הִשְׁתַּקְּעוּת

° , ש"נ, — שה"פ מן הִשְׁתַּקֵּעַ: כי ההסתכלות בידיעת השם סבה ליציאת מן הטובות כמו שידיעת האל סבת ההשתקעות ביראתו ועבודתו (ידע' בדרשי, פרדס א). לפי שראייתו גם נגיעתו (של עץ החיים) היה טוב ומועיל בהולדת הדומה ומאותו צד ובחינה נברא בתוך הגן אבל אכילתו המביאה אל ההשתקעות והתאוה אל המשגל הנוסף לא היה שלמות אליו ולכן נאסרה עליו אכילתו (ר"י אברבנאל, בראש'). אין ראוי שנחשוב שהיה כל זה (הראוּת המלאך להגר) מפועל הדמיון כי אי אפשר שתהיה ההשתקעות בה כ"כ עצום שתשמע דברים מסודרים והגדת העתידות (שם, לך לך).

חיפוש במילון: