1,

– נתפ', *נִתְאַרְמְלָה, – כמו נתאלמנה, נעשתה אלמנה: מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה (יבמ' יג ד). האשה שנתארמלה או שנתגרשה (כתוב' ב א). נתארמלו או נתגרשו מן הנשואין (יבמ' ו ג). הרי שהלכה זו ונשאת לאחד מן השוק והיו לה בנים ונתארמלה או נתגרשה (גיטין פג.). ומודי רב ששת שאם נתארמלה שאינה אוכלת (נדרים צ:).