°, ש"נ, – שה"פ מן הִשְׁתַּעְבֵּד: כשיקנה אותו לעבדות בהשתעבדו בו כל ימיו כי זו רציחה בחיים וכו' ייחס ההשתעבדות שהוא הפך הצדקה לרציחה (ר"י אברבנאל, משפט'). שהיו כבר ישראל משוללים מהשלוה ועמוסים מההשתעבדות (הוא, מ"א יב). ולזה תפש בלשונו ע"ח ענין ההשתלחות שהוא רומז אל ההשתעבדות אליו לשמוע דברו ולהניח מאמר יוצרו כביכול (תפאר' ישראל לרשב"צ דוראן ד). לחזק הקורא על קשר ההשתעבדות הראוי לכל חלק ממנו (נפוצות יהודה לז).