1, פ"י, עת' יֶאֳגֹר, – א) אסף תבואה, יין וכדומה, ושׂם למשמרת,  einsammeln; recueillir; to gather : כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תֶאֳגֹר כי תאכלנו התלעת דבר' כח לט. לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם אשר אין לה קצין שטר ומשל תכין בקיץ לחמה אָגְרָה בקציר מאכלה משלי ו ו=ח. אֹגֵר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש שם י ה. – ואמר המליץ: ובקיץ אגור ירח בירח, אשר תאכל ימי חרף וקרח מוסר השכל לרה"ג.  – ב) בכלל, *אסף יחד, קבץ ושמר: א"ר חנינה כל הזיתים הגשמים יורדין עליהם והן פולטין את שמנן וזה הגשמים יורדין עליו והוא אוגר שמנו לתוכו ירוש' בכור' א סג ד. רבי שמואל בר נחמן אמר מקום שאוגרין בו דמו של טלה וכו' רבי שמעון בן לקיש אמר מקום שאוגרין דמו של פר שם יומא ג מא. ר' יוחנן בשם ר' שמעון בן יוחאי (אומר) קורעה (את החתיכה שהפילה אשה) ואם נמצא בה דם אגור טמאה ואם לאו טהורה שם נדה ג נ ג. ולמה נקרא שמו (של הזית) אגורי ששמנו אגור בתוכו ברכ' לט.. – ובדברים מפשטים: זה שאוגר עליו דברים אמר לו חרשת בתוך שלי והוא אומר לא חרשתי הוא אומר המית שורך את עבדי והוא אומר לא המית ספרי דבר' יו. למה נקרא שמו אגור שאגר את התורה תנחומא וארא ב. – ובסהמ"א: ולא יתכן בנין ספר בפתרון הלשון והחקים והמשפטים והתורות כי אם לאדם אשר יאגור אלה היסודות דונש על מנחם, הקדמ'. אחת למול אחת יהיה מספר שעריה אשר אוגרת רשב"ג, ספר הענק. ידעתני במחברת פנינים אשר מאגרות חכמה אגורות ר"י הנוי, התמיר בזקונים. וימצא עם הכתב אגרת לכל חמדה אוגרת רמב"ם במכתבו לר' יהודה מלוניל. ועתה עשה לנו אגרת, כל מליצה טובה אוגרת ר"י חריזי, תחכמ' יא. ורציתי שתהיה זאת האגרת, שותקת ומדברת, וכל הענין הזה כוללת ואוגרת עמנ', מחברת יא. –  ג) °עצר דבריו בקרבו ולא הוציאם מפיו: אם החרש אחריש ואאגור דברי והיה בי חטא ח"ו תשו' מהר"י קינון פ. עם גדולים וטובים מ... שריתי ולא אגרתי דברי מפני איש יל"ג אגרות ב, רנה.  –ד) *סכין אֹגרת שיש בה פנימה, שיש לה שני עוקצים, schartig;ébréché: סכין שיש בה פנימות וכו' ושאין בה אלא פנימה אחת אוגרת2 פסולה מסוכסכת כשרה וכו' אר"א אוגרת (שהפגימה) משתי רוחות מסוכסכת מרוח אחת וכו' חול' יז:. אמר רבא ג' מידות בסכין אוגרת לא ישחוט ואם שחט שחיטתו פסולה מסוכסכת לא ישחוט זה לכתחילה וכו' שם.  –ה) *אחז יחד, למשל השערות, zusammenhaften; attacher; hold together : (במחט שאינה נקובה אין אשה יוצאת בשבת) א"ר יוסף הואיל ואשה אוגרת3 בה שערה שבת ס.. אוגרת בה שערה היוצא חוץ לקשוריה כורכתו סביב המחט ותוחבת המחט בשכבה מתחתיה רש"י שם. דאם היתה אוגרת בה שערה לא היתה מניחתה לעולם כנגד פדחתה וכו' דמחט שאוגרת בה שערה היא טהורה תוספ' שם. שתכפל המחט לתוך השבכה ואוגרת בה השבכה שלא יצאו שעריה חוץ לקשוריה וכו' כמחט שאוגרת בה שערה הרא"ש, שם. מחט שאוגרת בה השער היוצא חוץ לקישוקיה וכו' מותר לצאת בהן שאם תשלפנו קשוריה יתירו ויתגלו שערותיה ר' ירוחם, חלק אדם יב יא.

– נִפע', *נֶאֳגַר, – נאסף, ועם ל... נכנס: ולכן נראין (ישראל) מזויינין למואב והן נאגרין לעריהן מד"ר במד' כ. – ובלי ל, נאסף במקום אחד: ושם (מנחם בן סרוק) כנבל עלה, וכבגד תבלה, אשר תמיד ישלה, בחלק נאגרים תשו' דונש בן לברט. אני מוסר לכם ולרבבות בכם, בשומי הבליכם, בספר נאגרים תשו' תלמידי דונש לתלמידי מנחם.

– פִע', °אִגֵּר, – קבּץ: אאגרה בני איש המושרר בטל, אועד אתם לחנן בעד טל ר"א קליר, תפל' טל, אאגרה.