1, ש"ז, מ"ר אַרְמְנוֹת, סמי' אַרְמְנוֹת, כנ' אַרְמְנוֹתֵינו, בנין מפאר, מגדל, מצודה,   Palast, Hochburg; bourg, palais; palace, castel: ויהי כראות זמרי כי נלכדה העיר ויבא אל אַרְמוֹן2 בית המלך (מ"א יז יח). ויכהו (פקח) בשמרון בְאַרְמוֹן בית-מלך  (מ"ב טו כה). ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה אַרְמְנוֹת בן הדד (עמוס א ד). השמיעו על אַרְמְנוֹת באשדוד ועל אַרְמְנוֹת בארץ מצרים (שם ג ט). כי אַרְמון נֻטש המון עיר עזב (ישע' לב יד). הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנותיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וְאַרְמוֹן על משפטו ישב (ירמ' ל יח). אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח אַרְמוֹן (משלי יח יט). כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה אַרְמוֹן זרים מעיר לעולם לא יבנה (ישע' כה ב). והצתי אש בשעריה ואכלה אַרְמְנוֹת ירושלם ולא תכבה (ירמ' יז כז). — ובכנ': כי עלה מות בחלונינו בא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ (ירמ' ט כ). והוריד ממך עזך ונבזו אַרְמְנוֹתָיִךְ (עמוס ג יא). יהי שלום בחילך שלוה בְאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהל' קכב ז). מתאב אנכי את גאון יעקב וְאַרְמְנֹתָיו שנאתי (עמוס ו ח). ועלתה אַרְמְנוֹתֶיהָ סירים קמוש וחוח במבצריה (ישע' לד יג). והצתי אש בחומת רבה ואכלה אַרְמְנוֹתֶיהָ (עמוס א יד). סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה שיתו לבכם לחילה פסגו אַרְמְנוֹתֶיהָ (תהל' מח יג=יד). האצרים חמס ושד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם (עמוס ג י).