בִּירָנִית

1, ש"נ, מ"ר בִּירָנִיּוֹת, – כמו בִּירָה: ויבן (יהושפט) ביהודה  בִּירָנִיּוֹת וערי מסכנות (דהי"ב יז יב). וערים בנה (יותם) בהר יהודה ובחרשים בנה בִּירָנִיּוֹת ומגדלים (שם כז ד). עד שעלה אותו האיש מבבל לארץ ישראל ועשאוהו שר החיל של קיסר ומינוהו ראש על כל בירניות שבארץ ישראל (מד"ר במד' ד).



1 דעת רוב החכמים שהוא מ"ר מורחב מן בירה. ואמר ריב"ג: ואמרו בקבוץ בירניות וכאלו קבץ ביר נִית.

חיפוש במילון: