א: הַדְּאָגָה 🔗
אֶת סַף בֵּיתוֹ עָבַר הַצּוֹרֵף, וַיַּרְא
כִּדְמוּת מִתְפַּלֶּשֶׁת בָּאֵפֶר הַקַּר.
וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הֲלֹא זֹאת הַדְּאָגָה;
וַתִּלְעַג לִבְרִיחִי הָעַז, כְּמִנְהָגָהּ.
וַיֵּשֶׁב לְלַבּוֹת הָאֵשׁ בְּרֹאשׁ שַׁח;
מְזִמָּה בְרוּחוֹ וּבְפִיו מַעֲנֶה רַךְ:
– הִכָּבְדִי וּגְשִׁי עַד הָאֵשׁ, וּלְיַד כּוּרִי
כְּאַחַת נַעֲרוֹתַי הַטּוֹבוֹת תָּגוּרִי.
הִיא זָעָה וְנָעָה כַגּוֹרָל הַמָּט;
הַצּוֹרֵף מְפַתֶּה וּמַחְנִיף בַּלָּט:
– עוֹד זְעֵיר וַאֲחַבְּקֵךְ, אֲחוֹתִי דוֹאֶבֶת;
עִזְרִינִי וּפְחִי עוֹד גַּם אַתְּ בַּשַּׁלְהֶבֶת.
הִיא נִגְּשָׁה, וַתֵּיטֶב לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹם
שָׁם תַּאֲוַת הָאָמָּן נִצְרֶפֶת עַד-תֹּם.
וּבְאָזְנָהּ בָּא לַחֲשׁוֹ: עַל כֵּן לָךְ קָרָאתִי, –
כִּי חָסְרָה עוֹד רֶטֶט הַכְּאֵב יְצִיקָתִי;
וְעַתָּה שְׁמָעִינִי וְקִסְמִי לַיְקוֹד. –
וַתִּשְׁמַע וַתִּפָּת וַתִּגְהַר מְאֹד.
וַיֵּט וַיֹּאחֲזֶנָּה בְּרֶגֶשׁ וּבְאֵיבָה,
וַיַּשְׁלֵךְ אֶת טַרְפּוֹ לָאֵשׁ הָרְעֵבָה.
וַיִּשְׁמֹר אֶת סוֹדוֹ. רַק נוֹדְעָה מֵאָז
מְלַכְתּוֹ הַטְּבוּעָה בַעֲדָיֵי הַפָּז.
ב: הַגָּבִיעַ 🔗
וַיֶּחְכַּם הַמֶּלֶךְ וַיַּגְדֵּל אֶת שְׁמוֹ,
וַיְבַקֵּשׁ עוֹד חָכְמָה וַיֵּלֶא לִמְצֹא.
וַיִּשְׁלַח לַצּוֹרֵף: עֲשֵׂה לִי גָּבִיעַ,
וְיִהְיֶה לִי אוֹב וּפִתְרוֹנִים יַבִּיעַ.
וַיִּצְבֹּר הַצּוֹרֵף אֶת זְהָבוֹ הַמְעָט,
וַיַּשְׁלֵךְ לַכּוּר – וּפִיו דּוֹבֵב בַּלָּט.
וַיְהִי בְּהַחִלּוֹ לְדוֹבֵב לְחָשָׁיו,
לָשִׁית בַּגָּבִיעַ קוֹל אוֹב, כַּאֲשֶׁר חָשָׁב –
וַיּוּעַם וַיִּקְדַּר הַזָּהָב הַטּוֹב,
וַיְהִי כִפְנֵי סִיגִים נִשְׁכָּחִים לָרֹב.
וַיִּשֹּׁם הַצּוֹרֵף, וַיְחַבֵּל תַּחְבּוּלָה;
וַיִּצֹּק מִכֶּסֶף הַיְצִיקָה הַצְּלוּלָה.
וַיָּנַע אֶת שְׂפָתָיו. אַךְ לַחַשׁ הָרָז
הִתְנַכֵּל לַכֶּסֶף וְזָהֳרוֹ גָז.
וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיֵּשְׂטְ מִן הַשְּׁנַיִם,
וַיְגַשֵּׁשׁ וַיִּמְצָא בְדִיל בֶּן-כִּלְאַיִם.
וַיּוֹסֶף לָצֶקֶת וַיִּלְאַט בְּפִיו,
וַתִּצְלַח הַמְּלָאכָה וַיּוֹשַׁע הַנִּיב.
וַיְכַל מַעֲשֵׂהוּ, וּגְבִיעַ הַקְּסָמִים
הִתְנַבֵּא וַיְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַחֲכָמִים.
וַיְצַף אוֹתוֹ זָהָב וַיּיף עַד-בְּלִי-דָי;
וַיָּבֵא לַמֶּלֶךְ וַיִּתֶּן לוֹ שָׁי.
ג: הַהֶבֶל 🔗
הַהֶבֶל הִתְחַפֵּשׂ וַיִּדְפֹּק כְּגֵר
עַל דֶּלֶת בָּעִיר, וְהַצּוֹרֵף עוֹד עֵר.
וְלֹא אָבָה פָתוֹחַ – אַךְ צָו לָאוֹרֵחַ;
וַיִּפְרֹץ הַזָּר, וְהָאִישׁ אַךְ פּוֹתֵחַ.
וַיֵּשֶׁב וַיַּחְתֶּה בָאֵשׁ הַדּוֹעֶכֶת,
וַיְמַשֵּׁשׁ וַיִּשְׁאַל לִפְזוּרֵי מַתֶּכֶת.
וַיַּעַן הַצּוֹרֵף, וְאִם הִתְמַהְמֵהַּ:
זֶה כַסְפִּי לִי-עֶבֶד וּזְהָבִי כְרֵעַ.
וַיֹּאמֶר: אִם תִּתֵּן לִצְמִיתוּת לִי אֵלֶּה –
וְאֶתְּנְךָ לְשֵׁם וּבְפָעָלְךָ לֹא תֵלֶא.
וַיֵּבוֹשׁ הַצּוֹרֵף מִצְּחוֹק וַעֲנָוָה,
וַיִּקְרָא: כִּדְבָרְךָ! אַךְ מוֹפֵת לִי הָבָה.
כֵּן יִהְיֶה! – עָנָהוּ, – וּבְזֹאת תֵּדַע כֹּחִי
כִּי עוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת מֵעוֹדִי אָנֹכִי.
– שְׁבֵה שֶׁבְיְךָ חִנָּם בְּצַלְמֵי מְלַאכְתִּי,
וֶאֱצָל-לְךָ בְּרָכָה מֵאֲשֶׁר בֵּרַכְתִּי.
כֹּה דִבֵּר הַלָּז; וּבְפִיו עוֹד מְשָׁלוֹ –
וַיֶּחְמַר בַּכּוּר שָׁם, גַּם יָרוֹד גַּם עָלֹה.
וּבְטֶרֶם יְלַבֶּה לֶהָבָה כְּחֻקָּהּ –
וּדְמוּת לֹא-שֹׁעֲרָהּ כַּחֹק כְּבָר יְצוּקָה.
– עוֹד הַאֲמִין לֹא אֹבֶה – כִּי גְמוּל גַּם בִּרְמִיָּה;
עֲשֵׂה לִי בְאֵשׁ, וּבְחַנְתִּיךָ בַּשְׁנִיָּה.
וּכְדַבְּרוֹ כֵן צָחַק הַצּוֹרֵף, כִּי מָנָה
מִנְּעוּרָיו גַּם תְּכָכִים בָּאֵשׁ הַנֶּאֱמָנָה.
אַךְ קַלָּה וּצְחִיחָה כְּבַת-הַמַפּוּחַ,
הִתְלַבְּטָה כְבָר אֵשׁ לַכּוּר הַנָּפוּחַ.
וּכְרוֹחֵץ מִתְפַּנֵּק מֵרַחְצוֹ כִי עָלָה –
מִלַּהֲבָהּ כֵּן עָלְתָה הַדְּמוּת הַנִּדְגָּלָה.
וְהַצּוֹרֵף עִם נַפְשׁוֹ; וַיַּהַס הֲמוֹנָהּ,
וַיִּפְצַר בָּאִישׁ: עוֹד לִי זֹאת לָאַחֲרוֹנָה: –
עֲשֵה כְחֶמְלָתִי לִיצוּר הַגִּלְגּוּלִים,
וּפְרֹשׂ אֲפֵר חַיִּים עַל פָּנָיו הַגְּאוּלִים.
וַיְמָאֵן הַזָּר, כִּי לֹא נֻסָּה בְזֹאת;
וַיֹּאמֶר: שַׁלְּחֵנִי, לֹא אוּכַל עֲשׂוֹת.
ד: שְׁלשֶׁת הַיְתָרִים 🔗
וַיֶּאֱהַב הַצּוֹרֵף וַיְאָרֶשׂ לוֹ אִשָּׁה;
וַתָּקָץ בִּמְלֶאכֶת הַדַּל הַמַּחֲרִישָׁה.
וַתַּרְא כִּי רַב חֶלְקוֹ בִתְבוּנוֹת וּבְרָעוֹת,
וַתִּתְחַל וַתֵּבְךְּ מֵרֹךְ וְהִשְׁתָּאוֹת.
וַתְּדַבֵּר עַל לִבּוֹ: מְצָרֵף וְאָמָן –
כָּל יִקְרוֹת חַיֶּיךָ כִבְלוּלוֹת מִי שָׂמָן?
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר: כְּכֹחִי אִוַּלְתִּי –
שִׁחַתִּי אֶת טוּבִי וְחֶפְצִי הִצַּלְתִּי.
וַתּוֹסֶף עַנּוֹתוֹ: מִי יִשְׁבְּ אִישׁ כָּמוֹךָ –
וּמָחַץ תַּאֲוָתוֹ וְגָאַל אֶת כֹּחָהּ?
וַיֹּאמֶר:אִסְרִינִי בִשְׁלשָׁה יְתָרִים,
בְּתוֹדָה וּבְחֵן וּבִגְמוּלוֹת נִפְתָּרִים.
וַתַּעַשׂ לוֹ כֵן; וַיְהִי אַסִּיר תְּשׁוּאוֹת,
וְקִנְאָה וַחֲנֻפָּה הַשּוֹמְרוֹת הַשְּׂנוּאוֹת.
ה: וַיְהִי בִּימֵי אֵיד… 🔗
וַיְהִי בְּידֵי אֵיד – וַיִּבְרְחוּ שְׁנַיִם
מִנַּעֲרֵי הַצּוֹרֵף אֶל בִּקְעַת הַחַיִּים.
וַיֵּרֶד לַבִּקְעָה וַיָּבוֹא בֵין זָרִים
וַיִּשְׁאַל: הֲנִתְעוּ הֵנָּה הַנְּעָרִים?
וְהָיָה כִּי נֶחְקַר לְאוֹת – וַיִּכָּלֵם
כְּאִישׁ עוֹד יִתְאַפֵּק וְאֵידוֹ כְבָר שָׁלֵם.
וַיַּגֵּד הָאוֹתוֹת: הָאֶחָד אִישׁ-עִתִּי,
וּבְבוֹאוֹ יְרַקַּע עַד-תֹּם אֶת אֲמִתִּי.
וְאָחִיו עוֹד נַעַר, וְאָץ רַק לִבְרֹחַ: –
הַדִּמְיוֹן לוֹ קֹרָא; וְהַגָּדוֹל – הַכֹּחַ.
וַיֹּאמְרוּ לוֹ רַבִּים: בַּגַּיְא בֵּין הַגְבָלִים
רָאִינוּ אֶת שְׁנֵיהֶם כִּשְׁבוּיִים אֻמְלָלִים.
הַדִּמְיוֹן כְּלֵץ, וּבִידֵי עֶבֶד כְּבוּלוֹת,
הַכֹּחַ יְסוֹבֵב אֶת גַּלְגַּל הַגְּמוּלוֹת.
ו: בַּדֶּרֶךְ 🔗
נוֹף-יוֹם. רָזֵי-תָמִיד. בְּרַגְלוֹ הַכְּבֵדִה
יִתְנַהֵל הַצּוֹרֵף, וְדַרְכּוֹ לֹא יֵדָע.
הַלְעַרְבוֹת הַגֶּבֶר? הַלְגִבְעוֹת הַנְּעוּרִים?
עַל שִׁכְמוֹ לְמַשָּׂא הַכֵּלִים הַצְּרוּרִים.
וּבְצַעֲדוֹ יַחְשֹׁב: הַכְּלִי בְאַמְתַּחְתִּי –
וּלְחֹמֶר הָאֱמֶת; וְזֹאת לֹא לָקַחְתִּי.
מִמַּחֲזֶה וּפְזוּרָיו כִּדְמוּת הִיא לְקוּחָה,
וְגָדְלָה מִדִּמְיוֹן כְּאֵשׁ מִמַּפּוּחָהּ.
וְאִישׁ יְבַקְשֶׁנָּה – יְבַקֵּשׁ בַּחַיּים,
וְאִישׁ יִמְצָאֶנָּה – לֹא יִמְצָא חָפְנַיִם.
זְעֵיר פֹּה, זְעֵיר שָׁם. וְהַסִּיגִים הֲרָרִים –
וּכְבָרָה לִי קְטַנָּה וְיָמַי כֹּה קְצָרִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות