אַ. 1, — מלת הקשור והצרוף והתוספת בין שני גופים או שני משפטים, conj. auch, noch, sogar; aussi, encore, même; also, more, even: וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אַף-אני בחלומי (בראש' מ יו).  ואם לא תשמעו לי וכו' אַף-אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה (ויקרא כו יד=יו).  ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אַף-אני עמכם בקרי (שם כג=כד).  ויסרתי אתכם אַף-אני שבע על חטאתיכם (שם שם כח).  וזכרתי את בריתי יעקב ואַף את בריתי יצחק ואַף את בריתי אברהם (שם מב).  ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם וְאַף לאמתך תעשה כן (דבר' יה יז).  חכמות שרותיה תעננה אַף-היא תשיב אמריה לה (שופט' ה כט).  ויקלהו  ויבאו  אַף-אחריו (ש"ב כ י"ד).  הנך יפה דודי אַף נעים (שה"ש א יו).  יי' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אַף-יצריח על איביו יתגבר (ישע' מב יג).  ויקח מהם ויחם אַף-ישיק ואפה לחם (שם מד יה).  ואגיד להם את יד אלהי אשר  היא טובה עלי וְאַף-דברי המלך אשר אמר לי (נחמ' ב יח).  ומביאים הערמות ועמסים על החמרים וְאַף-יין ענבים ותאנים (שם יג יה).  וְאַף-המה נגד אחיהם ישבו בירושלם עם אחיהם (דהי"א ח לב).  אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים (אבו' ב  ו). — והקבלה לאִם: שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אף אתה אמור לו כלום יש בן שמורד באביו (ברכ' י.). — וכפול ומשלש לחזק: אמצתיך אַף-עזרתיך  אַף-תמכתיך בימין צדקי (ישע' מא י).  אַף-דברתי אַף-אביאנה יצרתי אַף-אעשנה (שם מו יא). —  ולהטעים ולהבליט יותר את הגוף: רפאים יחשבו אַף-הם כענקים (דבר' ב יא).  הודעתיך היום אַף-אתה (משלי כב יט),  לאמור אף אותך. —  ובצרוף עם מלה אחרת: והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי וְאַף אשר הלכו עמי בקרי (ויקר' כו מ).  וְאַף -אמנם שגיתי (איוב יט ד). —  ועם גם אחריה, קצת במשמעת מכל מקום: והבאתי אתם בארץ איביהם וגו' וְאַף-גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם (ויקר' כו מא=מד). —  ובמשמעת אפילו: אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד אַף-על זה פקחת עינך (איוב יד א=ג). — ובמשמעת לכן: כה אמר ה' אתם עזבתם אתי וְאַף-אני עזבתי אתכם ביד שישק (דהי"ב יב ה).  אמר להם הקב"ה (לכנען) אתם כבדתם את ידידי (אברהם שקראו לו אדוני) אף אני אקרא הארץ על שמכם (מכי' מס' דפסחא, יח).  ולר בעיקר אף אתה הקהה את שיניו (שם).  אמר להם (המלך לשני בניו) בני שניכם לא כוונתם אלא לכבודי אף אני לא אקפח שכרכם (שם ויהי בשלח ה). —  ובמשמעת באמת, מפני טעם זה: מאימתי מזכירין על הגשמים רבי אליעזר אומר משעת נטילת לולב וכו' אמר לו ר' יהושע והלא גשמים בחג אינו אלא סימן קללה אמר לו רבי אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר (תענ' ב:). —  ובמשמעת אם כן אז: אמרו להן (זקני רומי לחכמי ישראל) אם כן (שאין אלהים מבטל את האלילים מפני שבקצתם יש צרך לעולם בהם) יאבד דבר שאין צורך לעולם בו ויניח דבר שצורך העולם בו אמרו להן (חכמי ישראל לזקני רומי) אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו שאומרים תדעו שהן אלהות שהרי הן לא בטלו (ע"ז ד ז). ר' טרפון ור' עקיבא אומרים אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם רבן שמעון בן גמליאל אומר אף הן מרבין שופכי דמים בישראל (מכו' א ח). —  ועם שלילה: ויאמר המן אַף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי (אסת' ה יב). — ושנויה ומשלשה: אַף בל נטעו אַף בל זרעו אַף בל שרש בארץ גזעם (ישע' מ כד). אַף אין מגיד אַף אין משמיע אַף אין שמע אמריכם (שם מא כו). —  ועם ה השאלה הַאַף, במשמ' האם באמת: למה זה צחקה שרה לאמר הַאַף אמנם אלד ואני זקנתי (בראש' יח יג).  ויגש אברהם ויאמר הַאַף תספה צדיק עם רשע (שם שם כג).  הַאַף אין זאת בני ישראל (עמו' ב יא).  אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני הַאַף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק (איוב מ ז=ח). — ועם כִּי- אחריה, אַף כִּי-, להוסיף ולהגביר על האמור קודם בכח קל וחומר, במשמעת על אחת כמה וכמה, עפי"ר עם המלים הן, הנה בתחלת המאמר, wie vielmehr; d'autant plus; how much rather: הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי וְאַף כִּי-עתה בן הימיני (ש"ב יו וא).  הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם ה' וְאַף כי-אחרי מותי (דבר' לא כז). — ובלי ההתחלה הן הנה: ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה אַף כִּי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא (ש"א יד כט=ל). — ובמשמ' עאכו"כ שלא: ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים וְאַף כִּי נלך-קעלה (שם כג ג). —  ועם שלילה: הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אַף כִּי-הבית הזה (מ"א ח כז).  לא נאוה לנבל שפת יתר אַף כִּי-לנדיב שפת שקר (משלי יז ז).  לא נאוה לכסיל תענוג אַף כִּי-לעבד משל בשרים (שם יט י).  הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו אַף כִּי-נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה (איוב יה יה=יו).  הן עד ירח ולא יאהיל וכוכבים לא זכו בעיניו אַף כִּי-אנוש רמה ובן אדם תולעה (שם כה ה=ו).  הנה בהיותו (עץ הגפן) תמים לא יעשה מלאכה אַף כִּי-אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה (יחזק' יה ה). — ובמשמ' עאכו"כ כשקרה כך: ויאמר להם (דוד לרכב ובענה שהרגו את איש בשת והביאו ראשו לדוד) חי ה' אשר פדה את נפשי מכל צרה כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתו לי בשרה אַף כִּי-אנשים רשעים הרגו איש צדיק בביתו על משכבו ועתה הלא אבקש את דמו מידכם (ש"ב ד ט=יד).  ויגשו עבדיו (של נעמן) וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה וְאַף כִּי-אמר אליך רחץ וטהר (מ"ב ה יג).  זבח רשעים תועבה אַף כִּי-בזמה יביאנו (משלי כא כז).  לו חיה רעה אעביר בארץ וכו' או חרב אביא על הארץ ההיא וכו' או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה ונח דנאל ואיוב בתוכה חי אני נאם אדני יי' אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם כי כה אמר אדני יי' אַף כִּי-ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה (יחזק' יד יה=כא).—  ויש שישמיטו את כִּי ויטעימו את אַף בכונה זו: הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה אַף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם (איוב ד יח=יט). — ואַף כִּי-במשמע' כל כך שֶ: עוד זאת עשו לי (אהלה ואהליבה) טמאו את מקדשי וכו' כה עשו בתוך ביתי וְאַף כִּי תשלחנה לאנשים באים ממרחק וכו' (יחזק' כג לח=מ). — וְאַף כִּי- במשמע' אחרת, לחייב דבר נגד מה שנראה לכאורה, וכמו אף על פי שלקמן, obgleich; quoique; though: ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ולא עזבתם אַף כִּי-עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים (נחמ' ט יז=יח). — °ועם אלו אחריה, ובשתי מלים, כמו אפילו: ויטול את שאר נמצא בכליו ואף אלו ספרו גם תפליו (שערי שבוע' לרה"ג, גנזי נסת' לקיבק), ר"ל אפילו ספרו. —   *ועם עַל פִּי, אַף עַל פִּי (ר"ת אע"פ, אעפ"י) , לחיב דבר נגד הנראה לכאורה, נגד הראוי לפי שקול הדעת הראשון, obgleich; quoique; though: ואף על פי שאמרו אין לפאה שיעור הכל לפי גודל השדה ולפי רוב העניים ולפי רוב הענוה (פאה א ב). אף על פי שאלו אוסרין ואלו מתירין אלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל (יבמ' א ד).  אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף (כתוב' ה א).  פועלין שהיו עודרין בתנאים צ"ל תאנים. הערת פרויקט בן יהודה  וגודרין בתמרים ומוסקין בזיתים אף על פי שמפסיקין ואוכלין מפסיקין ואוכלין אין צריך לברך למפרע (תוס' ברכ' סוף ד').  הירק אף על פי שלקיטתו כאחת אין מכניסו לקיום (שם פאה א ז).  אף על פי שאמרו אין קורין בכתבי הקודש אבל שונין ודורשין (שם שבת יג א).  אף על פי שנדבר עמהם (עם הנביאים) בחוצה לארץ לא נדבר עמם אלא בזכות אבות (מכי' מס' דפסחא, פתי').  ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר (שם א).  אין השומר צריך להיות יושב ומשמר אלא אע"פ שיוצא ונכנס מותר (חולין ג.).  אמר הקב"ה אע"פ שאין בה (בע"ז) ממש כיון שפורש אדם ממנה מעלה אני עליו כאלו הוא עובד למי שיש בו ממש (מד"ר דבר' ב).  א"ל ר' מתיא בן חרש (לר' יאשיה) ר' מה לך לעזוב דברי אלהים חיים ולשטוף בדרך ארץ ואע"פ שאתה רבי ואני תלמידך אין טוב לעזוב דברי אלהים חיים ולשטוף בד"א (אדר"נ פ"א). —  ובלי ש: ואבוב של קלאין וסילונות אעפ"י כפופין ואף על פי  מקבלין (כל' ב ג). אף על פי מדביקן זו לזו והן נראות (תוספתא שבת יא ז).  סילונות שבכרכין מחזיקין סאתים אף על פי נקובין שופכין לתוכן מים בשבת (שם עירוב' ט יח).  האיש חולק אף על פי בעל מום אין הקטן חולק אף על פי תמים (שם זבח' יא ו).  אזוב שהטביל עצו עם גבעוליו אף על פי מזה והמים שופעין מן העץ לגבעול כשר (שם פרה יב ג). —  וקצתם כתבו שלש המלים במלה אחת, אפעלפי: ואלו האותיות שהן רפין אפעלפי שהן נודעות (תשו' דונש, תשו' על רסע"ג דף 34). —  ובהוספת כן, אף על פי כן (ר"ת אעפי"כ), השלמת החלטת ההגברה, doch, trotzdem; tout de même; nevertheless: המחזיר חוב בשביעית יאמר לו (המלוה) משמט אני אמר לו (הלוה) אף על פי כן יקבל ממנו (שבו' י ח) צ"ל שבי' - הערת פרויקט בן-יהודה .  אף על פי שאמרה בלבי היה להתקדש לו אף על פי כן אינה מקודשת (קידוש' ב ג).  מעשה שנפלה דליקה בחצירו של יוסף בן סימאי משיחין ובאו אנשי קצטרא שבציפורי לכבותה ולא הניחן וירד ענן מן השמים וכיבה ואמרו חכמים לא היה צריך אף על פי כן שילח להן למוצ"ש סלע לכל אחד (תוספתא שבת יג ט).  מפני הדחק מעברין אותה (את השנה) אחרי ראש השנה מיד אף על פי כן אין מעברין אלא אדר (שם סנה' ב ז).  והלא אין לך מקום שנתבכר בארץ ישראל קודם לבעל שלישה ואף על פי כן לא ביכר אלא מאותו המין שהביא לאיש האלהים (שם שם ט).  שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן ומשבאו לארץ הפרישו עוד שלש ואף על פי כן לא היו אילו ואילו קולטות עד שכיבשו וחילקו (שם מכות ג א).  אמרו על מדבר (כוב) שהיה תשע מאות פרסה על תשע מאות פרסה כלו מלא נחשים ועקרבים וכו' ואף על פי כן לא אמרו (ישראל) איה ה' המעלה אותנו מארץ מצרים וכו' (מכי' ויהי בשלח ד א).  אמרו לו (תלמידיו של ר' יוסי בן קיסמא) רבינו תן לנו אות אמר להם (ר' יוסי) ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשים אות אמרו לו ואף על פי כן (סנה' צח.).  באותה שעה אמר משה לירמיה לך לפני שאלך ואביאם ואראה מי מניח ידו עליהם אמר לו ירמיה אי אפשר לילך בדרך מפני ההרוגים א"ל אף על פי כן (איכה רבתי, פתי' משא גיא חזיון).  כשהיו ישראל במצרים ראה הקב"ה מה שעתידין לעשות וכו' אף על פי כן איני דנם לפי המעשים העתידין לעשות (מד"ר שמות ג).  אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ אתה מוצא אע"פ כן ארבעים יום בכל שנה היו עושין אותן המים רושם בעולם (תנח' בובר נח יז).  ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסהר אעפ"י כן ויהי ה' את יוסף (שם וישב טז). — אַף שֶ, כמו אעפ"י: היו חמריו ופועליו טעונין טהרות ועוברין לפניו אף שהפליגו יתר ממיל הרי אלו טהורין (תוספתא טהר' ו יו).