זאת עשו! ¹ / פרץ סמולנסקין

יישר חילכם וחיל כל איש אשר ידבנו לבו לצאת לעזרת עשוקים ולחזק ברכים כושלות!! אבל אחי! לא זה הדרך! – השאלות האלה גדולות וכבדות הן רק כאשר תֶּשָאלנה לאחת אחת, לא כן כאשר כלן יחד תחכינה לפתרון אז תפתרנה האחת על ידי רעותה. נורא הוא כח האש בצאתה לשום שַמות ואיום הוא גשם שוטף, אך אם יחד כתֻמם יבאו אז איש ברעהו ילחמו ולא תרבה רעתם. כן גם השאלות האלה אשה ברעותה תלחמנה כיום ומהן בעצמן יצא פתרון. השאלה אשר נשאלה זה שנים רבות ואשר עליה דוו כל הדוויים, והיא: איכה נשוב ונחדש ברית אחינו? נפתרה כמעט כיום כאשר נחתה בנו יד אויב ולא הפליאה בין קצוץ פאה ובין שַֹלמה למגדל זקן ולובש אדר, וכן גם יתר השאלות כאשר תרבינה אז תבטלנה לאחת אחת כי תשטופנה כנחלים אל הים הגדול – אל השאלה האחת הגדולה והעצומה והיא: שאלת הקיום בכלל. ועתה העת לכם להרבות עצות ולבקש תחבולות לימים רבים ולעיתים רחוקות בעת אשר מות ומשכלת נגד פניכם? המגפה פרצה בעיר ואתם יושבים ודנים אם להקים בית חולים? ובאיזה מקום תבחרו לבנות אותו? ומה יהיה משפט הבית ההוא אם לרפא בו חולים או רק למען מנות גבאים לו? אם באנו עד כה יען לא היו לנו חברות ואגודות אשר כל מעינן היה לדאוג לשלומנו, אם עד כה נתעינו כצאן בלי רועה וכל זאב אשר הערים לדבר שלום היה לרועה ומנהל לנו, הנה עתה כאשר באה הצרה לא לנו לשאת עינים לאסיא רחיקא, לא עתה לחכות עד אשר תוסדנה חברות קטנות והקטנות תחכינה עד אשר תֵּעשה חברה גדולה אשר תבלע כלויתן את דגי הרקק האלה. אנחנו נדע פעולות החברות אשר מושב ראשיהן רחוק הוא מן המקום אשר עליו דנו דינם, כל פעולות החברות האלה הנה רק להתקבץ ולהשמיע מדברותיהם, איש איש כאשר חונן במתנת הדֶבּר, ובזה הֵתַמו. אין כל שאלה ואין לחכות על תשובה איפה הוא המקום אשר אליו יחישו מפלט להם הגולים. אוהבי עמם אשר יחפצו בקיומו יאמרו כלם כי אך לארץ ישראל ילכו, והבוגדים החפצים רק לזרות אותו בגוים ולהשמידו בארצות השונות המה יאמרו כי לאמעריקא ילכו, ובדבר הזה אין עוד להוכח. רבות רבות שקלו וטרו בדבר הזה, ומה יצא מהפלפול הזה, פלפול חדש, והפלפול החדש יוליד כדמותו בצלמו. ומה נוסיף לדבר לערלי לב, אשר בשמעם דברים של טעם יעַותו הדברים ויקיפו את הדובר בשאלות של הבל. ברור הוא כיום כי ארץ ישראל טובה וברוכה היא, ברור הוא כיום כי רק בארץ ישראל יש לנו המשפט להחשב כיושבי הארץ ולא כגרים ובכל יתר הארצות נהיה גרים, ברור הוא כיום כי השולטאן יעשה לנו הנחות רבות, ברור הוא כיום כי רק שם נוכל אנחנו להיות הרבים ולא בארץ אחרת, והמה מתעקשים ומדברים הבל כי גם האמעריקא ייסדו ממשלה בפני עצמה, והלא שם יבטלו באלף לו גם היתה כבר הממשלה בידיהם, ושם הלא תעבורנה שנים לעשרות עדי יתקבצו המספר הנחוץ אשר לו המשפט ליסד ממשלה, ושם הן ברור הוא כי לא יתנו ליהודים ליסד ממשלה כאשר לא יתנו להסינים אזרחי הארץ ליסד ממשלה אף כי רבים המה. לזאת לא ישימו לבם! אולם אם גם כל אלה דברים גדולים ונשגבים המה ממוחם, אך דבר אחד יבין גם תינוק דלא חכים ולא טפש, והוא כי בכסף הנסיעה ממקום מושבם לדרום אמעריקא די והותר לבא לארץ ישראל ולקנות שם אחוזה, כי יותר מאלף רו“כ תעלינה הוצאות הנסיעה לכל בית אב מחמש עד שש נפש עד דרום אמעריקא ומאדעססע עד יפו מחיר המסע באניה לערך שמונים עד מאה רו”כ. ואם כן לו גם כל המעלות היו באמעריקא הלא מן הנמנע הוא להתישב שם מפני רחוק מקום, ואף אם יגדלו ויעשירו שם הגולים לא יוכלו יתר העניים לבא שמה, ואף כי אחרי עשר ברור וידוע הדבר כי כל אלה אשר ילכו לדרום אמעריקא השוממה מאדם, כי כלם יחד ימותו שם בקדחת הנוראה כאשר מתו שם עד הנה אלפי אלפים ועוד לא באה הארץ לכלל ישוב. אבל לאלה החפצים לא לגאול את ישראל כי אם להִגָאל מישראל להם טוב הדבר מאד והמה ידברו אף יעשו כזאת. ואם באשׁר עמכם תחפצו אתם באמת זאת עשו : כוננו חברות בכל עיר ועיר וקבצו כסף והיה כאשר תמצא ידכם לכונן עשר קולוניות, חיינו כאשר יהיה בידכם עשרת אלפים רו"כ, אז תבחרו את הטובים והראוים לכך וביניהם תפילו גורל, ואשר יזכה בגורל לו תהיה הקולוניא ואותם תשלחו את הארץ, ואחרי כן תשובו ותעשו כמשפט הראשון. שערו בנפשכם אם יקמו ויקבלו בני כל ערי הארץ לעשות כזאת, כי אז הן במשך ירחים אחדים יוכלו לשלוח כמה וכמה אלפים משפחות ואתם תבלו העת בשאלות ותשובות. אבל לא רק על ידי הדבר הזה תצא תשואת ישראל לאור, הדבר הזה יהיה רק כהקדמה, והתשועה תבא אז כאשר יתישבו הגולים הראשונים בארץ וראו את הארץ כי טובה היא ומעשרת את עובדיה, וכי מקום שם לבעלי הכסף להשתכר שם הרבה הרבה יתר מאשר באיירופא אם יכוננו שם בתי חרשת המעשה שונים, אז ינהרו גם העשירים שמה לא לשם הגאולה לעמם כי אם למען התמורה בהמסחר אשר ירבה ואז תהיה גם לדל תקוה, כי על יד עשיר אחד הן תחינה משפחות משפחות רבות. – ויתר הדברים אדבר בחוברת הבאה. ואת כל הנאמנים בברית עמם אזהיר לבל יחכו על יסוּד חברה גדולה חברה כללית, כי לא עליכם המלאכה לגמור, רק לא בני חורין אתם להפטר ממנה.