בֶּכֶה

1, שמ"ז,  – כמו בֶּכִי: כי בכו העם הרבה בֶכֶה  (עזרא י א). – ואמר הפיט: בענוי נפש קהלי אבכה כי נקף כברזל סבֹכי בכו העם הרבה בֶּכֶה  (שחר' יוה"כ, אדברה).  – וכן אמר המשורר: חלק לעיני הנדוד בֶּכֶה ואל קרבי המות ימים (רמב"ע דוקס, תשו' לר"י הלוי). מה אכזר דמיונו לא אשאנו ובכל בֶּכֶה וספוד לא אשקיטנו (אד"ם שש"ק, מיכל דמעה).



1 משק' הֶגֶה, קֵצֶה.

חיפוש במילון: