"רַבִּי לֵיבּ, הַכֹּל הִשְׁלַמְתִּי, הַסּוּסִים הִנֵּה רָתַמְתִּי,

בַּשָּׁלִיף מִסְפּוֹא גַּם שַׂמְתִּי וּשְׂעוֹרִים כִּמְלוֹא הַהִין".

"תֵּכֶף, אַל נָא תְּמַהֵרָה. וּזְכוֹר, בִּנְסוֹעַ הֶרָה

הִזָּהֵר וְהִזָּהֵרָה – סוּס לִדְפּוֹק אַל־נָא תָּהִין!"

“לְהֵיכָן נִסַּע, הָרַבִּי?”

“עוֹד נִהְיֶה הַיּוֹם בְּוִין”.

"וִין? הַיּוֹם נָבוֹאָה וִינָה? הַהֵיטֵב אָזְנִי הִבְחִינָה?

אֵיךְ דָּבָר כָּזֶה אָבִינָה? זֶה עִנְיָן מַפְלִיא מְאֹד!"

"הֵן אָמַרְתִּי כִּי נָבוֹאָה. הַסּוּסִים יוּכְלוּ לִרְגּוֹעַ,

וְהַיּוֹם, בִּרְצוֹת אֱלוֹהַּ, גַּם לָשׁוּב נַסְפִּיקָה עוֹד".

“עוֹד נַסְפִּיק לָשׁוּב הַבַּיְתָה?”

“קֹדֶם הַדְלָקַת נֵרוֹת”.

"הַיְטָה וְיוֹ! הָרִימוּ בֶּרֶךְ, מְתוּשֶׁלַח וְרִבּ תֶּרַח!

רְחוֹקָה מְאֹד הַדֶּרֶךְ, אֲרֻכָּה הִיא עַד אֵין סוֹף!"

"בּוֹא נָבוֹא בַּזְּמַן הָעִירָה, הַסּוּסִים אַל־נָא תַּדְהִירָה,

הַמּוֹשְׁכוֹת רָפוֹת הַשְׁאִירָה – וְאַתָּה פְּנֵה וָסֹב!"

“מִי עַל הַסּוּסִים יַשְׁגִּיחַ?”

“הַסּוּסִים לְבַד עֲזוֹב!”

הַסּוּסִים הִרְחִיבוּ צַעַד. וְהָעֲגָלָה נוֹסַעַת

וּמְטַרְטְרָה בְּרַעַד, עַד יָצְאוּ מִחוּץ לָעִיר.

וּפִתְאֹם הִיא מִתְנוֹפֶפֶת וְנִשֵּׂאת וּמְרַחֶפֶת,

הַסּוּסִים רַגְלָם טוֹפֶפֶת וּמְגַמְּאָה אֶת הָאֲוִיר.

“מָה הֵם הַשְּׁטִיחִים לְמַטָּה?”

“הַר וּכְפָר, שָׂדֶה וָנִיר”.

וְהָעֲגָלָה פּוֹרַחַת, הִיא וּשְׁנֵי נוֹסְעֶיהָ יַחַד,

וְנִפְעָם הַלֵּב מִפַּחַד, הַמַּחֲזֶה מַבְהִיל־מַרְנִין!

וּפִתְאֹם וְהָעֲגֶלֶת שׁוּב בַּדֶּרֶךְ מִתְגַּלְגֶּלֶת,

עַל הָאָרֶץ מִתְנַהֶלֶת, מִתְקָרֶבֶת לְפַלְטִין.

“רַבִּי, לְהֵיכָן הִגַּעְנוּ?”

"זוֹהִי עִיר־הַמֶּלֶךְ וִין.

הַסּוּסִים עֲטוֹף חֲמִילָה וּמְעַט גַּם הַאֲכִילָה,

וְאַתָּה עֲמוֹד הוֹחִילָה, כִּי אָשׁוּבָה לְאַלְתָּר.

כָּאן עֲמוֹד וְאַל תָּגוּרָה, כָּל הַזְּמַן צַפֵּה וָעוּרָה!

וַאֲנִי אֵלֵךְ אָסוּרָה עַד הֲלוֹם, אֶל הַפַּלְטָר".

“רַבִּי, וְאֶל מִי תֵּלֵכָה?”

“לְדַבֵּר עִם הַקֵּיסָר!”

בַּעַל־הָעֲגָלָה תָּמֵהַּ, אַךְ אֵינֶנּוּ מִתְמַהְמֵהַּ,

בִּמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְיַגֵּעַ וְעוֹשֶׂה כְּכָל צֻוָּה.

וְנִרְאֶה לוֹ כְּמַפְלִיא־מָה, אֵיךְ ר' לֵיבּ צוֹעֵד קָדִימָה,

לֶחָצֵר נִכְנָס פְּנִימָה, פֶּתַח הָאַרְמוֹן הוּא בָא.

וּבְסֶלֶד הַמִּשְׁמֶרֶת

הָאַרְמוֹנָה הוּא מוּבָא.

וּבַחוּץ הַלָּז שׁוֹמֵעַ אֵיךְ הָרַבִּי לֵיבּ פּוֹסֵעַ

עַל הַשַּׁיִשׁ, אֵיךְ נוֹגֵעַ מַגָּפוֹ בּוֹ הַדָּרוּךְ…

אַחַר־כָּךְ נִפְסָק הַצַּעַד, וְאָזְנוֹ הֵיטֵב שׁוֹמַעַת

חֵלֶף־שִׂיחַ, כְּמִבַּעַד קִיר שֶׁל חֶדֶר הַסָּמוּךְ.

“רֹב שָׁלוֹם, קֵיסָר וָמֶלֶךְ!”

“הַנִּכְנָס יִהְיֶה בָּרוּךְ!”

"מֶלֶךְ וְקֵיסָר רַב־חֶסֶד! אֵיךְ יָדְךָ אֵינָהּ הוֹסֶסֶת

מִלַּחְתּוֹם גְּזֵרָה נוֹגֶשֶׂת עַל אַחַי בְּנֵי אַבְרָם?

נֵר שַׁבָּת הוּא נֵר אֱלוֹהַּ! אֵיךְ תָּעֵז עָלָיו, לַנֹּהַּ,

לְהַטִּיל אַקְצִיז גָּבוֹהַּ, לְצַמְצֵם אֶת מְאוֹרָם?!"

הַפְסָקָה. דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ –

אַךְ אֵינוֹ מֵבִין פִּשְׁרָם.

"לֶהֱוֵי לְךָ יָדוּעַ, כִּי שִׂטְנָה הִיא שֶׁבָּדוּהָ

כָּל שׂוֹנְאֵינוּ. וּמַדּוּעַ לַשִּׂטְנָה אַתָּה מַקְשִׁיב?

מֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל גָּבוֹהַּ! בָּנוּ אַל תָּהִין לִנְגּוֹעַ!

אֶת הַגְּזָר צָרִיךְ לִקְרוֹעַ, אֶת הַצַּו יֵשׁ לְהָשִׁיב!

פֶּן תַּמְרֶה – עַל צַוָּארֶיךָ

מִטְפַּחְתִּי אֶכְרוֹךְ סָבִיב…"

הַפְסָקָה קַלָּה. וְאַחַר – קוֹל שֶׁל צַעַק, נֶשֶׁם־נַחַר…

הַפְסָקָה – וְרִיב וָתַחַר… קוֹל לוֹעֵז בְּחִיל יִקְרָא.

הֵאָבְקוּת, טִלְטוּל וָסֶנֶק… וְצִפְצוּף חָנוּק בְּשֶׁנֶק…

וְחִרְחוּר גָּרוֹן בְּחֶנֶק… הַפְסָקָה. וּנְיָר נִקְרָע.

קוֹל ר' לֵיבּ לוֹחֵשׁ בְּזַעַם:

“עוֹד תּוֹסִיף לִגְזוֹר גְּזֵרָה?!”

וְהָאֹזֶן שׁוּב שׁוֹמַעַת עַל הַשַּׁיִשׁ כֹּבֶד צַעַד,

הַמִּשְׁמֶרֶת שׁוּב מַצְדַּעַת – וְר' לֵיבּ יוֹצֵא וּבָא…

אֹדֶם אֵשׁ לוֹ בָּעֵינַיִם, חִוָּרוֹן עַל הַשְּׂפָתַיִם,

אַךְ אַמִּיץ יַצִּיב רַגְלַיִם וּבְנַחַת וְשׁוּבָה.

“קַח וּרְתוֹם, נָשׁוּב הַבַּיְתָה!”

הוּא עוֹשֶׂה אֲשֶׁר צֻוָּה.

“הַיְטָה וְיוֹ!” וְהָעֲגָלָה בְּטִרְטוּר שׁוּב מִטַּלְטֶלֶת,

עַל הָאָרֶץ מִתְגַּלְגֶּלֶת – עַד יָצְאָה מִחוּץ לָעִיר;

אַךְ יָצְאָה – הִיא מִתְגַּבַּהַת, וּפוֹסֵק טִרְטוּר וָרַעַד,

רֶגֶל הַסּוּסִים בְּשַׁעַט מְגַמְּאָה אֶת הָאֲוִיר.

וּבוֹרְחִים שָׁם חִישׁ לְמַטָּה

הַר וּכְפָר, שָׂדֶה וָנִיר.

וְהִנֵּה גַּם הָעֲיֶרֶת, לְרַגְלֵי הָהָר גּוֹהֶרֶת,

וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹד זוֹהֶרֶת, אַךְ הַיּוֹם פָּנָה וָרָד.

וְהָעֲגָלָה יוֹרֶדֶת, מִתְנַהֶלֶת שׁוּב בְּנֶדֶד,

מְטַרְטֶרֶת וּמַרְעֶדֶת וְנוֹסַעַת בַּמּוֹרָד.

"סֹב וּתְפוֹס הַמּוֹשְׁכוֹתַיִם,

הַסּוּסִים נַהֵל מְעָט!"

הַסּוּסִים בְּעֹז הִפְרִיסוּ, אֶת פְּסִיעָתָם הֵגִיסוּ,

וְעוֹד קֹדֶם שֶׁהִכְרִיזוּ “עֵת לְהַדְלָקַת הַנֵּר!” –

אֶל הָעֲיָרָה הִגִּיעוּ, סוּס וַעֲגָלָה הִכְלִיאוּ,

וְלִכְבוֹד שַׁבַּת הַקֹּדֶשׁ עוֹד הִסְפִּיקוּ הִטַּהֵר.

וּבְכָל חַלּוֹן הִגִּיהַּ

נֵר שַׁבָּת בְּאוֹר זוֹהֵר.

הערות וביאורי המשורר    🔗

קֵיסָר וָמֶלֶךְ – יוֹסֵף הַשֵּׁנִי, קֵיסַר אוֹסְטְרִיָה וּמֶלֶךְ הוּנְגַרְיָה; אַקְצִיז – מַס הֶחָל עַל מִצְרָכִים, וְכָאן עַל נֵרוֹת.