לדב סדן
א 🔗
הָרוּחַ עוֹבֶרֶת בְּסַעַר, כּוֹפֶפֶת צַמֶּרֶת הַיַּעַר,
נוֹהֶמֶת, שׁוֹרֶקֶת בִּיעָף;
וְדֹבּוּשׁ נִשָּׂא עִם הָרוּחַ, כָּמוֹהָ יָנוּד, לֹא יָנוּחַ,
וְאִם כִּי הִזְקִין וַיִּיעָף.
כִּי דֹבּוּשׁ נָטָה אֶל הָעֶרֶב… לֹא עוֹד יִתְנַפֵּל עֲלֵי טֶרֶף,
לֹא עוֹד יֶאֱרֹב בֶּהָרִים.
חַיָּיו – אַגָּדָה לְתִפְאֶרֶת שֶׁאֵם לְתִינוֹק מְסַפֶּרֶת,
עַל עֶרֶשׂ הַיֶּלֶד שִׁירִים.
חַיָּיו – אַגָּדָה שֶׁעָבָרָה… לֹא עוֹד תִּתְגַּעְגַּעְנָה הָהָרָה
בָּנוֹת לוֹהֲטוֹת בְּאִבָּן,
לְדֹבּוּשׁ לֹא עוֹד תְּשׁוֹרֵרְנָה; לֹא עוֹד לְשִׁמְעוֹ תִּתְעוֹרֵרְנָה
תִּקְווֹת זוֹהֲרוֹת בְּלִבָּן.
כִּי דֹבּוּשׁ הִלְבִּין כְּבָר כַּכָּסֶף… מַהֵר אֶל עַמּוֹ הוּא יֵאָסֶף
בּוֹדֵד בִּמְעָרָה אוֹ עַל כֵּף;
וְהוּא שֶׁמָּשַׁל עַל הַפֶּלֶךְ כְּפַּן, כְּרוֹזֵן וְכַמֶּלֶךְ –
יִהְיֶה מַאֲכָל לָעוֹרֵב.
לוֹחֶצֶת לִבּוֹ הָעַצָּבֶת… אַךְ הוּא לֹא יִירָא אֶת הַמָּוֶת,
רֵעוֹ שֶׁרֵעָה לוֹ תָּמִיד.
וְגַם לֹא יֵצַר לוֹ לָלֶכֶת… עָלֶה הַנּוֹשֵׁר בַּשַּׁלֶּכֶת
הַאִם יִתְאוֹנֵן וְיָרִיד?
וְהוּא – הֵן חַיָּיו כְּשַׁרְשֶׁרֶת אַחַת אֲרֻכָּה וּמַזְהֶרֶת
שֶׁל עֶלֶז, חִנְגָּה, הִלּוּלוֹת.
בַּיּוֹם רָב־שָׁלָל וְרָב־טֶרֶף… וְאֵשׁ הַדְּלֵקוֹת עִם הָעֶרֶב…
בַּלַּיְלָה – מִשְׂחָק וּבְתוּלוֹת.
שִׁשִּׁים בַּחוּרִים לוֹ בַּחֶבֶר, כֻּלָּם נֶאֶמְנוּ לוֹ עַד קֶבֶר,
עוֹשֵׂי דְבָרוֹ וּרְמָזָיו.
וְיֵשׁ מְעָרָה לוֹ נִסְתֶּרֶת, כָּל אֶבֶן טוֹבָה בָּהּ מַזְהֶרֶת,
טַלָּארִים וָכֶסֶף, זָהָב.
וְלוֹ הַשָּׁלְטָן וּמֶמְשֶׁלֶת… הֲיֵשׁ שֶׁנַּפְשׁוֹ מָה שׁוֹאֶלֶת
וְיַד בַּחוּרָיו לֹא תַשִּׂיג?
אַךְ יֵשׁ יִתְקְפֶנּוּ הַפַּחַד: כָּל אֵלֶּה, כָּל אֵלֶּה גַּם יַחַד –
הַאִם לֹא כֻלָּהַם לָרִיק?
הַאִם בַּחוּרָיו יַצִּילוּהוּ בַּיּוֹם לַמִּשְׁפָּט יַבְהִילוּהוּ,
בַּיּוֹם יַזְמִינוּהוּ לַדִּין?
הַאִם יַצִּילֶנּוּ הַכָּסֶף?… וְדֹבּוּשׁ מַהֵר הֵן יֵאָסֶף,
הֵן דֹּבּוּשׁ לֹא עוֹד הוּא לָאדִ’ין…
אֲהָהּ, מִי יִתְּנֶנּוּ מָנוֹחַ! מַה יַּעַשׂ יֹאבֶה לוֹ לִסְלוֹחַ
הָאֵל חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו!
וְדֹבּוּשׁ עִם רוּחַ בַּיַּעַר נִשָּׂא עַל סוּסוֹ כְּבַסַּעַר
וְאִם כִּי הִזְקִין וְעָיָף.
ב 🔗
דֹּבּוּשׁ בָּא רָכוּב כַּנֶּשֶׁר, רַעְמָתוֹ כְּלֹבֶן שֶׁלֶג.
עַל סוּסוֹ מְהִיר רַגְלַיִם הוּא דוֹהֵר לִשְׂפַת הַפֶּלֶג.
וְהַבֶּעשׁ"ט יוֹשֵׁב עַל סֶלַע וְעֵינוֹ אֶל עָל נִבֶּטֶת.
דֹּבּוּשׁ רַד, כָּרַע עַל בֶּרֶךְ, אֶל הַבֶּעשׁ"ט דִּבֵּר בְּרֶטֶט:
"שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! אִישׁ אֱלֹהַּ! דֹּבּוּשׁ, דֹּבּוּשׁ לְרַגְלֶיךָ!
שׁוּר, מֵרֹאשׁ קַרְפָּט גָּבוֹהַּ הֵנָּה רַדְתִּי אֵלֶיךָ.
שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! זֶה הַכֶּלִי מַטְבְּעוֹת זָהָב מִלֵּאתִי –
מַתָּנָה לָךְ, אִישׁ הַפֶּלֶא… גַּם גַּרְזֶן שָׁנוּן הֵבֵאתִי…
קַח הַכֶּלִי, קַח הַכֶּסֶף – אַךְ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל גְּאָלָה,
כִּי קָרוֹב יוֹמִי לָלֶכֶת לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן לְמָעְלָה.
אֶעֱמֹד לְדִין גָּבוֹהַּ: אֱלֹהִים – הוּא יִשְׁפְּטֵנִי.
הוּא יִשְׁאַל מַה פֹּה עָשִׂיתִי – שְׂרֻאלוּ, מָה אַגִּיד? עֲנֵנִי!
שְׂרֻאלוּ שְׂרֻאלוּ! קַח הַכֶּסֶף, אַךְ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל הַצִּילָה,
פֶּן אֶת גַּרְזִנִּי אָנִיפָה, בְּאַחַת רֹאשְׁךָ אַפִּילָה…"
"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ! טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! אֵיךְ תָּבוֹא לְדִין שֶׁל מַעְלָה
וְגַרְזֶן שָׁנוּן עָלֶיךָ? הַגַּרְזֶן מִמְּךָ וָהָלְאָה!"
הַגַּרְזֶן הִבְרִיק בַּשֶּׁמֶשׁ וְצִפְצֵף, שָׁרַק בָּרוּחַ;
טָס, נִתְקַע עָמֹק בְּגֶזַע, כְּמִקֶּשֶׁת חֵץ שָׁלוּחַ.
"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ, טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! אֵיךְ תָּבוֹא לְדִין שֶׁל מַעְלָה
וְהַגֶּזֶל בְּכַפֶּיךָ? הַזָּהָב מִמְּךָ וָהָלְאָה!"
הַזָּהָב נִצְנֵץ בַּזֹּהַר, כַּצִּפֹּרֶת כָּל מַטְבֵּעַ;
הִתְפַּזְּרוּ, נָפְלוּ לְמַטָּה – גַּרְעִינִים מִיַּד זוֹרֵעַ.
"דֹּבּוּשׁ דֹּבּוּשׁ, טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה! שָׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה!
וְעַכְשָׁו רְדָה לַפֶּלֶג, הַעֲמֵק הַבֵּט הַמָּיְמָה!"
"יֵשׁ שָׁמַיִם שָׁם מִלְּמַטָּה כַּשָּׁמַיִם שֶׁמִּלְמָעְלָה…
אַךְ אָצִים מֵימֵי הַפְּרוּטֶץ, נֶחְפָּזִים הֵם הָלְאָה הָלְאָה…"
“נֶחְפָּזִים כִּימֵי הַגֶּבֶר שֶׁלַּמָּוֶת כְּבָר קָרוֹב הוּא…”
“אֶל הַפְּרוּט שׁוֹטֵף הַפְּרוּטֶץ, הַחַיִּים לְאָן יִשְׁטֹפוּ?”
"הַחַיִּים מֵאֵל נִתָּנוּ, הַחַיִּים לָאֵל יָשׁוּבוּ,
הָאָדָם כְּגַל בַּפֶּלֶג, מַעֲשֵׂהוּ מֶה עָלוּב הוּא…
הָאָדָם כִּרְאִי הַמַּיִם, בָּבוּאָה לִרְצוֹן אֱלוֹהַּ:
הוּא עוֹשֶׂה כְּכָל יַרְאוּהוּ מִשָּׁמַיִם, מִגָּבוֹהַּ…"
ג 🔗
וְדֹבּוּשׁ נִשָּׂא כְּבַסַּעַר לְמַעְלָה, אֶל אֹפֶל הַיָּעַר;
הוּא טָס – וְהַמָּוֶת אַחֲרָיו.
אוּלָם בְּלִבּוֹ אֵין עַצָּבֶת. הֵן הוּא, מֵרֵעֵהוּ הַמָּוֶת,
נֶאֱמָן מִשִּׁשִּׁים בַּחוּרָיו.
הִנֵּה הֵם, הִנֵּה הֵם בַּמַּעַר, שִׁשִּׁים הַבָּחוּר וְהַנַּעַר.
"הֵי, כְלוֹפְּצִי! הֱיוּ לִי שָׁלוֹם!
אֵלְכָה לִי לְמַעְלָה גָּבוֹהַּ. אַתֶּם שַׂחֲקוּ עַד אָבוֹאָה,
עִלְזוּ עַד אָשׁוּבָה הֲלוֹם".
בָּעַט בְּסוּסוֹ וּבַצֶּלַע – וְטָס כְּמוֹ אֶבֶן מִקֶּלַע.
הַמָּוֶת – אַחֲרָיו הוּא יָטוּס.
וְדֹבּוּשׁ עָצַר. וּבְנַחַת רָכְבוּ אָז הַשְּׁנַיִם גַּם יָחַד.
בְּשַׁעַט וְסוּס לְיַד סוּס.
וְדֹבּוּשׁ בְּשֶׁקֶט אוֹמֵר לוֹ: אֶפְקֹד אוֹצָרִי בַּהוֹבֶרְלָא,
אָזִין אֶת עֵינַי בַּזָּהָב.
הַמָּוֶת “הֵן הֵן” מְרַמֵּז לוֹ. וְדֹבּוּשׁ מִבְּלִי הֵחָפֵז לוֹ
מֵיטִיב מוֹשָׁבוֹ בָּאֻכָּף.
הַשֶּׁמֶשׁ פָּנְתָה מַעֲרָבָה וְרוּחַ צוֹנֶנֶת נָשָׁבָה;
עָנָן אֶת רֵעֵהוּ רָדָף.
הֵם בָּאוּ. וְדֹבּוּשׁ הַפֶּתַח גִּלָּה וְנִכְנַס לוֹ לָבֶטַח –
הַמָּוֶת נִכְנַס אַחֲרָיו.
זָהָב וְכָל אֶבֶן מַזְהֶרֶת, טַלָּארִים מְלוֹא הַמִּשְׁאֶרֶת…
וּמַרְגָּלִיּוֹת כַּבָּרָד…
וְדֹבּוּשׁ מוֹשִׁיט הַיָּדַיִם, חוֹפֵן וּבִמְלוֹא הַחָפְנַיִם –
הַחוּצָה, הַרְחֵק, לַמּוֹרָד.
וְאֹדֶם וְשֹׁהַם וָלֶשֶׁם נִתְּכוּ וְיָרְדוּ עִם הַגֶּשֶׁם,
הִבְרִיקוּ אֶל מוּל הַבָּרָק:
זָהָב וְכָל אֶבֶן מַזְהֶרֶת, טַלָּארִים מִתּוֹךְ הַמִּשְׁאֶרֶת –
הַכֹּל הוּא חָפַן וְזָרָק.
הַגֶּשֶׁם הוֹסִיף עוֹד לָצֶקֶת. פִּתְאֹם – הַהִבְהִיקָה בָּרֶקֶת,
אוֹ זֶה הוּא גַּרְזֶן שֶׁהוּנָף?
וְדֹבּוּשׁ שׁוֹכֵב לוֹ בְּשֶׁקֶט… אוֹרָה עַל פָּנָיו מְשַׂחֶקֶת
וְקֶרֶן שִׂמְחָה בְּעֵינָיו.
הַגֶּשֶׁם חָדַל מִלָּרֶדֶת, וְרוּחַ צוֹנֶנֶת מַדֶּדֶת
עֲדַת עֲנָנִים לְבָנִים.
הַשֶּׁמֶשׁ נִגְלֵית וְלוֹטֶפֶת… בִּשְׁתֵּי הָעֵינַיִם נִשְׁקֶפֶת
הַקֶּשֶׁת בְּכָל הַגְּוָנִים…
לְמַטָּה, בְּאֹפֶל הַיַּעַר, שִׁשִּׁים הַבָּחוּר וְהַנַּעַר
לְדֹבּוּשׁ יָחִילוּ עַד בּוֹשׁ.
מִלְמַעְלָה, מֵרֹאשׁ הַהוֹבֶרְלָא, רֵיקָן וְעָזוּב הוּא חוֹזֵר לוֹ,
הַסּוּס הַלָּבָן, כְּפוּף רֹאשׁ.
תרצ"ט
הערות וביאורי המשורר 🔗
דֹּבּוּשׁ – לִסְטִים הוּצוּלִי מְפֻרְסָם, חַי בְּהָרֵי הַקַּרְפָּטִים. לְפִי הַמָּסֹרֶת הָיָה נִפְגָּשׁ עִם הַבֶּעשׁ"ט בִּזְמַן הִתְבּוֹדְדוּתוֹ בֶּהָרִים, וְהָיָה מְכַבְּדוֹ בְּיוֹתֵר וּמַכִּיר בְּכֹחוֹ; פַּן – אָדוֹן, אָצִיל פּוֹלָנִי; טַלָּארִים – מִין מַטְבֵּעַ; לָאדִ’ין – עֶלֶם, בָּחוּר שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ נִכְבָּדוֹת (בִּלְשׁוֹן הַהֲרָרִיִּים); שְׂרֻאלוּ – יִשְׂרָאֵל (לְשׁוֹן קְרִיאָה); טְשׁוֹלוֹבִיטְשֶׁה – בֶּן־אָדָם; פְּרוּטֶץ – prutec, פֶּלֶג הֲרָרִי הַנּוֹפֵל לְתוֹךְ פְּרוּט הַנָּהָר; כְלוֹפְּצִי – בַּחוּרִים, בְּנֵי חַיִל; הוֹבֶרְלָא – שֵׁם שִׂיא בְּהָרֵי הַקַּרְפָּטִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות