ב. אַחְוָה
1, ש"נ, מ"ר אַחְווֹת2, - דבור, גלוי דעת, Erklärung; déclaration; declaration : שמעו שמוע מלתי וְאַחְוָתִי3 באזניכם (איוב יג יז).ְ
1 מן חוה, ע"מ אַפְעָה, אֶפְעָה, וכן אֶתְנָה. --
2 אדם הכהן (יתרון לאדם), מ' ריכרסון (חה"נ). --
3 אמרו ר"י חיוג וראב"ע: כמו החותי. וריב"ג: כמו אזכרה. ויש מפקפקים בנוסחה זו וגורסים, לפי תרגום השבעים, וַאֲחַוֶה.