*1, ש"ז, – א) כלי מכלי הנגון, כנור גדול, Bassgeige; violoncelle; violoncello. – ב) כעין אזור רחב של עור לפני הבטן, לבשים האומנים שלא יתלכלכו בגדיהם, Schürzfell; tablier en cuir; leather apron. – ג) כעין בקבוק ימלאוהו מים חמים וישימוהו על הבטן לחמם: הבטנון2 והניקטמון והאירוס (כלי' יה ו).
1 כך נקוד במשנ' מנֻקד' כ"י פרמה וסוברים שנגזר מן בֶּטֶן.
2 כך ברוב הנוסח' ובמשנ' עם גוף פרוש הערבי של הרמב"ם. ובפרוש רה"ג הגרסה הביטנון, ובהערוך הובאה גרסה הבטנים. ופרש רה"ג וז"ל: כמין כנור גדול שהוא נותן לפני הבטן וכך מזמרין בו שיש בכנור שנתפס בידו ואינו נותן לפני הבטן וזה נותן לפני הבטן כמין איזור של עור שנותנין בעלי אומנות ובעלי מלאכה לפני בטניהן כדי שלא יתלכלכו בגדיהן. ע"כ. ואין ספק כי הם שני פרושים וחסר לפני כמין אזור המלים פ"א, ר"ל פרוש אחר. והובאו שני הפרושים האלה בהערוך. והגיה קוה' והוסיף פ"א. והרמב"ם תפס בפרוש ראשון ואמר: ובטנון אלאלה מן אלאת אלגנא אלתי תסמי אלקיתארה וסמית בד'לך לאן אלצ'ארב בהא יסנדהא לבטנה ענד אלצ'רב בהא. ע"כ. ובעבר': ובטנון הוא כלי מכלי הנגון הנקרא אלקיתארה ונקרא בטנון לפי שהמכה בו יסמכנו על בטנו בעת שיכה בו. והר"ש העתיק שני הפרושים יחד, והרא"ש עשה מזה פרוש אחד: כלי זמר עשוי כמין נאד של עור ונופחים בו. ובסוף פרוש רה"ג להשם עתר באו דברים שנראה כי גם הם שייכים להשם בטנון, וז"ל: כלי עגול והוא נקוב מבפנים בו מכניסין חמין משימין אותו על בטניהן בשביל הקור ושמו בלשון יון פקוס.