אֲחָדִי

°, ת"ז, לנק' אֲחָדִיִית, מ"ר אֲחָדִיִים, אֲחָדִיּוֹת - שיש בו רק אחד: הקול האחדי (אשכל הכפר, ר"י הדסי, הנקודות).  ואם איש אחד מן הפותרים יאמר כי יתכן להיות הוזים מן השניים כמזים מן האחדיים (דונש בן לברט, ערך הוזים), ר"ל מן השרשים של אות אחת.  ואלה קצות האחדיים (רי"ק, ספר הגלוי 73). 

חיפוש במילון: