א. הֲרִיפָה
1, ש"נ, – כמו רִיפָה: ערפה שמה ולמה נקרא שמה הרפה שהכל דשין אותה כהריפות1 (סוט' מב:). ויהי מאכלו ליום מעט סולת או הריפות חיטים מבושלים (אסף הרופא, כ"י מינכן 13).
1 במקרא (ש"ב יז יט ומשלי כז כב) נזכר השם הָרִפוֹת, הָרִיפוֹת, ומפני קמצות ההא החליטו הקדמונים והחדשים כי זו הא הידיעה והשם הוא רִפָה, רִיפָה ועי' זה. אך בעלי התלמוד במקום הנזכר בפנים בודאי חשבו ה הריפות מהשרש, ונראה כי באמת היה שרש הרף בעבר' מהשם הרפה, ועכ"פ כך השתמש אסף בהשם הריפה, ועי' עוד ריפה.