הֲקָמָה

*, ש"נ, – שה"פ מן הקים, א) הקמת בנין וכדומה: מכאן שהקמת הלילה (במשכן) פסולה לעבודה ביום (פסיק' דר"כ א). שנת הארבעים וכו' להקמת המשכן (ר"ה ב:). ניהלם בזכות התורה עד הקמת המשכן (מד"ר במד' יב). ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן הניח לו הקב"ה הקמתו שלא היה יכול להקימו שום אדם מחמת כובד הקרשים וכו' אמר משה לפני הקב"ה איך אפשר הקמתו ע"י אדם א"ל עסוק אתה בידך (רש"י שמות לט לג). כי בנסוע המחנות הלוים יורידו אותו ויקימו אותו ולא הוצרך לצוות עתה על הקמת שבעת הימים הראשונים וכו' שפירש לו עתה כי ביום החדש הראשון תהיה הקמתו (רמב"ן שם מ ב). ביום שכלו הקמותיו (של המשכן) בראש חדש ניסן (מד"ר במד' יב). – °הֲקָמַת מלך, מנוי מלך: מאחר שהקמת מלך מצוה למה לא רצה הקב"ה כששאלו מלך משמואל (רמב"ם מלכ' א ב). – °הֲקָמַת אבנים: הקמת אבנים מהירדן להוליכם אל המלון והקמת האבנים האחרות(ר"י אברבנאל, יהוש' ד י). – ב) *אִשור וקיום דבר, הקמת נדר וכיוצא בו: קיים ליכי קיים ליכי ונשאל על הקמה ראשונה מהו (נדר' סט.). קיים ליכי ומופר ליכי ולא תיחול הקמה אלא א"כ חלה הפרה (שם). וחזר המקיים ונשאל על הקמתו (שם סז.). שאין ההקמה מועיל אחר ההפרה (רמב"ם נדר' יג כב).

חיפוש במילון: