בָּטְנֶה – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

בָּטְנֶה

1, — כמו בֹּטֶן.

1 משק' תָּפְתֶּה, ופ"פ חרוקה לבנה, וכן י"א פִּשְׁתֶּה וממנו פִּשְׁתִּים. כך Fürst וכמו"כ רש"י פין.