אַכְסַן

*1, ש"ז, -- אחד מחלקי נול האורגים: כלי אומנות האורג כגון האכסן והכבד2 שהיריעה תלויה בו מלמעלה והכבד שפשוטה עליו מלמטה (ר"ח שבת קיג: וערוך ערך קונאי.



1 בארמי' אכסן דגרדאי (ת"י שופט' יו יד). עם אכסנא (שם יג). וסברו שהוא מהשם ἄξων ביוני', שר"ל סרן, ופרשו שהוא הקורה בנול האורגים. ועי' נול. - 

2 בר"ח הנדפס (שס וילנהוככר, אך בערוך הגרסה כבד.

חיפוש במילון: