בַּיְתִּי
*, שת"ז, לנק' בַּיְתִּית, מ"ר בַּיְתִּיִּים בַּיְתִּיּוֹת, בַּיי-, – דבר השייך להבית, שהוא מהבית häuslich; domestique; domestic באנגלית במקור כתוב demestic: אין משקין ושוחטי, את המדבריות אבל משקין ושוחטין את הבייתיות1 אלו הן בייתיות הלנות בעיר (ביצה ה ז), לאמר בהמות הבית, הרגילות עם האדם. ואלו הן בייתיות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום (גמ' שם מ.). והצמח כלו ממנו בייתי וממנו פרדסי וממנו מדברי (קלונימוס בן קלונ', הצמחים, מיוחס לאריסטו).
1 בנוסח' בייתות, וכן במשנ' וגמר' ירוש' וכן ברי"ף וברא"ש. ובקצת כ"י ביאתות. אבל בפרוש ר"ח הובאו דברי המשנה והגמרא ובכל מקום הגרסה היא בייתיות, וכן במגיד משנה (רמב"ם יו"ט ב ב), בכ"מ בייתיות, וכן דין הלשון נותן, וכן בספרות.