° , ש"נ, — שה"פ מן שִׁעֵר: וההשערה הזאת אין ספק שאינה מסורה לכל אדם ונמצא אותו אומר במקומות רבים מספר המדות שהפעולות הפרטיות ראוי שיושערו והוא לא ביאר ההשערה בהם נראה שדעתו לומר שההשערה הזאת היא לזולתו (העקרים א ח). והמעולה הוא קנין משער לכל פעל הוא טוב מצד אותה ההשערה או יחשב בו שהוא טוב (נופת צופים ב ב). וכמה וכמה צריך להעמיק בכל דבריו הנאמרים באמת ובהשערה ודקדוק עצום ונורא מאד (הקד' גידולי תרומה). בזכרון העבר ושמירת ההווה והשערת העתיד מתוך ההשקפה הצרופה בעבר ובהווה (נפוצות יהודה יד). — ובמשמ' אֹמד דעת: ושהיה זה בהשערה ואומד מכמות הטבע ורבויו ומיעוטו (ר"י אברבנאל, יהוש' יד). ואת כל אלה אמרו וכו' בהשערתם והעולה על רוחם דרך התנצלות בלי שום מופת (הקד' אוהב משפט לאיוב). כי השכלת הנפש בדברים הנבדלים מחמריהם השערות ואומדות (העקרים ג ג). ואם נחפוץ לצלול בתהומות ההשערות שתים הנה השערותי (אגר' שד"ל, CCXXVI).