אֶרֶס

*1, אֶרֶס, כנ' אַרְסִי, אִרְ-, מ"ר אַרְסִים, אִרְ-,  – א) חמת, חמר נוזלי שמפרישים קצת בע"ח בעקיצתם. Gift; venin; poison: עיסה שלשה במים מגולים וכו' אפאה ה"ז מותרת מפני שארס של נחש כלה באור (תוספתא תרומ' ז יג). יודע הוא אם הטיל בו אירס (ירוש' תרומ' ג מב א). והיה אותו הריח מפעפע בגופה כאירסה של חבינה (שם חגי' ב עז ב). שארס של נחש דומה לספוג וצף ועומד במקומו (ב"ק קטו:). ג' מיני ארס הן של בחור שוקט של בינוני מפעפע ושל זקף צף (ע"ז ל:). כל השרצים יש להם ארס (שם לא:).  אמרו לנחש למה אתה נושך באבר אחד וארסך מהלך בכל האברים (מד"ר דבר' ה). היתה נכנסת (הצרעה) לתוך עינו של ימין ושופכת אירסה והיה מתבקע ונופל ומת (שם במדב' יח). ארס נחש בשניו הוא עומד וכו' ארס נחש מעצמו הוא מקיא (סנהד' עח.). והכין (הטבע) להם (להעופות הדורסים) בצפרנים ארס יטילו  אותו בעת הדריסה כדי לבשל המזון ולדקדקו שכח הארס וחומו עומד להם במקום האש לבשל הבשר (רפאל מנורצי, מרפא לנפש כה:).  – ומ"ר: שלשה אירסין  הן אחד צף ואחד שוקע ואחד עשוי כשבכה (ירוש' שבת א ג ד). כל הארסין מעלין חטטין ואירס נחש ממית (שם תרומ' ח מה ד). – ב) *חריפות של צמח וכדומה: איזהו בצל של רכפה כל שעוקצו נמעך לתוכו ר"ג אומר כל שאין לו אירס (ירוש' סוף מעשרות נב.) – ועי' חֲמָת.

– נתפ', °נִתְאָרֵס,  –נדבק בו הארס, במוסריות: שגם בקצת החכמים חולי הקנאה תדבק מחלת הספק ויתארסו ממנו מעט מעט (הקד' אגרות רמ"ד).



1 מלשון רומי virus. וכן בסור' אירסא.

חיפוש במילון: