בֵּינְתַּיִם

*, – כמו בֵּינַיִם: כל שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בינתיים (שבו' א ב). בית שמאי אומרים מפקפק ונוטל אחת מבינתים  (סוכ' א ז). כפר עותני בגליל ואנטיפרוס ביהודה בינתיים (תוספתא גיט' ז ט). זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה הימים בינתיים זכאי במציאתה ובמעשי ידיה (שם ד). – וכפול: יהי רקיע בתוך המים ביניים ובנתיים (מד"ר ברא' ד).  – ומצוי השמוש בינתים לבד במשמעת בין שני זמנים, בין שני מאורעות: inzwischen; entretemps; in the meantime: ולפי שנעשה מרדכי שר בינתים ירד מחשיבותו אצל החכמים (רש"י מגי' יו:). ואם לא טבל בינתים הראשונות תלויות השניות ישרפו (רמב"ם טומאות יט א). ולפי שלא יחשב אדם שנתעצל שלמה בינתים בבנין ולא התעסק בו (ר"י אברב' מ"א ז).

חיפוש במילון: