°, ש"ז, מ"ר בִּלְבּוּלִים, – שה"פ מן בִּלְבֵּל, ערבוביה, לא סדרים, והתרגשות הנפש והרוח, Verwirrung, Unordnung; trouble :  אשר נפל בהם זה הבלבול  (מו"נ א ל).  אף אני יודע בלבולו של סנחריב (תויו"ט, ידים ד ד). – ב) עלילה, אשמת שקר, לפרוע בשביל חברו ל מיני מסים גם בבלבולים (פחד יצחק, בלבולים). אדות הוצאות הבלבול וכו' על השתדלות הבלבול (פנק' פוזנא, שנת שנ"ה).  מחמת הכתב שכתב וכו' על בלבול דסאווין (שם).