*, ש"ז, – שה"פ מן השקיט במשמ' שֶׁקֶט: לפי שבעולם הזה היו הרשעים עשירים ונתונים בשלוה והשקט והצדיקים עניים (מד"ר שמות לא). ההשקט והמנוחה מועלת אחר האכילה (מ' אלדבי, ש"א ה).