הַרְכָּנָה

*, ש"נ,  – שה"פ מן הרכין, הניע הראש: אינו גט עד שישמעו את קולו וכו' אפילו הרכין ראשו וכו' היא שמיעת הקול היא הרכנת ראש (ירוש' תרומ' א מ:). לשמיעת הקול פעם אחת להרכנת הראש שלשה פעמים (שם גיט' ז מח ג). שואלים לו דברים שהוא ראוי להשיב עליהן אם ראו דעתו מיושבת שמרמז על תשובת לאו הרכנה שדרך בני אדם להרכין על לאו ועל הין וכו' כותבין ונותנין אם מרכין על הגט הרכנת הין (רש"י גיט' סז:).

חיפוש במילון: