ש"נ, – כמו בּוּז: שמע אלהינו כי היינו בוּזָה והשב חרפתם אל ראשם (נחמ' ג לו). – ואמר הפיטן: אכן הייתי בוּזָה בכל מעבר, ואל מי אשוה ואוכל להתחבָר (שמואל הכהן, אֻימתי).