵר וְאִם אָרְכָה פְּרִידָתִי,

אוֹ שְׁכַחְתֶּם אַהֲבָה עִם הִתְרַחֶקְכֶם?

אֶת דִּמְעוֹתַי וְאֶת אַנְחוֹתַי בִּגְלַלְכֶם?

וּבְעֵת הַחַיִּים אוֹתָנוּ יָשׁוּבוּ לְאַסֵּף,

עוֹד אוֹסִיף אֲחָרֵף, זְמַן רַב אֲגַדֵּף.

כְּשֶׁגָּמַר אֶת שִׁירוֹ וְקִינָתוֹ, פָּנָה אֶל בְּנוֹ וְאָמַר: “לִפְנֵי שֶׁאֲצַוֶּה אֶת צַוָּאָתִי לְךָ דַּע, שֶׁדּוֹד לְךָ וְהוּא מִשְׁנֶה מִצְרַיִם, וְנִפְרַדְתִּי מִמֶּנּוּ וַעֲזַבְתִּיו בְּלִי רְצוֹנוֹ. קַח אֵפוֹא גִלְיוֹן נְיָר וּכְתֹב מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ”. הֵבִיא בַּדְר אַלדִּין חַסַן גִּלְיוֹן נְיָר וְהִתְחִיל כּוֹתֵב עָלָיו מַה שֶּׁאָמַר לוֹ אָבִיו. הִכְתִּיב לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. וְכָתַב לוֹ זְמַן נִשּׂוּאָיו וּבוֹאוֹ אֶל בַּת הַמִּשְׁנֶה וּזְמַן בּוֹאוֹ לְבָצְרָה וּפְגִישָׁתוֹ עִם הַמִּשְׁנֶה, וְשֶׁלֹּא מָלְאוּ לוֹ עֲדַיִן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעֵת הָרִיב עִם אָחִיו, וְהוֹסִיף: “כָּל זֶה נִכְתַּב בִּשְׁבִילוֹ לְפִי מַה שֶּׁהִכְתַּבְתִּי, וִיהִי אֱלֹהִים עִמּוֹ אַחֲרֵי פְּטִירָתִי”. קִפֵּל אֶת הַכְּתָב וְחָתַם אוֹתוֹ בְחוֹתָמוֹ וְאָמַר: “בְּנִי חַסַן, שְׁמֹר תְּעוּדָה זוֹ, מִשּׁוּם שֶׁמַּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ יִהְיֶה לְעֵדָה בִּדְבַר מוֹצָאֲךָ וּמַעֲלָתְךָ וְיַחַס אֲבוֹתֶיךָ. וּכְשֶׁתָּבוֹא אוֹתְךָ צָרָה, תָּקוּם וְתֵלֵךְ לְמִצְרַיִם וְתִשְׁאַל עַל דְּבַר דּוֹדְךָ וּבִקַּשְׁתָּ שֶׁיּוֹבִילוּ אוֹתְךָ אֵלָיו, וְתוֹדִיעַ אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי מַתִּי בַנֵּכָר נִכְסָף אֵלָיו”. לָקַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת הַגִּלָּיוֹן וְקִפֵּל אוֹתוֹ, וְתָפַר אוֹתוֹ בֵּין הַבִּטְנָה וּבֵין הָאָרִיג שֶׁל תַּרְבּוּשׁוֹ וְקָשַׁר אוֹתוֹ בְחוּט מֶשִׁי, כְּשֶׁהוּא בוֹכֶה עַל פְּרִידָתוֹ מֵאָבִיו בְּעוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים. אָמַר נוּר אַלדִּין: "עַכְשָׁו אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ חֲמִשָּׁה דְבָרִים. הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא: אַל תִּתְחַבֵּר לְשׁוּם אָדָם יָתֵר עַל הַמִּדָּה, וְהָיִיתָ בָּטוּחַ מִפְּנֵי נְכָלִים, שֶׁכֵּן הַבִּטָּחוֹן הוּא בַּשַּׁתְקָנוּת וּבְזֶה שֶׁתִּמְנַע עַצְמְךָ מֵחֶבְרָה וּמִקִּרְבָה יְתֵרָה. שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אֵין אָדָם בַּחַיִּים שֶׁתִּשָּׁעֵן עַל יְדִידוּתוֹ.

מֵעוֹלָם לֹא שָׁמַר יָדִיד, לְמִי שֶׁבָּא עָלָיו אָסוֹן, אֱמוּנָתוֹ.

חֲיֵה אֵפוֹא בִּפְנֵי עַצְמְךָ, בְּאָדָם אַל תִּבְטַח,

בְּפִתְגָּמִי אִיעָצְךָ טוֹב וּבָזֶה רַב לָךְ.

הַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה הִיא: בְּנִי, אַל תַּקְשֶׁה לִבְּךָ לְשׁוּם אָדָם, כְּדֵי שֶׁהַגּוֹרָל לֹא יַקְשֶׁה לִבּוֹ לְךָ, שֶׁכֵּן הוּא הַגּוֹרָל: יוֹם אֶחָד הוּא לְךָ וְיוֹם אֶחָד עָלֶיךָ. חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה רַק מִלְוָה הֵם, שֶׁיֵּשׁ לְפָרְעָהּ. שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הָשֵׁב אֶל לֵב, וְנִמְהָר אַל תְּהִי בְּכָל מַעֲרָכֶיךָ.

רַחֵם עַל בְּנֵי הָאָדָם, לְמַעַן תִּמְצָא מְרַחֲמִים עָלֶיךָ.

אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם אֲשֶׁר לֹא כֹחַ אֱלֹהִים עָלָיו מֵעָל,

וְכָל עָרִיץ בִּידֵי עָרִיץ אַחֵר יֵרוֹץ וְיִשְׁפָּל.

הַמִּצְוָה הַשְּׁלִישִׁית הִיא: אֱחֹז בַּשְּׁתִיקָה, וּדְאַג לְמוּמֶיךָ לִפְנֵי שִׁיתְךָ לִבְּךָ לְמוּמֵי זוּלָתֶךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ: כָּל הָאוֹחֵז בִּשְׁתִיקָה מַצְלִיחַ. וְשָׁמַעְתִּי גַם בְּעִנְיָן זֶה בָּתֵּי-שִׁיר מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

הַשְּׁתִיקָה עֲדִי, וְהַדּוּמִיָּה מְבִיאָה הוֹן יָקָר,

וְהִמָּנַע מִפַּטְפֵּט אִם נֶאֱלַצְתָּ לְדַבֵּר דָּבָר.

שֶׁאִם עַל שְׁתִיקָתְךָ תִּנָּחֵם פַּעַם אַחַת,

הִנֵּה עַל דִּבּוּרְךָ רַבּוֹת רַבּוֹת תִּתְחָרָט.

הַמִּצְוָה הָרְבִיעִית, בְּנִי, הִיא: מַזְהִירְךָ אֲנִי שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה יַיִן, שֶׁהַיַּיִן הוּא מְקוֹר כָּל הוֹלֵלוּת, וְהַיַּיִן יַעֲכֹר אֶת הַדַּעַת. לָזֹאת הִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתוֹת יָיִן. גַּם בְּעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אָסוּרָה מִן הַיַּיִן וְגַם מִשּׁוֹתֵהוּ,

וְאַסְכִּים בְּדַעְתִּי לְכָל מְתַעֲבֵהוּ.

הַיַּיִן יָסִיר מִן הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה,

וּלְכָל רָעָה אֶת הַפֶּתַח יַרְחִיבָה.

וְהַמִּצְוָה הַחֲמִשִּׁית, בְּנִי, הִיא: קַיֵּם רְכוּשְׁךָ בְּיָדֶךָ שֶׁיְקַיֵּם אוֹתְךָ. שְׁמֹר עַל רְכוּשְׁךָ וְיִשְׁמְרֶךָ, וְאַל תְּבַזְבֵּז אֶת כָּל אֲשֶׁר לְךָ, שֶׁלֹּא תְּהֵא צָרִיךְ לַנִּקְלֶה בָאָדָם. חֲשׂךְ פְּרוּטָה, וְהָיְתָה הַפְּרוּטָה מְצוּיָה בְּיָדֶךָ. וְגַם בְּעִנְיָן זֶה שָׁמַעְתִּי מְשׁוֹרֵר שֶׁאָמַר:

אִם מָמוֹן אֵין לִי, יְדִיד אֵין לִי לְרַע לִי.

אַךְ אִם רַב הוֹנִי בַכֹּל יְדִידִים אֶמְצָע לִי.

כַּמָּה רֵעִים עֲזָרוּנִי בְּעֵת פַּזְּרִי מָמוֹנִי,

וְכַמָּה חֲבֵרִים עֲזָבוּנִי לִנְפֹּל בְּעֵת אָפֵס הוֹנִי.

כָּכָה הִטִּיף נוּר אַלדִּין לִבְנוֹ מוּסַר הַשְׂכֵּל עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. גָּדַל הָאֵבֶל בְּבֵיתוֹ וְהִתְאַבֵּל עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן וְכָל הַנְּסִיכִים וּקְבָרוּהוּ. וְלֹא פָסַק בַּדְר אַלדִּין חַסַן מֵהִתְאַבֵּל עַל אָבִיו מֶשֶׁךְ זְמַן שְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְלֹא הָיָה רוֹכֵב וְלֹא עוֹלֶה אֶל מוֹשַׁב הַשָּׂרִים וְלֹא עָמַד לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן. כָּעַס עָלָיו הַשֻּׂלְטָאן וּמִנָּה בִּמְקוֹמוֹ אֶת אַחַד הַשָּׂרִים וְהִפְקִיד מִשְׁנֶה חָדָשׁ בִּמְקוֹמוֹ וְצִוָּהוּ לְעַקֵּל אֶת נַחֲלוֹת נוּר אַלדִּין וְאֶת רְכוּשׁוֹ וּבִנְיָנָיו וַאֲחֻזּוֹתָיו. יָרַד הַמִּשְׁנֶה הֶחָדָשׁ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת שׁוֹמְרֵי הֶחָצֵר וְשָׂמוּ אֶת פְּנֵיהֶם אֶל בֵּית הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין לְעַקְּלוֹ וְלִתְפֹּשׂ אֶת בְּנוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְלַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁיַּעֲשֶׂה בוֹ כְפִי רְאוֹת עֵינָיו. וְהָיָה בֵין הָעֲבָדִים עֶבֶד מֵעַבְדֵי הַמִּשְׁנֶה הַמָּנוֹחַ נוּר אַלדִּין, שֶׁלֹּא הָיָה עֵרֶךְ בֶּן אֲדוֹנָיו קַל בְּעֵינָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבַר הַפְּקֻדָּה הֵרִיץ אֶת סוּסוֹ וְרָכַב חִישׁ מַהֵר אֶל בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וּמְצָאוֹ מוּרַד-רֹאשׁוֹ וְנַפְשׁוֹ אֲבֵלָה עַל פֵּרוּד אָבִיו. יָרַד מַהֵר, וְנָשַׁק אֶת יָדוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי וּבֶן-אֲדוֹנִי, מַהֵר קוּם, פֶּן תִּסָּפֶה”. אָחַז אֶת חַסַן חִיל וּרְעָדָה וְאָמַר: “מַה קָרָה?” אָמַר לוֹ: “כָּעַס הַשֻּׂלְטָאן עָלֶיךָ וְצִוָּה לְאָסְרֶךָ, וַהֲרֵי הָאָסוֹן אַחֲרָי, בָּא אֵלֶיךָ. הִזְדָּרֵז אֵפוֹא לְהַצִּיל נַפְשֶׁךָ”. אָמַר חַסַן: “וְיֵשׁ עוֹד שְׁהוּת עַד כְּדֵי לְהִכָּנֵס לְבֵיתִי שֶׁאֶקַּח אִתִּי מַשֶּׁהוּ מִטּוּב הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁיִּהְיֶה לִי לְסַעַד וּלְעֵזֶר בַּנֵּכָר?” אָמַר הָעֶבֶד: “אֲדוֹנִי, קוּם מִיָּד, הַנַּח אֶת הַבַּיִת מֵאַחֲרֶיךָ וְהִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ”. וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הַצֵּל אֶת נַפְשֶׁךָ אִם יָרֵאתָ פִּיד

וְהַנַּח לְבוֹנוֹ אֶת הַבַּיִת לְהַסְפִּיד.

עוֹד תִּמְצָא מָקוֹם אַחֵר אֵי-שָׁם,

וְאוּלָם לְחַיֶּיךָ תְּמוּרָה לֹא תִמְצָא לְעוֹלָם.

בְּעִנְיָן נִכְבָּד בְּשָׁלִיחַ אַל-נָא תִבְטָחָה,

רַק הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ לָהּ תָבִיא יֶשַׁע וּרְוָחָה.

עֹרֶף אֲרִי אֵין בּוֹ דֵי עֹז וָאֹון,

כָּל עוֹד בְּכֹחוֹ אֵין לוֹ בִּטָּחוֹן.

כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דִּבְרֵי הָעֶבֶד הֵלִיט אֶת פָּנָיו בְּשׁוּלֵי בִגְדּוֹ, וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל מִחוּץ לָעִיר. שָׁמַע בְּנֵי-אָדָם אוֹמְרִים: “הִנֵּה שָׁלַח הַשֻּׂלְטָאן אֶת הַמִּשְׁנֶה הֶחָדָשׁ לְבֵית מִשְׁנֵהוּ הַמָּנוֹחַ לְעַקֵּל אֶת רְכוּשׁוֹ וְאֶת אֲחֻזּוֹתָיו וְלִתְפֹּשׂ אֶת בְּנוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְלַהֲבִיאוֹ לְפָנָיו שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ”. וְהָיוּ אוֹמְרִים: “אוֹי לָנוּ עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁל בְּנֵי-הָאָדָם, נִמְלַט מִשָּׁם בְּלִי כָל מַטָּרָה וּמִבְּלִי לָדַעַת לְאָן יֵלֵךְ.

לֹא פָסַק מִלֵּילֵךְ עַד שֶׁהוֹבִילָהוּ הַגּוֹרָל אֶל מְקוֹם קֶבֶר אָבִיו. נִכְנַס לְבֵית-הַקְּבָרוֹת, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בֵּין הַקְּבָרִים, עַד שֶׁיָּשַׁב לְיַד קֶבֶר אָבִיו, וְהֵסִיר שׁוּלֵי בִגְדוֹ מֵעַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה לְבִגְדוֹ זֵר רָקוּם בְּזָהָב וְעָלָיו בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי אַתָּה שֶׁפָּנֶיךָ יַזְהִירוּ בְזֹהַר

כַּכּוֹכָבִים וּכְטַל הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר.

כֹּחֲךָ יַעֲמֹד לָעַד עַד עוֹלָם,

וּתְהִלָּתְךָ לָנֶצַח לֹא תִתַּם.

בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב לְיַד קֶבֶר אָבִיו קָרַב וּבָא אֵלָיו אִישׁ יְהוּדִי מִבָּצְרָה שֶׁפְּנֵי חַלְפָן לוֹ, וְעִמּוֹ זוּג אַמְתְּחוֹת, שֶׁמָּמוֹן רַב בָּהֶן. נִגַּשׁ הַיְּהוּדִי אֶל חַסַן הַבַּצְרִי וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ וּפָנֶיךָ נִשְׁתַּנּוּ?” אָמַר לוֹ: “עַד שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי שָׁעָה, נִגְלָה אֵלַי אָבִי וְהוֹכִיחַנִי עַל שֶׁאֵינִי מְבַקֵּר בִּמְקוֹם קִבְרוֹ. קַמְתִּי נִבְהָל מֵחֲשָׁשׁ שֶׁחָשַׁשְׁתִּי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הַיּוֹם וְלֹא אֲבַקְּרֶנּוּ, וְיִהְיֶה הַדָּבָר קָשֶׁה עָלָי”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הֲרֵי אָבִיךָ שָׁלַח סְפִינוֹת מִסְחָר רַבּוֹת בַּיָּם, וְעַכְשָׁו הִגִּיעַ זְמַנָּן שֶׁל אֲחָדוֹת מֵהֶן לַחֲזוֹר. רְצוֹנִי לִקְנוֹת מִמְּךָ מִטְעָנָהּ שֶׁל הַסְּפִינָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתַּגִּיעַ לַנָּמָל בְּאֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב אֵלֶּה”. הוֹצִיא הַיְּהוּדִי כִּיס מָלֵא זָהָב וּמָנָה מִתּוֹכוֹ אֶלֶף דִּינָרִים וּמְסָרָם לְחַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר: “כְּתֹב לִי שְׁטָר-מְכִירָה וַחֲתֹם אוֹתוֹ בְחוֹתָמֶךָ”. לָקַח חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה גִּלָּיוֹן נְיָר וְכָתַב עָלָיו: "כּוֹתֵב זֶה, בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין, מָכַר לְיִצְחָק הַיְּהוּדִי בִּמְחִיר אֶלֶף דִּינָר אֶת מִטְעָנָהּ שֶׁל הָרִאשׁוֹנָה בִסְפִינוֹת אָבִיו שֶׁתַּגִּיעַ לַנָּמָל, וְקִבֵּל אֶת הַמְּחִיר לְמַפְרֵעַ ". לָקַח הַיְּהוּדִי אֶת הַתְּעוּדָה, וְהָיָה חַסַן בּוֹכֶה, כְּשֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁהָיָה שָׁרוּי בוֹ מִן הַכָּבוֹד וְהָאשֶׁר, וְאָמַר בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מֵאָז עָזַבְתְּ, שָׂרָתִי, הַבַּיִת לֹא בַיִת הוּא,

וּמֵאָז הָלַכְתְּ, הַשָּׁכֵן לֹא עוֹד לִי שָׁכֵן הִנֵּהוּ.

גַּם הָרֵעַ לְפָנִים כָּרַתִּי בְּרִית עִמּוֹ,

לֹא רֵעַ לִי, גַּם יָרֵחַ אָסַף נָגְהוֹ.

הָלַכְתְּ וַתַּעַזְבִי עִם פֵּרוּדֵךְ עוֹלָם לַאֲנָחוֹת

אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֶנּוּ מִכָּל הָרוּחוֹת.

אֶת הָעוֹרֵב אֲשֶׁר קָרָא בְּעֵת פְּרִידָתֵנוּ,

אַל יָכִיל עוֹד קֵן, וּבֶגֶד נוֹצָתוֹ יְאַבְּדֶנּוּ.

אָפְסָה תוֹחַלְתִּי וְנִרְזָה גוּפִי עֵת נִפְרַדְתְּ,

כַּמָּה וִילוֹנוֹת קְרוּעִים נָפָלוּ עֵת יָרַדְתְּ,

הַעוֹד תָּשׁוּרִי הַלֵּילוֹת יַחַד לְפָנִים בִּלִּינוּ,

חוֹזְרִים? הַאִם יָשׁוּב הַבַּיִת לְאַחְדֵנוּ שְׁנֵינוּ?

בָּכָה מָר. וּכְשֶׁיָּרַד עָלָיו הַלַּיְלָה הִשְׁעִין אֶת רֹאשׁוֹ אֶל קֶבֶר אָבִיו, וְתָקְפָה אוֹתוֹ שֵׁנָה, וְלֹא הֵקִיץ גַּם אַחֲרֵי שֶׁעָלָה הַיָּרֵחַ. וְאוּלָם רֹאשׁוֹ צָנַח מֵעָל הַקֶּבֶר וְשָׁכַב עַל גַּבּוֹ, וְהָיוּ פָנָיו מַזְהִירִים לְאוֹר הַיָּרֵחַ.

וְהָיָה בֵּית-הַקְּבָרוֹת מְקוֹם-מִשְׁכַּן לְשֵׁדִים מַאֲמִינִים. יָצְאָה שֵׁדָה וְרָאֲתָה אֶת חַסַן כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. וּכְשֶׁרָאַתְהוּ הִשְׁתָּאֲתָה לְיָפְיוֹ וְחִנּוֹ, וְאָמְרָה: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, אֵין עֶלֶם זֶה אֶלָּא מֵעַלְמֵי-גַן-עֵדֶן”. טָסָה כְלַפֵּי מָרוֹם וְחָגָה כְּמִנְהָגָהּ בְּתוֹךְ הָאֲוִיר וְשׁוֹטְטָה. מָצְאָה שֵׁד טָס. אָמַר לָהּ שָׁלוֹם, וְאָמְרָה לוֹ: “מֵאַיִן אַתָּה בָא?” אָמַר לָהּ: “מִסְּבִיבָה זוֹ”. אָמְרָה לוֹ: "רְצוֹנְךָ לָבוֹא עִמִּי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ שֶׁל עֶלֶם אֶחָד הַיָּשֵׁן בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת. אָמַר לָהּ: “הֵן”. טָסוּ שְׁנֵיהֶם עַד שֶׁיָּרְדוּ לְבֵית-הַקְּבָרוֹת. אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ כָּזֶה?” הִסְתַּכֵּל בּוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ. וְאוּלָם רְצוֹנֵךְ, אֲחוֹתִי, שֶׁאֲסַפֵּר לָךְ מַה שֶּׁרָאִיתִי אָנִי?” אָמְרָה לוֹ: “סַפֵּר לִי”. אָמַר לָהּ: "אָמְנָם רָאִיתִי כִּדְמוּת הָעֶלֶם הַזֶּה בְאֶרֶץ מִצְרַיִם. וְהִיא בִתּוֹ שֶׁל הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין, וְהִיא כִמְעַט בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה, קְצוּבָה גִזְרָתָהּ וְהִיא סֵמֶל הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם, וּמַזְהִירָה בִשְׁלֵמוּתָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעָה לְגִיל זֶה שָׁמַע עַל אוֹדוֹתֶיהָ שֻׂלְטָאן מִצְרַיִם, וְשָׁלַח לִקְרוֹא אֶת אָבִיהָ הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “דַּע, הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לְאָזְנַי, שֶׁבַּת לְךָ, וּרְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְתִתָּהּ לִי לְאִשָּׁה”. אָמַר לוֹ: "אֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן, הוֹאֶל נָא לְקַבֵּל אֶת הִצְטַדְּקוּתִי וּלְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרִי, הֲרֵי יָדַעְתָּ שֶׁאָחִי יָצָא מֵאֶצְלֵנוּ וְלֹא נֵדַע הֵיכָן הוּא. כְּיָדוּעַ הָיָה שֻׁתָּפִי בְּמִשְׂרַת הַמִּשְׁנֶה. וְאוּלָם סִבַּת יְצִיאָתוֹ בְכַעַס הִיא, שֶׁפַּעַם כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי עִמּוֹ וְשׂוֹחַחְנוּ בְּעִנַין נִשּׂוּאִין וִילָדִים, רַבְנוּ וּבָא לִידֵי כַעַס. נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹּא אַשִּׂיא אֶת בִּתִּי אֶלָּא לְבֶן-אָחִי. וְהָיָה זֶה בַיּוֹם שֶׁיָּלְדָה אוֹתָהּ אִמָּהּ, לִפְנֵי שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּעֵרֶךְ. וְזֶה לֹא כְבָר שָׁמַעְתִּי שֶׁאָחִי נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה אֶת בַּת-מִשְׁנֵה בָּצְרָה וְנוֹלַד לוֹ ממֶּנָּה בֵן, וְאֵינִי רוֹצֶה לְהַשִּׂיא אֶת בִּתִּי אֶלָּא לִבְנוֹ לִכְבוֹד אָחִי. וּכְבָר רָשַׁמְתִּי אֶת יוֹם נִשּׂוּאַי וְאֶת הַיּוֹם שֶׁהָרְתָה בוֹ אִשְׁתִּי, וְיוֹם לִדְתָּהּ בַּת זוֹ, וְהִיא יְעוּדָה אֵפוֹא לְבֶן דּוֹדָהּ אֲחִי-אָבִיהָ. וַהֲרֵי רַבּוֹת הַבָּנוֹת גַּם מִלְבַדָּהּ לַאֲדוֹנֵנוּ הַשֻּׂלְטָאן “. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנֶה כָּעַס כַּעַס גָּדוֹל וְאָמַר לוֹ: “אֵיךְ יִתָּכֵן הַדָּבָר שֶׁיְבַקֵּשׁ אִישׁ כָּמוֹנִי לָשֵׂאת בַּת אִישׁ כָּמוֹךָ וְיִמְנָעֶנָּה מִמֶּנּוּ בְתוֹאֲנוֹת הֶבֶל?” וְהָיָה אֵצֶל הַמֶּלֶךְ סַיָּס גִּבֵּן, שֶׁגַּבְנֹן לוֹ מִפָּנָיו וּמֵאַחֲרָיו. צִוָּה הַשֻּׂלְטָאן לִקְרֹא לוֹ וְנָתַן לוֹ בְלִי עִכּוּב שְׁטָר-נִשּׂוּאִין עִם בַּת-הַמִּשְׁנֶה, וְצִוָּה עָלָיו לָבוֹא אֵלֶיהָ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה וְשֶׁיְסַדְּרוּ לוֹ חֲגִיגַת-נִשּׂוּאִין. וְעָזַבְתִּי אוֹתָם, כְּשֶׁהוּא בֵין עַבְדֵי הַשֻּׂלְטָאן וְהֵם מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ וּבִידֵיהֶם נֵרוֹת שֶׁל שַׁעֲוָה דוֹלְקִים וּמְצַחֲקִים עָלָיו וְלוֹעֲגִים לוֹ לְיַד שַׁעַר בֵּית-הַמֶּרְחָץ. וּבַאֲשֶׁר לְבַת-הַמִּשְׁנֶה הֲרֵי הִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין נַעֲרוֹת-הֶחָצֵר וְהָאֲמָהוֹת בּוֹכִיָּה. זוֹ הַדּוֹמָה לְעֶלֶם זֶה יוֹתֵר מִכָּל הָאָדָם. וְאַף אֶת אָבִיהָ מָנְעוּ וְעִכְּבוּ מִגֶּשֶׁת אֵלֶיהָ. וְלֹא רָאִיתִי מֵעוֹלָם אָדָם מְכֹעָר יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ גִבֵּן וְאוּלָם הָעַלְמָה גַם עוֹלָה בְיָפְיָהּ עַל עֶלֶם זֶה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסִּפֵּר הַשֵּׁד לַשֵּׁדָה אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל בַּת-מִשְׁנֵה מִצְרַיִם, וְשֶׁהַמֶּלֶךְ כָּתַב שְׁטָר-נִשּׂוּאִין שֶׁלָּהּ לַסַּיָּס הַגִּבֵּן, וְשֶׁהִיא מִשּׁוּם כָּךְ בְּתַכְלִית הָעַצְבוּת, וְשֶׁאֵין דּוֹמֶה לָהּ לְיֹפִי אֶלָּא עֶלֶם זֶה – אָמְרָה לוֹ הַשֵּׁדָה: “מְשַׁקֵּר אַתָּה, הֲרֵי עֶלֶם זֶה הוּא הַיָּפֶה בְכָל בְּנֵי-דוֹרוֹ”. הֵשִׁיב לָהּ הַשֵּׁד וְאָמַר: “חֵי-אֱלֹהִים אֲחוֹתִי, שֶׁהַנַּעֲרָה יָפָה הֵימֶנּוּ. וְאָכֵן אֵין יָאֶה לוֹ אֶלָּא הִיא, שֶׁכֵּן שְׁנֵיהֶם דּוֹמִים זֶה לְזוֹ כְּאָח וְאָחוֹת אוֹ כִבְנֵי-דוֹדִים, וַחֲבָל הוּא עָלֶיהָ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְגִבֵּן זֶה”. אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, הָבָה וְנִגְחַן תַּחְתָּיו וְנִשָּׂא אוֹתוֹ וּנְבִיאֵהוּ אֶל הַנַּעֲרָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְנִרְאֶה מִי מִשְּׁנֵיהֶם יָפֶה יוֹתֵר”. אָמַר הַשֵּׁד: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה. נְכוֹחִים דְבָרַיִךְ וְאֵין יָפֶה מֵרַעְיוֹן זֶה. וַהֲרֵינִי לְשֵׂאתוֹ יְחִידִי”. נְשָׂאוֹ וְטָס עִמּוֹ בָאֲוִיר, וְהָיְתָה הַשֵּׁדָה טָסָה צְמוּדָה אֵלָיו, עַד שֶׁהוֹרִידוֹ בְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהִנִּיחוֹ עַל אִצְטְבָא וְעוֹרֵר אוֹתוֹ. הִתְעוֹרֵר חַסַן מִשְּׁנָתוֹ וְרָאָה שֶׁאֵינוֹ עוֹד עַל קֶבֶר אָבִיו בִּמְדִינַת בָּצְרָה. פָּנָה לְיָמִין וּלִשְׂמֹאל, וְהִכִּיר שֶׁבִּמְדִינָה זָרָה הוּא. בִּקֵּשׁ לִצְעֹק, אֶלָּא שֶׁהֲדָפוֹהַשֵּׁד. הֵבִיא לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר וְהִלְבִּישׁוֹ, וְהִדְלִיק לוֹ אֲבוּקָה וְאָמַר: “דַּע שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁהֵבֵאתִי אוֹתְךָ לְכָאן, וְחָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִמְּךָ טוֹבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. קַח אֵפוֹא אֲבוּקָה זוֹ וְלֵךְ לְבֵית-מֶרְחָץ פְּלוֹנִי וְהִתְעָרֵב בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם, וְאַל תַּפְסִיק מִלֶּכֶת קָדִימָה עַד שֶׁתַּגִּיעַ לְבֵית-הַכַּלָּה. אָז תַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם וְתֵלֵךְ יָשָׁר אֶל הָאוּלָם הַגָּדוֹל, וְאַל תִּירָא מִפְּנֵי אִישׁ. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס עֲמֹד לִימִינוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַגִּבֵּן, וּבְכָל פַּעַם שֶׁתִּגַּשׁ אֵלֶיךָ אַחַת הָאֲמָהוֹת, אוֹ נַעֲרוֹת-הֶחָצֵר וְהַמְזַמְּרוֹת, תָּשִׂים אֶת יָדְךָ בְכִיסְךָ, וְתִמְצָא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב וְחָפַנְתָּ מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנֶיךָ וְהִשְׁלַכְתָּ אוֹתוֹ לָהֶם. וְאַל תַּחֲשׁשׁ לִכְלוּם, שֶׁכֵּן כָּל פַּעַם שֶׁתַּכְנִיס יָדְךָ לְכִיסְךָ, תִּמְצָא אוֹתוֹ שׁוּב מָלֵא זָהָב. וְתִּתֵּן לְכָל מִי שֶיִּגַּשׁ אֵלֶיךָ מְלֹא הַחֹפֶן, וְאַל תִּירָא, וּסְמֹךְ עַל מִי שֶׁבְּרָאֲךָ, שֶׁאֵין זֶה בְכֹחֲךָ וּבֹעֶצם יָדְךָ, אֶלָּא בְכֹחַ אֱלֹהִים וּבִפְקֻדָּתוֹ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַשֵּׁד דְּבָרִים אֵלֶּה, אָמַר: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אֵיזוֹ נַעֲרָה הִיא זוֹ, וּמַה פָּנִים לְחֶסֶד זֶה עִמִּי”. הָלַךְ וְהָאֲבוּקָה בְיָדוֹ וְשָׂם פָּנָיו לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וּמָצָא אֶת הַגִּבֵּן רוֹכֵב עַל סוּסָה. בָּקַע לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין בְּנֵי-הָאָדָם, כְּמוֹת שֶׁהוּא בְמַרְאֵהוּ הַיָּפֶה וּבַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים כְּפִי שֶׁתֵּאַרְנוּ: הַתַּרְבּוּשׁ עָלָיו וְהַמִּצְנֶפֶת. וְהוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד רָקוּם זָהָב שֶׁשַּׁרְווּלָיו אֲרֻכִּים. וְלֹא פָסַק מִלֶּכֶת בְּתַהֲלוּכַת הַחֲתֻנָּה, וּבְכָל פַּעַם שֶׁעָצְרוּ הַמְזַמְּרוֹת בְּלֶכְתָּן כְּדֵי לְקַבֵּל מַתָּנוֹת מִבְּנֵי-אָדָם, הָיָה שָׂם יָדוֹ בְכִיסוֹ, וּמוֹצֵא אוֹתוֹ מָלֵא זָהָב. הָיָה חוֹפֵן מִמֶּנּוּ מְלֹא חָפְנוֹ מַשְׁלִיכוֹ עַל הַטַּנְבּוּר, שֶׁהוֹשִׁיטָה הַמְזַמֶּרֶת, וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ דִינָרִים. נִפְתְּעוּ הַמְזַמְּרוֹת, וְהִתְפַּלְּאוּ בְּנֵי-הָאָדָם עַל יָפְיוֹ וְחִנּוֹ. לֹא פָסַק מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַמִּשְׁנֶה. סִלְּקוּ נַעֲרֵי הֶחָצֵר אֶת בְּנֵי-הָאָדָם וּמְנָעוּם מִלְּהִכָּנֵס.

אָמְרוּ שׁוּשְׁבִינוֹת הַכַּלָּה: “חֵי-אֱלֹהִים שֶׁאֵין אָנוּ נִכְנָסוֹת אֶלָּא אִם יִכָּנֵס עֶלֶם זֶה עִמָּנוּ, שֶׁכֵּן הֶעֱשִׁיר אוֹתָנוּ בִּנְדִיבוּתוֹ, וְאֵין אָנוּ מְקַשְּׁטוֹת אֶת הַכַּלָּה אֶלָּא בְמַעֲמָדוֹ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִכְנִיסוּהוּ לְאוּלָם הַכַּלָּה וְהוֹשִׁיבוּהוּ עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ שֶׁל הֶחָתָן הַגִּבֵּן. עָמְדוּ כָּל נְשֵׁי הַנְּסִיכִים וְהַמִּשְׁנִים וְעַבְדֵי הֶחָצֵר בִּשְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת וְכָל אַחַת מֵהֶן נֵר גָּדוֹל דּוֹלֵק בְּיָדָהּ, וְכֻלָּן צָעִיף דַּק עַל פְּנֵיהֶן, וְנִמְשְׁכוּ שְׁתֵּי הַשּׁוּרוֹת מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל לְאַפִּרְיוֹן-הַכַּלָּה עַד לְרֹאשׁ הָאוּלָם לְמַעְלָה אֵצֶל הַחֶדֶר, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַכַּלָּה עֲתִידָה לָצֵאת. וּכְשֶׁהִסְתַּכְּלוּ הַגְּבִירוֹת בְּבַּדְר אַלדִּין חַסַן וּבְמַה שֶׁהָיָה נָסוּךְ עָלָיו מִן הַיֹּפִי וּמִן הַחֵן וּבְפָנָיו הַמַּזְהִירִים כַּיָּרֵחַ הַצָּעִיר, נָטָה לֵב כָּל הַנָּשִׁים אֵלָיו. אָמְרוּ הַמְזַמְּרוֹת לַגְּבִירוֹת הַנִּמְצָאוֹת: “דַּעְנָה שֶׁבָּחוּר הָדוּר זֶה מִלֵּא אֶת יָדֵינוּ זָהָב טָהוֹר, אָדֹם, אַל תְמַעַטְנָה אֵפוֹא בְּשֵׁרוּתוֹ וּשְׁמַעְנָה לְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר אֲלֵיכֶן”. נִדְחֲקוּ אֵלָיו הַנָּשִׁים בַּאֲבוּקוֹתֵיהֶן וְהִסְתַּכְּלוּ בְּחִנּוֹ וְנִתְמַלְּאוּ קִנְאָה בְיָפְיוֹ, וְהָיְתָה כָל אַחַת מֵהֶן מִתְאַוָּה לִהְיוֹת שׁוֹכֶבֶת בְּחֵיקוֹ שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר טוֹב שָׁנָה. הֵסִירוּ מַה שֶּׁהָיָה עַל פְּנֵיהֶן מִן הַצְּעִיפִים, שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּן עֲלֵיהֶן, וְאָמְרוּ: “אַשְׁרֵי זוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ עֶלֶם זֶה, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֲדוֹנָהּ”. קִלְּלוּ אֶת הָעֶבֶד הַגִּבֵּן וְאֶת זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַיְפֵה-פִיָּה הַזֹּאת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁבֵּרְכוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן, קִלְּלוֹ אוֹתוֹ גִּבֵּן.

מִיָּד הִכּוּ בַטַּנְבּוּרִין וְתָקְעוּ בַחֲלִילִים, וְנִכְנְסָה בַת-הַמִּשְׁנֶה מֻקֶּפֶת נַעֲרוֹתֶיהָ, אַחֲרֵי שֶׁבִּשְׂמוּהָ וְקִטְּרוּהָ וְהִלְבִּישׁוּהָ וְהֵטִיבוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְקִשְׁטוּהָ בַּעֲדָיִים וּבְמַלְבּוּשֵׁי פְּאֵר מִמַּלְבּוּשֵׁי מַלְכֵי פָרָס. וְהָיָה בְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁלָּבְשָׁה מִן הַלְּבוּשִׁים בֶּגֶד רָקוּם בְּזָהָב אָדֹם וּבוֹ צוּרוֹת חַיּוֹת-הַבָּר וְהָעוֹפוֹת, וְהוּא יוֹרֵד לָהּ סֶרַח מִמַּעַל מֵעַל לְכָל שִׂמְלוֹתֶיהָ, וּלְגַרְגְּרוֹתֶיהָ עֲנָק מַעֲשֵׂה תֵימָן, עֶרְכּוֹ אֲלָפִים, הַמֵּכִיל כָּל אֶבֶן יְקָרָה מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ כְמוֹתָן לֹא לְשׁוּם תֻּבָּע מֶלֶךְ תֵּימָן וְלֹא שׁוּם קֵיסָר מִמַּלְכֵי בִּיצַנְץ. וְהָיְתָה הַכַּלָּה דוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא הַלְּבָנָה בְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר. וּכְשֶׁקָּרְבוּ יוֹתֵר דָּמְתָה כְּאִלּוּ הִיא שְׁחוֹרַת-עַיִן מֵעַלְמוֹת גַּן-עֵדֶן. יִשְׁתַּבַּח זֶה שֶׁיְּצָרָהּ מַזְהִירָה בְּזֹהַר שֶׁכָּזֶה. הִקִּיפוּ אוֹתָהּ הַנָּשִׁים, שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת כַּכּוֹכָבִים, וְהִיא בְתוֹכָן הַיָּרֵחַ בְהִגּוֹל מֵעָלָיו הָעֲנָנִים. וְהָיָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבַּצְרִי יוֹשֵׁב וּבְנֵי-הָאָדָם מִסְתָּכְּלִים בּוֹ. טָפְפָה הַכַּלָּה וְקָרְבָה וְנָטְתָה בּחֵן. קָם לְעֻמָּתָהּ הַסַּיָּס הַגִּבֵּן לְקַבֵּל פָּנֶיהָ. שָׂטְתָה מֵעָלָיו וְצָעֲדָה הָלְאָה עַד שֶׁעָמְדָה לִפְנֵי חַסַן בֶּן-דּוֹדָהּ. צָחֲקוּ בְּנֵי-הָאָדָם, כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנָּטְתָה לְעֵבֶר בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהֵרִיעוּ תְרוּעַת רָצוֹן וְהַמְזַמְּרוֹת צָהֲלוּ. שָׁלַח יָדוֹ לְכִיסוֹ וְהוֹצִיא מְלֹא הַחֹפֶן זָהָב וְהֵטִילוֹ לְתוֹךְ הַטַּנְבּוּרִין שֶׁל הַנְּעָרוֹת. שָׂמְחוּ וְקָרְאוּ: “רוֹצִים הָיִינוּ שֶׁכַּלָּה זוֹ תִהְיֶה לְךָ”. חִיֵּךְ, וְכָל הָעָם הִצְטוֹפְפוּ מִסָּבִיב לוֹ. וְאוּלָם הָעֶבֶד הַגִּבֵּן נִשְׁאַר בָּדָד וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה קוֹף. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ מַדְלִיקִים לוֹ נֵר, הָיָה הַנֵּר כָּבֶה, יָשַׁב עָלוּב וְדוֹמֵם בָּאֲפֵלָה וְלֹא רָאָה אֶלָּא אֶת עַצְמוֹ. וְלִפְנֵי בַּדְר אַלדִּין חַסַן הָיוּ הָאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת בִּידֵי הָאֲנָשִׁים. כְּשֶׁרָאָה אֶת הֶחָתָן יוֹשֵׁב בָּדָד בָּאֲפֵלָה, וְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו עַצְמוֹ, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים מַסְבִּיבִים אוֹתוֹ וְהָאֲבוּקוֹת מְאִירוֹת, נָבוֹךְ וְהָיָה מִשְׁתָּאֶה. וְאוּלָם כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בְּבַת-דּוֹדוֹ, שָׂמַח וְעָלַז. אַחַר-כָּךְ הִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ שֶׁהִזְהִירוּ וְקָרְנוּ בְאוֹרָה, וּבִפְרָט בְּשִׂמְלַת הַמֶּשִׁי הָאֲדֻמָּה שֶׁהָיְתָה לְבוּשָׁה, שֶׁכֵּן הָיְתָה זֹאת הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׂמָלוֹת שֶׁהִלְבִּישׁוּהָ הַנְּעָרוֹת כְּשֶׁעֵינֵי חַסַן מִתְעַנְּגוֹת לְמַרְאֶיהָ. טָפְפָה וְנָטְתָה בְהָדָר בְּלֶכְתָּהּ עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּם שֶׁל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר הַמְפֻרְסָם לְשֶׁבַח:

שֶׁמֶשׁ עַל גִּבְעוֹל נְטוּעָה בְּרֹאשׁ גִּבְעָה,

כֵּן בְּמָחוֹךְ אָדוֹם-כֵּהֶה לָעַיִן הוֹפִיעָה.

הִשְׁקְתָה יֵין-שְׂפָתֶיהָ הַמָּתוֹק, וְקִשְּׁטָה

הַלֶּחִי בְּאֵשׁ-שׁוֹשַׁנִּים וְשָׁבָה וְכִבְּתָה.

הֶחֱלִיפוּ אוֹתוֹ לְבוּשׁ וְהִלְבִּישׁוּהָ שִׂמְלַת-תְּכֵלֶת, וְהוֹפִיעָה כַּלְּבָנָה בְּמִלּוּאָהּ, בַּעֲלוֹתָהּ בָּאֹפֶק. וְהָיָה שַׂעֲרָהּ שָׁחוֹר כַּפֶּחָם וְלֶחְיָהּ רַךְ, וּשְׂחוֹק נֹעַם עַל שְׂפָתֶיהָ, וְחָזָהּ מִתְנַשֵּׂא עַל צַלְעוֹתֶיהָ וְעִגּוּלֵי יְרֵכוֹתֶיהָ. הִצִּיגוּהָ בִּלְבוּשָׁה הַשֵּׁנִי וְהָיְתָה כְּפִי שֶׁשָּׁר עַל שֶׁכְּמוֹתָהּ מְשׁוֹרֵר בַּעַל רַעְיוֹן נַעֲלֶה:

בָּאָה בִתְכֵלֶת לְבוּשָׁה, הוֹפִיעָה

בִּשְׁלַל צְבָעִים כִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ.

הִתְבּוֹנַנְתִּי בִלְבוּשָׁהּ בּוֹ נִתְגַלָּה,

יְרֵחַ-קַיִץ בְּלֵיל חֹרֶף עָלָה.

הֶחֱלִיפוּ גַּם לְבוּשׁ זֶה בְּחָדָשׁ וְכִסּוּ אֶת פָּנֶיהָ בִצְעִיף שִׁפְעַת שַׂעֲרוֹתֶיהָ וּפָרְעוּ אֶת קְוֻצּוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת וְהָאֲרֻכּוֹת, שֶהָיָה שְׁחוֹרָן וְאָרְכָּן כַּלַּיִל הָאָפֵל, וְיָרְתָה אֶת חִצֵּי-קֶסֶם עֵינֶיהָ לַלְּבָבוֹת. הִצִּיגוּהָ בִּלְבוּשָׁה הַשְּׁלִישִׁי וְהָיְתָה דוֹמָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלֶיהָ הַמְשׁוֹרֵר:

יָרְדוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ כְצָעִיף עַל לְחָיֶיהָ,

וְעוֹרְרוּ תְשׁוּקָתִי לַהַט אֵשׁ קוֹדֵחַ,

וָאֹמַר: “עָטִית שַׁחַר עַל לַיִל” וַתָּשֶׁב אֲמָרֶיהָ:

“לֹא כִי אֹפֶל הֶעְטֵיתִי בְמִלּוּאוֹ אֶת הַיָּרֵחַ”.

הִצִּיגוּ אוֹתָהּ בִּלְבוּשׁ-כְּלוּלוֹתֶיהָ הָרְבִיעִי, וְהוֹפִיעָה כַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת וְנִטְתָה בְּנֹעַם חִנָּהּ וְהִבִּיטָה שְׂמֹאלָה וְיָמִינָה כְּמַעֲשֶׂה הָאַיָּלָה, וּפָגְעָה כָּל לֵב בְּחִצֵּי עַפְעַפֶּיהָ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁר הַמְשׁוֹרֵר מְתָאֵר אֶת הַדּוֹמָה לָהּ:

כְּשֶׁמֶשׁ הַיֹּפִי נִרְאֲתָה לְעֵין אָדָם בָּהּ חָזָתָהּ,

וַתַּזְהֵר בְּנֹעַם-חֵן, וּבשֶׁת עֲלוּמִים יָפְיָהּ הִפְלָתָה,

וְעֵת מוּל שֶׁמֶשׁ בְפָנֶיהָ וְחִיּוּכָה צָעָדָה,

הִתְכַּסָּה הַשֶּׁמֶשׁ, מַעֲדֵה עָבִים עָדָה.

הוֹפִיעָה בִלְבוּשׁ כְּלוּלוֹתֶיהָ הַחֲמִשִּׁי, הַנַּעֲרָה הַחֲמוּדָה, וְדָמְתָה לַעֲנַף הָעֲרָבָה אוֹ לְאַיָּלָה צְמֵאָה. הָיוּ צַמּוֹתֶיהָ גּוֹלְשׁוֹת, וּקְסָמֶיהָ הִתְחִילוּ לְהִתְפַּתֵּחַ. יְרֵכוֹתֶיהָ מְרַטְּטוֹת וְצַמּוֹתֶיהָ מְרַפְרְפוֹת, כְּפִי שֶׁשָּׁר אֶחָד הַמְשׁוֹרְרִים שֶׁתֵּאֵר שֶׁכְּמוֹתָהּ:

בִּלְבוּשָׁה צָבוּעַ כַּרְכֹּם וְחָרִיעַ הוֹפִיעָה בְהָדָר

מְקֻטֶּרֶת מֹר וְעַנְבָּר וַעֲצֵי צַנְדָּל יָקָר.

הַזְּקוּפָה – וְאםִ עֲלוּמִים הִשִּׂיאוּהָ לֵאמֹר: “קִרְבִי”.

הִנֵּה אָמְרוּ יְרֵכוֹתֶיהָ: “אַל תּוֹסִיפִי לֶכֶת, שְׁבִי”.

וּבְבַקְּשִׁי חַסְדָּהּ שָׁמַעְתִּי הַיָּפָה אוֹמֶרֶת: "הֵן,

נַעֲנֵיתִי". וְאוּלָם נִבְעָתָה יָעֲצָה בְחֵן “אַל תַּעַשׂ כֵּן”.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה הַכַּלָּה פּוֹקַחַת אֶת עֵינֶיהָ, הָיְתָה אוֹמֶרֶת: “אֱלֹהִים, שִׂים אֶת זֶה בַעַל לִי, וְהָנַח לִי מֵאוֹתוֹ עֶבֶד גִּבֵּן”. כָּכָה קִשְׁטוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַכַּלָּה לְעיֵניֵ בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבָּצְרִי בְּכָל שִׁבְעַת מַחְלְצוֹתֶיהָ, וְהָעֶבֶד הַגִּבֵּן יוֹשֵׁב בָּדָד. כְּשֶׁגָּמְרוּ חֵלֶק זֶה שֶׁל הַחֲגִיגָה פִּטְּרוּ אֶת בְּנֵי-הָאָדָם לְבֵיתָם. יָצְאוּ כָל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ בַחֲתֻנָּה מִן הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהַסַּיָּס הַגִּבֵּן. הִכְנִיסוּ הַנְּעָרוֹת אֶת הַכַּלָּה לַחֶדֶר הַפְּנִימִי לְהָסִיר מַה שֶּׁהָיָה עָלֶיהָ מִן הַתַּכְשִׁיטִין וְהַלְּבוּשִׁים וְלַהֲכִינָה לִקְרַאת הֶחָתָן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִגַּשׁ הַסַּיָּס הַגִּבֵּן אֶל בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, הֲסִבּוֹתָ לָנוּ עֹנֶג הַלַּיְלָה וְשִׁקַּעְתָּ אוֹתָנוּ בִנְדִיבוּתְךָ, וְאוּלָם כְּלוּם אֵין בִּרְצוֹנְךָ לָקוּם עַכְשָׁו וּלְהִסְתַּלֵּק? "אָמַר לוֹ: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כָּךְ אֶעֱשֶׂה”. וְקָם וְיָצָא מִן הַדֶּלֶת.

בָּא לִקְרָאתוֹ הַשֵּׁד וְאָמַר לוֹ: “עֲמֹד בַּדְר אַלדִּין, וּכְשֶׁיֵּצֵא הַגִּבֵּן לִצְרָכָיו, הִכָּנֵס וְאַל תְּהַסֵּס בַּדָּבָר וְשֵׁב בַּחֶדֶר. וּכְשֶׁתָּבוֹא הַכַּלָּה אֱמֹר לָהּ: “אֲנִי הוּא בַעֲלֵךְ, וְלֹא עָשָׂה הַמֶּלֶךְ זֶה אֶלָּא בְתַחְבּוּלָה, מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ הָיָה לָךְ מִפְּנֵי עֵין-הָרָע. וְזֶה שֶׁרְאִיתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא סַיָּס מִסַּיָּסֵינוּ”. אַחַר-כָּךְ תִּגַּשׁ אֵלֶיהָ וְתָסִיר אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ, כִּי מְלֵאָה רוּחֵנוּ לְקַנֵּא אֶת קִנְאָתֶךָ”. וּבְעוֹד חַסַן מְשׂוֹחֵחַ עִם הַשֵּׁד, יָצָא הַגִּבֵּן וְנִכְנַס לִצְרָכָיו וְיָשַׁב עַל הַכִּסֵּא. עָלָה אֵלָיו הַשֵּׁד מִן הָאַגָּן שֶׁבּוֹ הַמַּיִם בְּצוּרַת עַכְבָּר וְאָמַר: “זֻךְ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “מַה הֵבִיאֲךָ לְכָאן?” הָלַךְ הָעַכְבָּר הָלוֹךְ וְגָדוֹל עַד שֶׁנַּעֲשָׂה חָתוּל, וְהָיָה מְיַלֵּל: “מְיַאוּ מְיַאוּ”, וְהָלַךְ וְגָדַל עוֹד עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כֶלֶב וְנָבַח: “וַאַו וַאַו”. כְּשֶׁרָאָה הַסַּיָּס כָּךְ נִבְעַת וְאָמַר: “סוּרִי מִכָּאן מִפְלֶצֶת”. גָּדַל הַכֶּלֶב וְנִתְנַפַּח וְנַעֲשָׂה חֲמוֹר, וְהָיָה נוֹעֵר “אִיַּה, אִיַּה”. חָרַד הַסַּיָּס וְקָרָא: “חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי, בְּנֵי-הַבַּיִת”. גָּדַל הַחֲמוֹר וְנַעֲשָׂה תְּאוֹ, וְסָגַר עָלָיו הַדֶּרֶךְ, וְדִבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי-אָדָם וְאָמַר: “אוֹי לְךָ גִּבֵּן, סָרוּחַ שֶׁבַּסַּיָּסִים”. אָחֲזוּ אֶת הַסַּיָּס צִירִים וַחֲבָלִים בְּבִטְנוֹ וְיָשַׁב עַל חוֹר בֵּית-הַכָּבוֹד בִּבְגָדָיו, וְנָקְשׁוּ שִׁנָּיו זוֹ לְזוֹ. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “כְּלוּם צַר הָעוֹלָם עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאֵין אַתָּה מוֹצֵא לְהִתְחַתֵּן אֶלָּא בַאֲהוּבַת-נַפְשִׁי?” שָׁתַק הַסַּיָּס. אָמַר לוֹ: “הָשֵׁב לִי תְשׁוּבָה, וְאִם לָאו, הֲרֵי אֲנִי מַשְׁכִּין אוֹתְךָ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה”. אָמַר הַגִּבֵּן: “חַי-אֱלֹהִים, לֹא בִי הָאָשָׁם, אֵין כָּאן אֶלָּא עִנְיָן שֶׁהִכְרִיחוּנִי לוֹ, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאָהוּב לָהּ מִן הַתּאוֹ. וּמֵעַכְשָׁו חוֹזֵר אֲנִי בִתְשׁוּבָה אֶל אֱלֹהִים וְאֵלֶיךָ”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “בִּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאִם תֵּצֵא בְשָׁעָה זוֹ מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, אוֹ אִם תְּדַבֵּר מִלָּה אַחַת לִפְנֵי צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, הֲרֵינִי הוֹרְגֶךָ. וּכְשֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ קוּם וָצֵא לְדַרְכֶּךָ, וְאַל תּחֲזֹר לְבַיִת זֶה לְעוֹלָם”. תְּפָסוֹ הַשֵּׁד לַסַּיָּס הַגִּבֵּן וְהָפַךְ רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַחוֹר כְּלַפֵּי מַטָּה וְאֶת רַגְלָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְאָמַר לוֹ:“הִשָּׁאֵר בְּכָאן וַאֲנִי שׁוֹמֵר עָלֶיךָ עַד שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ”.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מִסִּפּוּר הַגִּבֵּן. וְאוּלָם מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְסִפּוּר בַּדְר אַלדִּין חַסַן, הֲרֵי עָזַב אֶת הַגִּבֵּן והַשֵּׁד מִתְעַצְּמִים זֶה בָזֶה וְנִכְנַס לַבַּיִת וְיָשַׁב בְּתוֹךְ הַחֶדֶר. נִכְנְסָה הַכַּלָּה וְעִמָּהּ זְקֵנָה, נִשְׁאֲרָה הַזְּקֵנָה עוֹמֶדֶת בְּדֶלֶת הַחֶדֶר וְאָמְרָה: “הוֹי אֲבִי-הַקּוֹמָה הַיְשָׁרָה קוּם וְטֹל אֶת אֲשֶׁר הִפְקִיד אֱלֹהִים בְּיָדֶךָ”. פָּנְתָה הַזְּקֵנָה וְהָלְכָה לָהּ. וְנִכְנְסָה הַכַּלָּה, הַיְדוּעָה בִשְׁמָהּ סִת אַלְחֻסֻן שָׂרַת הַיֹּפִי, לְתוֹךְ הַחֶדֶר פְּנִימָה וְלִבָּהּ שָׁבוּר, וְאָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֵינִי נִשְׁמַעַת לוֹ וַאֲפִלּוּ אִם תֵּצֵא נִשְׁמָתִי”. וְאוּלָם כְּשֶׁצָעֲדָה קָדִימָה רָאֲתָה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמְרָה לוֹ: "חֲבִיבִי, עֲדַיִן אַתָּה יוֹשֵׁב כָּאן? אָמְנָם כְּבָר אָמַרְתִּי בְּלִבִּי: “אִלּוּ לְפָחוֹת הֱיִיתֶם אַתָּה וְהַסַּיָּס הַגִּבֵּן שֻׁתָּפִים בִּי”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “וְאֵיךְ זֶה יִקְרַב הַסַּיָּס אֵלַיִךְ, וּמִנַּיִן לוֹ שֶׁיִּהְיֶה שֻׁפָּתִי בָךְ?” אָמְרָה: “מִי הוּא אֵפוֹא בַּעֲלִי, אַתָּה אוֹ הוּא?” אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “סִת אַלְחֻסֻן, לֹא נַעֲשָׂה כָל זֶה אֶלָּא לִצְחוֹק וּלְהָתֵל בּוֹ. כְּשׁרָאוּ הַנְּעָרוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת, וְהַקְּרוּאִים אֶת יָפְיֵךְ בְּשָׁעָה שֶׁהֵסִירוּ לְפָנַי הַצָּעִיף מֵעָלַיִךְ, הָיָה חוֹשֵׁשׁ אָבִיךְ מִפְּנֵי עֵין-הָרָע וְשָׂכַר אוֹתוֹ בַעֲשָׂרָה דִינָרִים, כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת עֵין-הָרָע. וְעַכְשָׁו הֲרֵי כְבָר הָלַךְ לְדַרְכּוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סִת אַלְחֻסֻן אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מְדַבֵּר דְּבָרִים אֵלֶּה שָׂשָׂה וְצָחֲקָה מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְאָמְרָה לוֹ: “חַי-אֱלֹהִים כִּבִּיתָ אֶת הָאֵשׁ שֶׁבָּעֲרָה בְקִרְבִּי. בְּשֵׁם אֱלֹהִים קָחֵנִי וְאַמְּצֵנִי אֶל חָזֶךָ”.

וּבִהְיוֹת לֹא הָיוּ עָלֶיהָ עוֹד כָּל שְׂמָלוֹת, הֵרִימָה אֶת הַלְּבוּשׁ הָאָרֹךְ עַד לְמַעְלָה מִּכְּתֵפֶיהָ, וְנִתְגַּלּוּ חֵיקָה וְעִגּוּלֵי יְרֵכוֹתֶיהָ, כְּשֶׁרָאָה זֹאת בַּדְר אַלדִּין נִתְעוֹרְרָה תַאֲוָתוֹ וְהֵסִיר אֶת בְּגָדָיו, הִתִּיר אֶת כִּיס הַזָּהָב שֶׁלְּקָחוֹ מֵהַיְהוּדִי וְשֶׁהָיוּ בוֹ אֶלֶף דִּינָר, עָטַף אוֹתוֹ בְמִכְנָסָיו וְתָחַב אוֹתָם בִקְצֵה מִשְׁכָּבוֹ. הֵרִים אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל כִּסֵּא, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא בְּכֻתָּנְתּוֹ הַנָּאָה הָרְקוּמָה זָהָב. מָשְׁכָה אוֹתוֹ סִת אַלְחֻסֻן אֵלֶיהָ וּמְשָׁכָהּ אֵלָיו. נְטָלָהּ לְתוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו וְנָתַן לָהּ לְחַבְּקוֹ, כוֹנֵן הַמִּקְלָע וְהוֹרִיד הַמָּעוֹז. וּמְצָאָהּ פְּנִינָה שֶׁלֹּא הָשְׁבַּת טָהֳרָהּ, וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ. הִשִּׁיר בְּתוּלֶיהָ וְהִתְעַנֵּג עַל עֲלוּמֶיהָ וּטְרָפָם לָעַד. הִרְבָּה בְּחבּוּקָהּ וְהָרְתָה לוֹ. לְבַסּוֹף שָׂם בַּדְר אַלדִּין יָדוֹ תַחַת רֹאשָׁהּ, וְאַף הִיא עָשְׂתָה כֵן, וְנָחוּ אִישׁ בִּזְרוֹעוֹת רְעוּתוֹ וְנִרְדָּמוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם הַמְשׁוֹרֵר:

בַּקֵּר אֶת שֶׁאָהַבְתָּ, וְדִבְרֵי מְקַנֵּא עֲזֹב.

שֶׁכֵּן קִנְאָה עִם אַהֲבָה לֹא תַעֲזֹב.

לֹא בָרָא אֱלֹהִים לְמַרְאֵה נֶחְמָדִים,

מִשְּׁנַיִם אוֹהֲבִים עַל מִטָּה מְאֻחָדִים,

מְחֻבָּקִים, וּלְבוּשׁ עֲלֵיהֶם הָרָצוֹן,

קָנֶה וּזְרוֹעַ לָהֶם כַּר בְּשָׂשׂוֹן.

וְעֵת לֵב אֶל לֵב בְּאַהֲבָה נִקְשָׁר,

יַכּוּ בְנֵי-אָדָם רַק עַל בַּרְזֶל קַר.

וְאִם נִקְרָה לְךָ בְחַיֶּיךָ, הָרֵעַ הָאֶחָד,

הוּא הָרָצוּי, וַחֲיֵה לְמַעַן הָאֶחָד בִּלְבָד.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְסִת אַלְחֻסֻן בַּת-דּוֹדוֹ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשֵּׁד, הֲרֵי אָמַר לַשֵּׁדָה: “קוּמִי וְגַחֲנִי מִתַּחַת לָעֶלֶם וְהָבִי נָשִׁיב אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ בְּטֶרֶם יַדְבִּיקֵנוּ הַבֹּקֶר, שֶׁהָשָּׁעָה דוֹחֶקֶת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה טָסָה הַשֵּׁדָה וְגָחֲנָה מִתַּחַת לְשׁוּלֵי כֻתָּנְתּ שֶׁל הָעֶלֶם כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן. נָשְׂאָה אוֹתוֹ וְטָסָה עִמּוֹ כְמוֹת שֶׁהוּא בְכֻתֹּנֶת מִבְּלִי כָּל לְבוּשׁ. לֹא פָסְקָה הַשֵּׁדָה לָטוּס עִמּוֹ וְהַשֵּׁד צָמוּד לָהּ, עַד שֶׁהִדְבִּיקָם הַבֹּקֶר בַּחֲצִי דַרְכָּם, וְהָיוּ הַקּוֹרְאִים לַתְּפִלָּה קוֹרְאִים: “חוּשׁוּ לַתְּפִלָּה”. וְהָיְתָה זֹאת מֵאֵת אֱלֹהִים שֶׁמַּלְאָכָיו יָרוּ אֶת הַשֵּׁד בְּאַחַד הַזִּיקִין וְנִשְׂרַף. וְאוּלָם הַשֵּׁדָה נִצְּלָה. הוֹרִידָה אֶת בַּדְר אַלדִּין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁפָּגַע הַזִּיק אֶת הַשֵּׁד, וְלֹא הִמְשִׁיכָה לְהַעֲבִירוֹ הָלְאָה מִתּוֹךְ חֲשָׁשׁ שֶׁחָשְׁשָׁה לְחַיָּיו. וְהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם עַל פִּי גְזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה דַּמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה. הִנִּיחָה אוֹתוֹ הַשֵּׁדָה עַל יַד שַׁעַר מִשְּׁעָרֶיהָ וְטָסָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי הָעִיר, יָצְאוּ בְנֵי-אָדָם וְרָאוּ עֶלֶם הָדוּר בְּכֻתֹּנֶת וְכֻמְתָּה בְּלִי מִצְנֶפֶת וּבְלִי מִכְנָסַיִם, וְהוּא שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה מִהְיוֹתוֹ נֵעוֹר בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁרָאוּהוּ בְנֵי-הָאָדָם אָמְרוּ: “מַה מְּאֻשָּׁרָה הִיא זוֹ שֶׁהָיָה עֶלֶם זֶה עִמָּהּ הַלַּיְלָה. אַךְ לוּ הָיָה מַאֲרִיךְ רוּחוֹ עַד כְּדֵי לִלְבּשׁ אֶת בְּגָדָיו”. אָמַר אַחֵר: “מִסְכֵּן בֶּן-טוֹבִים. יִתָּכֵן שֶׁאַךְ זֶה עַתָּה יָצָא מִבֵּית הַיַּיִן לִצְרָכָיו, וַעֲבָרוֹ הַיַּיִן וְהִתְעָהוּ מִן הַמָּקוֹם שֶׁבִּקֵּשׁ לָסוּר אֵלָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לַשַּׁעַר וּמְצָאוֹ נָעוּל וְשָׁכַב לִישֹׁן כָּאן”. וּבְעוֹד בְּנֵי-הָאָדָם שְׁקוּעִים בְּדִבּוּרָם בּוֹ, נָשְׁפָה רוּחַ-בֹּקֶר וְהֵרִימָה שׁוּלֵי כֻּתָּנְתּוֹ עַד לְבִטְנוֹ, וְנִתְגַלּוּ בֶּטֶן וְגוּמַת-הַשָּׁרָר וְשׁוֹקַיִם וּמָתְנַיִם כִּבְדֹלַח, וְקָרְאוּ הָאֲנָשִׁים“חַי-אֱלֹהִים, כַּמָּה יָפֶה”. הִתְעוֹרֵר בַּדְר אַלדִּין וּמָצָא עַצְמוֹ מוּטָל לִפְנֵי שַׁעֲרָה שֶׁל עִיר וְהָמוֹן רָב עוֹמֵד עָלָיו. תָּמַהּ וְאָמַר: “הֵיכָן אֲנִי, עֲדַת טוֹבִים, וּמַה סִבַּת-הַדָּבָר שֶׁנִּתְאַסַּפְתֶּם עָלַי, וּמַה עִנְיָנִי עִמָּכֶם?” אָמְרוּ: " אֲנַחְנוּ מְצָאנוּךָ בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה לִתְפִלַּת-שַׁחֲרִית מוּטָל לְיַד שַׁעַר זֶה, יָשֵׁן, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים דָּבָר עַל אוֹדוֹתֶיךָ זוּלַת זֶה. וְהֵיכָן הָיִיתָ יָשֵׁן בַּלַּיְלָה הַזֶּה?" אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “חַי-אֱלֹהִים, הָאֲנָשִׁים, שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן הַלַּיְלָה הַזֶּה בְמִצְרַיִם”. אָמַר אֶחָד: “כְּלוּם אָכַלְתָּ חֲשִׁישׁ?” וְאַחֵר אָמַר: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אַתָּה? כֵּיצַד זֶה הָיִיתָ לָן בְּמִצְרַיִם וְהִשְׁכַּמְתָּ יָשֵׁן בִּמְדִינַת דַמֶּשֶׂק?” אָמַר לָהֶם: “חַי-אֱלֹהִים,עֲדַת טוֹבִים, שֶׁאֵינִי מְשַׁקֵּר לָכֶם כְּלָל וּכְלָל. וְאָכֵן הָיִיתִי אֶמֶשׁ בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם, וּתְמוֹל בְּבָצְרָה”. אָמַר אֶחָד: “דְּבַר פֶּלֶא הוּא זֶה”. וְאָמַר אַחֵר: “עֶלֶם זֶה מְשֻׁגָּע הוּא”. סָפְקוּ עָלָיו כַּפַּיִם וְשׂוֹחֲחוּ בוֹ הָאֲנָשִׁים בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָם וְאָמְרוּ: “חֲבָל עַל עֲלוּמָיו, חַי-אֱלֹהִים, שֶׁאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁמְּשֻׁגָּע הוּא”. אָמְרוּ לוֹ: “שׁוּבָה לְבִינָתֶךָ”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: "הָיִיתִי אֶמֶשׁ בַּלַּיְלָה חָתָן בְּחַצְרוֹת מִצְרַיִם ". אָמְרוּ לוֹ: “אוּלַי חָלַמְתָּ וְרָאִיתָ זֶה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר בַּחֲלוֹם”. נָבוֹךְ חַסַן בְּנַפְשׁוֹ וְאָמַר לָהֶם: “חַי-אֱלֹהִים שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם, וּמַה שֶּׁאֵרַע לִי אֵינוֹ מַחֲזֵה שָׁוְא. בָּרִי לִי שֶׁהָיִיתִי שָׁמָּה, וְהֵסִירוּ צְעִיף הַכַּלָּה לְמַעֲנִי, וְהָיָה שָׁם גַּם שְׁלִישִׁי, הַגִּבֵּן שֶׁיָּשֶׁב אֶצְלֵנוּ. חַי-אֱלֹהִים, אַחַי, שֶׁאֵין זֶה חֲלוֹם. וְאִלּוּ הָיָה זֶה חֲלוֹם, הֲרֵי הֵיכָן כִּיס הַזָּהָב שֶׁהָיָה עִמִּי, וְהֵיכָן הֵם מִצְנַפְתִּי וּבְגָדַי וּמִכְנָסַי?” קָם וְנִכְנַס לָעִיר וְהָיָה מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וּבִשְׁוָקֶיהָ. נִדְחֲקוּ אֵלָיו בְּנֵי-הָאָדָם וְנִקְהֲלוּ סְבִיבוֹתָיו. נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל טַבָּח, וְהָיָה אוֹתוֹ טַבָּח פִּקֵּחַ, הַיְנוּ גַנָּב הָיָה מֵעִקָּרוֹ, וְאוּלָם אֱלֹהִים מָחַל לוֹ עֲווֹנוֹתָיו, וּפָתַח בֵּית-תַּבְשִׁיל, וְהָיְתָה אֵימָתוֹ עַל כָּל בְּנֵי-דַמֶּשֶׂק שֶׁהָיוּ מְפַחֲדִים מִפָּנָיו, שֶׁהָיָה מָהִיר לִכְעֹס. וּכְשֶׁרָאוּ שֶׁהָעֶלֶם נִכְנַס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ טַבָּח נָפוֹצוּ בְּפָחֲדָם מִפָּנָיו. אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: “מֵהֵיכָן אַתָּה, בָּחוּר? סַפֵּר לִי סִפּוּרְךָ שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ יָקָר לִי מִנַּפְשִׁי”. שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר לוֹ הַטַּבָּח: “אֲדוֹנִי בַּדְר אַלדִּין, דַּע, שֶׁעִנְיָן נִפְלָא הוּא זֶה וּמִקְרֶה מוּזָר. וְאוּלָם בְּנִי, הַסְתֵּר מַה שֶּׁעִמְּךָ, עַד שֶׁיַּעֲמֹד לְךָ מֵאֵת אֱלֹהִים רֶוַח וְהַצָּלָה. שֵׁב עִמָּדִי בְמָקוֹם זֶה, שֶׁאֲנִי אֵין לִי וָלָד, וַאֲאַמֵּץ אוֹתְךָ לִי לְבֵן”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין: “יְהִי כֵן כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ, דּוֹדִי”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד הַטַּבָּח לַשּׁוּק וְקָנָה לוֹ לְבַּדְר אַלדִּין בְּגָדִים מְפֹאָרִים וְהִלְבִּישׁוֹ אוֹתָם. וְהָלַךְ עִמּוֹ אֶל הַקָּאצִ’י, וְהֵעִיד לְפָנָיו שֶׁהוּא בְנוֹ. נִתְפַּרְסֵם בַּדְר אַלדִּין חַסַן בִּמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק שֶׁהוּא בֶּן הַטַּבָּח, וְיָשַׁב אֶצְלוֹ בַּחֲנוּת, גּוֹבֶה אֶת הַכְּסָפִים, וְהָיָה מוֹשָׁבוֹ אֵיתָן אֵצֶל הַטַּבָּח בְּמַצָּב זֶה.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָן בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְסִת אַלְחֻסֻן בַּת דּוֹדוֹ, הֲרֵי כְּשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְהֵקִיצָה מִשְׁנָתָהּ, לֹא מָצְאָה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן אַצְלָהּ. הָיָה בָרִי לָהּ שֶׁיָּצָא לִצְרָכָיו, וְיָשְׁבָה מְצַפָּה לוֹ זְמַן שָׁעָה. ִכְנַס אֶצְלָהּ אָבִיהָ, כְּשֶׁהוּא מָלֵא יָגוֹן מִמַּה שֶּׁאֵרַע לוֹ מִידֵי הַשֻּׂלְטָאן, שֶׁהִכְרִיחוֹ וְהִשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ בְעַל כָּרְחָהּ לְאַחַד עֲבָדָיו שֶׁהוּא סַיָּס גִּבֵּן, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הֲרֵינִי הוֹרֵג בַֹּת זוֹ אִם נִשְׁמְעָה לִמְתֹעָב זֶה”. הָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲדַר-כְּלוּלוֹתֶיהָ וְעָמַד עַל דַּלְתּוֹ וְאָמַר: “סִת אַלְחֻסֻן”. אָמְרָה לוֹ: “הִנְנִי,אֲדוֹנִי”. יָצְאָה נָעָה וְנָדָה עֲדַיִן מֵשִׂמְחָה וְנָשְׁקָה הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְהוֹסִיפוּ פָּנֶיהָ עוֹד זֹהר וָחֵן מֵאָז בָּא אֵלֶיהָ אוֹתוֹ עֹפֶר אַיָּלִים הַחַדְרָה. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ אָבִיהָ בְכָךְ, אָמַר לָהּ: “הוֹי מְגֹאָלָה, כְּלוּם שְׂמֵחָה אַתְּ עַד כְּדֵי כָךְ בְּסַיָּס זֶה?” כְּשֶׁשָּׁמְעָה סִת אַלְחֻסֻן דִּבְרֵי אָבִיהָ, חִיְּכָה וְאָמְרָה: “בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעָה אוֹתְךָ, רַב לְךָ בְּמַה שֶׁהָיוּ בְנֵי-אָדָם מְצַחֲקִים עָלַי וּמַלְעִיבִים בִּי בְּעִנְיַן אוֹתוֹ סַיָּס שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה צִפֹּרֶן גְּזוּזָה מֵאֶצְבַּע בַּעֲלִי. חַי-אֱלֹהִים, לֹא בִלִּיתִי בְכָל יְמֵי חַיַּי לַיְלָה יָפֶה מִלֵּיל אֶמֶשׁ שֶׁלַּנְתִּי עִמּוֹ. אַל תִּלְעַג לִי בְהַזְכִּירְךָ לְפָנַי אוֹתוֹ גִבֵּן”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ אֶת דְּבָרֶיהָ נִתְמַלֵּא זַעַם וְנִתְכַּרְכְּמוּ עֵינָיו וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, מַה הֵם דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁאַתְּ שָׂחָה? הֲרֵי הַסַּיָּס הַגִּבֵּן לָן אֶצְלֵךְ”. אָמְרָה: “חַי-אֱלֹהִים אַל תַּזְכִּירֵנִי אוֹתוֹ, יַעְכְּרֵהוּ אֱלֹהִים וְיַעְכֹּר אֶת אָבִיו. וְאַל נָא תוֹסֶף הָתֵל בִּי, הֲרֵי לֹא הָיָה הַסַּיָּס אֶלָּא שָׂכוּר בַּעֲשָׂרָה דִינָרִים, וְנָטַל שְׂכָרוֹ וְהִסְתַּלֵּק, וּבָאתִי לַחֲדַר-כְּלוּלוֹתַי וּמָצָאתִי יוֹשֵׁב שָׂם אֶת בַּעֲלִי, זֶה שֶׁהֵסִירוּ הַמְזַמְּרוֹת לְעֵינָיו אֶת צְעִיפִי מֵעָלַי. הֲרֵי הוּא זֶה שֶׁפִּזֵּר זָהָב אָדֹם עַד שֶׁהֶעֱשִׁיר אֶת הָעֲנִיִּים שֶׁהָיוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד. וּכְבָר בִּלִיתִי אֶת הַלַּיְלָה בְחֵיק בַּעֲלִי נְעִים הַמֶּזֶג, בַּעַל הָעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַגַּבּוֹת הַצְּמוּדוֹת יָחַד”. כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, חָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ אֵשֶׁת נַאֲפוּפִים, מַה הוּא זֶה שֶׁאַתְּ שָׂחָה? הֵיכָן שִׂכְלֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי, כְּבָר פִּלַּחְתָּ אֶת כְּבֵדִי. מִשּׁוּם מַה אַתָּה מַעֲמִיד פָּנִים כְּלֹא יוֹדֵעַ? הֲרֵי בַּעֲלִי זֶה שֶׁהִשִּׁיר אֶת בְּתוּלַי, יָצָא לִצְרָכָיו. וְחָשָׁה אֲנִי שֶׁכְּבָר הָרִיתִי לוֹ”. קָם אָבִיהָ מִשְׁתָּאֶה וְנִכְנַס לְבֵית-הַכָּבוֹד וּמָצָא אֶת הַסַּיָּס הַגִּבֵּן רֹאשׁוֹ כָבוּשׁ בְתוֹךְ הַחוֹר וְרַגְלָיו מוּרָמוֹת כְּלַפֵּי מַעְלָה. נִבְעַת הַמִּשְׁנֶה לְמַרְאֵה עֵינָיו וְאָמַר: “הֲרֵי הַגִּבֵּן הוּא זֶה”. אָמַר לוֹ: “הוֹי הַגִּבֵּן!”. נָחַר הַגִּבֵּן: “סוּרָה מֵעָלַי, סוּרָה מֵעָלַי”, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁהַשֵּׁד הוּא הַדּוֹבֵר. קָרָא הַמִּשְׁנֶה שׁוּב וְאָמַר: “דַּבֵּר, אוֹ שֶׁאֲנִי מְרוֹצֵץ גֻּלְגָּלְתְּךָ בְחֶרֶב זוֹ”. אָמַר הַגִּבֵּן: “חַי-אֱלֹהֵים שֵׁיךְ הַשֵּׁדִים, שֶׁמֵאָז כָּבַשְׁתָּ אוֹתִי בְמָקוֹם זֶה לֹא הֲרִימוֹתִי רֹאשִׁי. בֵּאלֹהִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ שֶׁתָּחוּס עָלַי”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דִּבְרֵי הַגִּבֵּן אָמַר לוֹ: “מָה אַתָּה שָׂח? אֲבִי הַכַּלָּה אֲנִי. אֵינִי שֵׁד”. אָמַר לוֹ: “דַּי בָּזֶה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִטֹּל אֶת נִשְׁמָתִי, וְעַכְשָׁו לֶךְ לְךָ, לִפְנֵי שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁעָשָׂה בִי מַעֲשֵׂה זֶה. כְּלוּם לֹא יְכָלְתֶּם לְהַשִּׂיא לִי אֶלָּא אֶת אֲהוּבַת הַכֹּוִיים וַחֲשׁוּקַת הַשֵּׁדִים? יָאֹר אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁהִשִּׂיא אוֹתָהּ לִי וְאֶת זֶה שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לְכָךְ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשָׁה וְעֶשְׂרִים אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁהַסַּיָּס הַגִּבֵּן אָמַר לַאֲבִי הַכַּלָּה: “יָאֹר אֱלֹהִים אֶת זֶה שֶׁהָיָה הַגּוֹרֵם לְכָךְ”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “קוּם וְצֵא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם מְשֻׁגָּע אֲנִי שֶׁאֵלֵךְ עִמְּךָ בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁד לְכָךְ? הֲרֵי אָמַר לִי, כְּשֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, תֵּצֵא וְהָלַכְתָּ לְדַרְכְּךָ”. הַאִם כְּבָר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לֹא? שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לָצֵאת מִמְּקוֹמִי אֶלָּא אִם עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מִי הֵבִיא אוֹתְךָ לְמָקוֹם זֶה?” אָמַר: “בָּאתִי אֶמֶשׁ לְכָאן לַעֲשׂוֹת צְרָכַי, וְהִנֵּה עָלָה עַכְבָּר מִתּוֹךְ הַמַּיִם וְצָרַח וְהָלַךְ וְגָדַל עַד שֶׁנִּהְיָה בְגֹדֶל הַכּוֹי בְּעֵרֶךְ וְאָמַר לִי דְבָרִים שֶׁחָדְרוּ לְתוֹךְ אָזְנַי וַעֲזָבַנִי וְהָלַךְ. יָאֹר אֱלֹהִים אֶת הָאֲרוּסָה וְאֶת זֶה שֶׁהִשִּׂיאָה לִי”. נִגַּשׁ אֵלָיו הַמִּשְׁנֶה וְהוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ חוֹר בֵּית-הַכָּבוֹד. יָצָא מְמַהֵר וְרָץ וַעֲדַיִן אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁעָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְעָלָה אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְהִגִּיד לוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִם הַשֵּד.

וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה אֲבִי הַכַּלָּה נִכְנַס לַבַּיִת כְּשֶׁהוּא נָבוֹךְ בְּעִנְיָן בִּתּוֹ וְאָמַר: “בִּתִּי, גַּלִּי לִי עִנְיָנֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “הֲרֵי הֶחָתָן שֶׁהֵסִירוּ לְמַעֲנוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעָלַי, לָן אֶצְלִי אֶמֶשׁ וְהִשִּׁיר בְּתוּלַי וְהָרִיתִי לוֹ”. וְאִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין לִי, הֲרֵי זוֹ מִצְנַפְתּוֹ צְנוּפָה עֲדַיִן עַל הַכִּסֵּא. וּמִכְנָסָיו מִתַּחַת לַמִּטָּה, וּמַשֶּׁהוּ עָטוּף בָּהֶן, לֹא יָדַעְתִּי מָה הוּא". כְּשֶׁשָּׁמַע אָבִיהָ דְבָרִים אֵלֶּה, נִכְנַס לַחֲדַר-הַכְּלוּלוֹת וּמָצָא מִצְנֶפֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן אָחִיו. מִיָּד נְטָלָהּ וְהָפַךְ בָּהּ וְאָמַר: “מִצְנֶפֶת מִשְׁנִים הִיא זוֹ, שֶׁכֵּן עֲשׂוּיָה מַלְמָלָה הִיא”. רָאָה מַשֶּׁהוּ מֵעֵין קָמֵיעַ,שֶׁהָיָה תָפוּר בְּתוֹךְ הַמִּצְנֶפֶת וְהִתִּירוֹ. הֵרִים הַמִּכְנָסַיִם וּמָצָא אֶת הַכִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף הַדִּינָר. פְּתָחוֹ וּמָצָא בוֹ נְיָר כָּתוּב, וְקָרָא, וּמָצָא אֶת שְׁטַר-הַמִּקְנָה שֶׁל הַיְהוּדִי עַל שֵׁם בַּדְר אַלדִּין חַסַן בֶּן נוּר אַלדִּין הַמִּצְּרִי, וּמָצָא אֶת אֶלֶף הַדִּינָרִים.

כְּשֶׁקָּרָא שַׁמְס אַלדִּין אֶת הַנְּיָר צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְנָפַל עַל פָּנָיו מִתְעַלֵּף. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר וְהִתְחִיל תּוֹפֵס אֶת צְפוּנוֹת הַמִּקְרֶה, הִשְתָּאֶה וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ הַכֹּל יָכוֹל. יוֹדַעַת אַתְּ בִּתִּי מִי הָיָה בַּעֲלֵךְ כַּדָּת?” אָמְרָה: “לֹא”. אָמַר: “הֲרֵי הוּא בֶן-אָחִי, בֶּן-דּוֹדֵךְ אֲחִי-אָבִיךְ. וְאֵלֶּה אֶלֶף הַדִּינָר מֹהַר הֵן לָךְ. יִשְׁתַּבַח אֱלֹהִים, וּמִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי כֵּיצַד אֵרַע עִנְיָן זֶה”. פָּתַח אֶת הַקָּמֵיעַ הַתָּפוּר וּמָצָא נְיָר כָּתוּב בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל אָחִיו נוּר אַלדִּין הַמִּצְּרִי אָבִיו שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וּכְשֶׁרָאָה אֶת כְּתַב-יָדוֹ שֶׁל אָחִיו נָשָׂא קוֹלוֹ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֶרְאֶה עִקְבוֹתָם וְאִמַּס מִתְּשׁוּקָה,

וְדִמְעָתִי עַל מִדְרַךְ כַּף רַגְלָם, יְצוּקָה,

וְאֶקְרָא לַאֲשֶׁר הֵבִיא פֵרוּדָם עָלַי:

“יְהִי חַסְדְּךָ לְהָשִׁיב שְׁבוּתָם אֵלַי”

כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת שִׁירוֹ קָרָא אֶת הַקָּמֵעַ וּמָצָא בוֹ אֶת זְמַן אֵרוּסֵי אָחִיו אֶת בַּת-מִשְׁנֵה בָּצְרָה וְאֶת זְמַן נִשּׂוּאָיו וּזְמַן הֻלֶּדֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְכָל פָּרָשַׁת חַיֵּי אָחִיו עַד יוֹם מוֹתוֹ. הִתְפַּלֵּא וְנִמְלָא גִיל בִּרְעָדָה, וְהִקְבִּיל מַה שֶּׁאֵרַע לְאָחִיו לְעֻמַּת מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וּמְצָאוֹ מַתְאִים בַּכֹּל: הָיָה זְמַן אֵרוּסָיו בִּזְמַן אֵרוּסֵי אָחִיו, וְכֵן נִשּׂוּאָיו, וְגַם יוֹם הֻלֶּדֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן חָל בְּיוֹם הֻלֶּדֶת סִת אַלְחֻסֻן בִּתּוֹ. לָקַח אֶת שְׁנֵי הַנְּיָרוֹת וְעָלָה אִתָּם אֶל הַשֻּׂלְטָאן, וְהוֹדִיעוֹ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִרְשֹׁם עִנְיָן זֶה בְסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים.

הָיָה הַמִּשְׁנֶה מְצַפֶּה כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ לְבֶן אָחִיו, וְאוּלָם הוּא לֹא בָא. הוֹחִיל יוֹם שֵׁנִי וְשְׁלִישִׁי, וְכֵן עַד שִׁבְעָה יָמִים וְלֹא הִגִּיעָה לוֹ כָּל יְדִיעָה עַל אֹדוֹתָיו. אָמַר: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא עָשָׂה כָמוֹהוּ אִישׁ לְפָנָי”. נָטַל קֶסֶת וּקְנֵה-סוֹפְרִים וְרָשַׁם עַל נְיָר אֶת כָּל תָּכְנִית הַבַּיִת, וְאֶת מְקוֹם הַחֶדֶר, וְכֵיצַד הָיָה הַוִּילוֹן מוּרָד, וְרָשַׁם כָּל מַה שֶׁהָיָה בַּבָּיִת קִפֵּל אֶת הַכְּתָב וְצִוָּה לֶאֱסֹף אֶת הַבְּגָדִים שֶׁהִשְׁאִיר; לָקַח אֶת הַמִּצְנֶפֶת וְאֶת הַתַּרְבּוּשׁ, אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַכִּיס וְנָשָׂא אוֹתָם אֶל חַדְרוֹ, סָגַר אוֹתָם עַל מַסְגֵּר וְשָׂם חוֹתָמוֹ עָלָיו לִשְׁמֹר אוֹתָם. אוּלַי יָבוֹא בֶן-אָחִיו חַסַן הַבָּצְרִי. וְאוּלָם בַּת-הַמִּשְׁנֶה יָלְדָה, כְּשֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת, יֶלֶד דּוֹמֶה לַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ, כִּדְמוּת אָבִיו וּכְצַלְמוֹ לְיֹפִי וּשְׁלֵמוּת וְזֹהַר וָחֵן. כָּרְתוּ שָׁרְרוֹ וְכִחֲלוּ אֶת רִיסֵי עֵינָיו בַּאֲבָר-קָלָל וּמְסָרוּהוּ לְמֵינֶקֶת וְקָרְאוּ אֶת שְׁמוֹ עַגִ’יבּ לֵאמֹר: פִּלְאִי. גָּדַל וְהָיָה בֶּן-יוֹמוֹ כְבֶן חֹדֶשׁ וּבֶן חֹדֶשׁ כְּבֶן-שָׁנָה כְּשֶׁמָּלְאוּ לוֹ שֶׁבַע שָׁנִים נְתָנוֹ אָבִי-אִמּוֹ עַל יַד חָכָם וְצִוָּהוּ לְלַמְּדוֹ וְלִדְאֹג לְחִנּוּכוֹ וּלְהִשְׁתַּלְּמוּתוֹ. נִשְׁאַר בְּבֵית-הַסֵּפֶר אַרְבַּע שָׁנִים. הִתְחִיל מִתְקוֹטֵט עִם יַלְדֵי בֵּית-הַסֵּפֶר וּמְקַנְטְרָם וְאוֹמֵר לָהֶם: “מִי בָכֶם כָּמוֹנִי? אֲנִי בֶן מִשְׁנֵה מִצְרַיִם אָנִי”. נִתְעוֹרְרוּ הַיְלָדִים וְנִתְאַסְּפוּ וְהִתְלוֹנְנוּ בְאָזְנֵי מוֹרָם עַל זֶה שֶׁהֵם סוֹבְלִים מֵעַגִּ’יבּ. אָמַר לָהֶם הַמּוֹרֶה: “אֲנִי אוֹרְכֶם דָּבָר שֶׁתֹּאמְרוּהוּ לוֹ מָחָר כְּשֶׁיָּבוֹא, וְיֶחֱדַל מִלָּבוֹא עוֹד לְבֵית-הַסֵּפֶר: כְּשֶׁיָּבוֹא מָחָר תֵּשְׁבוּ סְבִיבוֹ וְתֹאמְרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ: חַי אֱלֹהִים שֶׁלֹּא יְשַׂחֵק אִתָּנוּ בְמִשְׂחָק זֶה, אֶלָּא מִי שֶׁיַּגִּיד לָנוּ אֶת שֶׁם-אִמּוֹ וְאֶת שֶׁם-אָבִיו”. שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת שֶׁם-אָבִיו וְאֶת שֶׁם-אִמּוֹ, מַמְזֵר הוּא וְלֹא יְשַׂחֵק עִמָּנוּ", הִסְכִּימוּ עַל כָּךְ. לְמָחֳרַת בָּאוּ הַיְלָדִים לְבֵית-הַסֵּפֶר, וְעַגִּ’יבּ בְּתוֹכָם. נֶאֶסְפוּ סְבִיבוֹ וְאָמְרוּ: "הָבָה נְשַׂחֵק בְּמִשְׂחָק, וְאוּלָם אַל יִשְׁתַּתֵּף בּוֹ זֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד מַה שֶּׁם-אָבִיו וְשֶׁם-אִמּוֹ ". קָרְאוּ כֻלָּם: “חַי אֱלֹהִים, כֵּן הוּא”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֲנִי שְׁמִי מָאגִ’ד וְשֵׁם אִמִּי עַלָאַוִיָּה וְאָבִי עִזּ אַלדִּין”. וְכֵן אָמְרוּ הַשֵּׁנִי וְגַם הַשְּׁלִישִׁי, עַד שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ, וְאָמַר: “אֲנִי שְׁמִי עַגִ’יבּ וְשֵׁם אִמִּי סִתְּ אַלחֻסֻן וְאָבִי שַׁמְס אַלדִּין מִשְׁנֵה מִצְרַיִם”. אָמְרוּ לוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵין הַמִּשְׁנֶה אָבִיךָ”. אָמַר לָהֶם עַג’יבְּ: “הַמִּשְׁנֶה אָבִי הוּא בֶאֱמֶת”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָחֲקוּ עָלָיו הַיְלָדִים וְסָפְקוּ כַפֵּיהֶם וְאָמְרוּ: “אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי אָבִיו. סוּר אֵפוֹא מֵאִתָּנוּ, שֶׁכֵּן לֹא יְשַׂחֵק עִמָּנוּ אֶלָּא זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת שֶׁם-אָבִיו”. מִיָּד נָפוֹצוּ הַיְלָדִים מִסְּבִיבוֹתָיו וְצָחֲקוּ לוֹ. צַר לְלִבּוֹ מְאֹד וְנֶחֱנַק מִבֶּכִי. אָמַר לוֹ הַמּוֹרֶה: “יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁהַמִּשְׁנֶה סָבְךָ הוּא, אֲבִי אִמְּךָ סִתְּ אַלחֻסֻן, וְאוּלָם אֵינוֹ אָבִיךָ. וְאָמְנָם אֶת אָבִיךָ אֵינְךָ מַכִּיר לֹא אַתָּה וְלֹא אֲנַחְנוּ, שֶׁכֵּן הִשִּׂיא הַשֻּׂלְטָאן אֶת אִמְּךָ לְסַיָּס גִּבֵּן. וְאוּלָם שֵׁד בָּא וְלָן אֶצְלָהּ, וְאֵין יוֹדֵעַ אָב לְךָ. הֶרֶף אֵפוֹא מֵהִתְנַשֵּׂא עַל יַלְדֵי בֵית-הַסֵּפֶר, עַד שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מִי אָבִיךָ יוֹלֶדְךָ, שֶׁלֹּא יְשִׂימוּךָ לְיֶלֶד זְנוּנִים. כְּלוּם אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲפִלּוּ בֶּן-גַּבְנוּן יוֹדֵעַ מִי אָבִיו? וְאִם אָמְנָם סָבְךָ מִשְׁנֵה-מִצְרַיִם הוּא, הֲרֵי אֶת אָבִיךָ לֹא נֵדַע, וּבְכֵן אוֹמְרִים אָנוּ, שֶׁאָב אֵין לְךָ, שׁוּבָה אֵפוֹא לְבִינָתֶךָ”.

כְּשֶׁשָּׁמַע עַגִ’יבּ אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹרֶה וְהַיְלָדִים וְאֶת הַקָּלוֹן שֶׁהֵמִיטוּ עָלָיו, קָם מִיָּד וְנִכְנַס אֶל אִמּוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֶיהָ וְהַדְּמָעוֹת שָׂמוֹת מַחֲסוֹם לִדְבָרָיו. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ דְבָרָיו וּבִכְיוֹ, לָהַט לִבָּהּ כְּאֵשׁ מֵרַחֲמִים עָלָיו וְאָמְרָה: “בְּנִי, מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲךָ לִידֵי בֶכִי? סַפֵּר לִי סִפּוּרֶךָ”. סִפֵּר לָהּ מַה שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי יַלְדֵי בֵית-הַסֵּפֶר וּמֵהַמּוֹרֶה, וְאָמַר לָהּ: “אִמָּא מִי הוּא אָבִי?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִיךְ הוּא מִשְׁנֵה-מִצְרַיִם”. אָמַר לָהּ: “אֵין הוּא אָבִי, אַל תְּכַחֲדִי מִמֶּנִּי. וְאִם אֵין אַתְּ מַגִּידָה לִי אֶת הַנְּכוֹנָה, הֲרֵינִי מֵמִית עַצְמִי בְפִגְיוֹן זֶה”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אִמּוֹ אֶת זֵכֶר אָבִיו, בָּכְתָה לְזֵכֶר בֶּן-דּוֹדָהּ, וְזָכְרָה אֶת אֲשֶׁר נִרְאֲתָה לוֹ לְבַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּבִגְדֵי כְלוּלוֹתֶיהָ וּמַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִמּוֹ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עוֹרְרוּ הָאַהֲבָה בְלִבִּי וְנִסְתַּלָּקוּ,

וְשָׁמְמוּ חֲצֵרוֹת אֵלּוּ כַּאֲשֶׁר רָחָקוּ.

נִטְרְפָה עָלַי דַּעְתִּי כַּאֲשֶׁר חָלָפוּ,

פָּג לִבִּי. תִּקְוָתִי וְשִׂבְרִי הִתְעוֹפָפוּ.

נָסְעוּ, וְחָלַף עָבַר מִנִּי גִילִי,

שֻׁדַּד מְקוֹם מְנוּחָתִי, אֵין מָנוֹחַ לִי.

וַיָּזֵלוּ בְפֵרוּד אֶת דִּמְעוֹת עֵינִי.

אֶשְׁפְּכֵן פְּלָגִים כִּי רָחֲקוּ מִנִּי.

וְעֵת אֶכָּסֵף לְיוֹם אֶרְאֶה פְּנֵיהֶם,

וְרָבְתָה אַנְחָתִי בְצִפִּיָּתִי אֲלֵיהֶם –

אֲשַׁוֶּה דְמוּתָם, וּבְתוֹךְ לִבִּי

כִּסּוּפִים וּתְשׁוּקָה, וַהֲגִיגִי בְחֻבִּי.

אוֹי אֵלֶּה אֲשֶׁר כְּסוּת לִי זִכְרָם,

וְאֵין לִי בֶגֶד זוּלָתִי אַהֲבָתָם.

הוֹי אֲהוּבֵינוּ, עַד מָה יִסּוּרִים אֵלֶּה יֶאֱרָכוּ,

וְעַד כַּמָּה תִּרְחֲקוּ מֶנִּי וְתִבְרָחוּ?

בָּכְתָה וְצָעֲקָה וְכֵן בְּנָהּ. נִכְנַס הַמִּשְׁנֶה וּכְשֶׁרָאָה אֶת שְׁנֵיהֶם בּוֹכִים, נִשְׂרַף לִבּוֹ וְאָמַר: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֲכֶם לִידֵי בֶכִי?” הִגִּידָה לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לִבְנָהּ עִם תִּינוֹקוֹת בֵּית-הַסֵּפֶר, וּבָכָה גַם הוּא. זָכַר אֶת אָחִיו וּמַה שֶּׁאֵרַע לוֹ עִמּוֹ, וּמַה שֶּׁאֵרַע לְבִתּוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַחֲדֹר לְתוֹךְ תּוֹכוֹ שֶׁל הָעִנְיָן. קָם הַמִּשְׁנֶה מִיָּד וְהָלַךְ עַד שֶׁעָלָה לִמְקוֹם הַמּוֹעֵצָה. נִכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ וְסִפֵּר לוֹ הַסִּפּוּר, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת מֵהַשֻּׂלְטָאן לִנְסֹעַ לְבָצְרָה לַחֲקֹר עַל אֹדוֹת בֶּן-אָחִיו, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ אִגְּרוֹת לְכָל הַמְּדִינוֹת. שֶׁאִם יִמְצָא אֶת בֶּן-אָחִיו בְּאֵיזוֹ מְדִינָה שֶׁהִיא יוּכַל לְקַחְתּוֹ עִמּוֹ. בָּכָה לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָאן וְנִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וְכָתַב לוֹ אִגְּרוֹת לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מִן הָאֲרָצוֹת וְהַמְּדִינוֹת. שָׂמַח בָּזֶה וּבֵרֵךְ אֶת הַשֻּׂלְטָאן. נִפְרַד מִמֶּנּוּ וְיָרַד מִיָּד וְהֵכִין עַצְמוֹ לִנְסִיעָה וְלָקַח כָּל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ וְאֶת בִּתּוֹ וּבְנָהּ עַגִ’יבּ. נָסַע יוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי וְיוֹם שְׁלִישִׁי עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק, וּמְצָאהָ מֻשְׁפָּעָה בְאִילָנוֹת וּבִנְהָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

אַחֲרֵי יוֹמִי בְדַמֶּשֶׂק וְלֵילִי,

נִשְׁבַּע הַזְּמָן: כְּמוֹתָהּ אַךְ פִּלְאִי לִי.

לַנּוּ וּכְנַף לַיִל יָסִיר דַּאֲגַת לֵבָב,

וְהַבֹּקֶר קְוֻצַּת אָפֹר-לָבָן עָלָיו,

וּבְתוֹךְ הָעֳפָאִים יִשְׁכֹּן טַל

כְּמוֹ דַר יְפַזְּרוֹ זֶפִיר וְנָפַל,

וְהָעוֹף יִקְרָא וְהַנָּהָר דַּף,

וְהָרוּחַ תִּכְתֹּב וִינַקֵּד הָעָב.

חָנָה הַמִּשְׁנֶה בְּמַיְדָאן אַלְחַצַא וְתָקַע אֹהָלָיו וְאָמַר לִנְעָרָיו: “נָנוּחַ כָּאן יוֹמָיִם”. נִכְנְסוּ הַנְּעָרִים לַמְּדִינָה לְעִנְיָנֵיהֶם, זֶה מוֹכֵר וְזֶה קוֹנֶה, זֶה נִכְנַס לְבֵית-הַמֶּרְחָץ וְזֶה נִכְנַס לְמִסְגַּד בְּנֵי-אֻמַיָּה שֶׁאֵין בָּעוֹלָם מְשָׁלוֹ. נִכְנַס עַגִ’יבּ אַף הוּא לַמְּדִינָה עִם מְשָׁרְתוֹ לִרְאוֹת בָּהּ. הָיָה הַמְשָׁרֵת מְהַלֵּךְ אֲחוֹרֵי עַגִ’יבּ וּבְיָדוֹ אַלָּה, שֶׁאִלּוּ הָיָה מַכֶּה בָהּ גָּמָל, הָיָה נוֹפֵל לִבְלִי קוּם. הִסְתַּכְּלוּ בְנֵי דַמֶּשֶׂק בְּעַגִ’יבּ בִּשְׁלֵמוּת תֵּאוּמוֹ וּבְזֹהַר נָעֳמוֹ, שֶׁכֵּן הָיָה נַעַר עָנֹג וְנָעִים, וְעָדִין וְנָאֶה, רַךְ מֵרוּחַ הַזֶּפִיר הַצְּפוֹנִי וּמָתוֹק יוֹתֵר מִמֵּי הַמַּעְיָן הַצְּלוּלִים לַנִּשְׁתֶּה בַצָּמָא, וּמְשַׂמֵּחַ יוֹתֵר מִן הַבְּרִיאוּת לִנְגוּעַ חֹלִי. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ בְנֵי דַמֶּשֶׂק נִטְפְּלוּ לוֹ בַהֲמוֹנֵיהֶם, הַלָּלוּ רָצִים בְּעִקְּבוֹתָיו וְהַלָּלוּ עוֹבְרִים לְפָנָיו וְיוֹשְׁבִים לוֹ בַדֶּרֶךְ עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל פְּנֵיהֶם כְּדֵי לִסְכוֹת בְּיָפְיוֹ. עָמַד הַמְשָׁרֵת, בִּגְזֵרַת הַגּוֹרָל שֶׁנִּגְזַר, עַל-יַד חֲנוּת אָבִיו בַּדְר אַלדִּין חַסַן. וְהָיָה זְקָנוֹ מְגֻדָּל וְדַעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה הַשָּׁנִים. וּבִהְיוֹת שֶׁמֵּת הַטַּבָּח יָרַשׁ בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת חֲנוּתוֹ וְאֶת רְכוּשׁוֹ, אַחֲרֵי שֶׁאִשֵּׁר וְקִיֵּם בִּפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים וְהָעֵדִים שֶׁהוּא בְנוֹ. כְּשֶׁעָמַד הַמְשָׁרֵת עִם בְּנוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לְפָנָיו, הִתְבּוֹנֵן בִּבְנוֹ וּמָצָא חֵן בְּעֵינָיו, כְּשֶׁרָאָהוּ בְתַכְלִית הַיֹּפִי וְנִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו, וְנִתְקַשְׁרָה נַפְשׁוֹ בְנַפְשׁוֹ, וְאֵרַע הַדָּבָר שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הֵכִין גַּרְגִּירֵי רִמּוֹנִים מְמֻתָּקִים. נִתְרַגְּשָׁה בוֹ הָאַהֲבָה שֶׁנָּטַע אֱלֹהִים בָּאָב לִבְנוֹ, וְקָרָא מֵעִמְקֵי לִבּוֹ וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, הַמּוֹשֵׁל בְּלִבִּי וְקְרָבַי, וַאֲשֶׁר נִמְשַׁךְ כְּבֵדִי אַחֲרָיו, כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לָסוּר אֶל בֵּיתִי לְשַׂמֵּחַ אֶת לְבָבִי בְּאָכְלְךָ מִצֵּידִי?” זָלְגוּ עֵינָיו דְמָעוֹת מִבְּלִי רְצוֹנוֹ שֶׁנִּזְכַּר בְּמַה שֶּׁהָיָה בּוֹ בֶעָבָר וּבְמַצָּבוֹ שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ בְשָׁעָה זוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע עַגִ’יבּ אֶת דִּבְרֵי אָבִיו נִמְשַׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו וּפָנָה אֶל הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “טַבָּח זֶה לִבִּי נִמְשַׁךְ אַחֲרָיו, דּוֹמֶה הוּא כְּמִי שֶׁנִּפְרַד מִבְּנוֹ שֶׁרָחַק מִמֶּנּוּ. הָבָה נָסוּר אֵפוֹא אֵלָיו לְהָנִיחַ דַּעְתּוֹ בְאָכְלֵנוּ מִמַּה שֶּׁיְכַבְּדֵנוּ בוֹ. אֶפְשָׁר שֶׁבִּזְכוּת זֶה שֶׁנָּנִיחַ דַּעְתּוֹ יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ וְהֵשִׁיב לָנוּ אֶת אָבִינוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמְשָׁרֵת אֶת דִּבְרֵי עַגִ’יבּ אֵלֶּה, אָמַר: “חַי אֱלֹהִים, אֲדוֹנִי, לֹא נָאֶה הוּא לָנוּ. כְּלוּם נִרְאָה כָזֹאת שֶׁבְּנֵי-מִשְׁנִים סוֹעֲדִים בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל טַבָּח? וְאוּלָם אֲנִי אָסֹךְ עָלֶיךָ מִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים מֵאַחֲרֶיךָ בְאַלָּה זוֹ, שֶׁלֹּא יִרְאוּךָ, שֶׁאִם לֹא כֵן, לֹא יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְךָ לְהִכָּנֵס לַחֲנוּת לְעוֹלָם”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דִּבְרֵי הַמְשָׁרֵת הִשְׁתָּאָה וּפָנָה אֵלָיו, כְּשֶׁדִּמְעוֹתָיו זוֹלְגוֹת עַל לְחָיָיו. אָמַר לוֹ עַגִ’יבּ: “אָכֵן לִבִּי אוֹהֲבוֹ”. אָמַר לוֹ הַמְשָׁרֵת: “הֶרֶף מִדִּבּוּרִים אֵלֶּה, חָלִילָה לְךָ מֵהִכָּנֵס”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּנָה אֲבִי עַגִ’יבּ אֶל הַמְשָׁרֵת וְאָמַר לוֹ: “הוֹי אָדוֹן נִכְבָּד, מִשּׁוּם מַה לֹּא תִגְרֹם לִי נַחַת-רוּחַ וְלֹא תָסוּר אֵלַי? הוֹי אַתָּה הַדּוֹמֶה לָעַרְמוֹן הַשָּׁחוֹר וְלִבּוֹ לָבָן. הוֹי אַתָּה שֶׁעַל שֶׁכְּמוֹתְךָ אָמַר אֶחָד מְתָאֲרָיו כּךְ וְכָךְ מִן הַשֶּׁבַח”. צָחַק הַמְשָׁרֵת וְאָמַר: “מָה אַתָּה סָח? חַי אֱלֹהִים, הַגֵּד מַה שֶּׁאִתְּךָ, וְקַצֵּר בִּדְבָרֶיךָ”. מִיָּד פָּתַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אִלְמָלֵא הַשְׂכָּלָתוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ הַיָּפָה

לֹא הָיְתָה יָדוֹ בַחֲצַר-מֶלֶךְ תַּקִּיפָה.

וּבְבֵית-הַנָּשִׁים כָּמוֹהוּ מִי מְשָׁרֵת,

לְטוּב שֵׁרוּתוֹ שֵׁרְתוּהוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת.

הִתְפַּלֵּא הַסָּרִיס עַל דְּבָרִים אֵלֶּה וְתָפַס בְּיָדוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ וְנִכְנַס לַחֲנוּת הַטַּבָּח. מָסַךְ בַּדְר אַלדִּין חַסַן שְׁנֵי סְפָלִים מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן עֲשׂוּיִים בְּסֻכָּר וּבִשְׁקֵדִים וְאָכְלוּ יָחַד. אָמַר לָהֶם בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “הֵסַבְתֶּם לִי תַּעֲנוּג, אִכְלוּ נָא לְעֹנֶג וְלִבְרִיאוּת”. אָמַר עַגִ’יבּ לְאָבִיו: “שֵׁב וְאָכַלְתָּ עִמָּנוּ, אוּלַי יְקַבְּצֵנוּ אֱלֹהִים יַחַד עִם זֶה שֶׁאָהַבְנוּ”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “בְּנִי, כְּלוּם כְּבָר נֻסֵּיתָ בְּגִילְךָ הָרַךְ בְּפֵרוּד הָאֲהוּבִים?” אָמַר עַגִ’יבּ: “כֵּן, דּוֹדִי, לִבִּי נִשְׂרַף בִּגְלַל פֵּרוּד הָאָהוּב, וְאֵין הוּא אֶלָּא אָבִי. וּכְבָר יָצָאנוּ אֲנִי וְסָבִי לְשׁוֹטֵט בָּאֲרָצוֹת לְבַקְּשׁוֹ, הוֹי מִי יִתֵּן וְנִתְקַבֵּץ יָחַד”. בָּכָה בְכִי מַר וּבָכָה אָבִיו לְבִכְיוֹ, שֶׁנִּזְכַּר בְּפֵרוּד הָאֲהוּבִים וֶהֱיוֹתוֹ רָחוֹק מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ, וְנִצְטָעֵר גַּם הַמְשָׁרֵת בְּצַעֲרָם וְאָכְלוּ יָחַד.

אַחַר-כָּךְ קָמוּ וְיָצְאוּ מֵחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן, וְהִרְגִּישׁ זֶה שֶׁנִּשְׁמָתוֹ פָּרְחָה מִגּוּפוֹ וְהָלְכָה אִתָּם. לֹא יָכֹל לַעֲצֹר בְּרוּחוֹ אֲפִלּוּ כְהֶרֶף-עַיִן, וְסָגַר הַחֲנוּת וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם, וְאֵין הוּא יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ הוּא זֶה. אָץ בַּהֲלִיכָתוֹ עַד שֶׁהִדְבִּיקָם לִפְנֵי שֶׁיָּצְאוּ מִן הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל. פָּנָה הַסָּרִיס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “מַה לְּךָ, טַבָּח?” אָמַר לוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “כְּשֶׁיְּצָאתֶם מֵאֵצְלִי דוֹמֶה הָיִיתִי כְּאִלּוּ יָצְאָה נִשְׁמָתִי מִגּוּפִי. וְלִי דָבָר בָּעִיר מִחוּץ לַשַּׁעַר, וְאָמַרְתִּי לְהִלָּווֹת אֲלֵיכֶם, עַד שֶׁאֲסַדֵּר עִנְיָנִי וְאֶחֱזֹר”. כָּעַס הַסָּרִיס וְאָמַר לְעַגִ’יבּ: הוּא אֲשֶׁר יָרֵאתִי. אֲכִילָה זוֹ לְהַוָּתֵנוּ הָיְתָה, וְדוֹמִים הָיִינוּ שֶׁלִּכְבוֹדֵנוּ הִיא. עַכְשָׁו הֲרֵי הוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם". פָּנָה עַגִ’יבּ וְרָאָה אֶת הַטַּבָּח אַחֲרָיו וְנִתְמַלֵּא זַעַם וְהִסְמִיקוּ פָּנָיו מִכַּעַס וְאָמַר לַמְשָׁרֵת: “הַנַּח לוֹ וְיֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמֻּסְלִמִים. אַךְ אִם יֵלֵךְ אַחֲרֵינוּ אַחֲרֵי שֶׁנֵּט אֶל אֹהָלֵינוּ, נֵדַע שֶׁהוּא עוֹקֵב אַחֲרֵינוּ וּנְגָרֵשׁ אוֹתוֹ”. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ וְהַסָּרִיס אַחֲרָיו. וְהָלַךְ בַּדְר אַלדִּין חַסַן בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם עַד לְמַיְדָאן אַלְחַצַא, וּכְבָר הָיוּ קְרוֹבִים לְאָהֳלֵיהֶם. פָּנוּ וְרָאוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵיהֶם. כָּעַס עָלָיו עַגִ’יבּ, שֶׁמְּפַחֵד הָיָה מֵהַסָּרִיס שֶׁלֹּא יְסַפֵּר לְסָבוֹ, וּבָעֲרָה חֲמָתוֹ מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יֹאמַר, שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת שֶׁל טַבָּח וְשֶׁהַטַּבָּח עָקַב אַחֲרָיו. פָּנָה וְרָאָה עֵינֵי חַסַן צְמוּדוֹת לְעֵינָיו, וּכְבָר נִשְׁאַר גּוּף בְּלִי נְשָׁמָה. נִרְאֲתָה עֵינוֹ לְעַגִ’יבּ כְאִלּוּ הִיא עֵין נוֹאֵף, וְהוּא עַצְמוֹ כְּבֶן-הַזּוֹנָה. גָּדַל עוֹד זַעְמוֹ וְנָטַל אֶבֶן וְהִשְׁלִיכָה עַל אָבִיו. הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וְהִפִּילַתְהו עַל גַּבּוֹ. צָנַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן לָאָרֶץ מִתְעַלֵּף וְהָיָה הַדָּם שׁוֹתֵת עַל פָּנָיו, וְהָלְכוּ עַגִ’יבּ וְהַמְשָׁרֵת אֶל הָאֹהָלִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבַּדְר אַלדִּין חַסַן, הֲרֵי כְשֶׁהִתְעוֹרֵר מָחָה אֶת דָּמוֹ, וְקָרַע פַּס מִמִּצְנַפְתּוֹ, וְקָשַׁר בּוֹ רֹאשׁוֹ. וְהָיָה מְחָרֵף אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר: “אָמְנָם חָטָאתִי לַנַּעַר כְּשֶׁנָּעַלְתִּי אֶת חֲנוּתִי וְעָקַבְתִּי אַחֲרָיו, עַד שֶׁחָשַׁב אוֹתִי לִמְנָאֵף”. חָזַר לַחֲנוּת וְהִתְעַסֵּק בִּמְכִירַת מַאֲכָלָיו, וְהָיָה נִכְסָף לְאִמּוֹ שֶׁבְּבָצְרָה, וּבוֹכֶה עָלֶיהָ, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תִּשְׁאַל צֶדֶק מִן הַזְּמַן וְלוֹ אַל תֶּאֱשָׁם,

וְלֹא תְחָרְפֶנּוּ כִּי לֹא עַל צֶדֶק הַזְּמַן קָם.

קַח אֶת הַמִּזְדַּמֵּן לַיָּד, וְהַנַּח דְּאָגָה מִן הַצַּד,

שֶׁפַּעַם עָכוּר זְמַן וּפַעַם צָלוּל, וְכֵן עֲדֵי עַד.

נִשְׁאַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִתְעַסֵּק בִּמְכִירַת מַאֲכָלָיו וְאוּלָם הַמִּשְׁנֶה, דּוֹדוֹ אֲחִי-אָבִיו עָמַק בְּדַמֶּשֶׂק שְׁלשָׁה יָמִים, אַחַר-כָּךְ נָסַע וּמְגַמַּת פָּנָיו חֻמְץ. נִכְנַס לְתוֹכָהּ וְנָסַע מִמֶּנָּה וְהָיָה חוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ בְּדַרְכּוֹ בְכָל אֲשֶׁר פָּנָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל דִּיָּאר בַּכְּר וּמָארְדִּין וּמוּצָל. וְלֹא פָסַק לִנְסוֹעַ לְדַרְכּוֹ עַד לְבָצְרָה, וְנִכְנַס אֵלֶיהָ. אַחֲרֵי שֶׁכּוֹנֵן בָּהּ מוֹשָׁבוֹ נִכְנַס אֶל הַשֻּׂלְטָאן וְנִפְגַּשׁ עִמּוֹ. חָלַק לוֹ כָּבוֹד וְקִבְּלוֹ בְחִבָּה וּשְׁאֵלוֹ לְסִבַּת בּוֹאוֹ. סִפֵּר לוֹ סִפּוּרוֹ וְשֶׁאָחִיו הוּא הַמִּשְׁנֶה נוּר אַלדִּין עַלִי. אָמַר הַשֻּׂלְטָאן: “יְרַחֲמֵהוּ אֱלֹהִים”, וְהוֹסִיף וְאָמַר: “הוֹי אדָוןֹ, הֲרֵי הוּא הָיָה מִשְׁנִי וְהָיִיתִי אוֹהֲבוֹ הַרְבֵּה, וּכְבָר מֵת מִזֶּה חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעָזַב בֵּן, שֶׁנִּפְקַד מֵאִתָּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם עַל אוֹדוֹתָיו וְאוּלָם אִמּוֹ,בִּתּוֹ, הִיא אֶצְלֵנוּ מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּת מִשְׁנִי הָרִאשׁוֹן”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין מִפִּי הַמֶּלֶךְ שֶׁאִמּוֹ שֶׁל בֶּן-אָחִיו עוֹדָהּ בַּחַיִּים שָׂמַח וְאָמַר: “הַמֶּלֶךְ, רְצוֹנִי לְהִפָּגֵשׁ אִתָּהּ”. מִיָּד נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָרֶדֶת אֶצְלָהּ בַּחֲצַר אָחִיו נוּר אַלדִּין. יָרַד אֵלֶיהָ וְנִכְנַס לַחֲצַר אָחִיו וְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ בְּפִנּוֹתָיו וְנָשַׁק מִפְתָּנוֹ. זָכַר אֶת אָחִיו נוּר אַלדִּין עַלִי, וְכֵיצַד מֵת בַּנֵּכָר כְּשֶׁהוּא נִכְסָף אֵלָיו. בָּכָה וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר:

אֶעֱבֹר עַל הֶחָצֵר, חֲצַר לַיְלָה ¹ אֶחֱזֶה

וַאֲנַשֵּׁק גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה,

וְלֹא … הֶחָצֵר לְלִבִּי חָדָרָה,

כִּי-אִם אַהֲבַת זוֹ שֶׁבְּתוֹכוֹ דָרָה.

נִכְנַס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר לְתוֹךְ חָצֵר רַחֲבַת-יָדַיִם, וּמָצָא מְבוֹא הַשַּׁעַר מְקֻמָּר בָּנוּי שַׁחַם-אַסוּאַן, וְרָצוּף שַׁיִשׁ מִכָּל מִין וָגָוֶן. נִכְנַס וְהִתְהַלֵּךְ בַּבַּיִת וְהִסְתַּכֵּל בּוֹ בְכָל פִּנּוֹתָיו וְשׁוֹטֵט מַבָּטוֹ בַּכֹּל וּמָצָא אֶת שֵׁם אָחִיו נוּר אַלדִּין רָשׁוּם בְּאוֹתִיּוֹת זָהָב עַל קִירוֹ. נִגַּשׁ אֶל הַשֵּׁם וּנְשָׁקוֹ וּבָכָה וְנִשְׂרַף לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

אֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם שֶׁמֶשׁ עֵת תָּאִיר,

וְאֶשְׁאַל אוֹדוֹתֵיכֶם בָּרָק עֵת יַזְהִיר.

אָלוּן וְכִסּוּפִים יְקַפְּלוּנִי גַם יִפְרְשׁוּנִי.

בְכַפּוֹתֵיהֶם, וְלֹא אִלּוֹן בְאָזְנֵיהֶם עֲלֵי יְגוֹנִי

אֲהוּבֵינוּ, אִם יֶאֱרַךְ הַזְּמַן, הִנֵּה בִגְלַלְכֶם,

יִקָּרַע הַלֵּב קִרְעֵי קְרָעִים עֲלֵי רָחְקְכֶם,

אַךְ לוּ חוֹנַנְתֶּם בְּמַרְאֲכֶם עֵינִי,

הוּא הַיָּפֶה בַּאֲשֶׁר נָפַל בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי.

אַל תַּחְשְׁבוּ כִּי נַפְשִׁי עֲסוּקָה בְזוּלַתְכֶם,

אֵין בַּלֵּב מָקוֹם לְאַהֲבָה מִבַּלְעֲדֵיכֶם.

הָיָה מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאוּלָם אֵשֶׁת אָחִיו אִמּוֹ שֶׁל בַּדְר אַלדִּין חַסַן הַבָּצְרִי. וְלֹא הָיְתָה פוֹסֶקֶת בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הִפָּקֵד בְּנָהּ מִבְּכִי וַאֲנָחָה יוֹמָם וָלָיְלָה. וּכְשֶׁאָרְכוּ לָהּ הַיָּמִים עָשְׂתָה לִבְנָהּ קֶבֶר מִן הַשַּׁיִשׁ בְּאֶמְצַע הָאוּלָם בַּתָּוֶךְ, וְהָיְתָה בוֹכָה עָלָיו יוֹמָם וָלָיְלָה, וְלֹא הָיְתָה יְשֵׁנָה אֶלָּא אֵצֶל אוֹתוֹ קֶבֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ לִמְעוֹנָהּ שָׁמַע אֶת קוֹלָהּ. עָמַד מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת וְשָׁמַע אוֹתָהּ נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חַי אֱלֹהִים, הוֹי קֶבֶר הַאִם חָדַל יָפְיֵךָ,

הֶחָדַל מִמְּךָ הַמַּרְאֶה הַמַּזְהִיר אוֹרֶךָ.

קֶבֶר, הֵן לֹא אֶרֶץ אַתָּה וְלֹא שְׁמֵי מְרוֹמִים,

וְאֵיכָה הָיוּ תוֹכְךָ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ תְּאוֹמִים?…

וַעֲדַיִן הִיא בְכָךְ וּכְבָר נִכְנַס אֵלֶיהָ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין. נָתַן לָהּ שָׁלוֹם וְהוֹדִיעָה שֶׁאָחִי בַעְלָה הוּא. הִגִּיד לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע וְגִלָּה לָהּ אֶת כָּל הַסִּפּוּר, וְשֶׁבְּנָהּ בַּדְר אַלדִּין חַסַן לָן אֵצֶל בִּתּוֹ לַיְלָה תָמִים, וְנִפְקַד מְקוֹמוֹ בִשְׁעַת הַבֹּקֶר, וְאָמַר לָהּ: “בִּתִּי הָרְתָה לְבִנְךָ וְיָלְדָה יֶלֶד, וַהֲרֵי הוּא יַלְדֵּךְ, בֶּן בְּנֵךְ מִבִּתִּי”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה עַל דְּבַר בְּנָהּ וְכִי הוּא חַי וְרָאֲתָה אֶת אֲחִי בַעְלָהּ, קָמָה לִקְרָאתוֹ וְנָפְלָה לְרַגְלָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

חַי אֱלֹהִים, מַה נָּאֶה מְבַשֵּׂר בּוֹאֲכֶם הוֹדִיעַ.

אָכֵן הַטּוֹבָה בַּשְּׁמוּעָה הֵבִיא, הִשְׁמִיעַ.

אִלּוּ בְמַתַּת לְבוּשׁ פְּאֵר אָמַר דַּי,

לֵב נִקְרַע בְּעֵת פֵּרוּד הִקְרַבְתִּי לוֹ שָׁי.

אַחַר כָּךְ שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה אֶל עַגִ’יבּ לַהֲבִיאוֹ. כְּשֶׁבָּא קָמָה סָבָתוֹ לִקְרָאתוֹ וְחִבְּקָה אוֹתוֹ וּבָכְתָה. אָמַר לָהּ שַׁמְס אַלדִּין: “לֹא עֵת בְּכִי הוּא, אֶלָּא זְמַן לְהִתְכּוֹנֵן לִנְסוֹעַ אִתָּנוּ אֶל חַצְרוֹת מִצְרַיִם. מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יְקַבֵּץ אֱלֹהִים פְּזוּרֵינוּ וּפְזוּרַיִךְ יַחַד עִם בְּנֵךְ, בֶּן אָחִי”. אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתְךָ אֶעֱשֶׂה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה וְאָסְפָה אֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאוֹצְרוֹתֶיהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ וְהֵכִינָה עַצְמָהּ מִיָּד. עָלָה הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין אֶל שֻׂלְטָאן בָּצְרָה וְנִפְרַד מֵאִתּוֹ. שָׁלַח זֶה בְיָדוֹ מַתָּנוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ לְשֻׂלְטָאן מִצְרַיִם. נָסַע מִיָּד הוּא וְאֵשֶׁת אָחִיו, וְלֹא פָסְקוּ מִנְּסוֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק. חָנָה בְאַלְקַנוּן וְתָקַע אהָלָיו וְאָמַר לְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ: "נַעֲמֹד בְּדַמֶּשֶׂק שָׁבוּעַ, שֶׁנִּקְנֶה לַשֻּׂלְטָאן מַתָּנוֹת וַחֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ ". אָמַר עַגִ’יבּ לַסָּרִיס: “נַעַר, מִשְׁתּוֹקֵק אֲנִי לִרְאוֹת בַּמְּדִינָה, קוּם אֵפוֹא וְנֵרֵד לְשׁוּק דַּמֶּשֶׂק וְנִתְבּוֹנֵן לְמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה בוֹ, וְנִרְאֶה מֶה הָיָה לְאוֹתוֹ טַבָּח שֶׁאָכַלְנוּ מִצֵּדוֹ וּבָקַעְנוּ רֹאשׁ. הֲרֵי אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵיטִיב לָנוּ הֲרֵעוֹנוּ לוֹ”. אָמַר הַסָּרִיס: “שָׁמַעְתִּי וּכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”.

יָצָא עַגִ’יבּ מִן הָאֹהָלִים הוּא וְהַסָּרִיס, שֶׁכֵן הֵנִיעָה אוֹתוֹ הַקִּרְבָה לָלֶכֶת אֶל אָבִיו. נִכְנְסוּ לִמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק וְלֹא פָסְקוּ מִלֶּכֶת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לַחֲנוּת הַטַּבָּח, וּמְצָאוּהוּ עוֹמֵד בַּחֲנוּת, וְהָיָה זֶה לִפְנֵי שְׁעַת בֵּין-הָעַרְבָּיִם. וְקָרָה מִקְרֵהוּ שֶׁבִּשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן. כְּשֶׁקָּרְבוּ אֵלָיו וְרָאָה אוֹתוֹ עַגִ’יבּ, נִמְשַׁךְ אֵלָיו לִבּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן לְרִשְׁמֵי מַכַּת-הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ. אָמַר לוֹ: “שָׁלוֹם עָלֶיךָ, פְּלוֹנִי, דַּע שֶׁדַּעְתִּי עָלֶיךָ”. כְּשֶׁנִּסְתַּכֵּל בּוֹ בַּדְר אַלדִּין נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וְיָצָא אֵלָיו לִבּוֹ. הִרְכִּין רֹאשׁוֹ לָאָרֶץ וּבִקֵּשׁ לְהָנִיעַ לְשׁוֹנוֹ בְפִיו וְלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת. אַחַר-כָּךְ הֵרִים רֹאשׁוֹ אֶל בְּנוֹ בְהַכְנָעָה וּבְהִתְרַפְּסוּת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

נִכְסַפְתִּי לַאֲשֶׁר אֲהַבְתִּיו, וְכַאֲשֶׁר רְאִיתִיו לְפָנַי,

נִדְהַמְתִּי וְלֹא שָׁלַטְתִּי בִלְשׁוֹנִי וּמֶבָּט עֵינַי.

וָאַרְכִּין מוּל הַדְרָתוֹ וְיִרְאַת-כְּבוֹדוֹ רֹאשִׁי,

וַאֲבַקֵּשֹ לְהַצְפִּין, וְלֹא נִצְפַּן אֲשֶׁר בְּנַפְשִׁי.

וַיִּהְיוּ אִתִּי גִלְיוֹנוֹת מוּכָנִים לְתוֹכָחוֹת,

וְכַאֲשֶׁר נִפְגַּשְׁנוּ לֹא מָצָאתִי גַם אוֹת.

אָמַר לִשְׁנֵיהֶם: “עָשׂוּ לִי קוֹרַת-רוּחַ וְאִכְלוּ מִצֵּידִי. שֶׁכֵּן, חַי אֱלֹהִים, אַךְ נִסְתַּכַּלְתִּי בְךָ דָּפַק לִבִּי בְקִרְבִּי. וְלֹא הָיִיתִי עוֹקֵב אַחֲרֶיךָ אָז, אִלְמָלֵא נִטְרְפָה דַעְתִּי עָלַי”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתָנוּ. שֶׁהֲרֵי טָעַמְנוּ אֶצְלְךָ רַק לְגִימָה אַחַת וּכְבָר נִדְבַּקְתָּ בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבִקַּשְׁתָּ לִגְרֹם לָנוּ רָעָה. מֵעַתָּה לֹא נִטְעַם מִצֵּידְךָ כְּלוּם אֶלָּא אִם כֵּן אַתָּה נִשְׁבָּע, שֶׁלֹּא תֵצֵא בְעִקְּבוֹתֵינוּ וְלֹא תַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ, וְאִם לָאו אֵין אָנוּ חוֹזְרִים אֵלֶיךָ עוֹד כָּל יְמֵי שִׁבְתֵּנוּ בַמְּדִינָה, שֶׁכֵּן נַעֲמֹד בִּמְדִינָה זוֹ שָׁבוּעַ יָמִים עַד שֶׁיִּקְנֶה סָבִי מַתָּנוֹת לַמֶּלֶךְ” אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “מְקַּבֵּלְנִי עָלַי תְּנָאי זֶה”. נִכְנְסוּ עַגִ’יבּ וְהַנַּעַר לַחֲנוּת. הִגִּישׁ לָהֶם שְׁנֵי סְפָלִים מְמֻלָּאִים גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן. אָמַר עַגִ’יבּ: “אֱכֹל עִמָּנוּ. מִי יוֹדֵעַ אוּלַי יִשְׁלַח לָנוּ אֱלֹהִים עֶזְרָתוֹ בִזְכוּת זֶה”. שָׂמַח בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָכַל אִתָּם, כְּשֶׁאֵינוֹ מֵסִיר עֵינָיו מֵהִסְתַּכֵּל בְּפָנָיו, שֶׁכְּבָר נִקְשְׁרָה נַפְשׁוֹ בוֹ, וְהָיוּ כָל מוֹרְשֵׁי לְבָבוֹ עִמּוֹ. אָמַר לֹו עַגִ’יבּ: “רְאֵה, כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב הַנּוֹפֵל לְמַעֲמָסָה? רַב לְךָ אַל תּוֹסֶף לְהִסְתַּכֵּל בִּי בְּפָנָי”. כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן דְּבָרָיו נָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לְךָ בַּלְבָבוֹת עֶרֶשׂ לֹא תֵרָאֶה,

מְקֻפֶּלֶת, וַאֲשֶׁר אִתָּהּ לֹא תְגַלֶּה,

הוֹי שָׂם בְּיָפְיוֹ לָבוּז יָרֵחַ,

וּבְפָנָיו יִכָּלֵם אוֹר בֹּקֶר זוֹרֵחַ,

בְּאוֹר פָּנֶיךָ לִי מַאֲוַיִּים לֹא יֻשָּׂגוּ.

וַעֲבוֹתוֹת תָּמִיד אַךְ יִרְבּוּ וְיִשְׂגּוּ,

אִמַּס מִמּוֹקְדִי וְאִם פָנֶיךָ לִי עֵדֶן גַּן,

וְאָמוּת מִצָּמָא וְאִם רִיק פִּיךָ לְחַיַּי מַעְיָן.

הָיָה בַּדְר אַלדִּין פַּעַם מוֹשִׁיט לְעַגִ’יבּ לְגִימָה וּפַעַם לַסָּרִיס לְגִימָה, וְאָכְלוּ עַד שֶׁשָּׂבְעוּ. קָמוּ וְקָם חַסַן אַלְבָּצְרִי גַם הוּא, וְיָצַק מַיִם עַל יְדֵיהֶם עַד שֶׁרָחֲצוּ. הִתִּיר מַעֲטֶה מֵעַל חֲגוֹרָתוֹ וְנִגֵּב אֶת יְדֵיהֶם, וְזָלַף עֲלֵיהֶן מֵי וְרָדִים מִקַנְקַן שֶׁהָיָה עִמּוֹ. יָצָא מִן הַחֲנוּת וְחָזַר עִם שְׁנֵי כַּדִּים שֶׁל מַשְׁקָאוֹת מְסוּכִים בְּמֵי-וְרָדִים וּמֹר וְהִגִּישָׁם לִפְנֵיהֶם וְאָמַר: “הַשְׁלִימוּ חַסְדְּכֶם”. נָטַל עַגִ’יבּ וְשָׁתָה וְהוֹשִׁיט לַמְּשָׁרֵת, וְלֹא פָסְקוּ מִלִּשְׁתּוֹת עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה בִטְנָם וְשָׂבְעוּ יֶתֶר עַל מִנְהָגָם. נִפְטְרוּ מִמֶּנּוּ וְיָצְאוּ וּמִהֲרוּ בַהֲלִיכָתָם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאָהֳלֵיהֶם. נִכְנַס עַגִ’יבּ אֶל סָבָתוֹ אֵם אָבִיו בַּדְר אַלדִּין חַסַן. נָשְׁקָה אוֹתוֹ, וְזָכְרָה אֶת בְּנָהּ בַּדְר אַלדִּין חַסַן, נֶאֶנְחָה וּבָכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

לוּלֵא קִוִּיתִי לְהִתְאַחֵד אִתְּכֶם,

לֹא חָשַׁקְתִּי בַחַיִּים אַחֲרֵי הִפָּקֶדְכֶם.

נִשְׁבַּעְתִּי, אֵין בְּלִבִּי לְבַד אַהֲבַתְכֶם עוֹד,

חַי-אֱלֹהִים אֱלֹהַי הַיּוֹדֵעַ כָּל סוֹד.

אַחַר כָּךְ אָמְרָה לְעַגִ’יבּ: “בְּנִי, הֵיכָן הָיִיתָ?” אָמַר: “בִּמְדִינַת דַּמֶּשֶׂק”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָמָה וְהִגִּישָׁה לוֹ סֵפֶל מַאֲכָל מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, וְהָיָה מְעוּט הַמְּתִיקוּת, וְאָמְרָה לַמְּשָׁרֵת: “שֵׁב עִם אֲדוֹנֶךָ”. אָמַר הַמְשָׁרֵת בְּלִבּוֹ: “חַי אֱלֹהִים שֶׁאֵין לִי כָל תֵּאָבוֹן לַאֲכִילָה עוֹד”. עִם כָּל זֹאת יָשַׁב הַמְשָׁרֵת וְאַף עַגִ’יבּ, כְּשֶׁיָּשַׁב הָיְתָה בִּטְנוֹ מְלֵאָה בְמַה שֶׁאָכַל וְשָׁתָה. לָקַח פֵּרוּר וּטְבָלוֹ בְגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וַאֲכָלוֹ, וּמְצָאוֹ מְעוּט הַמְּתִיקוּת, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה שָׂבֵעַ. נָקְעָה נַפְשׁוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְאָמַר: “מַה הוּא מַאֲכַל חַיּוֹת-בָּר זֶה?” אָמְרָה סָבָתוֹ: “בְּנִי, כְּלוּם מְגַנֶּה אַתָּה תַּבְשִׁילִי? וַהֲרֵי אֲנִי בְעַצְמִי בִשַּׁלְתִּיו, וְאֵין אָדָם מֵיטִיב לְבַשְּׁלוֹ כָמוֹנִי, אֶלָּא אָבִיךָ בַּדְר אַלדִּין חַסַן”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים, סָבָתִי, שֶׁבִּשּׁוּלֵךְ אֵינוֹ מְתֻקָּן כָּל צָרְכּוֹ. אֲנַחְנוּ רָאִינוּ זֶה עַתָּה טַבָּח בָּעִיר, שֶׁבִּשֵּׁל גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, שֶׁלְּרֵיחָם בִּלְבַד יִפָּתַח הַלֵּב, וּלְטַעֲמָם תִּתְאַוֶּה הַנֶּפֶשׁ, וְאוּלָם תַּבְשִׁילֵךְ אִם יַשְׁווּהוּ לְאוֹתוֹ תַּבְשִׁיל, לֹא יִשְׁוֶה לֹא הַרְבֵּה וְלֹא מְעָט”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה סָבָתוֹ דְבָרָיו כָּעֲסָה כַעַס גָּדוֹל וְהִסְתַּכְּלָה בַמְשָׁרֵת…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה, שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּר, שֶׁסָּבָתוֹ שֶׁל עַגִ’יבּ כְּשֶׁשָּׁמְעָה דְבָרָיו כָּעֲסָה וְהִסְתַּכְּלָה בַמְשָׁרֵת וְאָמְרָה לוֹ: “אוֹי לְךָ, קִלְקַלְתָּ אֶת בְּנִי, וְהִכְנַסְתָּ אוֹתוֹ לַחֲנוּת שֶׁל טַבָּחִים?” פָּחַד הַסָּרִיס וְכִחֵשׁ וְאָמַר: “לֹא נִכְנַסְנוּ לַחֲנוּת, וְרַק עָבַרְנוּ עַל פָּנֶיהָ”. אָמַר עַגִ’יבּ: “חַי אֱלֹהִים, לֹא כִי נִכְנַסְנוּ וְאָכַלְנוּ שָׁם, וּמַטְעַמָּיו טוֹבִים מִמַּטְעַמַּיִךְ”. קָמָה סָבָתוֹ וְסִפְּרָה לַאֲחִי-בַעְלָהּ וְעוֹרְרָה אֶת חַמָתוֹ עַל הַסָּרִיס. הֵבִיאוּ אֶת הַסָּרִיס לִפְנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאָמַר לוֹ: “נִכְנַסְתָּ עִם בְּנִי לַחֲנוּת טַבָּח?” נִתְיָרֵא הַסָּרִיס וְאָמַר: “לֹא נִכְנַסְנוּ”. אָמַר עַגִ’יבּ: “לֹא כִּי נִכְנַסְנוּ וְאָכַלְנוּ מִגַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן לָשׂבַע וְהִשְׁקָה אוֹתָנוּ הַטַּבָּח מַשְׁקֶה בְקֶרַח וּבְסֻכָּר”. נִתּוֹסְפָה חֲמַת הַמִּשְׁנֶה עַל הַסָּרִיס. חֲקָרוֹ וְכִחֵד. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אִם אֱמֶת דְּבָרֶיךָ, הֲרֵי שֵׁב וֶאֱכֹל לְעֵינֵינוּ”. נִגַּשׁ הַמְשָׁרֵת וּבִקֵשׁ לֶאֱכֹל וְלֹא יָכֹל. הִשְׁלִיךְ אֶת הַלְּגִימָה וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, שָׂבֵעַ אֲנִי מִתְּמוֹל”. הִכִּיר הַמִּשְׁנֶה שֶׁאָכַל אֵצֶל הַטַּבָּח וְצִוָּה לַעֲבָדָיו לְהַפִּילוֹ אַרְצָה. הִפִּילוּהוּ וְהִצְלִיף עָלָיו וְהִכָּהוּ מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת. בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, שָׂבֵעַ אָנֹכִי מֵאֶתְמוֹל”. :"פָּסַק לְהַכּוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַגֵּד דְּבַר אֱמֶת”. אָמַר: “דַּע שֶׁנִּכְנַסְנוּ לַחֲנוּת הַטַּבָּח כְּשֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן וּמָזַג לָנוּ מֵהֶם. וְחַי אֱלֹהִים, שֶׁמִּיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי כְּמוֹתָם וְלֹא יוֹתֵר גְּרוּעִים מֵאֵלֶּה שֶׁלְּפָנֵינוּ”.

כָּעֲסָה אֵם בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמְרָה: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁתֵּלֵךְ אֶל אוֹתוֹ טַבָּח וְתָבִיא לָנוּ סֵפֶל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן מֵאֵלֶּה שֶׁאֶצְלוֹ וְתַרְאֵם לַאֲדוֹנֶיךָ, שֶׁיַּגִּיד הוּא, אֵילוּ מִשְּׁנֵיהֶם טוֹבִים יוֹתֵר וּטְעִימִים יוֹתֵר”. אָמַר הַסָּרִיס: “מוּטָב”. מִיָּד נָתְנָה לוֹ סֵפֶל וַחֲצִי דִינָר, וְהָלַךְ הַמְשָׁרֵת עַד שֶׁהִגִּיעַ לַחֲנוּת וְאָמַר לַטַּבָּח: “אֲנַחְנוּ הִתְעָרַבְנוּ בְּבֵית אֲדוֹנֵינוּ בִדְבַר תַּבְשִׁילְךָ מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן שֶׁבִּשְּׁלוּם בְּנֵי-הַבַּיִת. תֵּן לָנוּ אֵפוֹא בַחֲצִי דִינָר זֶה, וְשִׂים לִבְּךָ לְבִשּׁוּלָם וְתַקְּנֵם כַּהֲלָכָה, שֶׁכְּבָר סָפַגְתִּי מַלְקוֹת וּמַכּוֹת בִּגְלַל תַּבְשִׁילֶךָ”. צָחַק בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: “חַי אֱלֹהִים, שֶׁתַּבְשִׁיל זֶה אֵין אִישׁ מֵיטִיב לַעֲשׂוֹתוֹ מִבַּלְעָדַי אֲנִי וְאִמִּי, אַךְ הִיא כַיּוֹם בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה”. מָזַג אֶת הַסֵּפֶל, וּנְטָלוֹ וּמְסָכוֹ בְמֻשֶּׁק וּבְמֵי וְרָדִים. לְקָחוֹ הַמְשָׁרֵת וּמִהֵר בּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאֹהֳלִים. לָקְחָה אֵם חַסַן אֶת הַסֵּפֶל וְטָעֲמָה מִמֶּנּוּ, וְרָאֲתָה אֶת טוּב טַעֲמוֹ וּנְעִימוּתוֹ וְהִכִּירָה מִי הוּא שֶׁהֵכִין אוֹתוֹ. נִזְעֲקָה וְנָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת.נִבְעַת הַמִּשְׁנֶה וְהִזְלִיף עָלֶיהָ מִיָּד מֵי וְרָדִים. אַחֲרֵי שָׁעָה הִתְעוֹרְרָה וְאָמְרָה: "אִם בְּנִי עוֹדֶנּוּ בָעוֹלָם הַזֶּה, הֲרֵי לֹא בִשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן אֵלּוּ אֶלָּא הוּא, וְהוּא בְלִי סָפֵק וּבְלִי תְפוּנָה בְּנִי בַּדְר אַלדִּין חַסַן. שֶׁכֵּן תַּבְשִׁילוֹ הוּא זֶה וְאֵין מִי שֶׁיְּבַשְּׁלוֹ מִבַּלְעָדָיו אֶלָּא אָנִי, שֶׁאֲנִי הִיא שֶׁלִּמַּדְתִּיו תַּבְשִׁילוֹ ". כְּשֶׁשָּׁמַע הַמִּשְׁנֶה אֶת דְּבָרֶיהָ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְאָמַר: “מַה מְּאֹד נִכְסָף אֲנִי לִרְאוֹת אֶת בֶּן אָחִי. מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם יְקַבֵּץ הַזְּמַן אֶת פְּזוּרֵינוּ יַחַד. וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְבַקֵּשׁ אֶלָּא מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לַהֲשִׁיבוֹ אֵלֵינוּ”.

קָם הַמִּשְׁנֶה תֵכֶף וּמִיָּד וְקָרָא לַאֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ וְאָמַר: “יֵלְכוּ מִכֶּם עֶשְׂרִים אִישׁ לַחֲנוּת-הַטַּבָּח וְיַהַרְסוּהָ וְיֶאֶסְרוּ אוֹתוֹ בְמִצְנַפְתּוֹ וְיִסְחֲבוּהוּ בְעַל-כָּרְחוֹ לִמְקוֹמִי, מִבְּלִי לִגְרֹם לוֹ שׁוּם רָעָה”. אָמְרוּ:“הֵן”. רָכַב הַמִּשְׁנֶה תֵכֶף וּמִיָּד אֶל חֲצַר הַמַּלְכוּת וְנִפְגַּשׁ עִם נְצִיב דַּמֶּשֶׂק וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁעִמּוֹ מֵהַשֻּׂלְטָאן. הִנִּיחַ הַלָּה אֶת הַמִּכְתָּב עַל רֹאשׁוֹ אַחֲרֵי שֶׁנְּשָׁקוֹ וְאָמַר: “מִי הוּא בַעַל דִּינְךָ?” אָמַר: "אִישׁ טַבָּח “. צִוָּה מִיָּד אֶת שׁוֹמְרֵי-הַסַּף שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּלְכוּ לַחֲנוּת. הָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתָהּ הֲרוּסָה, וְכָל מַה שֶׁבָּהּ שָׁבוּר, שֶׁכֵּן בָּהּ בְשָׁעָה שֶׁפָּנָה הַמִּשְׁנֶה וְהָלַךְ לַחֲצַר-הַמִּשְׁנֶה עָשׂוּ בָהּ אֲנָשָׁיו כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם לַעֲשׂוֹת. וְהָיוּ מַמְתִּינִים לְבוֹא הַמִּשְׁנֶה מחצר-הַמִּשְׁנֶה. וְהָיָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן אוֹמֵר בְּלִבּוֹ: “מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי מַה הוּא שֶׁמָּצְאוּ בְגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי כָךְ”. קָם הַמִּשְׁנֶה מֵאֵצֶל נְצִיב דַּמֶּשֶׂק, אַחֲרֵי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת לִתְפֹּס אֶת בַּעַל דִּינוֹ וּלְהַסִּיעוֹ עִמּוֹ. נִכְנַס לָאֹהָלִים וּבִקֵּשׁ אֶת הַטַּבָּח וֶהֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו אָסוּר בְּמִצְנַפְתּוֹ. כְּשֶׁרָאָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דּוֹדוֹ בָּכָה בְכִי מָר וְאָמַר: “אֲדוֹנִי, מֶה חָטָאתִי לָכֶם?” אָמַר לוֹ: “אַתָּה הוּא שֶׁבִּשַּׁלְתָּ אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן?” אָמַר: “הֵן. כְּלוּם מְצָאתֶם בּוֹ מַשֶּׁהוּ הַמְחַיְבֵנִי הַתָּזַת רֹאשִׁי?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “זֶה יִהְיֶה הַפָּחוּת בָּעֳנָשִׁים שֶׁנַּעֲנשׁ אוֹתְךָ”. אָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תַגִּיד לִי מַה חֵטְא חָטָאתִי?” אָמַר לוֹ: “הֵן”. מִיָּד קָרָא הַמִּשְׁנֶה לַנְּעָרִים וְאָמַר: “הָבוּ הַגְּמַלִּים”. לָקְחוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהִכְנִיסוּהוּ לְתֵבָה וְנָעֲלוּ בַעֲדוֹ וְנָסְעוּ. לֹא פָסְקוּ מִלִּנְסֹעַ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה. נָחוּ וְאָכְלוּ מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל. וְהוֹצִיאוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְהֶאֱכִילוּהוּ וְהֶחֱזִירוּהוּ לַתֵּבָה. וְלֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְכַּמְרָה. הוֹצִיאוּ אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה וְאָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “אַתָּה הוּא שֶׁבִּשַּׁלְתָּ אֶת גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן?” אָמַר: “כֵּן, אֲדוֹנִי”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “כִּבְלוּהוּ בְשַׁרְשְׁרָאוֹת”. כְּבָלוּהוּ וְהֶחְזִירוּהוּ לַתֵּבָה וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמִצְרַיִם וְחָנוּ בְרֹבַע אַלרַיְדַנִיָּה. צִוָּה הַמִּשְׁנֶה לְהוֹצִיא אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה, וּפָקַד לְהָבִיא לְפָנָיו נַגָּר וְאָמַר לוֹ: “תַּקֵּן לִי צְלָב שֶׁל עֵץ לְבָחוּר זֶה”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “וּמַה תַּעֲשֶׂה בוֹ?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “אֶתְלֶה אוֹתְךָ עָלָיו וְאַדְבִּיקְךָ בְּמַסְמְרִים, אַחַר-כָּךְ אֲצַוֶּה לְהַעֲבִיר אוֹתְךָ בְּכָל הָעִיר כֻּלָּהּ”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בִי כֵּן?” אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “מִשּׁוּם שֶׁאֵינְךָ מְבַשֵּׁל גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן כַּהֲלָכָה. כֵּיצַד בִּשַּׁלְתָּם חַסְרֵי-פִּלְפְּלִים?” אָמַר: “וְכִי עַל הֱיוֹתָם חַסְרֵי-פִּלְפְּלִים תַּעֲשֶׂה בִּי עַד כְּדֵי כָךְ?” כְּלוּם אֵינוֹ דַי בָּזֶה שֶׁחֲבַשְׁתַּנִי וְהֶאֱכַלְתַּנִי רַק פַּעַם אַחַת כָּל יוֹם?” אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “עַל הֱיוֹתָם חַסְרֵי פִּלְפְּלִים אֵין דִּינְךָ אֶלָּא מִיתָה”. תָּהָה בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְנִתְאַבֵּל עַל נַפְשׁוֹ, וְעָמַד תּוֹהֶה. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בַּמָּה אַתָּה מְהַרְהֵר?” אָמַר לוֹ: “מְהַרְהֵר אֲנִי בְדַלֵּי-שֵׂכֶל שֶׁכְּמוֹתְךָ, שֶׁכֵּן אִלּוּ הָיָה לְךָ שֵׂכֶל, לֹא הָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמָּדִי מַעֲשִׂים שֶׁכָּאֵלֶּה בִּגְלַל חֹסֶר-פִּלְפְּלִים”. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “מֻטָּל הוּא עָלֵינוּ לְהַעֲנִישְׁךָ כָּךְ, שֶׁלֹּא תַחֲזֹר תַעֲשֶׂה כָזֹאת”. אָמַר בַּדְר אַלדִּין חַסַן: “הֲרֵי הַפָּחוֹת מִמַּה שֶׁעָשִׂיתָ בִי דַי בּוֹ לְעֹנֶשׁ לִי”. אָמַר לוֹ: “אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא שֶׁאֶתְלֶךָ”. וְהָיָה כָל זֶה בְשָׁעָה שֶׁהַנַּגָּר מְתַקֵּן אֶת הָעֵץ, וְחַסַן מִתְבּוֹנֵן אֵלָיו. לֹא פָסְקוּ מִכָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַלָּיְלָה. לְקָחוֹ דוֹדוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ בַתֵּבָה וְאָמַר לוֹ: “מָחָר תִּהְיֶה צְלִיבַתֶךָ”. אַחַר-כָּךְ הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיָּדַע שֶׁנִּרְדַּם בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְקָם וְרָכַב וְהַתֵּבָה לְפָנָיו וְנִכְנַס לָעִיר וְנָסַע עַד שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ, וְאָמַר לְבִתּוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “הַשֶּׁבַח לֵאלֹהִים שֶׁהֶחֱזִיר אֵלַיִךְ אֶת בֶּן-דּוֹדֵךְ. קוּמִי וְסַדְּרִי אֶת הַבַּיִת כְּסִדּוּרוֹ בְלֵיל הַנִּשׂוּאִין”. צִוְּתָה אֶת הַנְּעָרוֹת עַל זֶה. קָמוּ וְהִדְלִיקוּ אֶת הַנֵּרוֹת. הוֹצִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת הַנְּיָר שֶׁרָשַׁם עָלָיו אֶת תָּכְנִית הַבַּיִת וְקָרָא אוֹתוֹ, וְצָּוה לְהַנִּיחַ כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ, עַד כְּדֵי-כָךְ, שֶׁכְּשֶׁרָאָה הָרוֹאֶה אֶת זֶה, לֹא הָיָה סָפֵק בְּעֵינָיו שֶׁזֶּהוּ לֵיל הַנִּשׂוּאִין בְּעַצְמוֹ. אַחַר-כָּךְ צִוָּה הַמִּשְׁנֶה שֶׁתּוּשַׂם מִצְנֶפֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן בַּמָּקוֹם שֶׁשָּׂם אוֹתָהּ בּוֹ הוּא בְיָדוֹ, וְכָךְ אֶת הַמִּכְנָסַיִם וְאֶת הַכִּיס שֶׁהָיוּ מִתַּחַת לַמִּטָּה. אַחַר-כָּךְ צִוָּה הַמִּשְׁנֶה אֶת בִּתּוֹ שֶׁתִּתְפַּשֵּׁט בְּגָדֶיהָ, כְּפִי שֶׁהָיְתָה בְלֵיל הַנִּשׂוּאִין וְשֶׁתִּכָּנֵס לַחֲדַר-הַמִּשְׁכָּב, וְאָמַר לָהּ: “כְּשֶׁיִּכָּנֵס אֵלַיִךְ בֶּן-דּוֹדֵךְ, אִמְרִי לוֹ: “אָכֵן אֵחַרְתָּ לָשׁוּב אַחֲרֵי הִכָּנֶסְךָ לַחֲדַר-הַמְּקֵרָה” וְהַנִּיחִי לוֹ שֶׁיִּשְׁכַּב אֶצְלֵךְ וְשׂוֹחֲחִי אִתּוֹ עַד הַבֹּקֶר, שֶׁאָז נְבָאֵר לוֹ אֶת הַכֹּל”. אַחֲרֵי זֶה הוֹצִיא הַמִּשְׁנֶה אֶת בַּדְר אַלדִּין חַסַן מִן הַתֵּבָה, הֵסִיר אֶת הַכְּבָלִים מֵעַל רַגְלָיו, וּפָשַׁט אוֹתוֹ מַה שֶּׁהָיָה עָלָיו מִן הַבְּגָדִים, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אֶלָּא בִכְתֹנֶת הַשֵּׁנָה הַדַּקָּה בְלִי מִכְנָסַיִם. וְהָיָה כָּל-זֶה כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר בַּדְר אַלדִּין חַסַן וּמָצָא אֶת עַצְמוֹ בְאוּלָם מוּאָר, אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם בְתַעֲתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת אֲנִי אוֹ בְהָקִיץ?” קָם וְהָלַךְ הָלְאָה אֶל דֶּלֶת פְּנִימִית וְהִסְתַּכֵּל וּמָצָא שֶׁהוּא בְאוֹתוֹ אוּלָם שֶׁהֵסִירוּ בוֹ אֶת הַצָּעִיף מֵעַל הַכַּלָּה לְפָנָיו. רָאָה אֶת חֲדַר-ַמִּשְׁכָּב וְאֶת הַמִּטָּה וְרָאָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְאֶת חֲפָצָיו. כְּשֶׁרָאָה כָּל זֶה נִפְתַּע וְהָיָה צוֹעֵד צַעַד קָדִימָה וְחוֹזֵר צַעַד לַאֲחוֹרָיו, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “הַאִם בַּחֲלוֹם הוּא זֶה אוֹ בְהָקִיץ?” הָיָה מַעֲבִיר אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וְאוֹמֵר מִשְׁתָּאֶה: “חֵי אֱלֹהִים, הֲרֵי זֶהוּ חֲדַר הַכַּלָּה שֶׁהֵסִירוּ בּוֹ אֶת צְעִיפָהּ לְפָנַי. וַהֲלֹא הָיִיתִי בְּתֵבָה?” וַעֲדַיִן הוּא מְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ, וְהִנֵּה הֵרִימָה סִתְּ אַלחֻסֻן אֶת קְצֵה הַכִּלָּה וְאָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי, הֲלֹא תִכָּנֵס. אָכֵן אֵחַרְתָּ בְּצֵאתְךָ לְבֵית-הַמְּקֵרָה”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ וְהִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ צָחַק וְאָמַר: “אֵלֶּה תַעְתּוּעֵי הַחֲלוֹמוֹת הֵם”. נִכְנַס נֶאֱנָח וּמְהַרְהֵר בְּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ וְנָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ, וְהָיָה הָעִנְיָן תָּמוּהַּ יוֹתֵר בְּעֵינָיו, כְּשֶׁרָאָה אֶת מִצְנַפְתּוֹ וְמִכְנָסָיו וְאֶת הַכִּיס שֶׁבּוֹ אֶלֶף הַדִּינָר, וְאָמַר: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ. אָכֵן בְּתַעְתּוּעֵי-חֲלוֹמוֹת אָנֹכִי”. וְהָיָה תּוֹהֶה מֵרֹב הַהִשְׁתּוֹמְמוּת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרָה לוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “מַה לִּי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ מִשְׁתָּאֶה וְתוֹהֶה, לֹא הָיִיתָ כֵן בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה”. צָחַק וְאָמַר: “כַּמָּה שָׁנִים הֵן לִי שֶׁנֶּעְדַּרְתִּי מִמֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “יָשֵׂם אֲלֹהִים לְךָ שָׁלוֹם וִיהִי שְׁמוֹ סְבִיבְךָ לְסִתְרָה לְךָ, אַתָּה אַךְ יָצָאתָ אֶל חֲדַר-הַמְּקֵרָה לַעֲשׂוֹת צְרָכֶיךָ וְחָזַרְתָּ, וּמַה הוּא שֶׁאֵרַע לְבִינָתֶךָ?” כְּשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן כָּךְ, צָחַק וְאָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ. וְאוּלָם כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵאִתֵּךְ, תְּקָפַתְנִי שֵׁנָה בַחֲדַר-הַמְּקֵרָה, וְחָלַמְתִּי שֶׁהָיִיתִי טַבָּח בְּדַמֶּשֶׂק וְשָׁהִיתִי בָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְאִלּוּ בָא אֵלַי נַעַר מִבְּנֵי הָאֲצִילִים וּמְשָׁרֵת עִמּוֹ, וְהָיָה מֵעִנְיָנוֹ כָךְ וְכָךְ”. הֶעֱבִיר בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וּמָצָא עִקְבוֹת הַמַּכָּה עָלָיו וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, גְּבִרְתִּי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ הָיָה אֱמֶת הַדָּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא פָּגַע בְּמִצְחִי וּפָצַע אוֹתִי, וּכְאִלּוּ הָיָה זֶה בְהָקִיץ”. הוֹסִיף עוֹד וְאָמַר: “אוּלַי חֲלוֹם הוּא שֶׁרְאִיתִיו בִּזְמַן שֶׁהָיִינוּ חֲבוּקִים וְיָשַׁנּוּ. הֲרֵי רָאִיתִי בַחֲלוֹם כְאִלּוּ נָסַעְתִּי לְדַמֶּשֶׂק בְּלִי תַּרְבּוּשׁ וּבְלִי מִצְנֶפֶת וּבְלִי מִכְנָסַיִם וְנַעֲשֵׂיתִי טַבָּח”. נִבְעַת רֶגַע וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים שֶׁרָאִיתִי כְּאִלּוּ בִשַּׁלְתִּי גַּרְגִּירֵי רִמּוֹן וּפִלְפְּלָיו מְעַטִּים, חַי אֱלֹהִים אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנִּרְדַּמְתִּי בַחֲדַר-הַמְּקֵרָה וְרָאִיתִי אֶת כָּל זֶה בַחֲלוֹם”. אָמְרָה לוֹ סִתְּ אַלחֻסֻן: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים, מַה הוּא שֶׁרָאִיתָ עוֹד מִלְּבַד זֶה?” סִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁרָאָה וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים אִלּוּלֵא שֶׁהֱקִיצוֹתִי הָיוּ צוֹלְבִים אוֹתִי עַל דְּמוּת שֶׁל עֵץ”. אָמְרָה לוֹ: “עַל שׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: “עַל מִעוּט הַפִּלְפְּלִים שֶׁבְּגַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן. וְרָאִיתִי כְאִלּוּ הֶחֱרִיבוּ אֶת חֲנוּתִי וְשָׁבְרוּ אֶת כֵּלַי וְשָׂמוּנִי בְתֵבָה, וְהֵבִיאוּ נַגָּר לַעֲשׂוֹת לִי דְמוּת שֶׁל עֵץ מִשּׁוּם שֶׁבִּקְּשׁוּ לְצָלְבֵנִי עָלָיו. הַתּוֹדָה לֵאלֹהִים שֶׁעָשָׂה לִי כָל זֶה בַחֲלוֹם וְלֹא עָשָׂה אוֹתוֹ בְהָקִיץ”. צָחֲקָה סִתְּ אַלחֻסֻן וְאִמְצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ וְאִמֵּץ אוֹתָהּ אֶל לִבּוֹ. הִרְהֵר וְאָמַר: “חֵי אֱלֹהִים, אֵין זֹאת אֶלָּא כְאִלּוּ הָיָה הַדָּבָר בְּהָקִיץ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הָעִנְיָן וְלֹא אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ”. הָיָה שׁוֹכֵב נָבוֹךְ בְּעִנְיָנוֹ וְאוֹמֵר פַּעַם: “חֲלוֹם הוּא שֶׁרָאִיתִי”. וּפַעַם אוֹמֵר: “בְּהָקִיץ הָיָה הַדָּבָר”. לֹא חָדַל מִכָּךְ עַד לַבֹּקֶר. נִכְנַס אֵלָיו דּוֹדוֹ אֲחִי אָבִיו הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס-אַלדִּין וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. הִסְתַּכֵּל בּוֹ בַּדְר אַלדִּין חַסַן וְאָמַר: “מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתְךָ בֵאלֹהִים, כְּלוּם אֵין אַתָּה זֶה שֶׁצִּוִיתָ לְכָפְתֵנִי וְלַהֲרוֹס אֶת חֲנוּתִי בִּגְלַל גַּרְגִּירֵי הָרִמּוֹן שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים פִּלְפְּלִים?” בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, דַּע-לְךָ שֶׁנִּתְגַּלְתָה הָאֱמֶת וְהוּכַח מַה שֶּׁהָיָה סָתוּם, אַתָּה הִנְּךָ בֶּן-אָחִי, וְלֹא עָשִׂיתִי כֵּן, אֶלָּא כְּדֵי לְהִוָּכַח שֶׁאַתָּה הוּא שֶׁבָּאתָ אֶל בִּתִּי בְאוֹתוֹ לַיְלָה, וְלֹא הוּכַח לִי הַדָּבָר עַד שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ מַכִּיר אֶת הַבַּיִת וּמַכִּיר אֶת מִצְנַפְתְּךָ וְאֶת מִכְנָסֶיךָ וּזְהָבְךָ וּשְׁנֵי הַגִּלְיוֹנוֹת שֶׁכָּתַבְתָּ בִּכְתַב יָדְךָ וְשֶׁכָּתַב אָבִיךָ, אָחִי, שֶׁהֲרֵי לֹא רְאִיתִיךָ קֹדֶם לָכֵן, וְלֹא הָיִיתִי מַכִּירֶךָ.וּבַאֲשֶׁר לְאִמְּךָ, הֲרֵי הֵבֵאתִי אוֹתָהּ עִמִּי מִבָּצְרָה”. אַחַר כָּךְ נָפַל עַל לִבּוֹ וּבָכָה. וּכְשֶׁשָּׁמַע בַּדְר אַלדִּין חַסַן אֶת דִּבְרֵי דוֹדוֹ, הִתְפַּלֵּא תַכְלִית הַהִתְפַּלְּאוּת וְחִבֵּק אֶת דּוֹדוֹ וּבָכָה מֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה. אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה: “בְּנִי, הֲרֵי סִבַּת כָּל זֶה כֻּלּוֹ הוּא מַה שֶּׁאֵרַע בֵּינִי וּבֵין אָבִיךָ”. שָׂח לוֹ כָּל מַה שֶּׁנָּפַל בֵּינוֹ וּבֵין אָחִיו. וְסִפֵּר לוֹ עַל-דְּבַר סִבַּת נְסִיעַת אָבִיו לְבָּצְרָה. אַחַר-כָּךְ שָׁלַח הַמִּשְׁנֶה לְהָבִיא אֶת עַגִ’יב וּכְשֶׁרָאָהוּ אָבִיו אָמַר: “זֶהוּ שֶׁחָבַל בִּי בְאֶבֶן”. אָמַר הַמִּשְׁנֶה: “בִּנְךָ הוּא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָפַל עַל לִבּוֹ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

עַל פִּזּוּר קִבּוּצֵנוּ, זְמַן, בָכִיתִי זֶה כְבָר,

וַיִּזְלְגוּ מֵעֵינַי זֶרֶם דֶּמַע, שָׁטַף עָבַר,

וָאֶדֹּר לֵאמֹר: אִם יָשׁוּב יְאַחֲדֵנוּ הַמַּזָּל,

לֹא עוֹד פֵּרוּד עַל לְשׁוֹנִי יוֹסִיף יַעַל.

פֶּתַע תְּקָפַנִי שָׂשׂוֹן, עֲדֵי כִי

עֹצֶם שִׂמְחָתִי קְרָאַנִי לִבְכִי.

כְּשֶׁגָּמַר שִׁירוֹ פָּנְתָה אֵלָיו אִמּוֹ וְנָפְלָה עָלָיו בְּכָל נַפְשָׁה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּשִׁיר שְׁנֵי-הַבָּתִּים הָאֵלֶּה:

נִשְׁבַּע הַזְּמַן אֲשֶׁר לֹא יֶחְדַּל אוֹתִי לְדַכֵּא.

חִלַּלְתָּ שְׁבוּעָתְךָ, הַזְּמַן, וְעַתָּה לְקֵה.

הָאשֶׁר הֵקִים דְּבָרוֹ וְהֶחָבִיב הָיָה בְעֶזְרִי,

חוּשִׁי לִקְרַאת הַקּוֹרֵא לְשִׂמְחָה, וְהִתְאַזְּרִי.

סִפְּרָה לוֹ אִמּוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ אַחֲרֵי צֵאתוֹ, וְסִפֵּר לָהּ כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, וְהוֹדוּ לָאֵל הָרַחֲמָן שֶׁקִּבֵּץ פְּזוּרֵיהֶם.

אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים עָלָה הַמִּשְׁנֶה אֶל הַשֻּׂלְטָאן. כְּשֶׁנִּכְנַס נָשַׁק הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ בְּבִרְכַּת מְלָכִים. שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן לְשׁוּבוֹ, וְהֵפִיקוּ פָנָיו חֶסֶד, וְקֵרְבוֹ אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ לְכָל מַה שֶּׁרָאָה בִנְסִיעָתוֹ, וּמַה שֶּׁמְּצָאוֹ בְדַרְכּוֹ. סִפֵּר לוֹ הַמִּשְׁנֶה הַכֹּל מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית. אָמַר לוֹ הַשֻּׂלְטָאן: “הַתּוֹדָה לָאֵל עַל שֶׁמִּלֵּא אֶת מְבֻקָּשְׁךָ וְשֶׁהֶחֱזִיר אוֹתְךָ לְשָׁלוֹם אֶל צֶאֱצָאֶיךָ וְאֶל מִשְׁפַּחְתֶּךָ. וְאֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאֶרְאֶה אֶת בֶּן אָחִיךָ חַסַן הַבָּצְרִי, הֲבִיאֵהוּ אֵפוֹא מָחָר אֶל מְקוֹם-מוֹשָׁבִי”. אָמַר לוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “עַבְדְּךָ יָבוֹא לְפָנֶיךָ מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה”. בֵּרֵךְ אוֹתוֹ בְשָׁלוֹם וְיָצָא. כְּשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ סִפֵּר לְבֶן-אָחִיו עַל דְּבַר תְּשׁוּקַת הַשֻּׂלְטָאן לִרְאוֹתוֹ. אָמַר חַסַן הַבָּצְרִי: “הָעֶבֶד סָר לִפְקֻדַּת אֲדוֹנָיו”. בְּקִצּוּר: הוּא הָלַךְ אֶל הוֹד מַלְכוּתוֹ הַשֻּׂלְטָאן עִם דּוֹדוֹ שַׁמְס אַלדִּין. וּכְשֶׁעָמַד לְפָנָיו בֵּרְכוֹ בַּשְּׁלֵמָה שֶׁבַּבְּרָכוֹת וּבַנַּעֲלָה בָּהֶן וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּשִׁיר וְאָמַר:

יְנַשֵּׁק אֶרֶץ לִפְנֵיכֶם זֶה אֲשֶׁר נִשָּׂא עָל

עַל-יֶדְכֶם, וַיַּצְלִיחַ לְהַשִּׂיג אֶת אֲשֶׁר שָׁאָל,

לָכֶם הַתְּהִלָּה, וְאַשְׁרֵי בָּכֶם תִּקְוָתוֹ שָׂם

בְּכָל אֲשֶׁר יְקַו – אָכֵן יֵרוֹם מַצָּבוֹ בָּעוֹלָם.

שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן וְרָמַז לוֹ לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב בְּקִרְבַת דּוֹדוֹ אֲחִי-אָבִיו שַׁמְס אַלדִּין. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַשָּׁפָל בַּעֲבָדֶיךָ יָדוּעַ בִּשְׁמוֹ חַסַן אַלְבָּצְרִי הַמִּתְפַּלֵּל בַּעֲדְךָ לַיְלָה וָיוֹם”. מָצְאוּ דְבָרָיו חֵן בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָאן וּבִקֵּשׁ לְנַסּוֹתוֹ לְגַלּוֹת אֶת עֵרֶךְ יְדִיעָתוֹ וְתַרְבּוּתוֹ. אָמַר לוֹ: “הַאִם יֵשׁ לְךָ יְדִיעָה בְּפִרְטֵי הַיֹּפִי?” אָמַר: “כֵּן: זֹהַר הַפָּנִים וְאוֹר הָעוֹר, חֲטִיבוּת הָאַף וּמְתִיקוּת הָעֵינַיִם, יְפִי הַפֶּה וְצַחוּת הַלָּשׁוֹן, נוֹי הַגּוּף הַזָּקוּף וּשְׁלֵמוּת הַתְּנוּעוֹת. וְתַּכְלִית הַיֹּפִי בַּשֵּׂעָר. וּכְבָר אָסְפוּ לַאֲסֵפָה אֶת כָּל זֶה בְּבָתֵּי-שִׁיר בַּמִּשְׁקָל הַסּוֹעֵר, בְּאַחַד הַשִּׁירִים”.

שָׂמַח הַשֻּׂלְטָאן עַל דְּבָרָיו וְהִשְׁתַּעֲשַׁע בְּשִׂיחָה עִמּוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ: “וּמַה מוּבַן הַפִּתְגָּם שֶׁאָמְרוּ: שֻׁרַיְח עָרוּם הוּא מִן הַשּוּעָל?” אָמַר לוֹ: “דַּע הַמֶּלֶךְ,יִתֵּן לְךָ אֱלֹהִים עֹז, שֶׁשֻּׁרַיְח יָצָא בִּימֵי הַמַּגֵפָה אֶל נַגְ’ף. וְהָיָה שׁוּעָל בָּא בְּכָל פַּעַם שֶׁעָמַד בִּתְּפִלָּה וְעוֹמֵד לְמוּלוֹ וּמְחַקֶּה אוֹתוֹ, וּמַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִתְּפִלָּתוֹ. כַּאֲשֶׁר קָץ בַּדָּבָר, פָּשַׁט בְּאַחַד הַיָּמִים אֶת כֻּתָּנְתּוֹ וְשָׂם אוֹתָהּ עַל קָנֶה וְהוֹצִיא אֶת שַׁרְווּלֶיהָ וְהִנִּיחַ אֶת מִצְנַפְתּוֹ עָלָיו וְחָגַר בְּאֵזוֹר בַּתָּוֶךְ וְהִצִּיב אוֹתוֹ בִמְקוֹם תְּפִלָּתוֹ. בָּא הַשּׁוּעָל כְּמִנְהָגוֹ וְעָמַד לְעֻמָּתוֹ. בָּא שֻׁרַיְח אֵלָיו מֵאֲחוֹרָיו וּתְפָסוֹ. אָז אָמְרוּ מַה שֶׁאָמְרוּ”. כְּשֶׁשָּׁמַע הַשֻּׂלְטָאן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ חַסַן אַלְבָּצְרִי, אָמַר לְדוֹדוֹ שַׁמְס אַלדִּין: “אָכֵן בֶּן-אָחִיךָ זֶה שָׁלֵם הוּא בְּמִקְצוֹעַ הַתַּרְבּוּת, וְאֵינִי חוֹשֵׁב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא כָמוֹהוּ בְמִצְרַיִם”. קָם חַסַן הַבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וְיָשַׁב כְּשֶׁבֶת הָעֶבֶד לִפְנֵי אֲדוֹנָיו. וּכַאֲשֶׁר נוֹכַח הַשֻּׂלְטָאן בֶּאֱמֶת מַה הוּא שֶׁהִשִּׂיג חַסַן הַבָּצְרִי מִמַּדָּעֵי הַטֶּבַע, שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְנָתַן לוֹ בֶּגֶד-פְּאֵר נֶהְדָּר, וְנָתַן עַל שִׂכְמוֹ מִשְׂרָה לִהְיוֹת לוֹ לְעֶזְרָה לְהֵיטִיב אֶת מַצָּבוֹ. קָם חַסַן אַלְבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו וּבֵרְכוֹ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ יַעַמְדוּ לָעַד, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לָלֶכֶת עִם דּוֹדוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין, וְנָתַן לוֹ רְשׁוֹת. יָצְאוּ וּבָאוּ הוּא וְדוֹדוֹ הַבַּיְתָה, הִגִּישׁוּ לִפְנֵיהֶם אֹכֶל וְאָכְלוּ מַה שֶּׁחִלֵּק לָהֶם אֱלֹהִים. אַחַר כָּךְ אַחֲרֵי שֶׁגָּמַר חַסַן אַלְבָּצְרִי לֶאֱכֹל, נִכְנַס אֶל מְקוֹם-מוֹשַׁב אִשְׁתּוֹ סִת אַלְחֻסֻן, וְסִפֵּר לָהּ מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ עִם מַעֲלַת כְּבוֹד הַשֻּׂלְטָאן. אָמְרָה לוֹ: “אֵין סָפֵק שֶׁיְּמַנֶּה אוֹתְךָ לְרֵעַ לוֹ לְהִתְרָעוֹת עִמּוֹ, וְיַרְבֶּה לְךָ דּוֹרוֹן וּמַתָּת, וְהָיִיתָ בְּחַסְדֵי אֱלֹהִים כַּמָּאוֹר הַגָּדוֹל, תִּשְׁלַח אֶת קַרְנֵי אוֹר שְׁלֵמוּתְךָ בְּכָל אֲשֶׁר תִּהְיֶה, בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה”. אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לוֹמַר שִׁיר בְּמַהֲלָלוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּגְדַּל אַהֲבָתִי בְּלִבּוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “נְכוֹחָה הִיא מַה שֶׁאַתָּה מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת. בְּחַר אֵפוֹא רַעְיוֹנוֹת יָפִים וְחַבֵּר בְּשׂוּם-שֵׂכֶל אֶת אֲשֶׁר תֹּאמַר: וְאָז אֵינִי רוֹאָה אֶלָּא שֶׁהוּא מְקַבֵּל אוֹתְךָ בְּרָצוֹן מִלְפָנָיו”. פָּרַשׁ חַסַן אַלְבָּצְרִי לְפִנָּה וְכָתַב בָּתֵּי-שִׁיר הֲדוּרִים בִּבְנִיָּתָם וְיָפִים בְּתָכְנָּם, וְאֵלֶה הֵם:

לִי אַבִּיר עַד שִׂיא מְרוֹמִים עָרַג,

וְהוּא בְמִנְהַג נְדִיבִים וְאַדִּירִים יִנְהַג.

שָׁקְטוּ קַצְוֵי אָרֶץ, בְּחֶרֶב גַּאֲוָתוֹ בָּטָחוּ,

וְעַל אוֹיְבָיו סָגַר כָּל דֶּרֶךְ הָלָכוּ,

יָשׁוּב הֶעָנִי עָשִׁיר מֵאִתּוֹ, וְאִם רְצוֹנְךָ

לְתָאֲרוֹ, אֵין דֵּי מִלִּים בִּלְשׁוֹנְךָ.

שַׁחַר מֵאִיר הוּא בְיוֹם תִּתּוֹ מַתּוֹת,

וְכַלַּיִל הָאָפֵל בְּיוֹם קְרָבוֹת

עֲנָק לְגַרְגְּרוֹתֵינוּ חַסְדּוֹ כִּי רָב,

וְהוּא מֶלֶךְ לִבְנֵי חוֹרִין בְּטוֹבוֹתָיו.

יַאֲרִיךְ לָנוּ אֱלֹהִים שְׁנוֹתָיו בַּחַיִּים,

וּשְׁמָרוֹ בֶּטַח מֵרֹעַ פְּגָעִים.

כְּשֶׁגָּמַר לַעֲרֹךְ אוֹתוֹ, שְׁלָחוֹ אֶל מַעֲלַת כְּבוֹד הַשֻּׂלְטָאן בְּיַד עֶבֶד מֵעַבְדֵי דוֹדוֹ הַמִּשְׁנֶה שַׁמְס אַלדִּין. עִיֵּן בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְשָׂמַח בּוֹ בְּלִבּוֹ,וְקָרָא אוֹתוֹ בְאָזְנֵי הַנִּמְצָאִים לְפָנָיו וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ שֶׁבַח עָצוּם. קָרָא אוֹתוֹ אֶל מְקוֹם-מוֹשָׁבוֹ וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “מֵהַיּוֹם הַזֶּה רֵעַ אַתָּה לִי, וּכְבָר קָצַבְתִּי לְךָ בְּכָל חֹדֶשׁ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים מִלְּבַד מַה שֶּׁהִפְקַדְתִּי אוֹתְךָ עָלָיו לִפְנֵי כֵן”. קָם חַסַן אַלְבָּצְרִי וְנָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְּחַיֵּי עַד. נִתְעַלָּה חַסַן אַלְבָּצְרִי מַעֲלָה מַעֲלָה וְיָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל הָאֲרָצוֹת, וְחַי בַּמַּצָּב הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר וּבַנְּעִימִים בַּחָיִּים עִם דּוֹדוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ עַד שֶׁהִשִּׂיגוֹ הַמָּוֶת.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַלִיף הָארוּן אַלרְרַשִׁיד סִפּוּר זֶה מִפִּי גַ’עְפָר, הִתְפַּלֵּא וְאָמַר: “רָאוּי הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ מְאֹרָעוֹת אֵלֶּה בְמֵי-זָהָב”. פִּטֵּר אֶת הָעֶבֶד מֵעֹנֶשׁ וְצִוָּה לִקְצֹב לָאַבְרֵךְ בְּכָל חֹדֶשׁ עַד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִחְיוֹת בְּרֶוַח.

אָמְרָה הַנַּעֲרָה: “וְאֵין זֶה נִפְלָא יוֹתֵר מֵסִפּוּר הַחַיָּט וְהַגִּבֵּן וְהַיְהוּדִי וּמְנַהֵל-הַמֶּשֶׁק וְהַנּוֹצְרִי וּמִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם”. אָמַר הַמֶּלֶךְ: “וּמַה הוּא סִפּוּרָם?” פָּתְחָה שַׁהַרָזָאד וְאָמְרָה: