א 🔗
שִׂים בִּרְכָתְךָ שָׁלוֹם אָחִי הַמִּתַּעְתֵּעַ
וּלְנַפְשְׁךָ אֱמֹר אַל תֵּעָצְבִי.
וּמָה אִם גַּם אַתָּה הָיִיתָ כְּקִטֵּעַ
אֲשֶׁר רָדַף אַחַר הַצְּבִי?
וּמָה אִם גַּם אַתָּה רֵיקָם אֵלֵינוּ שַׁבְתָּ
נוֹשֵׂא הָאֲלֻמּוֹת אֲשֶׁר לִשְׂדֵה הָרוֹשׁ?
הַבִּיטָה נָא וּרְאֵה: שָׁמַיִם כְּקַרְקַפְתָּא
וְהַלְּבָנָה – תְּפִלִּין-שֶׁל-רֹאשׁ.
עַל כֵּן כֹּה טוֹב הַיּוֹם לִבְכּוֹת כִּבְכִי הַיֶּלֶד
עַל לֹא-דָבָר וְעַל הַכֹּל-הַכֹּל
וּלְהַאֲמִין
כִּי הֵן מֻכְרָח לְהִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא
וּלְהִשָּׁמַע הַקּוֹל.
וּלְהַאֲמִין מְאֹד: הַלֵּיל כְּאֵלִיָּהוּ
יָבוֹא הֲלֹם אַלְכִימִיקָן נִלְהָב
וּבְשֵׁם הַמְפֹרָשׁ אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ מַה הוּא
הוּא יַהֲפֹךְ כָּל דֶּמַע לְזָהָב.
שֶׁאִם לֹא הוּא – יָבוֹא אַחֵר בְּכַחַשׁ
וּמִיָּדוֹ יַשְׁרִיץ כָּל דֶּמַע נְחִיל רִמָּה.
כְּעַל גּוּף בַּר-מִינָן יְרַשְׁרְשׁוּ בְּרַחַשׁ
וִיכַרְסְמוּ אֶת בְּשַׂר הָאֲדָמָה.
כִּי רַב מִדַּי כִּי רַב מִדַּי הִדְמִיעוּ
עִנְבֵי הָעִצָּבוֹן יֵינָם מִגַּת-אֵיבָה.
עַתָּה מַבּוּל.
הַגִּידוּ לִי: אֵי-מִי הוּא
אֲשֶׁר יָנוּס הַיּוֹם כְּנֹחַ בַּתֵּבָה?
הַגִּידוּ: אַף לֹא אִישׁ! כִּי כָּל הַנָּס – קִטֵּעַ
הָאָץ לִרְדֹּף אַחַר הַצְּבִי.
עַל כֵּן אָשִׂים שָׁלוֹם אֶת בִּרְכָתִי לְרֵעַ
וְאֶל נַפְשִׁי אֹמַר אַל תֵּעָצְבִי.
ב 🔗
אַל תֵּעָצְבִי נַפְשִׁי… מִדִּמְדּוּמֵי אִוֶּלֶת
צָרְפִי שִׁירַת-סִיּוּם בְּאוֹתִיּוֹת הַכְּתָב.
מָחָר יָבֹאוּ הֵם – נֹשְׂאֵי הַמַּאֲכֶלֶת
לִקְצֹר אֶת גֻּלְגָּלְתִּי כַּאֲלֻמָּה בַּסְּתָו.
מָחָר יָרִיעַ צָו: מִרְטוּ חֶרְמֵשׁ וְלֵכוּ!
וְהֵם הֵיטֵב יַשְׁחִיזוּ לַהַב חֶרְמֵשָׁם.
כְּמַחְלְפוֹת שִׁמְשׁוֹן שְׂדוֹתַיִךְ יְגַלֵּחוּ
וּמִסָּבִיב פִּתְאֹם יֵשַׁם.
הַבִּיטִי:
גָּח עָנָן וְהוּא חוֹרֵשׁ כִּבְקֶמֶט
אֶת מֶצַח שְׁמֵי הַלֵּיל.
הַקְשִׁיבִי… הֲשָׁמַעַתְּ:
הָרוּחַ כְּחַזָּן בְּהַלְוָיָה אִלֶּמֶת
סוֹפֵד בְּסַעַר אֶת-נִשְׁמַת.
נִדְמֶה לִי כִּי אֶת שְׁמִי שָׁמַעְתִּי הַגּוֹוֵעַ
נִדְמֶה לִי כִּי אֶת שְׁמִי שָׁמַעְתִּי מְפֹרָשׁ.
וּכְבָר אֲנִי רוֹאֶה לְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ
דּוֹהֵר הַסּוּס לְלֹא פָּרָשׁ.
וְקוֹל הָמוֹן סָבִיב תָּמֵהַּ:
מִי הוּא?
מַה הוּא?
וְיָד נַעֲלָמָה חוֹרֶתֶת עַל קִבְרִי:
״אָח אֵיזֶה אֲרִיאֵל אוֹ בְּכוֹר-שָׂטָן פִּתָּהוּ
לְהִוָּלֵד פַּיְטָן עִבְרִי.״
*
״בְּאֵלֶּה הַיָּמִים״.
פֹּה דַף אֶל דַּף יִבְכֶּה דֹם
וְדַף אֶל דַּף יַנְחִיל דִּמְעָה.
לַמְּדוּנִי נָא אֶחָי מִנְהַג יָמִים מִקֶּדֶם
סַיֵּם סִפְרִי בְּזֶמֶר נֶחָמָה.
בִּקַּשְׁתִּי גַם אֲנִי הַתֹּף לְשִׁיר-מִצְהֶלֶת
אַךְ הֶחָרָשׁ עָשָׂה כִּנּוֹר מֵאַלּוֹנֵי בָּכוּת
עַל כֵּן לֹא שַׁרְתִּי שִׁיר הַשֹּׂבַע לְקֹהֶלֶת
אַף לֹא תָּקַעְתִּי בַּשּׁוֹפָר עֲלֵי מַלְכוּת.
נֶחְמָד וְאַף נָעִים בְּגוֹנְג-חוּצוֹת לִתְרֹעַ
בְּרָן פַּעֲמוֹנִים הַקְהֵל קְרוּאֵי-מוֹעֵד
אַךְ הַאֻמְנָם רַק לִי הוֹעִידוּ מִגָּבֹהַּ
דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים אֲשֶׁר לְעַם אוֹבֵד.
וְהַאֻמְנָם רַק לִי בְּמִשְׁעוֹלִים נָשַׁמּוּ
הִרְעִים הַצָּו: בְּעֶצֶב הִטָּבֵל.
בְּכָל אֲשֶׁר אַבִּיט
שָׁם הַמַּרְאוֹת הוּעָמוּ
כְּאַסְפַּקְלָרִיּוֹת בְּבֵית אָבֵל.
אוּלַי אֲנִי אַלּוּף לְאֶרֶץ מְעֻיֶּפֶת
וְאֵיךְ אַרְהִיב הַיּוֹם לְהִדַּמּוֹת
אֶל יְדוּתוּן וְאֶל הֵימָן
כָּל בְּנֵי יַפְיוּת לְיֶפֶת
אֲשֶׁר שָׁפַר חֶלְקָם עַל אֲדָמוֹת?
יוֹם-יוֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ:
נֶפֶשׁ מִזְדַּעֶקֶת
(הֲלִי עוֹד לְבַקֵּשׁ מִסַּעַר מַחֲסֶה?)
יוֹם-יוֹם אֲנִי רוֹאֶה:
אָחִי הוֹלֵךְ בְּשֶׁקֶט
לָעִצָּבוֹן לִזְבֹּחַ אֶת הַשֶּׂה.
קָרְבָּן תָּמִים.
קָרְבָּן-אֵימִים צָנוּעַ.
לֹא יִתָּכֵן כִּי לֹא נִשְׁמַע קוֹלָם!
יַלְדֵי-אֵימָה גַם בְּהָקִיץ נָנוּעַ
סַהֲרוּרִים בְּצַו הַנֶּעְלָם.
וְהַלֵּילוֹת – גֵּיא פַּחַד:
קְרָא – וְאִישׁ לֹא יַעַן.
עַל כָּל מִדְרָךְ פָּרוּשׂ עוֹד אֵיזֶה לוֹט.
וּבְרֹאשׁ חוּצוֹת ״יָפִים לֵילוֹת בִּכְנַעַן״
שָׁרִים בְּמַקְהֵלוֹת.
יָפִים לֵילוֹת…
אַךְ הֵמָּה גַם כְּעַיִט
הַמִּתְחוֹגֵג עַל שְׂדוֹת חִטִּים.
עַל כֵּן רַעְיוֹנַי עַל סַף כָּל בַּיִת
כְּכַלְבֵי עֵדֶר מַלְחִיתִים.
עַל אַרְבַּעְתָּי אֲנִי רוֹבֵץ כְּאַסְקוּפָה בַּשַּׁעַר
בְּצִפִּיָּה לְאֵיזֶה נֵס.
מֵאִי אֶל אִי
כַּחֲזִיזִים בַּסַּעַר
יְאוֹתְתוּ לִי:
S. O. S.
וְאֵי-שָׁם מִמֶּרְחָק פָּרָשׁ עֲרוּף-גֻּלְגֹּלֶת
דּוֹהֵר כְּבָר לְהָבִיא בְּשׂוֹרַת הַנֶּחָמָה.
הִנֵּה הוּא בָּא
הִנֵּה הוּא בָּא לָגֹל אֶת
גּוֹלֵל הָעֲנָנִים מֵאֲרוֹנֵךְ חַמָּה.
כִּי פֹּה הַלֵּיל – בִּלְעָם.
אֲנִי מַקְשִׁיב: בְּאוֹב הוּא
זוֹמֵם פֹּה עִם בָּלָק לָקֹב בִּדְמִי הַלֵּיל.
עִם בֹּקֶר כְּתֹבֶת אֵשׁ תַּחְרֹת חַמָּה:
מַה טֹּבוּ
מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות