הִמְנוֹן אֶל אַפֹּלּוֹן (מִפִּיתוֹ) / הומרוס / שלמה שפאן
©
כל הזכויות על
התרגום שמורות.
מותר לשימוש
לקריאה, לימוד
ומחקר בלבד,
ואין לעשות
ביצירה שימוש
מסחרי.
הָהּ,
הַשַּׁלִּיט, הֵן
לְךָ גַּם לִיקִיָה
וְגַם מַיְאוֹנִיָה
זוֹ
הַנֶּחְמֶדֶת,
גַּם מִיֵלטוֹס,
עִיר עַל חוֹף-יָם
רַבַּת קֶסֶם, 180
אַךְ
עֲלֵי דֵלוֹס הָאִי
בְּעָצְמָה הֵן
תִּשְּׁלֹט בְּעַצְמֶךָ.
אַרְצָה
פִּיתוּ הַסַּלְעִית
צוֹעֵד בֶּן לֵטוֹ
רַב-הַשֶּׁבַח,
נֵבֶל
חָלוּל בְּיָדוֹ,
עָלָיו נִגּוּנוֹ
הוּא מַשְׁמִיעַ, (5)
בֶּגֶד
יַעְטֶה אֱלֹהִי
מְקֻּטַּר בְּשָׂמִים,
וְנִבְלֵהוּ
תַּחַת
מַקּוֹשׁ הַזָּהָב
יַשְׁמִיעַ צְלִילֵי
תְרוּעַת-חֶמֶד. 185
הוּא
מִנִּי אֶרֶץ מִשָּׁם
אֶל בֵּית הָאֵל
זֶוְסְ בָּאוֹלִימְפּוֹס
יַעַל
חִישׁ-קַל כַּהֲגִיג
אֶל עֲצֶרֶת שְׁאָר
בְּנֵי-הַנֵּצַח.
אַךְ
יֵרָאֶה – וְנָתוּן
לֵב אֵלִים לַקִּתְרוֹס
וְלַזָּמֶר; (10)
יַחַד
הַמּוּזוֹת כֻּלָּן
בְּקוֹלָן הַיָּפֶה
תַּעֲנֶינָה,
שֶׁבַח
תִּתֵּנָּה לִמְנַת
הָאֵלִים וּבְשִׁירָה
תְּתַנֶּינָה 190
סֵבֶל
יִלְדֵי הָאֱנוֹשׁ,
זֶה חֶלְקָם מֵאֵלֵי
הָאַלְמָוֶת,
אֵיךְ
חַסְרֵי שֵׂכֶל
וָיֶשַׁע יִחְיוּ
וְלִמְצֹא לֹא
יַצְלִיחוּ
כָּל
אֲרוּכָה לְהַמָּוֶת
וְכָל תַּחְבּוּלָה
נֶגֶד זֹקֶן. (15)
אָז
הַחֲרִיטוֹת יְפוֹת
הַצַּמּוֹת וְהַהוֹרוֹת
בְּנוֹת-עֶלֶץ,
גַּם
הַרְמוֹנְיָה
וְהֵבֵּי וּבַת
הַאֵל זֶוְסְ אַפְרוֹדִיטֵי 195
יַחַד
רוֹקְדוֹת בְּאָחְזָן
אִשָּׁה רְעוּתָהּ
בָּאֶזְרוֹעַ;
וּבֵינֵיהֶן
תּשׁוֹרֵר גַּם
אַחַת שֶׁאֵינָהּ
חִדְלַת עֵרֶךְ
אַף
לֹא דַּלַת הַקּוֹמָה,
אַךְ גְדוֹלָה
וּמַרְהֶבֶת הָעַיִן,
(20)
אַרְטֶמִיס
הִיא, שֶׁחִצִּים
שַׁעְשׁוּעֶיהָ,
אָחוֹת לְאַפֹּלּוֹן.
וּבֵינֵיהֶם
גַּם אָרֵס וְחַד-הַמַּבָּט
אַרְגֵּיפוֹנְטֵס 200
חֶבֶל
לוֹקְחִים בַּמִּשְׂחָק,
וּפוֹיְבּוֹס
אַפֹּלּוֹן יַשְׁמִיעַ
שִׁיר
עַל נִבְלוֹ בְּפָסְעוֹ
הֲדוּרוֹת וּגְבוֹהוֹת,
וִיעַטְרֶנוּ
נֹגַהּ
סָבִיב – זִיו רַגְלָיו
וּבֹהַק בִּגְדוֹ
טוֹב-הָאֶרֶג. (25)
עֹנֶג
יִמְלָא אָז לִבָּם
הַגָּדוֹל בִּרְאוֹתָם
בְּמוֹ עַיִן –
זֶוְסְ
רַב-הַבִּין וְלֵטוֹ
הָאֵלָה זְהֻבַּת
הַמַּחְלֶפֶת
– 205
אֵת
אֲהוּבָם אֶת בְּנָם
מְשַׂחֵק בֵּין
אֱלֵי הָאַלְמָוֶת.
אֵיךְ
לְשִׁמְךָ אֲהַלֵּל,
הָאֵל הַמְהֻלָּל
בְּכָל שֶׁבַח?
הָאֲזַמֵּר
לִכְבוֹדְךָ כְּאוֹהֵב,
כִּמְחַזֵּר אַחַר
אֵשֶׁת,[1] (30)
אֵיךְ
אֶת זוֹ בַּת אַזַנִיָה
לָקַּחַתָּ הָלַכְתָּ
עִם אִסְחִיס
הַאֱלֹהִי,
הוּא בֶּן אֶלָטוֹס
בַּעַל סוּסֵי-הַתִּפְאָרֶת? 210
אוֹ
עִם בֶּן טְרִיאוֹפְס
עִם פוֹרְבַּס
וְעִם אֶרֶוְטֶוְסְ
גַּם בְּיַחַד?
אוֹ
אֵיךְ עִם לֶוְקִפּוֹס
גַּם עִם אִשְׁתּוֹ
שֶׁל זֶה לֶוְקִפּוֹס
יָחַד
בָּאתָ
בָּרֶגֶל, וְהוּא
לֹא פִגֵּר אַחַר
טְרִיאוֹפְּסְ
בָּרֶכֶב? – (35)
אוֹ
אֲסַפֵּר אֵיךְ
הָלַכְתָּ, אַפֹּלּוֹן
הַאֵל הַקּוֹלֵעַ,
בָּרִאשׁוֹנָה
עַל-פְּנֵי אֶרֶץ
חַפֵּשׂ בֵּיִת-חָזוֹן
לִבְנֵי-חָלֶד? 215
קֹדֶם
מִנִּי הָאוֹלִימְפּוֹס
יָרַדְתָּ אֱלֵי
פִּיֶרִיָה[2]
וַתַּעֲבֹר
עַל-פְּנֵי לֶקְטוֹס,
אֶרֶץ הַחוֹל,
וְגַם הָלְאָה
עַל
בְּנֵי אַיְנִיָה
וּבְנֵי פֶּרַיְבִּיָה
וְחִישׁ אִיאוֹלְקוֹסָה (40)
בָּאתָ
לְקֵנְיוֹן זוֹ
שֶׁבְּאֶוְבּוֹיָה,
שֵׁם לָּהּ בַּשַּׁיִט,
עַד
בַּמִּישׁוֹר
הַלֵלַנְטִי נִצַּבְתָּ,
אֲבָל לֹא אָבִיתָ 220
שָׂמָּה
לִבְנוֹת מִקְדָשְׁךָ
וְחֹרְשׁוֹת הָעֵצִים
שָׁם לִנְטֹעַ.
אָז
גַּם עָבַרְתָּ
הָאֶוְרִיפּוֹס,
פוֹיְבּוֹס הָאֵל
הַקּוֹלֵעַ,
וַתַּעֲלֶה
עַל הַר-קֹדֶשׁ
יָרֹק וּמַהֵר
גַּם יָרַדְתָּ (45)
לֶכֶת
אֶל מִיקָלֵסוֹס
וֶאֱלֵי טֶוְמִיסוֹס
הַמְעֻשֶּׂבֶת,
עַד
אֱלֵי תֵּבַּי
הִגַּעְתָּ, מָחוֹז
מְעֻטָר עֲצֵי-יַעַר, 225
יַעַן
אָדָם לֹא יָשַׁב
עוֹד בְּאֶרֶץ
הַקֹדֶשׁ שֶׁל
תֵּבַּי,
טֶרֶם
יִהְיוּ אֳרְחוֹת
בָּהּ וְטֶרֶם
דְּרָכִים יִשְׂתָּרֵעוּ
עַל
מִישׁוֹרֵי הַחִטָּה
בִמְחוֹז תֵּבַּי
– וַיְהִי שָׁם
רַק יָעַר. (50)
לֶכֶת
הוֹסַפְתָּ מִשָּׁם,
אַפֹּלּוֹן הַאֵל
הַקּוֹלֵעַ,
בָּאתָ
אֱלֵי אוֹנְחֵסְטוֹס,
אֶל חֹרְשַׁת פּוֹסֵידוֹן
הַמְּפֹאֶרֶת,[3] 230
שָׁמָּה
הַסְּיָח, צְעִיר-עֹל,
שֶׁיָּגַע בְּמָשְׁכוֹ
הוֹד-מִרְכָּבֶת,
כֹּח
יַחְלִיף, כִּי
יִקְפֹּץ הָרַכָּב
הַזָּרִיז עַל
הָאָרֶץ –
מִן
הַמִּרְכֶּבֶת
יִקְפֹּץ וּבָרֶגֶל
יֵלֵךְ, וּבֵינְתַיִם (55)
הֵם,
הַסּוּסִים, יִרְעֲשׁוּ
בָּרֶכֶב הָרֵיק
מֵרוֹכְבֵהוּ.
אִם
אֶל חֹרְשַׁת הָעֵצִים
יִנְהֲגוּ וְיָבִיאוּ
הַרֶכֶב – 235
אֵת
הַסּוּסִים יַאַסְפוּ,
אַךְ הָרֶכֶב יָנִּיחוּ
הַצִּדָּה.
זֶה
הוּא הַחֹק מִנִּי
קֶדֶם. תְפִלָּה
לַשַּׁלִּיט יַעֲרֹכוּ,
אַךְ
אֶת הָרֶכֶב עַצְמוֹ
לָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת
יָשִׂימוּ. (60)
הָלְאָה
הָלַכְתָּ מִשָּׁם,
אַפֹּלּוֹן הַאֵל
הַקּוֹלֵעַ,
עַד
אֶל נְהַר קֵיפִיסוֹס
הֲדוּר הַזְּרָמִים
גַם הִגַּעְתָּ,
240
זֶה
הַמּוֹלִיךְ מִנִּי
לִילַיָּה שֶׁפֶךְ-הַנּוֹי
שֶׁל מֵימֵיהוּ,
וַתַּעֲבֹר
עַל פָּנָיו, גַּם
עַל עִיר הַצְּרִיחִים
אוֹקָלֶאָה,
עַד
אֶל הַלִיאַרְטוֹס
בָּאתָ, הוּא חֶבֶל
מָלֵא יֶרֶק-דֶּשֶׁא. (65)
אָז
אֶל טֶלְפוּסָה
כּוֹנַנְתָּ הַצַּעַד
– וְחֵן בְּעֵינֶיךָ
אֶרֶץ
בְּתוּלָה זוֹ
נָשְׁאָה לְכוֹנֵן
בָּהּ מִקְדָּשׁ
וְגַם חֹרֶשׁ, 245
וַתִּתְיַצֵּב
מִקָּרוֹב וַתִּשָּׂא
אֲמָרֶיךָ אֵלֶיהָ:
יֵשׁ
בְּדַעְתִּי פֹּה,
טֶלְפוּסָה, מִקְדָּשׁ
מְפֹאָר לְהָקִים
לִי,
בֵּיִת-נְבוּאוֹת
לִבְנֵי חֶלֶד,
אֲשֶׁר עַד עוֹלָם
לִי יָבִיאוּ (70)
הֵנָּה
מֵיטַב מִנְחוֹתָם,
עוֹלוֹת הֶקָטֹמְבָּה
מֻשְׁלֶמֶת –
אֵל
הַגָּרִים בְּאַדְמַת
פֶּלוֹפוֹנֵסוֹס,
אֶרֶץ הַשֶּׁפַע,[4] 250
גַּם
הַיּוֹשְׁבִים
בְּאֶוְרוֹפָּה
וְעַל הָאִיִּים
שְׁטוּפֵי-מַיִם
–
כָּל
שֶׁיָּבוֹאוּ
לִשְׁאֹל בַּנְּבוּאָה,
לְכֻלָּם אִנָּבֵאָה
וַעֲצָתִי
הַנְּכוֹנָה אוֹדִיעֵם
בַּמִקְדָּשׁ
רַב-הַשֶּׁפַע. (75)
כָּכָה
אַפֹּלּוֹן אָמַר
וַיִּירֶה הַשָּׁתוֹת
עַל סְבִיבֵהוּ,
רֹחַב
וְגֹדֶל לָהֵן. וְאוּלָם
אַךְ טֶלְפוּסָה
רָאָתָה, 255
קֶצֶף
קָצְפָה בְּלִבָּהּ
וַתִּשָּׂא אֲמָרֶיהָ
וַתֹּאמֶר:
פוֹיְבּוֹס,
הַשַּׂר הַקּוֹלֵעַ,
אָשִׂים נָא דְבָרִי
עַל לִבֶּךָ.
יַעַן
וּבְיַעַן אָמַרְתָּ
לִבְנוֹת פֹּה
מִקְדָּשׁ רַב-תִּפְאֶרֶת, (80)
בֵּיִת-נְבוּאוֹת
כִּי יִהְיֶה לִבְנֵי-אִישׁ,
אֲשֶׁר הֵנָּה
יָבִיאוּ
כָּל
הַיָּמִים מִנְחוֹתָם,
עוֹלוֹת הֶקָטֹמְבָּה
מֻשַׁלֶמֶת – 260
הָבָה
אֶגְלֶה אֶת אָזְנֶךָ
וְשִׂים אֶת דְּבָרִי
עַל לִבֶּךָ:
שַׁעַט
סוּסִים מְהִירִים
תָּמִיד מְנוּחָתְךָ
פּה יַפְרִיעַ,
גַּם
הַפְּרָדִים שֶׁיִּשְׁתּוּ
מֵעֵינוֹת-קָדָשַׁי
יַטְרִידוּךָ. (85)
פֹּה
אֲנָשִׁים יְבַכְּרוּ
לְהָזִין עֵינֵיהֶם
בִּכְלֵי-רֶכֶב
הָעֲשׂוּיִים
בֶּהָדָר וּבְשַׁעַט
סוּסִים קַלֵּי-רֶגֶל, 265
מֵהִתְבּוֹנֵן
בַּהֵיכָל הַנִּשְׁגָּב
וּבְשִׁפְעַת
אוֹצְרוֹתֵיהוּ.
אַךְ
בְּקוֹלִי אִם
תִּשְׁמַע, – וְאַתָּה
הֵן מִמֶּנִי עָצַמְתָּ,
כֹּח
כַּבִּיר לְךָ,
שַׂר, וְעָלִיתָ
עָלַי בְּרָב-חֹזֶק
– (90)
תַּחַת
נְקִיק הַפַּרְנָס,
בִּקְרִיסָה, עֲשֵׂה
מִקְדָּשְׁךָ.
שַׁעַט
סוּסִים קַלֵּי-רֶגֶל
וְרַעַשׁ שֶׁל
רֶכֶב-תִּפְאֶרֶת 270
שָׁמָהּ
אֱלֵי הַמִּזְבֵּחַ
יְפֵה-הַבְּנִיָּה
לֹא יַגִּיעַ.
שָׁמָּה
לְךָ, כְּלָאֵל
לוֹ נָאוָה תְהִלָּה,
שַׁי יוֹבִילוּ
הַמִּשְׁפָּחוֹת
הַיְדוּעוֹת בִּבְנֵי
חֶלֶד, וּבְנֶפֶשׁ
צוֹהֶלֶת (95)
זֶבַח
הַפְּאֵר תְּקַבֵּל
מִכָּל הַגָּרִים
עַל סְבִיבֶיךָ.
כֹּה
פִּתְּתָה בִדְבָרֶיהָ
אֶת לֵב הַקּוֹלֵעַ,
לְמַעַן 275
לָּהּ
לְבַדָה, לְטֶלְפוּסָה,
תִּהְיֶה הַתְּהִלָּה
שָׁם בָּאָרֶץ.
לֶכֶת
הוֹסַפְתָּ אֲזַי,
אַפֹּלּוֹן הַאֵל
הַקּוֹלֵעַ,
בָּאתָ
אֶל עִיר הַפְלֶגִיאִים,
זֶה עַם רָם-לֵבָב
וְעַז-מֵצַח, (100)
הֵם
שְׁחֵכֵי הָאֵל
זֶוְסְ – וּמְקוֹם
מוֹשָׁבָם עֲלֵי
אֶרֶץ
אֵצֶל
אֲגַם קֵפִיסוֹס,
בְּבִקְעָה נֶהֱדֶרֶת
שֶׁל יָעַר. 280
חִישׁ
אֶל רִכְסֵי הֶהָרִים
פָּרַצְתָּ מִשָּׁם
וְהָלַכְתָּ
עַד
שֶׁהִגַּעְתָּ
אֶל קְרִיסָה,
שֶׁתַּחַת פַּרְנָס
כְּסוּי הַשֶּׁלֶג,
תֵּל
מֵעֲרָבָה פּוֹנֶה,
וְתָלוּי מֵעָלָיו
צוּק שֶׁל סֶלַע, (105)
וּמִתַּחְתָּיו
מִשְׂתָּרַעַת
בִּקְעָה קְעוּרָה
וּמְסֻלַּעַת.
פוֹיִבּוֹס
אַפֹּלּוֹן הַשַּׂר
חָרַץ וְגָמַר
בְּנַפְשֵׁהוּ
285
שָׁמָּה
לִבְנוֹת לוֹ הֵיכַל
חֲמוּדוֹת, וְיַבִּיעַ
וַיֹּאמֶר:
פֹּה
אֶחְשְׁבָה לְהָקִים
בֵּית מִקְדָּשׁ
מְצֻּיָּן בְּתִפְאֶרֶת,
בֵּית-נְבוּאוֹת
הוּא יִהְיֶה לִבְנֵי-אִישׁ,
שֶׁתָּמִיד לִי
יָבִיאוּ (110)
הֵנָּה
קָרְבַּן הֶקָטֹמְבּוֹת,
עוֹלָה תְּמִימָה
וּמֻשְׁלֶמֶת
–
כָּל
הַשּׁוֹכְנִים
בְּאַדְמַת פֶּלוֹפוֹנֵסוֹס
אֶרֶץ הַשֶּׁפַע,
290
גַּם
הַגָּרִים בְּאֶוְרוֹפָּה
וְעַל הָאִיִּים
בְּתוֹךְ מַיִם -
כָּל
שֶׁיָּבוֹאוּ
לִשְׁאֹל בַּנְּבוּאָה,
לְכֻלָּם אִנָּבֵאָה
וַעֲצָתִי
הַנְּכוֹנָה אוֹדִיעֵם
בַּמִּקְדָּשׁ
רַב-הַשֶּׁפַע. (115)
כָּכָה
אָמַר וַיִּירֶה
הַשָּׁתוֹת הָאֵל
פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן,
רֹחַב
וְגֹדֶל לָהֶן
לְכֻלָּן – וּמִלְּמַעְלָה
עָלֵימוֹ 295
סַף
אֲבָנִים שָׁם
קָבְעוּ טְרִיפוֹנִיאוֹס
וַאֲגָמֵדֶס,
הֵם
לְאֶרְגִינוֹס
בָּנִים אֲהוּבִים
עַל אֵלֵי הָאַלְמָוֶת.
וּמִסָּבִיב
הַמִּקְדָּשׁ
מִשְׁפָּחוֹת
לְאֵין סְפוֹר
מִבְּנֵי חֶלֶד (120)
אֶבֶן
גָּזִית הֱקִימוּהוּ
לִהְיוֹת לְהַלֵּל
עֲדֵי נֶצַח.
שָׁמָּה
מַעְיָן יְפֵה-זֶרֶם
הָיָה בְּסָמוּךְ,
וְאַפֹּלּוֹן 300
אֶת
הַדְּרָקוֹן-הַנְּקֵבָה
שָׁם רָצַח בְּקַשְׁתּוֹ
הַנִּמְרֶצֶת.
זֹאת
הַמִּפְלֶצֶת
– שְׁמֵנָה וּגְדוֹלָה
וּפִרְאִית שֶׁהֵסֵבָּה
רֹב
אֲסוֹנוֹת וּנְזָקִים
לִבְנֵי הָאָדָם
עֲלֵי אָרֶץ, (125)
גַּם
לְצֹאנָם דַּק-הַרֶגֶל
כִּי פֶגַע דָּמִים
הָיְתָה לָמוֹ.
הִיא
אֲשֶׁר פַּעַם
קִבְּלָה מִידֵי
הֵרָה, אֵלַת כֵּס-הַכֶּתֶם 305
אֵת
הָאָיֹם, אֶת טִיפוֹן,
וַתְּגַדְּלֵהוּ
– אָסוֹן לִבְנֵי
חָלֶד.
פַּעַם
יָלְדָה אוֹתוֹ
הֵרָה, עַל זֶוְסְ
עַל הָאָב כִּי
קָצָפָה,
אָז
כַּאֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ
בֶּן-קְרוֹנוֹס
יָלַד אֶת אַתֵּנֵי[5] (130)
הַמַּזְהִירָה,
וּמִיָּד אֲזַי
הֵרָה רָגְזָה
הַמְכֻבֶּדֶת
אַף
אֲמָרֶיהָ הִבִּיעָה
בִּקְהַל הָאֵלִים
בְּנֵי-הַנֵּצַח: 310
אָנָּא,
אֵלִים וְאֵלוֹת,
כֻּלְּכֶם לְדִבָרַי
הַאֲזִינוּ,
אֵיךְ
כְּבוֹדִי לְחַלֵּל
הֵחֵל זֶוְסְ הַכּוֹנֵס
עֲנָנֵיהוּ –
הוּא
הָרִאשׁוֹן – אַחֲרֵי
שֶׁעָשַׂנִי אִשְׁתּוֹ
הַנֶּאְמֶנֶת: (135)
מִבִּלְעָדַי
הֵן יָלַד אֶת
אַתֵּנֵי כְּחֻלַּת
הָעֵינַיִם,
זֹאת
הַמְצֻיֶּנֶת
בֵּין כָּל הָאֵלִים
הַהוֹוִים עֲדֵי
נֶצַח. 315
אֶפֶס
בֵּין כָּל הָאֵלִים
יָצָא לָעוֹלָם
רְפֵה-כֹחַ
הֵפַיְסְטוֹס
דַּל-הַשּׁוֹקַיִם,
הַבֵּן שֶׁיָּלַדְתִּי
אָנֹכִי –
[לִי
לְחֶרְפָּה וּלְבוּשָׁה
בַּשְּׁחָקִים,
עַד אֲשֶׁר בַּיָּדַיִם,]
[6] (א139) א317
אֵלֶּה
יָדַי, לְקַחְתִּיו
וְלַיָּם הָרָחָב
הִשְׁלַכְתִּיהוּ. (140)
אֶפֶס
בִּתּוֹ שֶׁל נֵרֶוְסְ,
זוֹ תֶּטִיס כְּסוּפַת
הָרַגְלַיִם,
חִישׁ
אֲסָפַתּוּ אֵלֶיהָ
וְעִם אַחְיוֹתֶיהָ
גִּדְּלַתּוּ
– 320
חֶסֶד
אַחֵר לוּ הוֹאִילָה
לִגְמֹל לָאֵלִים
בְּנֵי-הָאֹשֶׁר!
הָהּ,
הַנּוֹכֵל הֶעָרוּם,
מַה תּוֹסִיף תַחֲרֹשׁ
בִּלְבָבֶךָ?
אֵיךְ
זֶה הֵעַזְתָּ
הוֹלִיד לְבַדְּךָ
אֶת כְּחֻלַּת
הָעֵינַיִם? (145)
זוֹ
אָנֹכִי הַמְכֻנָּה
אִשְׁתְּךָ בֵּין
אֵלֵי הָאַלְמָוֶת,
לָמוֹ
מֶרְחַב הַשָּׁמַיִם
– הַאִם לֹא הָיִיתִי
יוֹלָדֶת? 325
שִׂים
עַל לִבְּךָ, פֶּן
רָעָה לְהַבָּא
עוֹד עָלֶיִךָ
אִיעָצָה. (א147) א325
אֶפֶס
עַתָּה אָנֹכִי
אֶתְחַכְּמָה
לַהֲרוֹת וְלָלֶדֶת
בֵּן
מְצֻיָּן וּמְשֻׁבָּחַ
בֵּין בְּנֵי הָאַלְמָוֶת
כֻּלָּמוֹ,
אַף
כִּי אֶשְׁמוֹר
מֵחִלּוּל קְדֻשַּׁת
יְצוּעִי וִיצוּעֶךָ,
(150)
לֹא
אֶעֱלֶה מִשְׁכָּבֶיךָ,
אֶפְרֹשׁ מֵאִתְּךָ
וְאֶרְחָקָה –
כֹּה
אֲבַלֶּה אֶת יָמַי
בְּחֶבְרַת הָאֵלִים
בְּנֵי הַנֶּצַח. 330
כָּכָה
אָמְרָה וּבַעֶבְרָה
מִנִּי הָאֵלִים
הִתְרֶחָקָה.
חָשָׁה
אֲזַי הֶעֱתִירָה
זוֹ הֵרָה גִּדְלַת-הָעֵינַיִם
–
הִיא
בְּכַפָּהּ הַשְּׁטוּחָה
עַל הָאָרֶץ הַצְּלִיפָה
וַתֹּאמֶר: (155)
נָא
הַאֲזִינוּ לִי,
אֶרֶץ וּרְקִיעַ
שָׁמַיִם מִמַּעַל,
אַף
הָאֵלִּים הַטִּיטָנִים
מִתַּחַת לָאָרֶץ
יָגוּרוּ, 335
שָׁם
סְבִיב הַטַּרְטָרוֹס
– הֵמָּה אֲבוֹת
בְּנֵי-אִישׁ וּבְנֵי-נֵצַח
–
אָנָּא
שִׁמְעוּ לִי כֻלְּכֶם
וְחָנּוּנִי בְּבֵן,
שֶׁאֵלֵדָה
לֹא
מִנִּי זֶוְסְ,
אַךְ מִמֶּנּוּ
בִּמְאוּם לֹא
יִפֹּל לְעֹז-כֹּחַ, (160)
אֶפֶס
יֶעְצַם, כַּעֲצֹם
הָאֵל זֶוְסְ גְּדָל-הָרֹאִי
מִקְּרוֹנוֹס.
כָּכָה
אָמְרָה וַתַּחְבֹּט
בְּיָדָהּ הַגְּדוֹלָה
עֲלֵי אֶרֶץ, 340
זָעָה
הָאָרֶץ נוֹשֵׂאת
הַמִּחְיָה, וְלֵב
הֵרָה שָׂמֵח
עֵת
רָאֲתָה, כִּי
חָשְׁבָה: בוֹא
יָבוֹא הַדָּבָר
לוֹ פִּלֵּלָה.
וּמִנִּי
אָז עַד אֲשֶׁר
שָׁלְמָה הַשָּׁנָה
וְהִקִּיפָה, (165)
עַל
יְצוּעֵי הָאֵל
זֶוְסְ מַרְבֵּה
הַתְּבוּנָה לֹא
עָלָתָה,
אַף
עַל כִּסְּאָהּ
לֹא יָשְׁבָה,
הַכִּסֵּא רַב-הַגֶּלֶף,
שֶׁקֹּדֶם, 345
עֵת
בּוֹ יָשְׁבָה,
תַּחְבּוּלוֹת
אַמִּיצוֹת לוֹ
יוֹעֶצֶת הָיָתָה.
אֶפֶס
בְּתוֹךְ מִקְדָּשֶיהָ
רַבֵּי הַתְּפִלָּה
הִתְעַכָּבָה,
שָׁם
הִתְעַנְּגָה
עַל זְבָחֶיהָ
זוֹ הֵרָה גִּדְלַת
הָעֵינָיִם. (170)
אַךְ
כַּאֲשֶׁר כְּבָר
מָלְאוּ יַרְחֵי
הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת,
אַף
גַּם יָמֶיהָ מָלְאוּ
עִם בּוֹא וַחֲלֹף
עִתּוֹתֶיהָ,
– 350
לֶדֶת
יָלְדָה מִין יְצוּר
שׁוֹנֶה מֵאֵלִים
וּבְנֵי מָוְתָה,
פֶּרֶא
אָיֹם, הוּא טִיפוֹן
– הַפֶּגַע לְכָל
בָּאֵי חָלֶד.[7]
הֵרָה
גִּדְלַת הָעֵינַיִם
מִיַּד אָז תָּפְשָׂה
וַתְּבִיאֵהוּ
– (175)
רַע
בִּידֵי רַע הִיא
נָתְנָה – לַדְּרָקוֹן
שֶׁאָבְתָה וְקִבְּלַתּוּ.
רַב
אֲסוֹנוֹת הוּא
הֵמִיט עַל שְׁבָטִים
נוֹדָעִים מִבְּנֵי-חֶלֶד, 355
יוֹם
עֲבָרוֹת כִּי
נָכוֹן לַאֲשֶׁר
בּוֹ פָּגַע עֲלֵי
אֹרַח.
עַד
אֲשֶׁר פוֹיְבּוֹס
אַפֹּלּוֹן הַשַּׂר
הַקּוֹלֵעַ הִפְגִיעַ
חֵץ-אֵיתָנִים
בָּהּ, וְאָז מִכְּאֵבִים
אֲנוּשִׁים מְשֻׁסַעַת (180)
שָׁם
הִתְפַּתְּלָה
עַל הָאָרֶץ שׁוֹאֶפֶת
בְּקֹשִׁי הָרוּחַ.
קוֹל
צְעָקָה אֲיֻמָּה
עַד אֵין קֵץ אָז
נִשְׁמַע, עֵת
בַּחֹרֶשׁ 360
הֵנָה
וְהֵנָה בְּלִי
הֶרֶף נִלְבָּטָה;
חַיֶּיהָ הֵקִיאָה
יָחַד
עִם דְּמֵי לְבָבָהּ. הִתְפָּאֵר
אֲזַי פוֹיְבּוֹס-אַפֹּלּוֹן:
פֹּה
תִּרְקְבִי עֲלֵי
אֶרֶץ, זוּ בְּנֵי-הָאָדָם
מְכַלְכֶּלֶת, (185)
לֹא
עוֹד תִּהְיִי
בְחַיַּיִךְ מִפְגָע
וְאָסוֹן לִבְנֵי
מָוְתָה,
אֵלֶּה
אוֹכְלֵי פְרִי
הָאָרֶץ נוֹתֶנֶת
הַיְּבוּל בְּרָב-שֶׁפַע, 365
הֵמָּה
אֲשֶׁר מִנְחוֹתָם,
הֶקָטֹמְבּוֹת
שְׁלֵמוֹת, פֹּה
יָבִיאוּ.
מִמַּכְאוֹבֵי
מַר-הַמָּוֶת אוֹתָךְ
לְהַצִּיל לֹא
יַצְלִיחוּ
לֹא
טִיפוֹאֶוְסְ
וְלֹא חִימַיְרָה
זוֹ הַמְּפֻרְסֶמֶת
לְרֹעַ – (190)
אֶרֶץ
שְׁחוֹרָה תְּמִקֵּךְ
פֹּה וְאֵל הַנְגֹהוֹת
הִפֶּרִיוֹן.[8]
כָּכָה
אָמַר מִתְפָּאֵר
– וְצַלְמָוֶת
עָטָה אֶת עֵינֶיהָ. 370
הֵלִיוֹס
בּוֹ בַּמָּקוֹם
פּוֹתְתָהּ בְּכָל
כֹּחַ-קָדְשֵׁהוּ.[9]
וּמִנִּי
אָז הַמָּקוֹם
פִיתּוֹ יְכֻנֶּה,
גַּם יִקְרָאוּ
לוֹ,
לַשַּׁלִּיט, בְּשֵׁם-תֹּאַר
הַפִּיתִי יַעַן
כִּי שָׁמָּה (195)
עֹצֶם
גְּבוּרַת הָאֵל
הֵלְיוֹס הִרְקִיב
לִפְתוֹתִים הַמִּפְלֶצֶת.
דַעַת
יָדַע אֲזַי פוֹיְבּוֹס
אַפֹּלּוֹן, הִכִּיר
בְּרוּחֵהוּ, 375
לָמָּה
שׁוֹלָל הוֹלִיכַתּוּ
הָעַיִן נֶהְדֶרֶת
הַזֶּרֶם.
לֶכֶת
פָנָה אֶל טֶלְפוּסָה
בְּכַּעַס וְחִישׁ
גַּם הִגִּיעַ,
שָׁם
הִתְיַצֵּב בְּסָמוּךְ
וַיְדַבֵר אֲמַרֵיהוּ
אֵלֶיהָ: (200)
יַעַן
שׁוֹלָל הוֹלַכְתִּנִי,
טֶלְפוּסָה, הַחְזֵק
לֹא תַּחְזִיקִי
בַּחֲמוּדוֹת
זֹאת הָאָרֶץ וּמֵי
זִרְמֵי-נוֹי לֹא
תַּזְרִימִי – 380
פֹּה
לֹא רַק שְׁמֵךְ
יְהֻלַּל, גַּם
שְׁמִי יִוָּדַע
פֹּה לָשֶׁבַח.
שָׂח
וַיִּדְחֹף עַל
פָּנֶיהָ הַשַּׂר
הַקּוֹלֵעַ אַפֹּלּוֹן
צוּק
וְתִשְׁפֹּכֶת
סְלָעִים וַיְכַסֶּה
וַיַּסְתֵּר אֶת
זְרָמֶיהָ. (205)
שָׁם
בְּחֹרְשַׁת הָעֵצִים
גַּם בָּנָה וְהֵקִים
לוֹ מִזְבֵּחַ
אֵצֶל
הָעַיִן יְפַת-הַזְּרָמִים,
קָרוֹב לָהּ, וְשָׁמָּה 385
כָּל
בְּנֵי-אִישׁ לַשַּׁלִּיט,
אֲשֶׁר שֵׁם לוֹ
טֶלְפוּסִי,
יַעְתִּירוּ
יַעַן
אֶת זֶרֶם
קָדְשָׁהּ
שֶׁל
טֶלְפוּסָה הַכְרֵעַ
הִכְרִיעַ.
פוֹיְבּוֹס
אַפֹּלּוֹן הָגָה
אָז, חָשַׁב בְּלִבּו
הַמַּחְשֶּׁבֶת, (210)
אֵלּוּ
מִבְּנֵי הָאָדָם
יָבִיא לְכַהֵן
אֶל הַקֹּדֶשׁ,
הֵמָּה
יִהְיוּ הַמְשָׁרְתִים
לְפָנָיו בְּפִיתוֹ
הַמְסֻלַּעַת. 390
עוֹד
הוּא שׁוֹקֵל
בְּדַעְתּוֹ, וַיַּרְא
עַל הַיָּם עֵין-הַיַּיִן
בָּא
אֳנִי-שַׁיִט מָהִיר,
וְרַבִּים וְטוֹבִים
בּוֹ בְּנֵי-גָבֶר.
הֵמָּה
מִקְּרֵיטָה הָיוּ,
מִקְּנוֹסוֹס
קִרְיַת מִינוֹס,
וְאֵלֶּה (215)
הֵם
הַזּוֹבְחִים
לַשַּׁלִּיט קָרְבָּנוֹ
וְהֵם הֵם שֶׁיַּכְרִיזוּ
אֵת
מִצְווֹתָיו שֶׁל
אַפֹּלּוֹן אֵל
חֶרֶב-הַפָּז –
כָּל יוֹדִיעַ 395
בִּנְבוּאוֹתָיו
בַּפַּרְנָס מֵעֵץ
הַדַּפְנָה תַּחַת
שֶׁקַע.
הֵם
בַּסְּפִינָה
הַשְּׁחוֹרָה
לְשֵׁם עֵסֶק וְרֶוַח
הִפְלִיגוּ
אֶל
אַדְמַת פִּילוֹס
רַבַּת הַחוֹלוֹת
וֶאֱלֵי יְלִידֶיהָ. (220)
אַךְ
לִקְרָאתָם אָז
הַאֵל, הוּא פוֹיְבּוֹס
אַפֹּלּוֹן, הוֹפִיעַ.
תֹּאַר
דּוֹלְפִין לוֹ
שִׁוָּה וַיִּקְפֹּץ
בְּלֶב-יָם חִישׁ
וַיַּעַל 400
עַל
הָאֳנִי הַמָּהִיר
– שָׁם רָבַץ כְּמִפְלֶצֶת
מַבְהֶלֶת.
אִישׁ
מִבֵּינָם, אִם
נָתַן אֶת לִבּוֹ
הִתְבּוֹנֵן הִכִּירֵהוּ,
הֵנָּה
וְהֵנָּה טֻלְטַל,
כִּי קוֹרוֹת הַסְּפִינָה
זִעֲזֵעַ. (225)
הֵם
בַּסְּפִינָה
אָז יָשְׁבוּ דוֹמְמִים,
הֲמוּמִים מֵרָב-פַּחַד,
אֵת
הֶעָבוֹת לֹא פִּתְחוּ
בָּאֳנִי הֶחָלוּל
שְׁחוֹר-הַצֶּבַע, 405
אֵת
מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה
שְׁחוֹרַת הַחַרְטֹם
לֹא הִתִּירוּ
–
אֶפֶס
כְּמוֹ שֶׁמְּתָחוּם
בְּחַבְלֵי עוֹר-בָּקָר
עוֹד מִקֹּדֶם,
כָּכָה
הִפְלִיגוּ עִם
רוּחַ דְּרוֹמִית
מֵאָחוֹר מְנַשֶּׁבֶת (230)
אַף
מֵאִיצָה בַּסְּפִינָה. רִאשׁוֹנָה
עַל-פְּנֵי מָלֵיָה
שָׁטוּ,[10]
אָז
עַל-פְּנֵי אֶרֶץ
לָקוֹנְיָה לְטַיְנָרוֹן,
עִיר מְעֻטֶּרֶת 410
מִי
גַלֵּי יָם, הֵם
הִגִּיעוּ, חֶבֶל
הַאֵל הַמְשַׂמֵּחַ
כָּל
בָּאֵי-חֶלֶד,
הוּא הֵלִיוֹס,
שָׁמָּה הַצֹּאן
עַב-הַצֶּמֶר,
צֹאן
הַשַּׂר הֵלְיוֹס,
יִרְעֶה כָּל יָמָיו,
וְאַרְצוֹ לוֹ
נָעֵמָה. (235)
שָׁמָּה
עָלָה בִרְצוֹנָם
לְהוֹלִיךְ הַסְּפִינָה
וְלָרֶדֶת
אַף
לַחֲקֹר הַפְּלִיאָה
הַגְּדוֹלָה וְלִרְאוֹת
בָּעֵינַיִם, 415
אִם
בַּסְּפִינָה
הַמְּקֻמֶּרֶת
לָשֶׁבֶת תּוֹסִיף
הַמִּפְלֶצֶת,
אוֹ
לִתְהוֹמוֹת מֵי
הַיָּם מַרְבֵּה
הַדָּגָה שׁוּב
תִּקְפֹּצָה.
אַךְ
לֹא נִשְׁמַע הָאֳנִי
הֲדוּר הַבְּנִיָּה
אֶל הַהֶגֶה – (240)
הוּא
לְאָרְכָּה שֶׁל
אַדְמַת פֶּלוֹפּוֹנֵסוֹס,
חֶבֶל הַדֶּשֶׁן,
שָׁט
לְדַרְכּוֹ, וְהַשַּׂר
הַקּוֹלֵעַ אַפֹּלּוֹן
בָּרוּחַ 420
אֵת
נְתִיבוֹת הַסְּפִינָה
כוֹנֵן בְּקַלּוּת,
וְהִגִּיעָה
בַּעֲשׂוֹתָהּ
אֶת דַּרְכָּה
אֶל אָרֵינֵי וְאֶל
אַרְגִּיפֵיאָה
הַחֲמוּדָה
וְאֶל תְּרִיאוֹן,
מַעְבַּר הָאַלְפֶיאוֹס,
וְאֶל אַיְפִּי, (245)
אֶרֶץ
הַנּוֹי וְאֶל
פִּילוֹס, אַדְמַת
הַחוֹלוֹת, וְיוֹשְׁבֶיהָ,
כֵּן
גַּם עָבְרָה עַל
קְרוּנוֹי, עַל
קֶרֶת חַלְקִיס
וְעַל דִּימֵי, 425
אֵצֶל
חֶמְדַּת חֶבֶל
אֵלִיס, מְקוֹם
הָאֶפֶּאִים יִמְשֹׁלוּ.
וּבְהַפְלִיגָּהּ
עַל פֶּרַי, עֲלֵי
רוּחַ אֵל זֶוְסְ
מִתְעַנֶּגֶת,
לָמוֹ
מִתַּחַת לָעָב
הַר אִיתָקֵי נִשְׁקַף
הַגָּבוֹהַּ, (250)
אַף
גַּם דּוֹלִיכִיוֹן,
סָמֵי וְזָקִנְתּוֹס,
חֶבֶל הַיַּעַר,
אֶפֶס
עַל חוֹף פֶּלוֹפּוֹנֵסוֹס
– עֵת עַל כֻּלּוֹ
כְּבָר עָבָרוּ, 430
אַף
לְשׁוֹן יָם רְחָבָה
שֶׁעַל קְרִיסָה
לָהֶם כְּבָר נִגְלָתָה,
זוֹ
הַמַּבְדֶּלֶת
אֶת שְׂפַּת פֶּלוֹפּוֹנֵסוֹס
אֶרֶץ הַשֶּׁפַע
–
רוּחַ
גְדוֹלָה מִמַּעְרָב
עַל פִּי צַו הַאֵל
זֶוְסְ הִתְפָּרָצָה, (255)
רוּחַ
צֶחָה סָעֲרָה
מִגָּבוֹהַּ, לְמַעַן
תָּחִישָׁה
הָאֳנִיָּה
וְתַשְׁלִים אֶת
דַּרְכָּהּ בֵּין
גַלֵּי יָם מָלוּחַ. 435
בַּחֲזָרָה
אָז אֶל עֵבֶר
הַשַּׁחַר וְעֵבֶר
הַשֶּׁמֶשׁ
שָׁטוּ
הָלְכוּ, וְאַפֹּלּוֹן
הַשַּׂר בְּנוּ-זֶוְסְ
הוֹרָה-דָרֶךְ.
כֹּה
אֱלֵי קְרִיסָה
הִגִּיעוּ, נֶהְדָּרֶת
הַנּוֹף, אֶרֶץ-גָּפֶן
– (260)
אֶל
נְמָלָה, וּבַחוֹל
סְפִינַת שֵׁיט-הַיָּם
נֶעֱצָרָה.
מִן
הַסְּפִינָה אָז
קָפַץ הַשַּׂר
הַקּוֹלֵעַ אַפֹּלּוֹן, 440
זִיו-תָּאֳרוֹ
כְּכוֹכָב בְּעֶצֶם
הַיּוֹם, וּמִמֶּנּוּ
רֹב
נִיצוֹצוֹת עוֹפְפוּ,
וְנָגְהוֹ עַד
שָׁמַיִם הִגִּיעַ.
הוּא
אָז נִכְנַס אֶל
הַקֹּדֶשׁ בֵּינוֹת
חֲצוּבוֹת יִקְרוֹת-עֵרֶךְ, (265)
אֵשׁ
שָׁם הַבְעִיר
וּלְאוֹרָהּ גִּלָּה
אֶת שְׂכִיּוֹת
כְּלֵי נִשְׁקֵהוּ,
עַד
אֲשֶׁר זֹהַר מִלֵּא
אֶת כָּל קְרִיסָה;
בִּילֵל אָז הֵרִיעוּ 445
כָּל
נְשֵׁיהֶם שֶׁל
בְּנֵי קְרִיסָה
וְכָל בְּנוֹתֵיהֶם
יְפוֹת-מֹתֶן
לַהִתְגַּלוּת
שֶׁל אַפֹּלּוֹן,
כִּי פַחַד אָחַז
אֶת כֻּלָּמוֹ.
שׁוּב
אָז קָפַץ לָאֳנִי,
חִישׁ טָס אֵלָיו
קַל כְּמוֹ הֶגֶה
- (270)
תֹּאַר
פָּנָיו כִּפְנֵי
גֶבֶר, אִישׁ רַב
פְּעָלִים אַמִּיץ-כֹּחַ,
עֶלֶם
עוֹדוֹ בְּאִבּוֹ,
הָעוֹטֵר בִּבְלוֹרִית
חֹסֶן-שֶׁכֶם. 450
וּבִפנוֹתוֹ
אֲלֵיהֶם נָשָׂא
אֲמָרִים קַלֵּי-אֵבֶר:
מִי
אַתֶּם, בְּנֵי
הַנֵּכָר, וּמֵאַיִן
בָּאתֶם בִּנְתִיב
מָיִם?
עֵסֶק
– מַטְּרַת בּוֹאֲכֶם? אוֹ סְתָּם
עַל-פְּנֵי מַיִם
תָּשׁוּטוּ, (275)
כַּשּׁוֹדְדִים
הַנָּדִים וְנַפְשָׁם
בְּכַפָּם שׂוֹם
יָשִׂימוּ,
עֵת
אֲסוֹנוֹת וּפְגָעִים
לִבְנֵי אַרְצוֹת-נֶכֶר
יָבִיאוּ? 455
מָה
כֹּה תֵשְׁבוּ
נִרְעָשִׁים וְעַל
מַה לֹא תֵּצְאוּ
לַיַּבֶּשֶׁת?
לָמָּה
מִנִּי הַסְּפִינָה
הַשְּׁחוֹרָה
מִפְרָשִׂים לֹא
תָסִירוּ?
זֶה
הֲלֹא חֹק וּמִשְׁפָּט
לִבְנֵי-אִישׁ
הָאוֹכְלִים מְזוֹן-לֶחֶם: (280)
עֵת
עֲיֵפִים וִיגֵעִים
מִנִּי יָם לַיַּבֶּשֶׁת
יַגִּיעוּ
בָּאֳנִיָּה
הַשְּׁחוֹרָה
– מִיַּד יִתְקְפֵם
אָז הַחֵשֶׁק 460
חֵשֶׁק
חָזָק, לֶאֱכֹל
וְלִשְׂבֹּעַ
אֶת מֶתֶק הַלֶּחֶם.
כָּכָה
אָמַר וַיִּטַּע
בְלִבָּם עֱזוּז-רוּחַ
וָאֹמֶץ.
וּמַנְהִיגָם
שֶׁל בְּנֵי-קְרֵיטָה
עָנָה כְּנֶגְדּוֹ
אָז וַיֹּאמֶר: (285)
יַעַן
וּבְיַעַן, הַזָּר,
לֹא תִדְמֶה לִילִידֵי
בְּנֵי-הַמָּוְתָה
לֹא
בַּקּוֹמָה, לֹא
בַּתֹּאַר – אֲבָל
לָאֵלִים בְּנֵי-הַנֵּצַח,
– 465
שָׂא
רַב-שָׁלוֹם וּבְרָכָה
וְיִתְּנוּ הָאֵלִים
לְךָ עֹשֶׁר.
אָנָּא
הַגֵּד הַנְּכוֹנָה
לִי, לְמַעַן אֵיטִיבָה
לָדַעַת,
מַה
הוּא הַחֶבֶל,
הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ
בְנֵי-אִישׁ פֹּה
יָגוּרוּ? (290)
יָעֵן
אַחֶרֶת חָשַׁבְנוּ
עֲלֵי הַמְּצוּלוֹת
עֵת הִפְלַגְנוּ
בּוֹאֲךָ
פִּילוֹס מִקְּרֵיטָה
(כִּי שָׁם הוּא
מְקוֹר מַחְצַבְתֵּנוּ). 470
לֹא
מֵרְצוֹנֵנוּ
הֲלוֹם עִם זֹאת
סְפִינָתֵנוּ
הִגַּעְנוּ –
בָּאֳרָחוֹת
וּנְתִיבוֹת אֲחֵרִים
– וְלָשׁוּב כָּל
חֶפְצֵנוּ.
אֵין
זֹאת כִּי אֵל
מֵאֵלִים הֱבִיאָנוּ
לְכַאן עַל כָּרְחֵנוּ. (295)
לָמוֹ
הֵשִׁיב וְאָמַר
הַמַּרְחִיק וּפוֹגֵעַ
אַפֹּלּוֹן:
הָהּ,
הַזָּרִים אֲשֶׁר
קֹדֶם גַּרְתֶּם
סְבִיב קְנוֹסוֹס
הַמְיֻעֶרֶת, 475
שָׁמָּה
לָשׁוּב לֹא תּוֹסִיפוּ,
שׁוּם אִישׁ מֵאִתְּכֶם
לֹא יַחְזֹר עוֹד
אֶל
קִרְיָתוֹ הַנִּכְסֶפֶת,
לִיפִי הַבָּתִּים
אֲשֶׁר שָׁמָּה,
אֶל
נְשֵׁיכֶם אֲהוּבוֹת
לְבַבְכֶם, וְאוּלָם
לָכֶם יֶהִי (300)
פֹּה
מִקְדָּשִׁי הֶעָשִׁיר,
שֶׁרַבִּים בְּנֵי-אִישׁ
יְכַבְּדוּהוּ.
בֶּן
הָאֵל זֶוְסְ אָנֹכִי,
וְאַפֹּלּוֹן
– זֶה שְׁמִי אֶתְפָּאֵר
בּוֹ. 480
הֵנָּה
אֶתְכֶם עַל גַּבֵּי
מְצוּלוֹת הַיָּמִּים
הֱבִיאוֹתִי
לֹא
בְּמַחֲשֶׁבֶת
זָדוֹן, רַק לְמַעַן
בֵּיתִי רַב-הַשֶּׁפַע
פֹּה
תִשְׁמְרוּ – זֶה
מְאֹד בָּאֵי-חֶלֶד
כֻּלָּם יַעֲרִיצוּ. (305)
דַעַת
תֵּדְעוּ אֶת עֲצוֹת
הָאֵלִים, וְעַל-פִּי
בְנֵי-הַנֶּצַח
כָּל
הַיָּמִים תְּכֻבְּדוּ
מֵעַתָּה עַד עוֹלָם
עֲלֵי אָרֶץ. 485
הָבָה
אֵיפוֹא לִי שִׁמְעוּ
וְאַחַר אִמְרָתִי
חִישׁ מַלֵּאוּ:
בָּרִאשׁוֹנָה
הַיְרִיעוֹת נָא
הוֹרִידוּ, הַתִּירוּ
הַחֶבֶל,
אָז
הַסְּפִינָה הַמְּהִירָה
מִשְׁכוּ הַעֲלוּ
לַיַּבֶּשֶׁת, (310)
אַף
הַכֵּלִים וְהָרְכוּשׁ
מִמֶּנָּה פִּרְקוּ
וְהוֹרִידוּ.
וַעֲלֵי
חוֹף מֵי-הַיָּם
מִזְבֵּחַ לִי
בְנוּ וְהָקִימוּ, 490
אֵשׁ
עַל גַּבֵּיְהוּ
הַבְעִירוּ וְקֶמַח
לָבָן לִי הַקְרִיבוּ;
אֵת
תְּפִלַּתְכֶם
אָז עִרְכוּ נִצָּבִים
מִסָּבִיב לַמִּזְבֵּחַ.
אֶפֶס
כְּמוֹ שֶׁבַּיָּם
הָעוֹטֶה עֲרָפֶל
פֹּה קָפַצְתִּי (315)
בָּרִאשׁוֹנָה
בִּדְמוּתוֹ שֶׁל
דּוֹלְפִין לָאֳנִי
קַל-הַשַּׁיִט
–
לִי
תַּעַבְדוּ כְּלָאֵל
הַדֶּלְפִינִי
– וְגַם הַמִּזְבֵּחַ 495
עַל
סְבִיבוֹתָיו
לְעוֹלָם יֵרָאֵה
וִיכֻנֶּה הַדֶּלְפִינִי.
אֶת
לְבַבְכֶם סַעֲדוּ
אָז עַל-יַד הָאֳנִי
שְׁחוֹר-הַצֶּבַע
אַף
לָאֵלִים הַבְּרוּכִים
יוֹשְׁבֵי הָאוֹלִימְפּוֹס
תַּסִּיכוּ. (320)
אַךְ
כַּאֲשֶׁר רְעַבְכֶם
תִּשְׁבְּרוּ
בַמָּזוֹן רַב
הַמֶּתֶק,
יַחַד
עִמֵּי תִתְהַלְּכוּ
וְשִׁיר אִיאֵיפַּיְאֵיאוֹן
תָּשִׁירוּ[11] 500
עַד
שֶׁתַּגִּיעוּ
לִמְחוֹז, בּוֹ
בַּדְּבִיר הַדָּשֵׁן
תְּשָׁרְתוּ.
כָּכָה
אָמַר וְהַלָּלוּ
שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ
וַיְצַיֵּתוּ.
הַמִּפָרָשִׂים
אָז הוֹרִידוּ,
עֲבוֹת עוֹר-הַשּׁוֹר
חִישׁ הִתִּירוּ, (325)
אַף
בִּרְצוּעוֹת
אֶת הַתֹּרֶן אֱלֵי
בֵּי-הַתֹּרֶן
הוֹרִידוּ;
צֵאת
גַּם יָצְאוּ בְּעַצְמָם
וְעָלוּ עֲלֵי
חוֹף יָם-הַמַּיִם 505
וּמֵהַיָּם
אָז מָשְׁכוּ הַסְּפִינָה
הַמְּהִירָה לַיַּבֶּשֶׁת
אֶל
מַעֲלֵה הַחוֹלוֹת
וּמָשְׁכוּ הַסּוֹמְכוֹת
אֶל תַּחְתֶּיהָ.
אָז
עַל הַחוֹף שֶׁל
הַיָּם גַּם עָשׂוּ
וַיָּקִימוּ מִזְבֵּחַ, (330)
אֵשׁ
מֵעָלָיו הֵם הִבְעִירוּ
וְקֶמַח לָבָן
גַּם הִקְרִיבוּ,
וּמִסָּבִיב
לַבָּמָה – כַּמְצֻוֶּה
– הִתְיַצְּבוּ
וַיַּעְתִּירוּ. 510
אֶת
לְבָבָם סָעֲדוּ
אָז עַל-יַד הָאֳנִי
קַל-הַשַּׁיִט
אַף
אֶת הַנֶּסֶךְ
נָסְכוֹ לָאֵלִים
הַבְּרוּכִים
בָּאוֹלִימְפּוֹס.
אַךְ
כַּאֲשֶׁר אֵת
צְמָאָם וּרְעָבָם
כְּבָר הִרְווּ
וְשָׁבָרוּ, (335)
לֶכֶת
יָצְאוּ, וּבְרֹאשָׁם
בֶּן-זֶוְסְ הַשַּׁלִּיט,
הוּא אַפֹּלּוֹן.
נֵבֶל
אָחַז בְּיָדָיו,
פּורֵט מַנְגִּינוֹת
רַבּוֹת-חֶמֶד, 515
וַהֲדּוּרוֹת
וּגְבוֹהוֹת הוּא
פָּסַע, וּבְנֵי
קְרֵיטָה בְּקֶצֶב
לֶכֶת
הָלְכוּ אַחֲרָיו
אֶל פִּיתּוֹ וְשִׁיר
אִיאֵיפַּיְאֵיאוֹן
שָׁרוּ,
כְּכֹל שֶׁיַּשִּׁירוּ
יוֹדְעֵי הַתְּרוּעָה
מִבְּנֵי קְרֵיטָה, (340)
אֵלֶּה
אֲשֶׁר בְּלִבָּם
שִׁיר-נֹעַם הַמּוּזָה
נָתָנָה.
עַל
הַגִּבְעָה לְלֹא
יֶגַע בָּרֶגֶל
עָלוּ וַיַּגִּיעוּ 520
חִישׁ
לַפַּרְנָס וּלְאַדְמַת
הַחֶמְדָּה, הַמָּקוֹם
בּוֹ לָשֶׁבֶת
לָמוֹ
נוֹעַד, אֲשֶׁר
שָׁמָּה רַבִּים
בְּנֵי-אִישׁ יְכַבְּדוּמוֹ
–
שָׁם
הֱבִיאָם וַיַּרְאֵם
אֶת הַדְּבִיר
הַדָּשֵׁן וְהַקֹּדֶשׁ. (345)
אַךְ
בְּחָזָם הַיָּקָר
רוּחָם הִתְרַגְּשָׁה
וְסָעָרָה,
עַד
אֲשֶׁר רֹאשׁ בְּנֵי
קְרֵיטָה פָנָה
אֶל הָאֵל וּׁשְׁאָלָהוּ: 525
הָהּ,
הַשַּׁלִּיט, מִכֵּיוָן
שֶׁהַרְחֵק מִקְּרוֹבִים
וּמוֹלֶדֶת
הֵנָּה
הֵבֵאַתָ אוֹתָנוּ,
כִּי כָּכָה עָלָה
בִּרְצוֹנֶךָ
–
אֵיךְ
נִתְקַיֵּם וְנִחְיֶה
– לוּ הוֹאַלְתָּ
וְלָנוּ הוֹדָעְתָּ! (350)
אֵין
בָּהּ בְּאֶרֶץ-חֶמְדָּה
זֹאת לֹא אָחוּ
יָפֶה וְלֹא כֶרֶם,
בָּם
נִתְקַיֵּם וְנִחְיֶה
גַּם נוּכַל לְשָׁרֵת
לִבְנֵי חָלֶד. 530
לָמוֹ
אַפֹּלּוֹן בֶּן-זֶוְסְ
עָנָה בְּבַת-צְחוֹק
וַיַּבִּיעַ:
הָהּ,
אֲנָשִׁים חַסְרֵי-בִין,
עֲמֵלִים אֻמְלָלִים,
שֶׁיִּשְׁאָפוּ
צַר
וּמָצוֹק וִיגִיעָה
מְפָּרֶכֶת וְדַאֲבוֹן-נֶפֶשׁ, (355)
הָבָה
דָבָר אַגִּידְכֶם
וּבְקַלּוּת עַל
לִבְּכֶם אֲשִׂימֶנּוּ:
יַד
כָּל אֶחָד מֵאִתְּכֶם,
יַד יָמִין, תַּחֲזִיק
מַאֲכֶלֶת – 535
צֹאן
פֹּה תָּמִיד תְּזַבְּחוּ,
וְאֵלֶּה יִהְיוּ
פֹּה בְּשֶׁפַע,
כָּל
כַּאֲשֶׁר לִי
יָבִיאוּ שִׁבְטֵי
אֲנָשִׁים רַבֵּי-שֶׁבַח.
אֵת
מִקְדָּשִׁי תִּשְׁמְרוּ
וּפְנֵי הַשְּׁבָטִים
נָא הַקְבִּילוּ, (360)
אֵלֶּה
שֶׁפֹּה יִתְאַסְּפוּ;
וּבְיִחוּד מִצְוָתִי,
מִצְוַת קֹדֶשׁ,
[אֶת
בְּנֵי-הַמָּוְתָה
הוֹדִיעוּ – וּשְׁמֹר
הַיְּשָׁרָה בְּלִבֶּךָ.[12] (א361)
(א539)
אֶפֶס
אִם מִי חֲסַר-בִּין
יַמְרֶה אֶת דְּבָרִי
וְיִבְזֵהוּ,] (ב361) (ב539)
אֹמֶר
עָתָק אִם יֵצֵא,
אוֹ פֹעַל שֶׁל
אָוֶן וָרֶשַׁע, 540
אוֹ
גַאֲוָה וְרוּם-לֵב,
כַּחֹק וּמִשְׁפָּט
לִבְנֵי-מָוְתָה
–
אָז
אֲנָשִׁים אֲחֵרִים
בָּכֶם יִמְשְׁלוּ
וְיִשְׁלֹטוּ.
תַּחַת
אַכְפָּם הַקָּשֶׁה
תִהְיוּ נִכְנָעִים
עֲדֵי נֶצַח. (365)
כָּל
הַדְּבָרִים הוֹדַעְתִּיךָ
– שִׂימֵם בְּלִבְּךָ
לְמִשְׁמֶרֶת!
שָׂא
אֵיפוֹא מֶנִּי
בְרָכָה, בֶּן
זֶוְסְ וְלֵטוֹ,
אֶל אַפֹּלּוֹן,[13] 545
אֶפֶס
אֲנִי גַּם אוֹתְךָ
וְשִׁירָה גַּם
אַחֶרֶת אַזְכִּירָה.
© כל
הזכויות על
התרגום שמורות.
מותר לשימוש
לקריאה, לימוד
ומחקר בלבד,
ואין לעשות
ביצירה שימוש
מסחרי.
[1] עד שורה 213 – רמזים לספורי-אהבים על אודות אפולון. מהם ידוע ביחוד הספור ע"ד קורוניס בת פלגיאס, מלך הלפיתים שבתסליה; היא התמסרה לאיסחיס בן אלטוס אחרי שכבר הרתה לאפולון. אפולון כעס עליה והרגה, אבל הציל את הולד שבמעיה, הוא אסקלפיוס, אל הרפואה (ראה ההמנון: "אל אסקלפיוס", עמ' 124). כאן נמצא גם רמז בלתי ברור ש"בת אזניה" (אזניה – חלק של ארקדיה או ארקדיה כלה; אולי גם כאן הכוונה לקורוניס) היתה אהובתו של אפולון. פורבס הוא אגרופאי, שנוצח כנראה פעם ע"י אפולון במלחמת אגרופים. כאן הוא מופיע בין מלויו של האל. על ארוטוס אין ידיעות מפורטות. לוקיפוס חיזר יחד עם אפולון אחר דפנה בת לדון (נהר בארקדיה) והוא נהרג ע"י חברותיה של הנימפה. דפנה ברחה מפני האל ונהפכה לעץ דפנה.
[2] מכאן
ואילך: תיאור
מסעו של
אפולון מצפון,
מהאולימפוס,
דרך אובויה עד
הפרנסוס,
שלרגליו הוא
מקים את מקדשו
בדלפוי.
מסע זה משמש
כעין הקבלה
למסעה של ליטו
בהמנון הקודם
(אל אפולון
מדילוס).
[3] עד
שורה 238: רמזים
לפולחן
פוסידון
בחורשה
המוקדשת לו באונחיסטוס,
בביאוטיה. כנראה,
התקיים שם
מנהג להגיש
לאל מנחה
בצורת רכב. הסוסים
היו צריכים
למשוך את הרכב
בלי
בעל-המושכות. אם הסוס
הצעיר כוון את
צעדיו אל
החורשַה, שמש
הדבר סימן,
שהאל רצה את המנחה.
פוסידון הוא
גם אל הסוסים
(ראה ההמנון: "אל
פוסידון", עמ' 126).
[4] שורה
251: פלופונסוס –
בדרום ואורופה
– בצפון.
השם אורופה
מופיע כאן
בפעם הראשונה
והוא משמש
כנוי לצפון
יון בנגוד
לאסיה שממול
יון המקורית
ואייה.
ככנוי ליבשת
נתקבל השם אורופה
רק בזמן
מאוחר.
[5] ראה ההמנון "אל אתיני"
[6] שורה
מוספת ע"י
אלן-סיקס למלא
את החסר במקום
הזה.
[7] טיפון או טיפואוס
אצל הסיודוס
(תיאוגוניה,
חרוז 820 ואילך)
הוא בן טרטרוס
(שאול) וגיה
(אדמה).
[8] הפּריון – הנמצא למעלה, בגובה. אחד הטיטנים, אביו של הליוס, אל השמש. כאן הוא מזדהה עם הליוס.
[9] עד
שורה 373: דומה
לזה הוא מדרש
השם שבמקור. שם המקום
υ על
שם הפועל υ,
שפירושו: אני
מביא לידי
רקבון
והתפוררות. המקום פיתו
מזדהה עם דלפוי.
[10] עד
שורה 439: זהו
המסע השלישי
המתואר
בהמנון. הוא
מתחיל בכרתים
(קריטה), עובר
לדרום יון,
פונה מערבה וצפונה,
עובר על פני
החופים
המערבים של הפלופונסוס
ועל פני האיים
האיוניים
ונכנס למפרץ
של קריסה,
הנמל מדרום
לדלפוי.
[11] איאיפּיאיאון
– שיר תהלה
לאפולון בשעת
תהלוכת קודש. הוא
נקרא כך על שם
הפזמון
המחובר, אולי,
משתי מלים:
איאי! (מלת
קריאה)
ו-פיאיאון
(פיאן), המציל,
המרפא.
[12] שורה זו והבאה: הוספות של אלן למלוא החסר.
[13] שורה
זו והבאה: נוסח
החתימה של
ההמנונות.