אֶרֶשׁ

°, ש"ז, דבור, כמו ארשת: ארשה ארוש רחשון בְּאֶרֶשׁ ניב ולשון (ר"א קליר, טל א פסח). אדר יקר אלי אחוה בּאֶרֶש מלולי (שחר' יוה"כ, אדר יקר). דברי הימים באו לפניו להפרש, היו לפניו נקראים להדרש, ומזכירין איש יהודי בְּאֶרֶשׁ, וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש (סמא"צ, סלי' צום אסתר, ה' מה רבו). ובדברים עתיקים אך בלשון לועז ונכרי כי לא נסה לדבר בארש העברי (ר"י אבוהב, הקד' לתרגום שער השמים). וכל טוב הארש ידיו מגישים יחדיו ירונו בשבתות וראשי חדשים (הקד' תוכח' מוסר, עזרא הבבלי). 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים