בסה

1, ממנו בָּסֹה.



1 אין המדקדקים מודים בשרש בסה בעברית הקדומה, והפעל בוסים שלקמן הם מחליטים אותו לבינ' מן בוס. עי' הערה למלה זו בהמשך.

חיפוש במילון: