בֵּיצָה1, ש"נ, מ"ר בֵּיצִים, – א) כעין כדור יטילו אחדים מבעלי חיים, העופות, התרנגולות, Ei; oeuf; egg: כי יקרא קן צפור לפניך וכו' והאם רבצת על האפרחים או על הַבֵּיצִים דבר' כב ו. ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף בֵּיצִים עזבות כל הארץ אני אספתי ישע' י יד. בֵּיצֵי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מִבֵּיצֵיהֶם ימות והזורה תבקע אפעה שם נט ה. כי תעזב (החסידה) לארץ בֵּצֶיהָ ועל עפר תחמם איוב לט יד. – והיחיד: ביצה שנולדה ביום טוב ביצ' א א. משיסיקנה (את הכירה) כדי לבשל עליה ביצה קלה שבביצים כל' ה ב. ירק של תרומה וביצה טרופה נתונה על גביו תוספתא טבו"י ב ט). ביצה שלוקה שם עוקצ' ב יה. כל שהוא (גדול) כביצה ביצה טובה הימנו ברכ' מד:. בדק בקינה של תרנגולין מערב יום טוב ולא מצא בה ביצה ביצה ז.. ביצת תרנגולת וכו' וביצת הנעמית תוספתא כלי' ב"מ ז ו ביצת החרגול שבת ו י. חלמון וחלבון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ חול' סד.. עשיר בשורו ואת עני בשיו יתום בביצתו אלמנה בתרנגולתה פסחי' קיח.. הכניסה לו (האשה לבעלה) עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה כתו' עט:. המבקעת ביצים בכותל בפני האפרוחים שבת כז:. דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים ע"ז מ.. – *ביצי כנים: מקרני ראמים ועד ביצי כינים שבת קז:. – *ביצי תולעים רש"י כתו' סו.. – °בֵּיצֵי רוּח: והעופות מטילים ביצים בלי חבור זכרים ונקראים ביצי הרוח וכו' רשב"צ דורן, מ"א ד. – *בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת גִּלְגֵּל. – *פִּּתְפּּוּתֵי ביצים, *פִּּתְפּּוּת. – *קִעְקַע בֵּיצָתוֹ של פלוני, החריבו, השמידו לגמרה, עקרו משרש: רדוף אחריהם עד שתקעקע ביצתם מן העולם ירוש' ע"ז ד מד.. מי גרם לבלשצר שתתקעקע ביצתו מן העולם מד"ר אסת' , והשקות. *קִעְקַע. – ומשל, אתמול אפרוח עכשיו ביצה: אמר לו הקב"ה (לנבוכדנצר) אתמול אפרוח עכשיו ביצה מד"ר בראש' לז. – שרי ביצים, מכשפים עושים כשפים בביצים: שרי שמן ושרי ביצים מותרין לשאול בהן סנהד' ק א..
ב) *אֶשֶׁך: אין לו (להבכור) ביצים או אין לו אלא ביצה אחת רבי ישמעאל אומר אם יש לו שני כיסין יש לו שני ביצים אין לו אלא כיס אחד אין לו אלא ביצה אחת בכור' ו ו. אמר אביי כשביציו (של הטומטום) מבחוץ חגי' ד.. עבד שסרסו רבו בביצים קידו' כה.. כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה יבמ' עה.. איזהו פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו שם. כל שביציו מבחוץ מוליד בכור' ח.. ומעוך וכתות ונתוק וכרות כולן בבצים דברי ר' יהודה בבצים ולא בגיד שם לט..
ג) *גוש בצורת ביצה: ביצת היוצרים פרה ה ו, גוש של טיט שהיוצר עושה ממנה כלי חרס. הביצים של יוצר ב"מ ה ז. אין פוסקין על הביצין של יוצר עד שיעשו תוספתא שם ו ג. דברי ר"י בחבוט (בסיד חבוט) ודברי ר"נ בביצת הסיד שבת פ:, ר"ל סיד עבה עשוי גוש בצורת ביצה. ביצת הגיר ביצה יה.. – °בֵּיצָה בְּכוּתַח2, רגיל בפי הבריות כשרוצים לומר שהדבר הוא פשוט ומובן ואין להתקשות בפתרונו.
אֶשֶׁךְ, ביצי הזכר. – *אֶשְׁכּוֹל של ביצים בקרב העוף.
°בֵּיצִי, שיש לו צורת ביצה. – *בְּרֵכָה, מה שמטילה בפעם אחת.
*גּוס, שבר קצת מלמעלה לגמע משם. – *גִּלְגֵּל ביצה על אבן חמה, על הסיד, על החול, עשה אותה *מְגוּלְגֶּלֶת, צלויה קצת, רכה. – * גָּמַע ביצה. – *גִּעוּל, געולי ביצים, שיצאו ע"י הכאה במקום האשכול.
דָּגְרָה, ישבה על הביצים לחמם ולהוציא אפרוחים.
§חֲבִיתָה, ביצה טרופה אפויה על מחבת. – חַד, הקצה החד. – *חֶלְבּוֹן, הלֹבן שבביצה. – *חֶלְמוֹן, הצהוב, הפנימי.
*טָעַן, טענה ביצה, היתה לה ביצה בקרבה. תרנגלת *טְעוּנָה, שיש לה ביצה בקרבה. היא טוֹעֶנֶת ביצה. – *טרמיטה, (-מיסה), ביצה צלויה ומצֻמקה. – *טָרַף הביצה, ערבב החלבון והחלמון ע"י טריפה בכף וכדומה. ביצה *טְרוּפָה.
יָשַב, התרנגלת ישבת על הביצים, הושיב תרנגלת על הביצים.
*כַּד, הקצה הרחב בהביצה. – כָּדַר, כודרת.
*מוזרה, ביצה שנתקלקלה, בפרט ע"י ישיבת האם.
– °מרשׁ, נִמְרֶשֶׁת, ביצה מבושלה או צלויה מעט, רכה, שנגמעת.
נטל, *הִטִּילָה ביצים, התרנגלת מַטֶּלֶת ביצים.
*ספן, ביצה שספנה מהארץ. – סריס,*סרס.
*עגלגלת.
*פִּעְפַּע הביצה, טרף אותה בקערה. *פעפועי ביצים. – *פִּרְפֵּר ביצה, לפרורים. – *פִּתְפּוּתֵי ביצים.
*קְלִפָּה, קלף הביצה, הסיר הקלפה. – *קִעְקַע הביצה, השליכה ושברה ונשפכה לגמרה. – *קֶשֶׁר, טפת דם, התחלת הוית האפרוח.
*רָסַס, את הקלפה, עשה אותה סדוקה ושבורה למען תקלף היטב. – *רקם, נרקם, התחיל האפרוח להרקם בה.
*שִׁחְלָה, הביצים של טעינה אחת, היא טוענת ביצה אחת, שתים וכו' בשִׁחְלָה. – *שְׁלָל של ביצים, האשכול כלו. – *שְׁפוֹפֶרֶת, הקלפה.
*תַּרְנְגוֹל, ביצה של תרנגול, ר"ל דבר שאי אפשר. *תַּרְנְגוֹלֶת, אוז וכדומה מטילות ביצים.
1 בערב' בַיצ' بيض בַיצַ'ה بَيضَة. – בארמ' ביע, ביעתא, ויאמרו בערב' ביצ'ה אלדיק, ר"ל ביצת תרנגול, על דבר שאי אפשר, שהוא מהנמנעות.
2 בארמ' ביעתא בכותחא: אפי' ביעתא בכותחא לא לישרי אינש במקום רביה כתוב' ס:, ר"ל אעפ"י שהוא דבר פשוט שהוא מותר.