*, ש"נ, מ"ר כַּּדּוּרִיּוֹת, —   א) כמו כַּדּוּר:  בדורו של שמד היו מביאין כדוריות של ברזל ומלבנין אותן באש (מד"ר שה"ש, השבעתי).  שהיו נותנים כדוריות1 של אש תחת בית שיחיהם וקרומיות של קנה תחת צפרניהם (פסיק' דר"כ, בשלח).  כדוריות של חוט (רש"י סוכ' ט.).  — ב) °כמו כַּדּוּרִיּוּת: ואולם לא מצאתי לאחד מהם (מהפלסופים) שזכר בביאור טעם צאת הארץ מכדוריתה שיובן מדבריו שהיה זמן שהיתה בו כדורית ויצאה מכדוריתה לסבת כך וכך (ר"ש א"ת, יקוו המים ב).  הסבה אשר בעבורה יצא כדור העפר מכדוריתו אשר אי אפשר לו לצאת ממנו אלא כשיצא כדור המים גם כן מכדוריתו כמו שידעת וכו' סבה להתגעשות הארץ או רעשה עד שיצאה מכדוריתה והוא עליית עשן מחרונו באפו וצאת מפיו אש אוכלת (שם כ).  כמו שיתבאר כדורית הירח לתוספת אורה או תוספת אורה בכדריותה (כל מלאכ' הגיון, מופת).  וכפות הרגלים אינם שטוחים אלא חלולים מעט מפני כדורית הארץ שתכנס בחלל ההוא ולא ינזק בו הרגל (מ' אלדבי, ש"א ד).  והיא תנועת ההעתקה המדובקת הנצחית בעבור שחלקיו משתנים במעגלה בחלקי כדוריתו המיוחדים לו (תגמ' הנפש לד).