1, אַמִּץ , ת"ז, - חזק ותקיף,  gewaltig, stark; vigoureux, fort; mighty: וְאַמִּיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא עמוס ב יו. המוציא במספר צבאם (של השמים) לכלם בשם יקרא מרב אונים וְאַמִּיץ כח איש לא נעדר ישעי' מ כו. חכם לבב וְאַמִּיץ כח מי הקשה אליו וישלם איוב ט ד. אם לכח אַמִּיץ הנה שם שם יט. - וחסר אַמִּץ: ויהי הקשר אַמִּץ והעם הולך ורב את אבשלום ש"ב יה יב. הנה חזק וְאַמּץ לאדני בזרם ברד שער קטב ישע' כח ב.