1 כמו אֱגוֹז. בארמ':  בר קפרא ותרין תלמידוי נתארחו אצל בעל הבית בהדין פונדיק' דברכתא אפיק קומיהון פרגן ואחונייא וקפלוטין (ירוש' ברכ' ו י:).  ונקד לוי אַחְוָנַיָא ואחריו דלמן אַחְוָנִית, אך זה אינו נכון, מפני שלא כתיב אחווניא בשתי ווים.  ובפרוש מלה זו כבר העיר הרשב"א כי אחוניא שבכאן הם כנגד דרמסקין שנזכרו במעשה זה בעצמו בבבלי (ברכ' לט.), שהביאו לפני בר קפרא כרוב ודורמסקין ופרגיות.   אלא שהרשב"א בחשבו שאחוניא ואחוונא אחד הוא, ראה מהירוש' סיוע לדעת רש"י כי דורמסקין הם ירקות, והדבר הוא ממש להפך, כי דורמסקין מלמדים על אחוניא מה הם, כי אין ספק שהעקר כמו ששמע רש"י שדורמסקין הם פרונ"ש בלע"ז, והוא על שם העיר דמשק שמשם בא המין המובחר מפרי זה, וקראו לו גם הרומאים דמסקינא.  וכן פרש הערוך וז"ל:  דרמסקין פי' פרונא ובל' ישמעאל אגאץ עין בקר.  ע"כ.  וכן קוראים לפרי זה בערבית עד היום עין אלבקר, ומה שהקשו תוספות שם ממה שסבר התלמיד המלגלג שהיה צריך לברך בורא פרי האדמה אינה קושיה כלל, כי כונת המלגלג היתה להכרוב ולא להדרמסקין, וכמו שנאמר שם אחרי כן בפרוש ומר סבר (ר"ל התלמיד המלגלג) כרוב עדיף דזיין.  ועל קושית רש"י כבר העיר בעל גליון הש"ס.  וראיה נצחת כי במעשה זה היו ירקות ופרי העץ ולא שני מיני ירקות, כדעת רש"י ותוספות ורשב"א, ממה שנאמר בירושלמי כאן:  אמרי נברך על קפלוטה דו פטר אחוניתא (כי בפה"א פוטר פרי העץ) ולא פטר פרגיתא נברך על אחונייתא לא פטר לא דין ולא דין (כי בפה"ע אינו פוטר פרי אדמה).  ואם היה שהיו שם שני מיני ירקות מה נפקה מינה על איזו מהם יברך?  ויפה כוון בפרוש סוגיה זו בעל פני משה, ובזה הוסר כל הדחק שנדחק בזה בעל חרדים שם.  ולחנם רצה לוי מפני קושית רש"י ותוספות לשבש הספרים בהבבלי ולגרס בפה"ע במקום בפה"א.   – וקוהוט שאחז בדעת רש"י ששני מיני ירקות היו פה תרגם אחונייא Gartenmelde, ומפני שלא מצא מקור לזה שבש הספרים וגרס במקום אחונייא אחושא, לפי לשון הערבית.  אך כבר הוכחתי כי אחונייא הם דורמסקים, ואם לשבש הספרים אנו באים יתר יש לתקן תקון קל אחוחייא במקום אחונייא, והוא הוא ח'וח, בערבית שהוא שם הדורמסקים, ובאמת באלף בית של בן סירא כתוב ברוב הנוסח' אחובין.   –

2 כך בנוסח' כ"י הולנד (ש"ש שס דף כב.);  ובגוף הנוסחה אחוכין.