מְפֻרְסָם בָּעוֹלָם וְיָדוּעַ שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה
מְחַבֵּב בְּיוֹתֵר וּבְיֶתֶר לַעֲסוֹק בְּסוּסִים כְּסַיָּס…
וְיָדוּעַ שֶׁכָּל גַּשְׁמִיּוּת גַּם – מִנַּפְשׁוֹ רוּחָנִיּוּת הוּא אָצַל לָהּ,
וְגַם כָּאן הָעִנְיָן לֹא חָלִילָה כִּפְשׁוּטוֹ וְכַחֹמֶר הַגָּס.
וְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לְהַסְבִּיר לִי כִּי חִבֵּב בְּפַשְׁטוּת הַסּוּסִים,
שֶׁהֻרְגַּל בָּם בְּעֵת הִתְבּוֹדֵד בֶּהָרִים בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת,
הוּא עַצְמוֹ בִּמְחִילָה כְּמִין סוּס הוּא וּמֻתָּר בְּלִי כָּל הִסּוּסִים
לְקָשְׁרוֹ בְּאַפְסָר אֶל הַשֹּׁקֶת שֶׁיַּעֲמֹד וְיִלְעַס אֶת הַשַּׁחַת…
כִּי רֵאשִׁית, בְּשִׁבְתּוֹ בַּקַּרְפַּטִים לֹא טִפֵּל בַּסּוּס הוּא, כַּיָּדוּעַ,
רַק אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת… וְהוּא רַק הֶעֱמִיס הַחֵמָר בְּשִׁירָה.
וְכַמָּה הוּא רָאָה אֶת סוּסוֹ זֶה? פַּעֲמַיִם בְּכָל הַשָּׁבוּעַ!
כְּשֶׁבָּאָה אִשְׁתּוֹ הַצַּדֶּקֶת לְקַבֵּל הַחֵמָר לִמְכִירָה…
וְהַסּוּס, הוּא עַצְמוֹ, וְכִי פְּשִׁיטָא שֶׁהָיָה סוּס רָגִיל עוֹבֵד־פֶּרֶךְ
וּמוֹשֵׁךְ הַחֵמָר רַק בַּחֹמֶר, רַק בְּכֹחַ אוֹתָהּ אֲכִילָה?
וְאִם־כֵּן, לְאַחַר שֶׁגְּנָבוּהוּ, אֵיךְ מָצָא בְּעַצְמוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ
לַחֲזֹר מִמֶּרְחָק בִּשְׁעַת־לַיְלָה וּלְהַכְרִיז עַל עַצְמוֹ בִּצְהִילָה?
בְּקִצּוּר, הָעִנְיָן רַק נִרְאֶה כָּךְ פַּשְׁטָנִי וּמוּבָן בִּמְהוּתוֹ
לָאָדָם הַפָּשׁוּט שֶׁהַכֹּל לוֹ בְּחִינַת הַוַּדַּאי וְהַבֶּטַח.
אַךְ אַחֵר יֵרָאֶה לְעֵינֵינוּ אִם נוֹצִיא אֶת הַפְּשָׁט מִפְּשׁוּטוֹ
וְנַחְדֹּר בְּמִקְצָת אֶל הָעֹמֶק, לַדְּבָרִים שֶׁמִּתַּחַת לַשֶּׁטַח…
וְאִם גַּם לֹא נַפְלִיג וְנַחְקֹרָה בַּדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁלְּמַעְלָה,
בְּסוּסִים רְתוּמִים לְמִרְכֶּבֶת שֶׁל שַׁלְהֶבֶת וְאֵשׁ לֶהָבָה,
רַק נַרְכִּין אֶת אָזְנֵנוּ לְמַטָּה וְנַסְכִּין לְהַבִּיט מְעַט הָלְאָה
עוֹד נִלְמַד מִדַּרְכּוֹ, דֶּרֶךְ קֹדֶשׁ, שֶׁכֻּלָּהּ רַחֲמִים, אַהֲבָה…
וְכֵן גַּם מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ,
עִם סוּסָיו עִם אֲלֶכְּסִי נוֹסֵעַ לֹא כָּךְ־סְתָם אוֹ לְשֵׁם תַּעֲנוּג:
רַק תָּמִיד לַמָּקוֹם הַנָּחוּץ לוֹ בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה הוּא הִגִּיעַ,
לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁמוּר לוֹ לְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּדִיּוּק.
וְאֵרַע פַּעַם, הֵמָּה בַּדֶּרֶךְ וּקְרוֹבִים לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה
לְאַחַר נְסִיעָה מְמֻשֶּׁכֶת בְּעִנְיָן מֵאוֹתָם עִנְיָנִים,
וְרָמַז הַבַּעַל־שֵׁם לַאֲלֶכְּסִי בְּיָדוֹ לְיָמִין, לֵאמֹר: “הַיְטָה!”
וְהַדֶּרֶךְ הַהִיא מוֹלִיכָה רַק לְחַוָּה שֶׁל כַּמָּה בִּנְיָנִים.
וְאוֹתָהּ הַחַוָּה מִי יוֹשֵׁב בָּהּ? יְהוּדִי מְגֻדָּשׁ וּמְפֻטָּם!
וְאוֹתָם בִּנְיָנִים מַה־זֶּה יֵשׁ בָּם? הֵם אֻרְווֹת וּמְלֵאוֹת הֵן סוּסִים!
וְסוֹבֵר הַמַּצְלִיף, הוּא אֲלֶכְּסִי, בְּוַדַּאי הַנְּסִיעָה בִּזְכוּתָם,
כִּי הָרַבִּי"ן רוֹצֶה לֵהָנוֹת שָׁם מִמַּרְאֵה הַסּוּסִים הָאֲבוּסִים!
וְחוֹשֵׁב כָּךְ אוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף גַּם, הָאוֹבֵס הַסּוּסִים לִמְכִירָה,
שֶׁהֲרֵי מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה
מְחַבֵּב הַסּוּסִים… וַדַּאי בָּא הוּא כָּאן לְשֵׁם קְנִיָּה וּבְחִירָה –
הוּא יִבְחַר אֶת הַסּוּס וְיִקְנֵהוּ, וּמִיָּד יַעֲלֶה, יִסַּע הָלְאָה…
וְאוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף בַּעַל־גּוּף הוּא. וְאוּלָם יֵשׁ בַּגּוּף נְשָׁמָה…
וְהוֹאִיל וְזָכָה זוֹ הַפַּעַם שֶׁיָּבוֹא הַבַּעַל־שֵׁם לְבַקְּרֵהוּ,
הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי מִתְעוֹרֵר בּוֹ וְנַפְשׁוֹ בּוֹ מִיָּד הִיא חַמָּה –
הוּא יִתֵּן מַתָּנָה לַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּבִלְבַד שֶׁמְּעַט יְעַכְּבֵהוּ!
וְהוּא רָץ לִקְרָאתוֹ, הוּא שָׂמֵחַ, וּמְבָרְכוֹ וְעוֹזֵר לוֹ לָרֶדֶת –
וּבַמֶּה הוּא זָכָה לְבִקּוּר זֶה? לְאוֹרֵחַ כָּזֶה וְכָזֶה?!
לַחֲזוֹת בַּסּוּסִים? הוּא יַרְאֶה לוֹ כָּאן אֶת כָּל הָאֻרְווֹת, כִּי נִפְרֶדֶת
הָאֻרְוָה שֶׁהַסּוּס בָּהּ אָבוּס הוּא מֵאֻרְוָה שֶׁהַסּוּס בָּהּ רָזֶה…
תְּחִלָּה לָאֻרְוָה הַמַּתְחֶלֶת, לַסּוּסִים הָרָזִים הֵם יֵלֵכוּ:
הוּא רוֹצֶה שֶׁהָרַבִּי יִרְאֶה רַק, מַה מַּצַּב הַסּוּסִים בַּתְּחִלָּה…
אַחַר־כָּךְ הוּא יִרְאֶה עוֹר וָעֶצֶם לִבְהֵמוֹת־שֶׁל־מַמָּשׁ אֵיךְ הוֹפֵךְ הוּא!
לֹא חִנָּם חַוָּתוֹ מְפֻרְסֶמֶת וְשֵׁם־טוֹב לָהּ קָנְתָה וּתְהִלָּה!
וְעוֹד זֹאת, הוּא רוֹצֶה שֶׁהָרַבִּי יַעֲשֶׂה לוֹ טוֹבָה וּמְעַט נַחַת…
שֶׁיִּבְחַר לוֹ לִשְׁנֵי בְּנֵי־הַבֶּרֶד סוּס בָּרֹד שְׁלִישִׁי – לְמִשְׁלוֹשׁ!
הוּא יוֹסִיף גַּם רִתְמָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְיִשְׂמַח שֶׁסּוּסוֹ יִפְסַע יַחַד
עִם סוּסָיו הַבְּרֻדִּים שֶׁל הָרַבִּי וְיָרוּץ בֵּינֵיהֶם, וּבָרֹאשׁ!
הַבַּעל־שֵׁם־טוֹב שׁוֹמֵעַ בְּשֶׁקֶט וְהוֹלֵךְ עִמּוֹ שַׁעַל בְּשַׁעַל.
הֵם בָּאִים לָאֻרְוָה הַמַּתְחֶלֶת וּשְׁנֵיהֶם הֵם יַחְדָּו נִכְנָסִים.
וְיִרְאֶה נָא הָרַבִּי אֶת אֵלֶּה… אֵיךְ כָּל עֶצֶם בּוֹלֶטֶת לְמַעַל…
אַךְ בְּעוֹד כִּשְׁלשָׁה חֳדָשִׁים רַק – לֹא יַכִּירוּ אוֹתָם, הָרָזִים!
וְעוֹמֵד הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב בְּשֶׁקֶט וְרוֹאֶה הַסּוּסִים הַגְּבוֹהִים,
כָּל אֶחָד וְרֹאשׁוֹ הַמֻּרְכָּן לוֹ וְהַפֶּה הַנּוֹבֵר שָׁם בַּשֹּׁקֶת;
רַק אֶחָד בְּפִנָּה מְסֻתֶּרֶת לוֹ נוֹשֵׂא רוֹאוֹתָיו הַתּוֹהִים,
וְעוֹמֵד מִתְבּוֹנֵן בּוֹ בְּצַעַר, מִתְחַנֵּן לְפָנָיו כְּתִינוֹקֶת…
וְאוֹמֵר הַבַּעַל־שֵׁם לִמְאָרְחֵהוּ: אִם תִּרְצֶה בֶּאֱמֶת לִגְרוֹם נַחַת
וְלָתֵת לִי אֶחָד מִסּוּסֶיךָ מַתָּנָה שְׁלֵמָה וּגְמוּרָה,
אָנָּא תֵּן לִי אֶת זֶה, הָעוֹמֵד שָׁם מְסֻתָּר בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת,
הָעוֹמֵד וְאֵינֶנּוּ אוֹכֵל שָׁם, הָעַרְמוֹן, הָאַחְרוֹן בַּשּׁוּרָה…
וּלְשׁוֹן הַבַּעַל־גּוּף מְגַמְגֶּמֶת: שֶׁיִּסְלַח לוֹ הָרַבִּי… וְלָמָּה
לֹא יִקַּח לוֹ הָרַבִּי בֶּן־בֶּרֶד וְשָׁמֵן וְתִפְאֶרֶת־שֶׁל־סוּס?
זֶה הַסּוּס בַּפִּנָּה הַנִּדַּחַת, הָעוֹמֵד וּמַבִּיט כָּכָה שָׁמָּה,
הוּא דַּוְקָא בְּמִקְרֶה רַק עוֹמֵד כָּאן וְאֵינֶנּוּ כְּלָל סוּס־שֶׁל־אִבּוּס.
זֶהוּ סוּס שֶׁל שֵׁרוּת כָּאן בַּמֶּשֶׁק… הוּא עוֹבֵד זֶה שָׁנִים מְרֻבּוֹת,
וְהוּא טוֹב לִרְכִיבָה, לְמִרְכֶּבֶת… הוּא מוּכָן כָּל שָׁעָה וְכָל זְמָן!
וְתָמִיד הוּא עוֹמֵד וּמַבִּיט כָּךְ בְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הַצְּהֻבּוֹת,
לֹא אוֹכֵל, לֹא מַשְׁמִין וְעוֹבֵד רַק, אֵין כָּמוֹהוּ עוֹד סוּס נֶאֱמָן…
לְמָשָׁל, הוּא נוֹסֵעַ הָעִירָה וְהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד וְטוֹרֵד,
וּמִיָּד כָּל הַדֶּרֶךְ עַבְטִיט הִיא וְנִדְבָּק הַגַּלְגַּל וְשׁוֹקֵעַ;
אַךְ לִבּוֹ בּוֹ שׁוֹקֵט, אֵין בּוֹ פַּחַד, הַסּוּסוֹן הַקָּטָן – הוּא צוֹעֵד
וְכִשְׁנַיִם סוּסִים כֵּן מוֹשֵׁךְ הוּא… וְעַל־כֵּן רַק עִמּוֹ הוּא נוֹסֵעַ!
לֹא, אֶת זֶה לֹא יִתֵּן, וְיִסְלַח לוֹ הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ וִיבִינֵהוּ…
וְאִם אֵין לוֹ נִרְאֶה כָּאן סוּס־רֶכֶב, לֹא עַרְמוֹן, לֹא בָּרֹד, לֹא נָקוּד,
הוּא יִתֵּן מַתָּנָה לוֹ אַחֶרֶת… אֶת שִׁטְרֵי־חוֹבוֹתָיו הוּא יַרְאֵהוּ,
וְיִבְחַר נָא הָרַבִּי שְׁטָר־חוֹב לוֹ, שָׁוֶה־כֶּסֶף כְּכֶסֶף פָּשׁוּט!
יֵשׁ לוֹ רָב… יִכָּנֵס נָא הָרַבִּי! וְיֵשֵׁב, וְיִרְאֶה אֶת הַצְּרוֹר.
וְכֻלָּם, הַשְּׁטָרוֹת, בְּרִיאִים הֵם, וְהַכֹּל כִּמְזֻמָּן וּבָטוּחַ…
שֶׁיִּקַּח לוֹ הָרַבִּי מֵאֵלֶּה שְׁטָר אֶחָד, הוּא יָכוֹל לוֹ לִבְחוֹר!
כִּי הִנֵּה כָּל הַצְּרוֹר לְפָנָיו הוּא, וְהַכֹּל לוֹ גָּלוּי וּפָתוּחַ.
וְיוֹשֵׁב הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה לַשֻּׁלְחָן עִם אוֹתוֹ בַּעַל־גּוּף,
וּמַבִּיט אֶל הַצְּרוֹר הַתָּפוּחַ שֶׁהַלָּה כָּאן מַתִּיר וּפוֹתֵחַ;
“וְכָל שְׁטָר – חוֹזֵר זֶה – הוּא בַּעַל־עֵרֶךְ, יְשֻׁלַּם וְרֵיקָם לֹא יָשׁוּב!”
וְרוֹאֶה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ, וְאוּלָם הוּא אֵינֶנּוּ לוֹקֵחַ.
"שֶׁמָּא יֵשׁ לְךָ עוֹד – הוּא אוֹמֵר לוֹ – אֵיזֶה שְׁטָר שֶׁפָּחוּת הוּא בָּעֵרֶךְ,
הֵן כָּל אֵלֶּה שְׁטָרוֹת גְּדוֹלִים הֵם, בִּסְכוּמִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר!"
בְּוַדַּאי, בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹד… גַּם שְׁטָרוֹת שֶׁחָזְרוּ מִן הַדֶּרֶךְ,
וְסָפֵק הוּא אִם עוֹד יִפָּרֵעוּ… גַּם כָּאֵלֶּה יֵשׁ דַּי וְהוֹתֵר!
הִנֵּה כָּאן, זֶה הַשְּׁטָר עַל הָאֶלֶף… שֶׁל פָּרִיץ שֶׁפָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל!
הִנֵּה זֶה – הוּא יָרַד מִכָּל נֶכֶס, וְעַכְשָׁו אֵין לוֹ מַה יְּשַׁלֵּם!
וְהַזֶּה – הוּא חוֹלֶה, לֹא עָלֵינוּ, נְגָחוֹ בַּקַּרְנַיִם פַּר־עֵגֶל,
וְהוֹצִיא לְרוֹפְאִים כָּל־הַיֵּשׁ־לוֹ, וַעֲדַיִן אֵינֶנּוּ שָׁלֵם…
וְיוֹשֵׁב הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצוֹק"ל וּמַבִּיט בַּשְּׁטָרוֹת שֶׁהֻגְּשׁוּ לוֹ,
וְשׁוֹמֵעַ תּוֹלְדוֹת גּוּף וָנֶפֶשׁ מִתּוֹלְדוֹת הַנְּיָרוֹת הַחֲתוּמִים;
וּפִתְאֹם אֶת יָדוֹ, גְּלִיל־קֹדֶשׁ, הוּא נוֹשֵׂא לַבַּעַל־גּוּף שֶׁמִּמּוּל־לוֹ
וְאוֹמֵר בַּחֲשַׁאי וּבְרֹב רֶגֶשׁ, בִּנְעִימָה שֶׁכֻּלָּהּ תַּחֲנוּנִים:
הִנֵּה זֶה, זֶה הַשְּׁטָר, אָנָּא תֵּן לִי! וְנִקַּח וְנֵצֵא אֶל הַדֶּרֶךְ…"
וּפוֹרֵץ הַבַּעַל־גּוּף בִּצְחוֹק־לַעַג וְאוֹמֵר בִּלְשׁוֹנוֹ הַפְּשׁוּטָה:
"שֶׁיִּסְלַח וְיִמְחַל לִי הָרַבִּי… זֶה הַשְּׁטָר הֵן בִּכְלָל אֵין לוֹ עֵרֶךְ!
הַחוֹתְמוֹ פָּשַׁט רֶגֶל וָמֵת גַּם, וְהַשְּׁטָר אֵין שׁוֹוֶה אַף פְּרוּטָה!"
וְחוֹזֵר הַבַּעַל־שֵׁם וְאוֹמֵר לוֹ בְּקוֹלוֹ הַחֲשָׁאִי וּבְשֶׁקֶט:
“דַּוְקָא זֶה… זֶה הַשְּׁטָר אָנָּא תֵן לִי! לַחֲלוּטִין, מַתָּנָה גְמוּרָה!”
וְצוֹחֵק הַבַּעַל־גּוּף בְּכָל כֹּחַ, כָּל כְּרֵסוֹ הַגְּדוֹלָה מְצַחֶקֶת;
שֶׁיִּקַּח, שֶׁיִּקַּח לוֹ הָרַבִּי! מַתָּנָה גְמוּרָה וּבְרוּרָה!"
וְנוֹטֵל אֶת הַשְּׁטָר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּלְעֵינֵי הַבַּעַל־גּוּף הַתָּמֵהַּ
הוּא קוֹרְעוֹ קְרָעִים־בָּתַר־קֶרַע וְזוֹרְקוֹ אֶל הַדְּלִי הַמּוּכָן.
וְהוּא קָם וְיוֹצֵא מִן הַחֶדֶר וְהוֹלֵךְ וְאֵינוֹ מִתְמַהְמֵהַּ
וְחוֹזֵר לָעֲגָלָה הַמַּמְתֶּנֶת, לַאֲלֶכְּסִי שֶׁעַל הַדּוּכָן.
וְהוֹלֵךְ הַבַּעַל־גּוּף וּמְלַוֵּהוּ וְשָׂמֵחַ עַל כָּל אוֹתוֹ עֵסֶק,
וּכְרֵסוֹ בּוֹ עוֹדָהּ מִתְנוֹעַעַת וְכֻלּוֹ הוּא עֲדַיִן צוֹחֵק…
וְעוֹזֵר לַעֲלוֹת, לַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב, וּמְתַקֵּן הַמּוֹשָׁב בְּרֹב חֵשֶׁק –
וְהִנֵּה בִּמְרוּצָה בָּא הָעֶבֶד וּמֵנִיעַ יָדָיו וְצוֹעֵק:
הוֹי אָדוֹן, הוֹי אָדוֹן, בּוֹאָה חוּשָׁה! זֶה הַסּוּס הָעַרְמוֹן הֶחָרוּץ
פִּתְאֹם־פֶּתַע פָּשַׁט הָרַגְלַיִם וּמֵשִׁיב אֶת רוּחוֹ לֵאלֹהִים!
וּמֵשִׂים הַבַּעַל־שֵׁם כַּף־יָדֵהוּ עֲלֵי רֹאשׁ הַבַּעַל־גּוּף: "אַל תָּרוּץ,
זֶה הַסּוּס בָּא יוֹמוֹ, לֹא יִחְיֶה עוֹד!" וּמַסְבִּיר לַשּׁוֹמְעִים הַתּוֹהִים:
"כְּשֶׁמֵּת בַּעַל הַשְּׁטָר הַקָּרוּעַ, וְנִשְׁאַר זֶה הַשְּׁטָר לֹא פָּרוּעַ,
נִתְחַיֵּב לַחֲזוֹר לְעוֹלָמֵנוּ וּלְפָרְעוֹ כְּמוֹ סוּס בַּעֲבוֹדָה.
וְעַכְשָׁו לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי וּבִטַּלְתִּי הַשְּׁטָר הַקָּרוּעַ –
נִשְׁתַּחְרֵר מִלַּעֲבוֹד כָּאן בְּפֶרֶךְ, וְחָזְרָה נִשְׁמָתוֹ לִכְבוֹדָהּ…
אַל תִּבְכֶּה לְפוֹשֵׁט הָרַגְלַיִם, אֶלָּא שְׂמַח לְפוֹשֵׁט אֶת הָרֶגֶל,
שֶׁנִּגְאַל מִבּוּשָׁה וּמִצַּעַר וְחָזַר מְנֻחָם לִמְקוֹמוֹ;
כִּי רָשָׁע הַלּוֹוֶה וְאֵין שֶׁלֶם, וְחוֹזֵר וּמְשַׁלֵּם בֶּן עַם־סֶגֶל" –
כָּךְ אָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זְצַלְלְהָ"ה לַבַּעַל־גּוּף מִמּוֹשַׁב־מְרוֹמוֹ.
וּמִיָּד הוּא רָמַז לַאֲלֶכְּסִי, וְקָרָא לַסּוּסִים “וִיּוֹ הַיְטָה!”
וְסוֹבְבָה הָעֲגָלָה חֲצִי־גֹרֶן וְיָצְאָה מֵחֲצַר הַחַוָּה;
וּבִן־רֶגַע הִגִּיעוּ לַדֶּרֶךְ וּבְעוֹד רֶגַע הֵם בָּאוּ הַבַּיְתָה,
כִּי־עַל־כֵּן הַסּוּסִים סוּסֵי־לַהַט, הַמִּרְכֶּבֶת כְּאֵשׁ־לֶהָבָה!
וּמֵאָז מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, שֶׁהָיָה הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ“ל, זִי”עַ,
עִם סוּסָיו עִם אֲלֶכְּסִי נוֹסֵעַ לֹא סְתָם־כָּךְ אוֹ לְשֵׁם תַּעֲנוּג;
אַךְ תָּמִיד לַמָּקוֹם הַנָּחוּץ לוֹ בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה הוּא הִגִּיעַ,
לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁמוּר לוֹ לְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בְּדִיּוּק!
תשי"א
הערות וביאורי המשורר 🔗
זְצַלְלְהָ“ה – זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; זַ”ל, זִי“עַ – זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ; אֲלֶכְּסִי – סַיָּסוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב. הָיָה רָגִיל בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ וְהַרְבֵּה אַגָּדוֹת כְּרוּכוֹת בּוֹ; הַיְטָה! – לְשׁוֹן קְרִיאָה לְסוּסִים, שֶׁיִּפְנוּ יָמִינָה; הָרַבִּין – הָרַבִּי, כְּמִבְטָאָם שֶׁל הָאִכָּרִים; בְּנֵי בֶּרֶד – בְּרוּדִים; מִשְׁלוֹשׁ – שְׁלוֹשָׁה סוּסִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים הָעֲשִׁירִים בְּרוּסְיָה; רוֹאוֹתָיו – עֵינָיו; זְצוֹקְ”ל – זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה; קְרָעִים בָּתַר קֶרַע – קְרָעִים אַחַר קֶרַע; וִיּוֹ, הַיְטָה! – קָדִימָה וְיָמִינָה, מִלְּשׁוֹן הַסַּיָּסִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות