בִּכּוּרָה
ש"ז, – הפרי הראשון שבשל ונעשה ראוי לאכילה, Frühfrucht; primeur; early fruit: כְּבִּכּוּרָהּ1 בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה (ישע' כח ד).
1 כך מפיק ה עפ"י המסורה. ואעפי"כ ת"י כְּבִכּוּרָה עד לא קיטא, ולא חשב ההא לכנוי. וכך נראה ברור ממליצת הכתוב, וכן רד"ק: כבכורה מפיק ה ואינה לכנוי רק היא לתפארת הקריאה וכמוהו ותעלומה יוציא אור, וגולה על ראשה. וכן דעת רוב החדשים שהא בִּכּוּרָה איננה ה הכנוי רק רש"י פרש כבכורה כבישולה של תאנת ציץ נובל. ע"כ. משמע שפרש בכורה ש"ז בכנוי נקב' הבכור שלה. אבל אין זה מתישב היטב על המליצה. וטעמו של דגש זה, שרד"ק אומר שהוא לתפארת הקריאה, לא נתברר לי, ואיני יודע מה מהותה של תפארת הקריאה פה.