*, פ"ע, – היה גבוה מעט מהשטח, היה קצהו יוצא מעט, hervorstechen; saillir; to project: שפניה מוריקות ועיניה בולטות (סוט' ג ד). היא כיחלה לו את עיניה לפיכך עיניה בולטות (תוספתא שם ג ג). לחי הבולט מדופנו של מבוי (ערוב' ה.). (הבדים היו) דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כשני דדי אשה (יומ' נד.). – וההפך שוקע: לא היה כתבו שוקע אלא בולט (גיט' כ.). חותמו בולט חותמו שוקע (ר"ה כד:).  – ועי' גבוה.